כותרות TheMarker >
    ';

    דוקו-בלוג

    © כל הזכויות שמורות לי

    ________

    מיני-פוסט

    9.6.13

    למען הסר ספק.
    כל מה שנכתב פה שזה שם מקביל פחות או יותר לכאן או לכל תגובה שלי כמובן!

    ויכול בהחלט לכלול מילים שאני המצאתי בכוונה תחילה
    ו/או לא. בטעות סופרת ולא סתם. שגיאות מקלדת גם.

    רצינות תהומית. קשרים פשוטים, שברים מסובכים, כאבי פאנטום // זיופים של פאנטום האופרה /// שירת ראפ לא סבירה לחלוטין.

    הכל שלי! אלא אם ציינתי אחרת.

    ותודה לעצמי שאני מבקרת אצל אנשים ובבלוגים אחרים שהעלו לי את הרעיון להוסיף היום את המיני פוסט הרעיוני הזה.
    למען יוסר כל צל של חשד שכן המצאתי מילים מימי ו/או הגיגים ו//אולי חרוז ///חמשיר בלי כוונה גם.

    כל תמונה באיכות מעולה יכולה להיות שלי!
    כל תמונה באיכות ירודה היא תמונת מצב.
    כל קטע מהיוטיוב הוא קטע יוטיוב והזכויות שמורות למי שהעלה ליוטיוב.

    וזהו לעכשיו.



    © כל הזכויות שמורות לי

    פוסטים אחרונים

    0

    הרהורים על מוות.

    154 תגובות   יום רביעי, 8/10/14, 02:21

     

     

     

    יש מספר עובדות שאין להתווכח אתן.

    כל מי שנולד ימות באיזה שלב בחייו.

    וגם:

    עדיף להיות צעיר בריא ו....עשיר.

    על הטובים ביותר אומרים שמגיע להם מות נשיקה: עוד משפט מחוזי, להיכנס למיטה לעצום את העיניים ולא לקום לבוקר, אבל איש לא חושב כמה ימים או שנים לפני אותו רגע אותם אנשים חיו חיים שאולי היו עלובים או כאובים.

     

     

    ויש את האחרים. אנשים שלא הספיקו לסבול. וזה באמת הישג גדול.

    מי שמת כבר אין לו דאגות.

    הכאב נשאר אצל מי שנותר. נשאר מאחור. וממשיך.

     

     

    מוות משאיר המון סידורים.

    מוות הוא תעשייה שלמה

    לבחור בית על-מי(ן). מודעות. ההן שנתלות בקרבת הבית וברחובות הסמוכים

    טלפונים לחברים / מכרים / בני משפחה שלא הייתם אתם בקשר שנים.

    כאשר מישהו מת אסור להיעלב כאשר שוכחים לעדכן במועד ההלוויה.

    להבדיל אלפי הבדלות משכחה אשר מקובלת באירועים משמחים. או מתוכננים מראש..

     

     

    ויש את הזיכרונות המשתרגים. מוות אחד שמזכיר ומעלה מהאוב מוות אחר.

    הרי כל המתים באיזה שלב מתחילים לקבל מיקום דומה. להיכנס לאותן מסגרות.

    חלקם על קירות ואחרים במילים שנחקקות על מצבות.

    חלק מהאנשים מגלגלים בראש מחשבות על שיחות שהיו צריכות להתקיים ולא נערכו,

    מילים שקיבלו תוכן או משמעות רק כעבור שנים. חוסר הגיון.

     

     

    כי למוות אין צבע ויש לו את כל הגוונים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (154)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/2/15 11:14:

      את צודקת יקירתי...
      ותודה לתגובה המפורטת באותו נושא... אצלי ♥

        28/12/14 08:42:

      צטט: shabat shalom 2014-11-29 07:09:25

      צטט: נערת ליווי 2014-11-21 18:50:55

      צטט: shabat shalom 2014-10-11 15:39:56

      המחשבות על מוות עולות רק בעת סכנה ממש. אז פתאם מבינים ששום דבר לא נמשך לנצח. בעצם - אז מבינים איך המילה "נצח" היא הכי הכי בלתי אקטואלית ובלתי שימושית. שום דבר לא נמשך לנצח ושום דבר לא נשאר כפי שהיה - לנצח (אפילו לא ... יום!) גם לא המשפטים החכמים שאומרים... כל דבר חייב בדיקה. זה כבר משהו שמעייף בחיים... שנה טובה.

       

      לא בטוחה יוסי.

      מחשבות על מוות עולות כשמישהו מת.

      נצח. זה גם נצח ישראל (הרחוב) ולא רק ההוא שלא משקר.

      ושנה טובה. יש כאלה שמאחלים כי זה יוצא להם על אוטומט.

      כמו ההם ששואלים מה נשמע ולא מחכים לשמוע את התשובה 

       

      ו...עכשיו שבת שלום. ראית איך באתי בזמן? כי בדיוק יום שישי היום :-))

       

       

      חזרתי אלייך - נערה.. - ולא שיש לי משהו לחדש ....

      אתמול הייתי בשתי לוויות. יום מתאים לחזור ולחשוב על החיים - דווקא.

      לחשוב על מושג "קדושת החיים" שבמקומותינו הולכים ומתרבים הדורשים מאיתנו למות עבור בתים או הרים או אבנים.

      לחשוב שהנצח היחידי הוא זה המתחיל אתך ומסתיים איתך

      ולא לפחד מהמוות בתנאי שהוא לא טיפשי...

       

      המוות הטפשי היחיד שעולה לי לראש בבוקר הזה, הוא מוות על כביש בגלל איזה אדיוט שנהג שיכור. הרג בן-אדם אחד והרס משפחה שלמה.

      ולגבי ההם שמדברים על קדושת החיים. דווקא לאבנים אני באופן אישי מתחברת נורא.

      כי לא מעט אנשים שמים אבנים בבית קברות. או לפחות אבן אחת גדולה.

      עיר האבנים. מקום אחד שם בסופו של יום כולם שווים. לא משנה מאיפה הם באו, גם על המפה..

       

      ותודה שחזרת. 

        29/11/14 07:09:

      צטט: נערת ליווי 2014-11-21 18:50:55

      צטט: shabat shalom 2014-10-11 15:39:56

      המחשבות על מוות עולות רק בעת סכנה ממש. אז פתאם מבינים ששום דבר לא נמשך לנצח. בעצם - אז מבינים איך המילה "נצח" היא הכי הכי בלתי אקטואלית ובלתי שימושית. שום דבר לא נמשך לנצח ושום דבר לא נשאר כפי שהיה - לנצח (אפילו לא ... יום!) גם לא המשפטים החכמים שאומרים... כל דבר חייב בדיקה. זה כבר משהו שמעייף בחיים... שנה טובה.

       

      לא בטוחה יוסי.

      מחשבות על מוות עולות כשמישהו מת.

      נצח. זה גם נצח ישראל (הרחוב) ולא רק ההוא שלא משקר.

      ושנה טובה. יש כאלה שמאחלים כי זה יוצא להם על אוטומט.

      כמו ההם ששואלים מה נשמע ולא מחכים לשמוע את התשובה 

       

      ו...עכשיו שבת שלום. ראית איך באתי בזמן? כי בדיוק יום שישי היום :-))

       

       

      חזרתי אלייך - נערה.. - ולא שיש לי משהו לחדש ....

      אתמול הייתי בשתי לוויות. יום מתאים לחזור ולחשוב על החיים - דווקא.

      לחשוב על מושג "קדושת החיים" שבמקומותינו הולכים ומתרבים הדורשים מאיתנו למות עבור בתים או הרים או אבנים.

      לחשוב שהנצח היחידי הוא זה המתחיל אתך ומסתיים איתך

      ולא לפחד מהמוות בתנאי שהוא לא טיפשי...

        25/11/14 17:13:

      צטט: FreeSoft 2014-10-24 01:39:51

      המוות משקר לצעירים לא משכילים בפלסטין כשמושך אותם להתפוצץ בטענה שמחכות להן 72 בתולות וכיף חיים אחרי המעשה אלא שהאמת קשה היא ורק מאוחר מדי הם מגלים כי מדובר בבתולה אחת בת 72...

       

      מעניין!!

      כי אני קוראת אותך ומהרהרת לי עכשיו אם מישו חזר וסיפר על אותה אחת ששמרה על עצמה כל השנים.. 

        25/11/14 17:08:

      צטט: נחרצה 2014-10-15 10:24:55

      צטט: שחר י 2014-10-08 15:11:39

      מי אני שאגיב על פוסט כזה?

       

      רק במקרה אחד המוות מקל, במקרה של מחלה קשה שבה החולה סובל, בכל שאר המקרים המוות קשה וכואב כשאול.

      בייחוד לאלו שנשארים מאחור וממשיכים.

       

      'הכאב נשאר אצל מי שנותר. נשאר מאחור. וממשיך.'

       

      שכלתי כבר את אבי, אחותי ואת בני ואין יותר ממני אדם חי מלא חיות ופעילות, עדיין המוות קשה. בחיים לא הייתי רוצה למות ומי שמזכך את המוות במילים יפות של טוהר ונקיות הגוף והנפש, בורח למחוזות קלים. המוות הוא חידלון של הכל, רק הזכרונות והמעשים שעשה הנפטר נשארים אחריו.

       

      'הרי כל המתים באיזה שלב מתחילים לקבל מיקום דומה. להיכנס לאותן מסגרות.

      חלקם על קירות ואחרים במילים שנחקקות על מצבות.'

       

      מעטים זוכים לאיזשהוא המשך משמעותי אחריהם, במעשים או יצירות או הגות, הרוב חיי רק בזכרונות הקרובים להם ביותר ולכן מותם של הצעירים כואב כל כך: 'מה הספיקו לעשות בחייהם?'

      עצב פשוט עצב אינסופי על אותם לוחמים שאינם עוד עמנו. אז נכון הוא שעמית נהרג וחייו נקטעו באיבם אבל הוא הספיק בחייו לקשור קשרים עם חברים ואנשים שיודעים עד כמה הוא היה נפלא. עמית נלחם בגבורה והציל את חבריו וזה המון להשאיר אחריו. יהי זכרו ברוך.

       

      סיגלי את מותק גדולה ונשמה ענקית.

      כתבת על המשך משמעותי, אז אני מצרפת לפה את זה:

       

      http://cafe.themarker.com/post/3169987/

       

      ולגבי מה ששחר כתב שרק במקרה אחד המוות מקל.

      כשיש מחלה קשה או כשהחולה סובל. אני לא יכולה להסכים יותר.

       

        25/11/14 17:00:

      צטט: day-dreamer 2014-10-15 09:55:44

      התגובה הראשונית שלי כמו של הרוב כאן "אוף איזה נושא מדכא"

      קל יותר להדחיק את התעסקות בלא נודע המפחיד, המיסתורי, החסר שליטה

      רוב האנשים, שאיכשהו השיחה איתם הגיעה לנושא המוות מיהרו להימלט מהתעסקות בו ופטרו "באוף ,די די..."

      לתחושתי לרוב אי אפשר לדבר על הנושא הזה בחופשיות כמו שמדברים על כל נושא קזואלי

      לרוב מדברים על המסביב על הזיקנה

       

      להבא ביחרי נושא יותר סקסי

      תמים

       

      מסכימה לגמרי.

      גם לגבי הדחקות. והדחקות בכלל, כי יש בהן משהו בריא נורא.

      מוות זה לא דבר מיסתורי. לפעמים הוא מפחיד. לפעמים הוא ידוע מראש, ואז אפשר קצת להתכונן אליו.

      תמיד הוא עצוב. וחונק את הגרון. 

      ולגבי זיקנה. 

      מוות לא תמיד קשור לגיל מבוגר. אולי בגיל מבוגר יש בו איזה סוג של (חצי) נחמה.

      ותודה על התגובה הזו שלך! תודה גדולה.

        25/11/14 16:56:

      צטט: ענפיםענפים 2014-10-14 15:17:42

      אני יודעת שזה יקרה, "כולנו נמות" אבל אני שונאת את המוות! הוא אף פעם אינו מתוכנן ומגיע ברגעים בלתי צפויים..!

       

      כשנמות אנחנו - לנו, זה כבר לא ישנה כלום. 

      הבעיה שהוא ממשיך להטריד, בעיקר כשהוא קורה לאחרים ..

        25/11/14 16:53:

      צטט: AmitLi0 2014-10-14 10:48:25

      עתידים אומרים שהמוות הוא רק בעיה טכנית שתיפתר בעוד כמה שנים.

      טוב אז נבדוק בגלגול הבא.

      או שלפלקונטי תהיה (עוד לפני זה) תשובה.

       

      [פה צריך בכלל להיות שיר של היהודים

        25/11/14 16:51:

      צטט: יעל קמר (פריאל) 2014-10-13 22:12:26

      ובסופו של דבר כל אחד נותר עם מתיו ועם הגעגוע, והחסר - חסר

       

      לגמרי.

        25/11/14 16:50:

      צטט: shimenben 2014-10-12 17:43:29

      נכון. נכון, ועוד פעם נכון, וגם ודאי, לא מפלה, בעיניו כולם שווים!!

       

      כן. תודה. רק מי זה שלא מפלה?!

      גורל // מזל// מלאךהמוות או לחילופין היושב במרומים.

        21/11/14 19:05:

      צטט: פלקונטי 2014-10-12 17:26:53

      את חושבת שהמוות הוא סיום? אין לך מושג מה קורה לנו בשלב הבא של הקיום שלנו. מאחר שאיתי דבר אחד שהגיע לעולם הבא אחרי הקבורה שלו, אני לפחות יודע שהעולם הבא קיים.

       

      במילה אחת כן.

        21/11/14 19:00:

      צטט: אי שה 2014-10-12 10:00:06

      צטט: החתול במסיכה 2014-10-11 22:21:50

      יש לו למוות....הרבה יותר מ-50 גוונים של שחור.

       

      אני עם חתולי... :)))

       

      את עושה בחירה

      מ ע ו ל ה !!

        21/11/14 18:58:

      צטט: החתול במסיכה 2014-10-11 22:21:50

      יש לו למוות....הרבה יותר מ-50 גוונים של שחור.

       

      לגמרי.

       

      ''

      (עד שבחרתי תמונה כמעט פרחה לי הנשמה  תמים נבוך)

        21/11/14 18:50:

      צטט: shabat shalom 2014-10-11 15:39:56

      המחשבות על מוות עולות רק בעת סכנה ממש. אז פתאם מבינים ששום דבר לא נמשך לנצח. בעצם - אז מבינים איך המילה "נצח" היא הכי הכי בלתי אקטואלית ובלתי שימושית. שום דבר לא נמשך לנצח ושום דבר לא נשאר כפי שהיה - לנצח (אפילו לא ... יום!) גם לא המשפטים החכמים שאומרים... כל דבר חייב בדיקה. זה כבר משהו שמעייף בחיים... שנה טובה.

       

      לא בטוחה יוסי.

      מחשבות על מוות עולות כשמישהו מת.

      נצח. זה גם נצח ישראל (הרחוב) ולא רק ההוא שלא משקר.

      ושנה טובה. יש כאלה שמאחלים כי זה יוצא להם על אוטומט.

      כמו ההם ששואלים מה נשמע ולא מחכים לשמוע את התשובה 

       

      ו...עכשיו שבת שלום. ראית איך באתי בזמן? כי בדיוק יום שישי היום :-))

        17/11/14 10:20:

      צטט: סטאר* 2014-10-11 15:19:00

      ''

       

      מ ה מ מ י ם

      ויש. גןעדן

        17/11/14 10:18:

      צטט: נעמה כאן 2014-10-11 14:13:12

      אימצתי אמירה של רופא שאני מעריכה "מעדיף שיגמר בבת אחת מאשר לכבות לאט"..כאמור אימצתי.

      אם לכבות אז בבת אחת.

      אימצתי גם.

       

      תודה יקירה.

        17/11/14 10:16:

      צטט: מאיה113 2014-10-10 15:10:41

      *כמה נכון ומקפיץ טיפה עובדות רדומות שלא חושבים עליהם ביום יום,,,, חג שמח

      לפעמים עדיף לא לחשוב.

      תודה מאיה. 

        17/11/14 10:14:

      צטט: alxm 2014-10-10 14:17:18

      שנה טובה ומתוקה 

      זכרינו לחיים :

      http://cafe.themarker.com/video/2786215/

       

      תודה רבה.

        11/11/14 10:21:

      צטט: חופר סדרתי :) 2014-10-10 12:34:43

      כתבת יפה, ואני משתדל לדחוק חשיבה לגבי המוות ורוצה להאמין שיש סיבוב שני (ככה אני, תמיד אופטימי).

       

      תודה יקירי.

      אופטימי זה מצוין!!

       

       

       

      ''

        11/11/14 10:18:

      צטט: remei 2014-10-10 11:27:55

      כמו השחור אחיד ומגוון

       

      ורוב המצבות עשויות בכלל... לבן.

        28/10/14 13:37:

      צטט: *.... 2014-10-10 00:37:19

      מוות, ממצב צבירה מוצק למצב צבירה אוורירי יותר.

      like

       

      גם אותו 

       

      ''

       

       

      http://www.youtube.com/watch?v=vWwgrjjIMXA

        27/10/14 18:00:

      צטט: הקשתית 2014-10-09 19:23:41

      "הרעיון הוא למות צעיר מאוחר ככל האפשר." יקירתי אז יש לך עוד הרבה זמן והרבה תוכניות להגשים , מועדים לשמחה ♥

       

      תודה רבה נחמה.

      משפט יפה הבאת. בלי קשר למוות תודה!!

      המשך שבוע מעולה :) 

        27/10/14 17:56:

      צטט: NoSugarPls 2014-10-09 19:22:01

      לפעמים המוות גואל מייסורים ולמרות הנחמה הזו לנותרים זה ממשיך וכואב.

       

      לגמרי מדויק.

      גם בשביל למות צריך em, מזל.

      או הרבה כסף (לפעמים

        26/10/14 12:19:

      צטט: עו"ד ועוד 2014-10-09 18:12:14

      ממממ.....מורבידי.

       

      כן. בידי. בידי יוק.

      מור. ורוצה עוד?

       

       

       

       

      ''

       

      בחסות זונות פוליטיות כמובן..

      יש שם עוד. ו-עוד...

       

       

       

      ''


        24/10/14 14:36:

      צטט: חני.א 2014-10-09 18:08:26

      לפחות השירים שלי ימשיכו להתקיים בתוך עולם משלהם

       

      לא לגמרי הבנתי מה זה ימשיכו להתקיים בתוך עולם משלהם

      (הצצתי לך בכרטיס עכשיו) אז אני עוד יותר לא מבינה. 

       

      ותודה! תכף הולכת להקשיב לדיוויד בואי ששמת

      הוא אליל השכונה!! :-))

        24/10/14 14:32:

      צטט: רחלי45 2014-10-09 17:42:38

      למה חמודה, יפה, צעירה, מוצלחת, חכמה וכותבת יפה - כותבת על מוות...???

       

      רחלי

      את כבר מכירה אותי ממזמן

      אני כותבת על הכל.

      פעם עלי. פעם על דברים שאני רואה מסביב.

      או שומעת. או בכלל. 

      אז הפעם זה מוות. נראה לי שזה נוגע לכל-אדם

       

      או נגע. או יגע. 

      ותודה! באמת הזכרת לי שלא באתי לבקר כבר המון זמן נשיקה

        24/10/14 14:30:

      צטט: P65 2014-10-09 13:43:29

      אין ספק שקבר זאת ההשקעה הכי בטוחה שנשתמש בה. והמוות הוא אחת החידות על מה שקורה ביום שאחרי... אבל יש דברים שעדיף להשאיר כתעלומות ולא להתעסק בהם

       

      קברים או יותר מדויק בתי קברות זה פטיש לא חדש של בעלת המדור.

      אבל לא מהכיוון הנדלני דווקא.

       

      חשבתי לגרור לפה עכשיו פוסט מצולם של חברה. יש שם המון מצבות. מופלאות!!

      אבל היא לא כותבת פה לאחרונה, וז הפוסט מלפני הרבה זמן אז קודם אני אשאל אותה ואם זה בסדר אני אביא אותו ואעדכן. ועד אז. משהו שלי הרבה יותר חדש באופן יחסי..

       


      http://cafe.themarker.com/post/2867186/

        24/10/14 14:24:

      צטט: הזוהר הצפוני 2014-10-09 11:19:16

      מקווה שאלה הרהורי סרק תמיד צריך לזכור שאין הבטחות בחיים לכלום! רק המוות בטוח. עצוב נורא לחשוב על לאבד מישהו יקר כל המסביב הופך שולי ומאולץ ולא ברור בכלל איך אפשר לעשות אצ כל הסידורים האלה בכלל. שלא נדע.

       

      למה את אומרת שאין הבטחות לכלום?

      מי הבטיחה לך ולא קיימה?! הסנני

       

      וברצינות. נכון שהכל הופך שולי. אבל החיים יותר חזקים מהכל.

      וסידורים הם באמת הבאסה הכי גדולה.

      מזל שמי שמת כבר לא צריך לסדר אחריו כלום

      או שאולי זה העונש שחלק מהמתים משאירים כי לא היה להם כח לסדר בזמן שהם היו עוד בחיים נשיקה

        24/10/14 14:21:

      צטט: בלוג המוסיקה של אמיר אשר 2014-10-09 10:52:59

      היי נערת ליווי, הערה אחת ברשותך, שאני חייב לכמה אנשים מתים שאני מאד אוהב. "הרי כל המתים באיזה שלב מתחילים לקבל מיקום דומה." לא. למ' יש את המקום הראשוני, המעורפל והקצת מיתי שלו, למ' הבת יש היכל בליבי על שמה שאליו אני מדי פעם מכניס חבר או חברה אבל הוא רק שלה. א' הוא א' ורק הוא א', ואבא שלי? אף אחד לא ייכנס למגירה שלו. וכל אלה? כך לעולם. איך אמרה האחיינית שלי כשבישרנו לה שסבא מת? "אוף!" ואז "טוב, ככה זה". חג שמח

       

      צודק בכל מילה

      מגירות לפעמים הן מתמלאות יתר על המידה.

      תודה אמיר

      תודה רבה נשיקה

        24/10/14 14:19:

      צטט: אילה על ירח כחול 2014-10-09 10:49:59

      לדעתי אנחנו לא יודעים דבר על המוות. קראתי פעם היכנשהו איזה רעיון שגם בשביל התינוק רגע לפני שהוא נולד....הלידה עצמה נראית ונחווית כמוות. יכול להיות שזה רק שלב מעבר למשהו אחר. אני בוחרת להאמין בזה. ובא לי מות נשיקה ושלא יאחלו לי עד מאה ועשרים אסתפק בהרבה פחות ובלבד שיהיה במצב טוב וללא כאבים. אבל... אנחנו לא באמת בשליטה כאן :))))

       

      יותר מהרבה אהבתי כל מילה שכתבת כאן.

      כל מילה.

      לגבי שליטה.

      על זה אולי יום אחד. כי לפעמים נאחזים או אוחזים יתר על המידה במה שנקרא "קדושת החיים"

       

        24/10/14 14:17:

      צטט: sbhsport 2014-10-09 09:00:11

      שלא תדעי עוד צער (?) ערב חג עכשיו. מקווה שהכל בסדר. החיים הם חיים והם נמשכים עד שהם נגמרים. תרגישי טוב.

       

      תודה שחר 

      אצלי הכל בסדר

      (חוץ מרעב רגעי)

      למזון!! ולא לחיים :-))

       

      פה היום יום שמש למרות שמחר מחליפים את השעון

      אבל תכף תפתח את המייל ותראה לבד.

       

        24/10/14 14:15:

      צטט: noami4u 2014-10-09 07:30:48

      פטפוט.

       

      חה חה חה נועמי צוחק

      חשבתי שפעם אחת תצליח למצוא משהו שנוח לך אתו.

      כמו המשפט הזה:

      "כל מי שנולד ימות באיזה שהוא שלב"

       

      תודה שקראת כל מילה והתייחסת לעיקר :-)) שבת של שלום. 

       

        24/10/14 14:09:

      צטט: DN/DN/500 2014-10-09 07:28:35

      יחי המוות.

       

      אתך אתה יודע שאני לא מתווכחת לעולם.

      [me-פחדת פחד מוות (אני) ]

      יופי של תמונה. תתחדש !! נשיקה

        24/10/14 01:39:
      המוות משקר לצעירים לא משכילים בפלסטין כשמושך אותם להתפוצץ בטענה שמחכות להן 72 בתולות וכיף חיים אחרי המעשה אלא שהאמת קשה היא ורק מאוחר מדי הם מגלים כי מדובר בבתולה אחת בת 72...
        21/10/14 02:59:

      צטט: אקווריוסאנו 2014-10-09 00:36:56

      שיחות עלו מות.

      הוא אימץ את השחור, אבל דווקא הלבן מכיל את הקשת

       

      לגבי השחור אם אני אתחיל לדבר זה לא ייגמר

      וקשת. קטעים אתך או איתי בהתאמה.

      כי השיר ששמתי היום זה זה. במקרה!!!

       

      http://cafe.themarker.com/video/3155343/

       

      ועכשיו עוד שיר שווה!! 

       

      ''

        21/10/14 02:54:

      צטט: 77777777 2014-10-09 00:22:08

      ואולי המוות או התום הוא רק טרנספורמציה למצב צבירה אחר. אולי. אף אחד לא חזר משם בנתיים לספר, להלל או לקלס לאורך זמן :)

       

      אולי. טרנספורמציה יותר מבוודאי. 

      פעם היו כמה שכן סיפרו על כל מיני מנהרות ואור בקצה.

      לא בקצוות. או אולי צריך לשאול את השכנים מהצפון שאצלם יש גלגול שלנשמות

      :-))

        21/10/14 02:49:

      צטט: צוריאל צור 2014-10-09 00:17:36

      לגבי החיים,
      איך שבן אדם מציע את מיטתו, כך הוא ישן.
      לגבי המוות, מאמין במה שפו3 כתבה.
      וביתר הרחבה כתבתי על כך 

      h://cafe.themarker.com/post/2801655/ttp

      חג שמח נערה :)

       

      קראתי מה שכתבת. ואהבתי בגלל יותר מסיבה אחת

      אפילו הוספתי שם שיר שאני אוהבת במיוחד

      וקשור מאד למה שכתוב אצלך.

       

       

      אז ה-שיר שיהיה גם כאן כי הוא ענק!!

       

      ''

        20/10/14 17:11:

      צטט: פו3 2014-10-08 23:16:29

      אין לנו אחיזה בכלום

      זה רק הגוף שהולך,והנשמה היא אינסופית:-)

      חג שמח יקירה.

       

      כן ולא

      כי זכרונות נשמרים

      ונשמה היא אכן אינסופית 

       

      תודה נשמה גדולה!!

      ושבוע נפלא :-))

        20/10/14 17:08:

      צטט: איציק אביב 2014-10-08 20:46:11

      למה, מי מת?

       

      שאלה טובה.

      שאלה טובה איציק.

       

      תכף הולכת לפתוח עיתון מהסוף להתחלה... 

        16/10/14 17:44:

      צטט: נערת ליווי 2014-10-16 15:40:43

      צטט: נחרצה 2014-10-08 13:53:31

      לא עוסקת במוות...
      יש פעמים שמהרהרת בו וזה קרה לאחרונה ביולי אוגוסט האחרונים - חשבתי שאני אשאיר כאן אחרי את אהוביי אבל בעולם לא פשוט כל כך.
      לא מכבר הייתי בהלווייה שירקונים... נקברים שם אחד מעל השני...

      חחח הבנתי שהכי חשוב לוודא שהוא לא יהיה מעלי או מתחתי לשון בחוץ

       

      כן מה?

      גם להביט לצדדים לפעמים. 

      לא אוהבת את הקבורה לגובה ואני אחת שכן מסתובבת בבתי קברות.

      (בגלל הצמחיה!!)

      לא... מה פית'ום... לא כדי לפזול לצדדים לפעמים אלא משום שלא רציתי בו בחיי לבטח גם לא במותי. הבנתי ששקט שם מאוד - הוא עלול להפר את התובנה הזו. חיים טובים לכולנו ...

        16/10/14 16:44:

      צטט: boby28 2014-10-08 20:32:25

      המוות זה אולי הדבר הכי מרתק ומסקרן (ולא אין לי מחשבות התאבדותיות) פשוט בגלל העובדה שאף אחד לא חזר משם....

       

      כתבתי כבר באחת התגובות הקודמות. מוות מסקרן את כולם. כי אין בן אדם חי שלא איבד מישהו יקר במהלך חייו או לא יאבד. לא מעט אנשים עברה להם מחשבה על לעזוב הכל / להרים ידיים. הרהור שהוא  לגיטימי עד שהוא הופך למעשה. ולפעמים דווקא המעשה עצמו יש בו המון גבורה. כי יש רגע בחיים שהחיים עצמם כבר לא שווים פרוטה. לפעמים לאדם עמנו ולפעמים דווקא למשפחה..

       

      אגב, בלי קשר אלייך, ואני מעידה רק עלי, כמה אנשים שהיה נדמה להם שהם מכירים אותי דרך הכתיבה שלי פה - לקחו לעצמם את החירות לחשוב שאני הולכת לעשות לעצמי איזה מעשה שאין ממנו דרך חזרה... 

       

      ובכדי להיות קצת יותר ברורה. לגבי מה זה לסיים חיים בכבוד. שווצריה. רק ששם זה יקר נורא.

      עדי טלמור//דיגניטס//המתת חסד- הייתה גם תכנית אחת בעובדה (אילנה דיין) 

        16/10/14 16:35:

      צטט: סטודיו אמן 2014-10-08 18:38:28

      ובכל זאת, כל מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה יוכל להתגבר על כל איך וגם על המוות...

       

      ... ובדיוק לפני כמה ימים כמעט הכרחתי את מי שהכרחתי לקרוא את החלק הראשון של אדם מחפש משמעות

      לוגותרפיה למי שהספר ההוא של ויקטור פראנקל לא אומר לו כלום.

       

      תודה אנטון! 

        16/10/14 16:32:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2014-10-08 18:32:13

      לא 'דעת למה נערת, אבל קראתיך ועלתה בי מחשבה 

      על מוות אחר לגמריייי....לא הדטמיניסטי ההוא שכולם 

      חוששים מפניו וכפי שציינת מגיע לכולם: עני כעשיר, חולה כבריא

      וכן הלאה. 

       

      המוות עליו אני חשבתי הוא מוות רגעי,(לרוב הוא רגעי, יכול להיות שעה,

      יממה, שבוע או יותר אבל עדיין לא משהו לת-מיד) אותו "מוות" שקורה 

      לנו כאשר למשל, אנחנו בשפל מכל מיני סיטואציות בחיינו, ובא לנו למות.

      פשוטו. לא כמשמעו. בא לנו בעצם להיעלם לכמה זמן מהעולם. ובזמן

      ההיעלמות אנחנו אוספים עצמנו קמים וממשיכים הלאה, כי החיים, הכוח

      שלהם עלינו -חזק מכל דבר אחר!

       

      נ.ד. נשיקה ו-אני מתה עלייך!

       

      את זו לא חכמה.

      חסר לך אם לא היית מתה עלי.

      ולגבי המוות שכתבת. אז כן יותר ממליון פעמים יוצא לי להגיד שבא לי למות

      אבל זה קורה כשאיזה אדיוט נותן שרותים (ככה קוראים להם) נותן לי להמתין עם שפופרת טלפון ביד

      ולא כי אני רוצה באמת לעבור לצד שיש בסוף המנהרה.. ההיא עם האור הלבן.

       

      תודה בובית. 

      רגע. אני אחתום בשם הנכון!!

       

      נ.ל.

      וגם 

      נשיקה 

      ''

       

      נשיקה

        16/10/14 16:28:

      צטט: --()-- 2014-10-08 17:50:11

      חיבוק

       

      תודה מותק.

        16/10/14 16:27:

      צטט: עמי100 2014-10-08 16:56:30

      כשאת כותבת על מוות אותי זה מפחיד...מה קרה לך?...היכן שמחת החיים שלך?....צאי מהפוזה הזאת..לא מתאים לך...חג שמח לך!!!

       

      תודה עמי.

      שמחת החיים שלי באה לביטוי בפוסט הבא

      נדמה  לי שגם בזה שקדם לפוסט הזה

       

      חג שמח ושנה טובה גם לך :)

        16/10/14 16:24:

      צטט: באבא יאגה 2014-10-08 16:39:11

      העיקר לא אמרתי, יפה כתבת, נהניתי לקרוא. הנה גם קצת משלי על המוות אם יתחשק לך. חג שמח המוות הוא אהבה, מסע מצולם באינדונזיה - http://cafe.themarker.com/post/2720098/ החיים שבמוות - מסע מצולם באינדונזיה http://cafe.themarker.com/post/2715394/ על שתי קבלות פנים נשכחות http://cafe.themarker.com/post/2062641/

       

      לרשימה השלישית אני עוד אחזור להגיב (כנראה)

      בשתי האחרות כבר הייתי - בשנייה נעצרתי היום שוב בצילום של החזיר העקוד. שעדיין עושה לי רע. 

      שלושתן נהדרות. היום כאז. אוהבת את החיבורים שלך. ואת המסעות. תודה!

       

      רק עם הלינקים שלוקח לי זמן לתפוס עם העכבר יש לי קצת בעיה נבוך

        16/10/14 16:18:

      צטט: Benj 2014-10-08 16:22:57


      סופך 
      לגווע כמו ירדן 
      להאסף לאט אל ים המות 
      במקום הנמוך ביותר בעולם 
      אבל 
      מראש הרי השלג 
      בהמולה גדולה צוהלת 
      אחריך 
      שיריך מפכים להם 
      הלא 
      לחיות זה כמו להיות ירדן
       

       

      :))

      ויש גם תמונה חיה מימה-מלח

      ספנסר טוניק כמובן.

       

      ''

       

      מהירדן לא עכשף 

        16/10/14 16:14:

      צטט: באבא יאגה 2014-10-08 16:15:09

      כי למוות אין צבע ויש לו את כל הגוונים - רק בעיני מלוויו של המת, לכאורה, אבל רק לכאורה כמו החיים!

       

      בדיוק כמו ה. או ב- חיים.

      תודה יקירתי.

       

      אינסוף גוונים.

        16/10/14 16:12:

      צטט: ***ורד*** 2014-10-08 16:03:38

      מדי פעם הרהורים על מוות מחזקים את טעם החיים . זה קנה המידה הטוב ביותר למידות טובות בחיים . בכל אופן גם עם מתעלמים מקיומו בסופו הוא העובדה הנצחית היחידה של חיי האדם . אני תמיד אומרת שהשקעת הנדל"ן החשובה ביותר היא 70 על 180 ס"מ שם אנו מתגוררים לנצח .

       

      אני די מסכימה אתך. אולי לא ממש בענייני נדל"ן. בית בתאילנד נראה לי רעיון לא רע.

      את גופתי אני מוכנה שישרפו למשל. או יותר עדיף אולי ים :))

      אבל זה כנראה לא ממש העניין לכאן ועכשיו. תודה ורד

      ושנה טובה!! צוחק

        16/10/14 16:09:

      צטט: debie30 2014-10-08 15:53:00

      מדי פעם חולפים הרהורים מהסוג הזה. ויש "מיתה טובה" - מאוד מומלץ. חג שמח

       

      תודה דבי.

      כפולה.

      כי אני חושבת שכולם מהרהרים על מוות מדי פעם. רק זה נושא שלא נורא נעים או נוח לדבר עליו.

      כי הוא לא ממש פוליטיקלי קורקט או פרפקט או השד יודע מה.

       

      ואת הסרט ראינו הרבה בזכותך!! אהבנו. מאד מאד מאד

      הוא אפילו כמעט די הצליח למחוק לי את התמונה של זאב רווח עם הבייצים הקשות בפה

      נפלא ומומלץ!! למרות שכתמיד אני צחקתי לא עם כולם. דבר לא חדש במחוזותי.

       

      ''

        16/10/14 16:05:

      צטט: זונות פוליטיות 2014-10-08 15:50:07

       

       

      ברוטוס:   אני מת על הכתיבה שלך

       

       

      נטוס:      למה, מי מת? אחי

       

       

       

      ..

       

      ברוטוס תודה - וכנ"ל. 

      וגם לא יודעת איך להגיב לנטוס. אז אני אשתוק את הפיסק שלי לשם שינוי.

       

       

        16/10/14 16:01:

      צטט: * Forever Young * 2014-10-08 15:39:17

      הרגת אותי עם הכתיבה שלך קריצה

       

      מזלך!!! ששמת  קריצה  כי אני עוד צריכה המלצות לאן ללכת בברלין (למשל) ולא רק.

      תודות.

        16/10/14 16:00:

      צטט: kimchid 2014-10-08 15:35:14

      ומה עם אלו שמאמינים בחיי נצח וחיים שלאחר המוות? להם בטח קל יותר בסיטואציות כאלה... חג שמח גם שם!!!

       

      אהה! עכשיו נפל לי האסימון מזל שהקפה מכפיל  לפעמים תגובות.

      ברור שיש חיים אחרי המוות. 

       

      גדול אתה!! גדול!! נשיקה

        16/10/14 15:58:

      צטט: kimchid 2014-10-08 15:35:13

      ומה עם אלו שמאמינים בחיי נצח וחיים שלאחר המוות? להם בטח קל יותר בסיטואציות כאלה... חג שמח גם שם!!!

      צריך לשאול אותם לא?

      בינתיים חג שמח מכאן יקירי :))

        16/10/14 15:56:

      צטט: אילן גד 2014-10-08 15:15:20

      המוות יגיע לכל אחד,זה בטוח.
      בנתיים יש להנות מהחיים,וליצוק לתוכם תוכן ומשמעות טובים.
      :)
      חג סוכות שמח

      אגב גם אני צירפתי תמונה שקשורה..

       

      צודק בכל מילה!

      על הקרוסלה כתבתי לך ואפילו ביקרתי אותה :))

        16/10/14 15:54:

      צטט: שחר י 2014-10-08 15:11:39

      מי אני שאגיב על פוסט כזה?

       

      רק במקרה אחד המוות מקל, במקרה של מחלה קשה שבה החולה סובל, בכל שאר המקרים המוות קשה וכואב כשאול.

      בייחוד לאלו שנשארים מאחור וממשיכים.

       

      'הכאב נשאר אצל מי שנותר. נשאר מאחור. וממשיך.'

       

      שכלתי כבר את אבי, אחותי ואת בני ואין יותר ממני אדם חי מלא חיות ופעילות, עדיין המוות קשה. בחיים לא הייתי רוצה למות ומי שמזכך את המוות במילים יפות של טוהר ונקיות הגוף והנפש, בורח למחוזות קלים. המוות הוא חידלון של הכל, רק הזכרונות והמעשים שעשה הנפטר נשארים אחריו.

       

      'הרי כל המתים באיזה שלב מתחילים לקבל מיקום דומה. להיכנס לאותן מסגרות.

      חלקם על קירות ואחרים במילים שנחקקות על מצבות.'

       

      מעטים זוכים לאיזשהוא המשך משמעותי אחריהם, במעשים או יצירות או הגות, הרוב חיי רק בזכרונות הקרובים להם ביותר ולכן מותם של הצעירים כואב כל כך: 'מה הספיקו לעשות בחייהם?'

       

      אתה יודע מה דעתי.

      הבאת לפה שני משפטים. ואני לא ממשיכה.

      אבל עכשיו עשית לי דמעות. ואתה יודע איזה מילה אני פולטת בהתאמה. ואם אני לא מצנזרת אותי אצלך

      אז בטח ובטח את המשפט היחיד הזה אני לא מצנזרת פה אצלי .. נשיקה

        16/10/14 15:51:

      צטט: הבודד 2014-10-08 14:52:22

      הישראלים הכי מומחים בנושא - למה..... מי מת ????

       

      הישראלים מווו-מחים בכל דבר ועניין.

      לא מהיום.

      ולגבי מי מת, לא יודעת נכון לרגע הזה.

      אבל תמיד כשכל ישראל בכבישים זה לא מבשר טובות 

       

       

      < סרט למען יראו איך כן נהוג לנהוג בכבישים >

      לא עלה לי בראש משו אחר מפאת החג

       

      זהירות חיילת!!

       

      ''

       

        16/10/14 15:45:

      צטט: אורי אביבי 2014-10-08 14:45:05

      המוות הוא סה"כ עוד שינוי בחיים.

       

      כן אורי.

      תודה.

       

      מרענן אתה והירוק שלך.

      אוהבת את הראייה שלך!

       

        16/10/14 15:43:

      צטט: קנולר 2014-10-08 14:08:29

      חג שמח גם לך יקירתי. זה כל מה שאני מצליחה להגיב לפוסט המורבידי הזה. וחוץ מזה סתיו והחגים משגעים אותי ואולי הפוסט שלך בעצם די מנחם.

       

      חג שמח גם לך. 

      הם תיכף נגמרים (החגים) 

      צריכה להיזהר עכשיו במילים

      עם פוסט כזה ...

       

      מטורף רק מי שלא משתגע [קצת] מהחגים :))

        16/10/14 15:42:

      צטט: esty.d 2014-10-08 13:55:29

      המוות הוא רגע שיש בו אמת נקייה.

      רגע שכמו מפעיל את כל המעגלים סביבו,
      רגע מבהיר.
      כזה שיוצר הזדמנויות לקרבה ותובנות של התרחקות.
      אי אפשר להיות מוכנים לו גם כשנדמה שמוכנים
      וכשהוא בא בהפתעה – התדהמה לא עוברת שנים.
      יש בו, במוות, חוסר אונים ולעיתים יש בו יופי
      של נצח עולמים.
      לעיתים מתאפשרת פרידה במילים. במבט. במגע.
      מוות – כמו לידה,
      דבר לא נשאר אחריו כשהיה,
      רק החזרה לשגרה.
      וחיבור מחודש אל המת,
      בשפה חדשה.

       

      יפה כתבת

      כל מילה. כל מילה. 

        16/10/14 15:40:

      צטט: נחרצה 2014-10-08 13:53:31

      לא עוסקת במוות...
      יש פעמים שמהרהרת בו וזה קרה לאחרונה ביולי אוגוסט האחרונים - חשבתי שאני אשאיר כאן אחרי את אהוביי אבל בעולם לא פשוט כל כך.
      לא מכבר הייתי בהלווייה שירקונים... נקברים שם אחד מעל השני...

      חחח הבנתי שהכי חשוב לוודא שהוא לא יהיה מעלי או מתחתי לשון בחוץ

       

      כן מה?

      גם להביט לצדדים לפעמים. 

      לא אוהבת את הקבורה לגובה ואני אחת שכן מסתובבת בבתי קברות.

      (בגלל הצמחיה!!)

       

        15/10/14 10:24:

      צטט: שחר י 2014-10-08 15:11:39

      מי אני שאגיב על פוסט כזה?

       

      רק במקרה אחד המוות מקל, במקרה של מחלה קשה שבה החולה סובל, בכל שאר המקרים המוות קשה וכואב כשאול.

      בייחוד לאלו שנשארים מאחור וממשיכים.

       

      'הכאב נשאר אצל מי שנותר. נשאר מאחור. וממשיך.'

       

      שכלתי כבר את אבי, אחותי ואת בני ואין יותר ממני אדם חי מלא חיות ופעילות, עדיין המוות קשה. בחיים לא הייתי רוצה למות ומי שמזכך את המוות במילים יפות של טוהר ונקיות הגוף והנפש, בורח למחוזות קלים. המוות הוא חידלון של הכל, רק הזכרונות והמעשים שעשה הנפטר נשארים אחריו.

       

      'הרי כל המתים באיזה שלב מתחילים לקבל מיקום דומה. להיכנס לאותן מסגרות.

      חלקם על קירות ואחרים במילים שנחקקות על מצבות.'

       

      מעטים זוכים לאיזשהוא המשך משמעותי אחריהם, במעשים או יצירות או הגות, הרוב חיי רק בזכרונות הקרובים להם ביותר ולכן מותם של הצעירים כואב כל כך: 'מה הספיקו לעשות בחייהם?'

      עצב פשוט עצב אינסופי על אותם לוחמים שאינם עוד עמנו. אז נכון הוא שעמית נהרג וחייו נקטעו באיבם אבל הוא הספיק בחייו לקשור קשרים עם חברים ואנשים שיודעים עד כמה הוא היה נפלא. עמית נלחם בגבורה והציל את חבריו וזה המון להשאיר אחריו. יהי זכרו ברוך.

        15/10/14 09:55:

      התגובה הראשונית שלי כמו של הרוב כאן "אוף איזה נושא מדכא"

      קל יותר להדחיק את התעסקות בלא נודע המפחיד, המיסתורי, החסר שליטה

      רוב האנשים, שאיכשהו השיחה איתם הגיעה לנושא המוות מיהרו להימלט מהתעסקות בו ופטרו "באוף ,די די..."

      לתחושתי לרוב אי אפשר לדבר על הנושא הזה בחופשיות כמו שמדברים על כל נושא קזואלי

      לרוב מדברים על המסביב על הזיקנה

       

      להבא ביחרי נושא יותר סקסי

      תמים

        14/10/14 15:17:
      אני יודעת שזה יקרה, "כולנו נמות" אבל אני שונאת את המוות! הוא אף פעם אינו מתוכנן ומגיע ברגעים בלתי צפויים..!
        14/10/14 10:48:
      עתידים אומרים שהמוות הוא רק בעיה טכנית שתיפתר בעוד כמה שנים.
        14/10/14 02:17:

      צטט: Yossi Reich 2014-10-08 13:41:37

      To make long story short. ובמילים פשוטות: אם למות אז רק ב ז ר ו ע ת י !... Kapish?!..

       

      קאפיש.

      זו פנייה גורפת אגב? מופתע

        14/10/14 02:15:

      צטט: מריםבידרמן 2014-10-08 13:34:03

      יש בו גם מה-ואת וגם מה ועת ו..מה ועט ו...תום וחיים אחרי..... לך יקירה חגים שמחים ♥

       

      תודה מרים. גם לך 

        14/10/14 02:13:

      צטט: השוטה על הגבעה 2014-10-08 13:26:49

      המוות לא וודאי בכל המגזרים.
      למשל אני מאמין שהמשיח יבוא ואז לא אמות.

      תמים

       

      אתה יותר מצודק!

      משיח מופיע בסעיף הראשון של ספר אחד יותר ממצוין - תעתועים כמובן

      היו היה פעם משיח שבא לכדור הארץ. הוא נולד בארץ הקודש אינדיאנה וגדל בהרי המיסתורין שממזרח לפורט ווין. הוא למד על העולם הזה בבתי הספר היסודיים באינדיאנה וכאשר גדל למד עליו תוך כדי עבודתו כמכונאי מכוניות.

       

      (יש מצב שבאיזה שלב כבר התחיל הסעיף השני)

      ספר אל-מותי!!

       

      צוחקצוחק

        13/10/14 22:12:
      ובסופו של דבר כל אחד נותר עם מתיו ועם הגעגוע, והחסר - חסר
        13/10/14 18:06:

      צטט: לילה של שקט 2014-10-08 13:20:34

      המוות מסריח!

       

      רק מקרוב.

        12/10/14 20:46:

      צטט: גליתZ 2014-10-08 13:15:57

      יקירתי המהורהרת, קודם כל מתה עליך! שנית מתה על הפוסטים שלך ושלישית מתה מגעגועים! (למרות שאני בחדש(:

       

      אוף אתך. עכשיו אני צריכה לגרד בקודקוד 

      לפחות את החלק הראשון (עד הסימן של הקריאה) קלטתי לגמרי באופן עצמוני

       

      נישוקיייייינשיקהנשיקה 

        12/10/14 18:32:

      צטט: נעם דימנט 2014-10-08 13:10:48

      בקשר לזה שכולם מתים בסוף.................תגידי זה בטוח?

       

      וואלה לא יודעת. אבל אני מתה על התגובה שלך!!!!

        12/10/14 18:30:

      צטט: ת ה י ל ה 2014-10-08 13:06:01

      למה מי מת?

      "המתים נשכחים" אמר לי פעם איש שאני מאוד מחשיבה

      ויש גם אנשים שהם חיים מבחוץ ומתים מבפנים- נמעני מודעות האבל.

       

      לגבי המתים שנשכחים - ממש לא מזמן קראתי פה תוכן שאני מצרפת עכשיו לכאן

       

      http://cafe.themarker.com/post/3150611/

       

      ואנשים שחיים מבחוץ ומתים מבפנים. בהחלט! בהחלט בהחלט שגם. 

      בדיוק עכשיו כתבתי לשחר בפוסט אחר על סרט שראיתי לא מזמן "מיתה טובה"

      שווה! שווה צפייה. אולי גם פוסט. נראה :))

       

      ותודה גדולה! 

        12/10/14 18:23:

      צטט: . ארז . 2014-10-08 12:51:45

      "חלק מהאנשים מגלגלים בראש מחשבות על שיחות שהיו צריכות להתקיים ולא נערכו, מילים שקיבלו תוכן או משמעות רק כעבור שנים. חוסר הגיון."
      כל כך נכון ......

       

      כל כך נכון... בדיוק מה שאמרת. דייקת אותי ארז. תודה!!

        12/10/14 17:43:
      נכון. נכון, ועוד פעם נכון, וגם ודאי, לא מפלה, בעיניו כולם שווים!!
        12/10/14 17:26:
      את חושבת שהמוות הוא סיום? אין לך מושג מה קורה לנו בשלב הבא של הקיום שלנו. מאחר שאיתי דבר אחד שהגיע לעולם הבא אחרי הקבורה שלו, אני לפחות יודע שהעולם הבא קיים.
        12/10/14 10:00:

      צטט: החתול במסיכה 2014-10-11 22:21:50

      יש לו למוות....הרבה יותר מ-50 גוונים של שחור.

       

      אני עם חתולי... :)))

        11/10/14 22:21:
      יש לו למוות....הרבה יותר מ-50 גוונים של שחור.
        11/10/14 15:39:
      המחשבות על מוות עולות רק בעת סכנה ממש. אז פתאם מבינים ששום דבר לא נמשך לנצח. בעצם - אז מבינים איך המילה "נצח" היא הכי הכי בלתי אקטואלית ובלתי שימושית. שום דבר לא נמשך לנצח ושום דבר לא נשאר כפי שהיה - לנצח (אפילו לא ... יום!) גם לא המשפטים החכמים שאומרים... כל דבר חייב בדיקה. זה כבר משהו שמעייף בחיים... שנה טובה.
        11/10/14 15:19:

      ''

        11/10/14 14:13:
      אימצתי אמירה של רופא שאני מעריכה "מעדיף שיגמר בבת אחת מאשר לכבות לאט"..כאמור אימצתי.
        10/10/14 16:01:

      צטט: liat62 2014-10-08 12:50:19

      באתי להציע עוד זווית...קצת מקלה, אולי. צפי בסרט המשובח "למות מלוויה" (רק בגירסה הבריטית כמובן, חלילה לא בזו האמריקאית). תקבלי בדיוק את מנת הצחוק שתעשה לך טוב בנשמה :-))

       

      זווית נוספת זה תמיד מצוין

      והזכרת לי עוד אחת ישן ומשובח

       

      וקטע ממנו.. (אולי לא הכי אבל מתאים כמו כפפה ליד)

      4 לוויות וחתונה אחת כמובן!!

       

       

      ''

       

       

      בקרוב את הסרט שכתבת.. בקרוב מאד! חיוך

        10/10/14 15:58:

      צטט: סיגלשטיבלמן דרעי 2014-10-08 11:10:15

      אני רק אשאיר פה חיבוק...

       

      תודה סיגל.

      מתחבר לשיר שאני אוהבת במיוחד!!

       

      http://cafe.themarker.com/video/2744179/

       

       

      :))

        10/10/14 15:14:

      צטט: מרב 1956 2014-10-08 08:04:15

      כמו כמה מהמגיבים לפני, אני שואלת מה קרה?

      פוסט ללא שירים תמונות וקישורים.

       

      בתכל'ס לא קרה שום דבר

      וקורים כל הזמן (הרי) המון דברים.

       

      לגבי תמונות. אנשים מתים לא מצטלמים יפה

      תמונות של המתים שלי אני לא מעלה לבלוג כמו שאני לא מעלה צילומים של הפרצוף שלי.

      ושירים יש המונים. בטח ובטח שירים עיבריים.

       

      אז עכשיו אולי מקאמה. חיים חפר מספר שקפץ לי לראש. מסדר הנופלים.

      לא יודעת למה זה מה שקפץ לי עכשיו.

      אבל זה מה שקפץ..

       

       

       

      הֵם בָּאִים מֶן הֶהָרִים, מִן הַשְּׁפֵלָה, מִן הַמִּדְבָּר הֵם בָּאִים-
      שֵׁמוֹת, פָּנִים, עֵינַיִם – וּמִתְיַצְּבִים אֶל הַמִּסְדָּר. הֵם בָּאִים בְּצַעַד
      גַּבְרִי, חֲזָקִים וּשְׁזוּפִים הֵם יוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַמְּטוֹסִים הַמְּרֻסָּקִים 
      וּמִן הַטַּנְקִים הַשְּׂרוּפִים / הֵם קָמִים מַאֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים, מַעֵבֶר
      לַדִּיוּנוֹת וּמִתּוֹךְ תְּעָלוֹת הַקֶּשֶר / גִּיבּוֹרִים כָּאֲרָיוֹת, עַזִּים כַּנְמֵרִים
      וְקַלִּים כַּנֶּשֶר //
      וְהֵם עוֹבְרִים אֶחָד אֶחָד בֵּין שׁוּרוֹת שֶׁל מַלְאָכִים / הַמַּאֲכִילִים
      אוֹתָם מַמְתַּקִּים וְעוֹנְדִים עַל צַוָּארָם פְּרָחִים / וַאֲנִי מַבִּיט בָּהֶם
      וְהֵם כֻּלָּם שְׂמֵחִים / אֵלֶה הָאַחִים שֶׁלִי, אֵלֶה הָאַחִים //
      וְהֵם פֹּוגְשִׁים זֶה אֶת זֶה, עַינַיִם שְׁחֹורוֹת וּכְחֻלּוֹת וְחוּמוֹת / וְהֵם
      מַזְכִּירִים זֶה לָזֶה שֵׁמוֹת וְכֵלִים וּמְקוֹמוֹת וּמוֹזְגִים זֶה לָזֶה סִיפְלֵי
      קָפֶה וְתַה / וּמִתְפָרְצִים פִּתְאֹם יַחַד בִּקְרִיאוֹת: כִּיפַק– הֵי! / וְהֵם
      פּוֹגְשׁים בַּקָּהָל הָרַב רֵעִים וִידִידִים / וְהַמְפַקְּדים טוֹפְחִים עַל 
      שְׁכֶם הַטּוּרָאִים וְטוּרָאִים לוֹחֲצִים יָד לַמְפַקְּדִים / וְהֵם פּוֹרצִים 
      בְּשִׁירָה וּמוֹחֲאִים כַּפַּיִם / וּמַקְשִׁיבִים לָהֶם בְּהִתפַּעֲלוּת כָּל יֹושְׁבֵי
      הַשָמַיִם / וְהַפְּגִישָׁה נִמְשֶכֶת יוֹם וָלַיְלָה, יוֹם וָלַיְלָה / כִּי חֲבוּרָה 
      שֶׁכָזֹאת לֹא הָיְתָה עוֹד לְמַעְלָה / וְאָז פִּתְאֹם שוֹמְעִים הֵם קוֹלוֹת
      מֻכָּרִים בּוֹכִים וְהֵם מַבִּיטִים הַבַּיתָה אֶל אַבָּא וְאִמָּא, אֶל הַנָּשִׁים,
      הַיְלָדִים וְהָאַחִים/ וּפְנֵיהֶם דּוֹמְמוֹת וְהֵם עוֹמְדִים נְבוֹכִים וְאָז
      מִישֶׁהו מֵהֶם לוֹחֵשׁ: סְלִיחָה, אֲבָל הָיִינוּ מֻכְרָחים / נִצַּחְנוּ
      בַּקְּרָבוֹת וְכָעֵת אָנוּ נָחִים / אֵלֶּה הָאַחִים שֶׁלִּי, אַלֶּה הָאַחִים //
      וְכָכָה הַם עוֹמְדִים וְהָאוֹר עַל פְּנֵיהֶם / וְרַק אֱלֹהִים לְבַדוֹ עוֹבֵר
      בֵּינֵיהֶם / וּכְשֶדּמָעוֹת בְּעֵינָיו הוּא מְנַשֶּׁק אֶת פִּצְיעֵהֶם / וְהוּא
      אוֹמֵר בְּקוֹל רוֹטַט לְמַלְאָכָיו הַלְּבָנִים: אֵלְּה הַבָּנִים שלי / אֵלָּה
      הָבָּנִים. //

        10/10/14 15:10:
      *כמה נכון ומקפיץ טיפה עובדות רדומות שלא חושבים עליהם ביום יום,,,, חג שמח
        10/10/14 15:10:

      צטט: גייסוןג'ייסון 2014-10-08 07:50:57

      מוות הוא החלק המבעס או המשחרר והמשמח של החיים.... תלוי את מי שואלים בכול מיקרה מקווה שההרהורים הנ"ל באו ממקום נסבל ..... גמני כמו חגית מת עלייך ועל כתיבתך ♥ חיבוק

       

      כמו שכתבתי לפני רגע לחגית.

      די מסכימה עם כל מילה שלך

      ו.. הרהורים הם הרהורים. הם נדחפים בכל מיני רגעים. 

       

      לא למות עלי (בינתיים) או בכלל לא למות לי!! זה יותר חשוב.

      להשאר בחיים!! :-))

        10/10/14 15:06:

      צטט: HagitFriedlander 2014-10-08 07:42:22

      מתה עליך

      ועל כתיבתך ומה שבין המילים שכולנו מבכרים לא לעסוק בכך במסגרת החיים....חג שמח יקירה!

       

      גמני עלייך. מתה או יותר נכון חיה (כי אמרנו יותר עדיף לא להתעסק עם המתים קריצה )

      אבל מה לעשות שהם איך שהוא חלק מהחיים?.. 

       

      חג שמח יקירה. תחשבי שזה כתוב בורוד פוקסיה משובח!! ונישוק לא כדרך אגב }{!!

        10/10/14 14:17:

      שנה טובה ומתוקה 

      זכרינו לחיים :

      http://cafe.themarker.com/video/2786215/

        10/10/14 12:34:
      כתבת יפה, ואני משתדל לדחוק חשיבה לגבי המוות ורוצה להאמין שיש סיבוב שני (ככה אני, תמיד אופטימי).
        10/10/14 11:27:
      כמו השחור אחיד ומגוון
        10/10/14 07:55:
      חזק!
        10/10/14 00:37:
      מוות, ממצב צבירה מוצק למצב צבירה אוורירי יותר.
        9/10/14 19:23:
      "הרעיון הוא למות צעיר מאוחר ככל האפשר." יקירתי אז יש לך עוד הרבה זמן והרבה תוכניות להגשים , מועדים לשמחה ♥
        9/10/14 19:22:
      לפעמים המוות גואל מייסורים ולמרות הנחמה הזו לנותרים זה ממשיך וכואב.
        9/10/14 18:12:
      ממממ.....מורבידי.
        9/10/14 18:08:
      לפחות השירים שלי ימשיכו להתקיים בתוך עולם משלהם
        9/10/14 17:42:
      למה חמודה, יפה, צעירה, מוצלחת, חכמה וכותבת יפה - כותבת על מוות...???
        9/10/14 13:43:
      אין ספק שקבר זאת ההשקעה הכי בטוחה שנשתמש בה. והמוות הוא אחת החידות על מה שקורה ביום שאחרי... אבל יש דברים שעדיף להשאיר כתעלומות ולא להתעסק בהם
        9/10/14 12:53:

      צטט: missconception 2014-10-08 07:05:05

      פוסט מורבידי - כלבבי.
      וגם כתוב לעילא ולעילא.

       

       

       

      תודה. גדולה!!

        9/10/14 12:17:

      צטט: נויאור 2014-10-08 07:04:08

      הלו הלו הכול בסדר?

       

      נראה לי שכן :)

      תודה נוי.

        9/10/14 11:19:
      מקווה שאלה הרהורי סרק תמיד צריך לזכור שאין הבטחות בחיים לכלום! רק המוות בטוח. עצוב נורא לחשוב על לאבד מישהו יקר כל המסביב הופך שולי ומאולץ ולא ברור בכלל איך אפשר לעשות אצ כל הסידורים האלה בכלל. שלא נדע.
        9/10/14 10:59:

      צטט: rossini 2014-10-08 06:42:51

      מה עובר עליך יקירתי?!מופתעאטום

      אני כבר מעדיף  ובהרבה, את הפסיפס של "חיה עירונית."מגניב

       

      החיה העירונית חיה ובועטת כרגיל צוחק

      ומחכה למתכון הבא. שלך!!! נשיקה

      היי נערת ליווי, הערה אחת ברשותך, שאני חייב לכמה אנשים מתים שאני מאד אוהב. "הרי כל המתים באיזה שלב מתחילים לקבל מיקום דומה." לא. למ' יש את המקום הראשוני, המעורפל והקצת מיתי שלו, למ' הבת יש היכל בליבי על שמה שאליו אני מדי פעם מכניס חבר או חברה אבל הוא רק שלה. א' הוא א' ורק הוא א', ואבא שלי? אף אחד לא ייכנס למגירה שלו. וכל אלה? כך לעולם. איך אמרה האחיינית שלי כשבישרנו לה שסבא מת? "אוף!" ואז "טוב, ככה זה". חג שמח
      לדעתי אנחנו לא יודעים דבר על המוות. קראתי פעם היכנשהו איזה רעיון שגם בשביל התינוק רגע לפני שהוא נולד....הלידה עצמה נראית ונחווית כמוות. יכול להיות שזה רק שלב מעבר למשהו אחר. אני בוחרת להאמין בזה. ובא לי מות נשיקה ושלא יאחלו לי עד מאה ועשרים אסתפק בהרבה פחות ובלבד שיהיה במצב טוב וללא כאבים. אבל... אנחנו לא באמת בשליטה כאן :))))
        9/10/14 09:00:
      שלא תדעי עוד צער (?) ערב חג עכשיו. מקווה שהכל בסדר. החיים הם חיים והם נמשכים עד שהם נגמרים. תרגישי טוב.
        9/10/14 07:30:
      פטפוט.
        9/10/14 07:28:
      יחי המוות.
        9/10/14 00:36:

      שיחות עלו מות.

      הוא אימץ את השחור, אבל דווקא הלבן מכיל את הקשת

        9/10/14 00:22:
      ואולי המוות או התום הוא רק טרנספורמציה למצב צבירה אחר. אולי. אף אחד לא חזר משם בנתיים לספר, להלל או לקלס לאורך זמן :)
        9/10/14 00:17:

      לגבי החיים,
      איך שבן אדם מציע את מיטתו, כך הוא ישן.
      לגבי המוות, מאמין במה שפו3 כתבה.
      וביתר הרחבה כתבתי על כך 

      h://cafe.themarker.com/post/2801655/ttp

      חג שמח נערה :)

        8/10/14 23:16:

      אין לנו אחיזה בכלום

      זה רק הגוף שהולך,והנשמה היא אינסופית:-)

      חג שמח יקירה.

        8/10/14 23:03:

      צטט: יוסיפור 2014-10-08 05:43:08

      אם אמות פתאום - מוות פומפוזי רווי פאתוס כמו אצל אלתרמן או חדלון שרירותי ונטול ברק כמו אצל נתן זך - האם הבלוג שלי יוסיף להתקיים?

       

      מבטיחה להמשיך לדלג לעיין ואף לקרוא את בלוגך _ _ _

        8/10/14 20:46:
      למה, מי מת?
        8/10/14 20:32:
      המוות זה אולי הדבר הכי מרתק ומסקרן (ולא אין לי מחשבות התאבדותיות) פשוט בגלל העובדה שאף אחד לא חזר משם....
        8/10/14 19:24:

      צטט: איש אחר 2014-10-08 02:52:53

      הרהורים על המה?

      מה עובר עליך, על החיים כבר גמרת להרהר?

       

      אני עוד אשוב לכאן עם הרהורים משלי...

       

      על החיים אני מהרהרת כל הזמן.  [לא מערערת בד"כ] 

      תחזור תחזור :))

        8/10/14 18:38:
      ובכל זאת, כל מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה יוכל להתגבר על כל איך וגם על המוות...
        8/10/14 18:32:

      לא 'דעת למה נערת, אבל קראתיך ועלתה בי מחשבה 

      על מוות אחר לגמריייי....לא הדטמיניסטי ההוא שכולם 

      חוששים מפניו וכפי שציינת מגיע לכולם: עני כעשיר, חולה כבריא

      וכן הלאה. 

       

      המוות עליו אני חשבתי הוא מוות רגעי,(לרוב הוא רגעי, יכול להיות שעה,

      יממה, שבוע או יותר אבל עדיין לא משהו לת-מיד) אותו "מוות" שקורה 

      לנו כאשר למשל, אנחנו בשפל מכל מיני סיטואציות בחיינו, ובא לנו למות.

      פשוטו. לא כמשמעו. בא לנו בעצם להיעלם לכמה זמן מהעולם. ובזמן

      ההיעלמות אנחנו אוספים עצמנו קמים וממשיכים הלאה, כי החיים, הכוח

      שלהם עלינו -חזק מכל דבר אחר!

       

      נ.ד. נשיקה ו-אני מתה עלייך!

        8/10/14 17:50:
      חיבוק
        8/10/14 16:56:
      כשאת כותבת על מוות אותי זה מפחיד...מה קרה לך?...היכן שמחת החיים שלך?....צאי מהפוזה הזאת..לא מתאים לך...חג שמח לך!!!
        8/10/14 16:39:
      העיקר לא אמרתי, יפה כתבת, נהניתי לקרוא. הנה גם קצת משלי על המוות אם יתחשק לך. חג שמח המוות הוא אהבה, מסע מצולם באינדונזיה - http://cafe.themarker.com/post/2720098/ החיים שבמוות - מסע מצולם באינדונזיה http://cafe.themarker.com/post/2715394/ על שתי קבלות פנים נשכחות http://cafe.themarker.com/post/2062641/
        8/10/14 16:22:


      סופך 
      לגווע כמו ירדן 
      להאסף לאט אל ים המות 
      במקום הנמוך ביותר בעולם 
      אבל 
      מראש הרי השלג 
      בהמולה גדולה צוהלת 
      אחריך 
      שיריך מפכים להם 
      הלא 
      לחיות זה כמו להיות ירדן
       

        8/10/14 16:18:

      צטט: שחר י 2014-10-08 15:11:39

      מי אני שאגיב על פוסט כזה?

       

      רק במקרה אחד המוות מקל, במקרה של מחלה קשה שבה החולה סובל, בכל שאר המקרים המוות קשה וכואב כשאול.

      בייחוד לאלו שנשארים מאחור וממשיכים.

       

      'הכאב נשאר אצל מי שנותר. נשאר מאחור. וממשיך.'

       

      שכלתי כבר את אבי, אחותי ואת בני ואין יותר ממני אדם חי מלא חיות ופעילות, עדיין המוות קשה. בחיים לא הייתי רוצה למות ומי שמזכך את המוות במילים יפות של טוהר ונקיות הגוף והנפש, בורח למחוזות קלים. המוות הוא חידלון של הכל, רק הזכרונות והמעשים שעשה הנפטר נשארים אחריו.

       

      'הרי כל המתים באיזה שלב מתחילים לקבל מיקום דומה. להיכנס לאותן מסגרות.

      חלקם על קירות ואחרים במילים שנחקקות על מצבות.'

       

      מעטים זוכים לאיזשהוא המשך משמעותי אחריהם, במעשים או יצירות או הגות, הרוב חיי רק בזכרונות הקרובים להם ביותר ולכן מותם של הצעירים כואב כל כך: 'מה הספיקו לעשות בחייהם?'

      הרוב חי רק בזכרונות של הקרובים להם ביותר - זה נכון מאד, לזכרון יש כח עצום! שולחת ניחומים!


        8/10/14 16:15:
      כי למוות אין צבע ויש לו את כל הגוונים - רק בעיני מלוויו של המת, לכאורה, אבל רק לכאורה כמו החיים!
        8/10/14 16:03:
      מדי פעם הרהורים על מוות מחזקים את טעם החיים . זה קנה המידה הטוב ביותר למידות טובות בחיים . בכל אופן גם עם מתעלמים מקיומו בסופו הוא העובדה הנצחית היחידה של חיי האדם . אני תמיד אומרת שהשקעת הנדל"ן החשובה ביותר היא 70 על 180 ס"מ שם אנו מתגוררים לנצח .
        8/10/14 15:53:
      מדי פעם חולפים הרהורים מהסוג הזה. ויש "מיתה טובה" - מאוד מומלץ. חג שמח
        8/10/14 15:50:

       

       

      ברוטוס:   אני מת על הכתיבה שלך

       

       

      נטוס:      למה, מי מת? אחי

       

       

       

      ..

       

        8/10/14 15:39:

      הרגת אותי עם הכתיבה שלך קריצה

        8/10/14 15:35:
      ומה עם אלו שמאמינים בחיי נצח וחיים שלאחר המוות? להם בטח קל יותר בסיטואציות כאלה... חג שמח גם שם!!!
        8/10/14 15:35:
      ומה עם אלו שמאמינים בחיי נצח וחיים שלאחר המוות? להם בטח קל יותר בסיטואציות כאלה... חג שמח גם שם!!!
        8/10/14 15:15:

      המוות יגיע לכל אחד,זה בטוח.
      בנתיים יש להנות מהחיים,וליצוק לתוכם תוכן ומשמעות טובים.
      :)
      חג סוכות שמח

      אגב גם אני צירפתי תמונה שקשורה..

        8/10/14 15:11:

      מי אני שאגיב על פוסט כזה?

       

      רק במקרה אחד המוות מקל, במקרה של מחלה קשה שבה החולה סובל, בכל שאר המקרים המוות קשה וכואב כשאול.

      בייחוד לאלו שנשארים מאחור וממשיכים.

       

      'הכאב נשאר אצל מי שנותר. נשאר מאחור. וממשיך.'

       

      שכלתי כבר את אבי, אחותי ואת בני ואין יותר ממני אדם חי מלא חיות ופעילות, עדיין המוות קשה. בחיים לא הייתי רוצה למות ומי שמזכך את המוות במילים יפות של טוהר ונקיות הגוף והנפש, בורח למחוזות קלים. המוות הוא חידלון של הכל, רק הזכרונות והמעשים שעשה הנפטר נשארים אחריו.

       

      'הרי כל המתים באיזה שלב מתחילים לקבל מיקום דומה. להיכנס לאותן מסגרות.

      חלקם על קירות ואחרים במילים שנחקקות על מצבות.'

       

      מעטים זוכים לאיזשהוא המשך משמעותי אחריהם, במעשים או יצירות או הגות, הרוב חיי רק בזכרונות הקרובים להם ביותר ולכן מותם של הצעירים כואב כל כך: 'מה הספיקו לעשות בחייהם?'

        8/10/14 14:52:
      הישראלים הכי מומחים בנושא - למה..... מי מת ????
        8/10/14 14:45:

      המוות הוא סה"כ עוד שינוי בחיים.

       

        8/10/14 14:08:
      חג שמח גם לך יקירתי. זה כל מה שאני מצליחה להגיב לפוסט המורבידי הזה. וחוץ מזה סתיו והחגים משגעים אותי ואולי הפוסט שלך בעצם די מנחם.
        8/10/14 13:55:

      המוות הוא רגע שיש בו אמת נקייה.

      רגע שכמו מפעיל את כל המעגלים סביבו,
      רגע מבהיר.
      כזה שיוצר הזדמנויות לקרבה ותובנות של התרחקות.
      אי אפשר להיות מוכנים לו גם כשנדמה שמוכנים
      וכשהוא בא בהפתעה – התדהמה לא עוברת שנים.
      יש בו, במוות, חוסר אונים ולעיתים יש בו יופי
      של נצח עולמים.
      לעיתים מתאפשרת פרידה במילים. במבט. במגע.
      מוות – כמו לידה,
      דבר לא נשאר אחריו כשהיה,
      רק החזרה לשגרה.
      וחיבור מחודש אל המת,
      בשפה חדשה.

        8/10/14 13:53:

      לא עוסקת במוות...
      יש פעמים שמהרהרת בו וזה קרה לאחרונה ביולי אוגוסט האחרונים - חשבתי שאני אשאיר כאן אחרי את אהוביי אבל בעולם לא פשוט כל כך.
      לא מכבר הייתי בהלווייה שירקונים... נקברים שם אחד מעל השני...

      חחח הבנתי שהכי חשוב לוודא שהוא לא יהיה מעלי או מתחתי לשון בחוץ

        8/10/14 13:41:
      To make long story short. ובמילים פשוטות: אם למות אז רק ב ז ר ו ע ת י !... Kapish?!..
        8/10/14 13:34:
      יש בו גם מה-ואת וגם מה ועת ו..מה ועט ו...תום וחיים אחרי..... לך יקירה חגים שמחים ♥
        8/10/14 13:26:

      המוות לא וודאי בכל המגזרים.
      למשל אני מאמין שהמשיח יבוא ואז לא אמות.

      תמים

        8/10/14 13:20:
      המוות מסריח!
        8/10/14 13:15:
      יקירתי המהורהרת, קודם כל מתה עליך! שנית מתה על הפוסטים שלך ושלישית מתה מגעגועים! (למרות שאני בחדש(:
        8/10/14 13:10:
      בקשר לזה שכולם מתים בסוף.................תגידי זה בטוח?
        8/10/14 13:06:

      למה מי מת?

      "המתים נשכחים" אמר לי פעם איש שאני מאוד מחשיבה

      ויש גם אנשים שהם חיים מבחוץ ומתים מבפנים- נמעני מודעות האבל.

        8/10/14 12:51:

      "חלק מהאנשים מגלגלים בראש מחשבות על שיחות שהיו צריכות להתקיים ולא נערכו, מילים שקיבלו תוכן או משמעות רק כעבור שנים. חוסר הגיון."
      כל כך נכון ......

        8/10/14 12:50:
      באתי להציע עוד זווית...קצת מקלה, אולי. צפי בסרט המשובח "למות מלוויה" (רק בגירסה הבריטית כמובן, חלילה לא בזו האמריקאית). תקבלי בדיוק את מנת הצחוק שתעשה לך טוב בנשמה :-))
      אני רק אשאיר פה חיבוק...
        8/10/14 08:04:

      כמו כמה מהמגיבים לפני, אני שואלת מה קרה?

      פוסט ללא שירים תמונות וקישורים.

        8/10/14 07:50:
      מוות הוא החלק המבעס או המשחרר והמשמח של החיים.... תלוי את מי שואלים בכול מיקרה מקווה שההרהורים הנ"ל באו ממקום נסבל ..... גמני כמו חגית מת עלייך ועל כתיבתך ♥ חיבוק
        8/10/14 07:42:

      מתה עליך

      ועל כתיבתך ומה שבין המילים שכולנו מבכרים לא לעסוק בכך במסגרת החיים....חג שמח יקירה!

        8/10/14 07:05:

      פוסט מורבידי - כלבבי.
      וגם כתוב לעילא ולעילא.

        8/10/14 07:04:
      הלו הלו הכול בסדר?
        8/10/14 06:42:

      מה עובר עליך יקירתי?!מופתעאטום

      אני כבר מעדיף  ובהרבה, את הפסיפס של "חיה עירונית."מגניב

        8/10/14 05:43:
      אם אמות פתאום - מוות פומפוזי רווי פאתוס כמו אצל אלתרמן או חדלון שרירותי ונטול ברק כמו אצל נתן זך - האם הבלוג שלי יוסיף להתקיים?
        8/10/14 02:52:

      הרהורים על המה?

      מה עובר עליך, על החיים כבר גמרת להרהר?

       

      אני עוד אשוב לכאן עם הרהורים משלי...

      ארכיון

      פרופיל

      נערת ליווי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין