כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      16/2/08 10:41:

     

    צטט: kobi345 2008-02-15 21:12:30

    מקסים

    היי הג'יפ היי הג'יפ 

    הי קובי,

    שמחה שאהבת,

    תודה על הביקור.

    שבת קסומה,

    שושי

      15/2/08 21:12:

    מקסים

    היי הג'יפ היי הג'יפ 

      14/2/08 21:17:

     

    צטט: gal032 2008-02-14 20:07:31

    את האמת שאני הייתי תיכוניסט זה גם כל מה שעיניין אותי... רק כשהתבגרתי שיניתי את השקפות עולמי ואת הדברים המענינים אותי.. הילדים הללו הם מתבגרים כמעט בטוח שאם תפגשי חצי מהם בעוד בואי נגיד 7 8 שנים הדעה שלך לגביהם תיהיה שונה לגמרי...לא מסכימה.?

    אבל את הסבל שאתן עוברות בטיול שנתי לא הייתי מאחל לאף אחד

    על זה מגיע לך צל"ש

    גל שלום,

    כאן בהחלט מתבטא פער הדורות.

    כשאני יצאתי לטיולים כתלמידה ישנו על הרצפה בבתי ספר (בשקי שינה)

    אכלנו תירס וחומוס מקופסאות שימורים,

    נסענו במשאיות עם ספסלים ארוכים, אחר כך עברנו ל"טיוליות" עם כסאות רגילים

    עשינו בערב קומזיץ והיינו ממש מאושרים.

    ואני אגב, לא מדור תש"ח...

      14/2/08 20:07:

    את האמת שאני הייתי תיכוניסט זה גם כל מה שעיניין אותי... רק כשהתבגרתי שיניתי את השקפות עולמי ואת הדברים המענינים אותי.. הילדים הללו הם מתבגרים כמעט בטוח שאם תפגשי חצי מהם בעוד בואי נגיד 7 8 שנים הדעה שלך לגביהם תיהיה שונה לגמרי...לא מסכימה.?

    אבל את הסבל שאתן עוברות בטיול שנתי לא הייתי מאחל לאף אחד

    על זה מגיע לך צל"ש

      14/2/08 15:58:

     

    צטט: אור72 2008-02-13 22:37:43

    שושי יקרה

    תודה על הפירגון. ואני בהחלט מבינה את הדיסוננס שלך.

     

    בת-יוסף היקרה

    בתאוריה טיול שנתי הוא דבר מדהים

    בפועל הילדים לא יוצאים לשם אהבת הארץ, הם לא מתעניינים בהדרכה, או במסלול, הם רוצים לרוב לדעת מתי אפשר לעשן, איפה הקניון הבא, ולמה המדריך לעזזאל לא סותם את הפה ומדבר ללא סוף.

    בפועל צריך לריב איתם לרדת מהאוטובוס וללכת את המסלול (היות ולטעמם אנחנו דורשים הליכה מרובה ואת מי מעניין איזה רגב אדמה, או צמח זה או אחר).

    בפועל צריך לשמור שלא ישתו, יעשנו, ירביצו ועוד

     

    אז הדיסוננס קיים בהחלט

     

    שושי בהצלחה

    אורית תודה

    ממסלול ההכנה אכן נהניתי, בעיקר מחוות האנטילופות, אולי אדווח בהמשך.

    שושי

      14/2/08 07:00:

     

    צטט: בת יוסף 2008-02-11 06:00:16

    שושי, אני יכולה להבין את הדיסוננס ואת ההתלבטות שלך.

    כמו שאני רואה זאת. הטיול השנתי אמור להיות אירוע שהוא גם חינוכי, שיש לו מטרות נוספות מעבר להכרת הארץ. להתמודד עם שינה משותפת ובתנאי שדה, ללמוד לשתף פעולה, לוותר, לקבל את האחר ועוד. לתלמידים קשה להבין זאת והציפיות שלהם אחרות וזה מובן. הם לא יכולים לראות זאת דרך העיניים שלנו. גם אנחנו בנערותנו, ראינו זאת אחרת. אני בטוחה שלא קל להתמודד עם התנהגותם במהלך היציאה לטיול . אבל, לא קל גם ללמד בכיתה וזה מתחבר לפוסט שלך על הסכנה במקצוע. ובכל זאת יש, בוודאי, רגעי נחת ותחושה שיש מי שמוקיר ומעריך את ההשקעה והרצון לתכנן טיול שיענה גם על ציפיות הילדים ויהיה ערכי וחינוכי.

    מקווה שתצליחי ואפילו תהני. :)

    לבת יוסף שלום,

    תשובה שהיא קצת באיחור, אבל מוטב מאוחר.

    לגבי הטיול השנתי , אורית סיכמה את זה מצויין לפני.

    לגבי רגעי הנחת - יש ויש , יש  תלמידים נהדרים וטובים אשר יש תחושה שהם מוקירים ומעריכים את העבודה!!! הבעיה היא שלפעמים רגעי התסכול מצליחים להאפיל על רגעי הנחת. זה בעיקר כאשר יש בטיול בעיות משמעת....

    כאשר חזרנו בשלום, אני שבעת רצון.

    כאשר האוכל היה טוב, הלינה הייתה טובה, הילדים שבעי רצון..

    כך זה מסתכם.

    תודה ,

    שושי

      13/2/08 22:37:

    שושי יקרה

    תודה על הפירגון. ואני בהחלט מבינה את הדיסוננס שלך.

     

    בת-יוסף היקרה

    בתאוריה טיול שנתי הוא דבר מדהים

    בפועל הילדים לא יוצאים לשם אהבת הארץ, הם לא מתעניינים בהדרכה, או במסלול, הם רוצים לרוב לדעת מתי אפשר לעשן, איפה הקניון הבא, ולמה המדריך לעזזאל לא סותם את הפה ומדבר ללא סוף.

    בפועל צריך לריב איתם לרדת מהאוטובוס וללכת את המסלול (היות ולטעמם אנחנו דורשים הליכה מרובה ואת מי מעניין איזה רגב אדמה, או צמח זה או אחר).

    בפועל צריך לשמור שלא ישתו, יעשנו, ירביצו ועוד

     

    אז הדיסוננס קיים בהחלט

     

    שושי בהצלחה

      11/2/08 06:00:

    שושי, אני יכולה להבין את הדיסוננס ואת ההתלבטות שלך.

    כמו שאני רואה זאת. הטיול השנתי אמור להיות אירוע שהוא גם חינוכי, שיש לו מטרות נוספות מעבר להכרת הארץ. להתמודד עם שינה משותפת ובתנאי שדה, ללמוד לשתף פעולה, לוותר, לקבל את האחר ועוד. לתלמידים קשה להבין זאת והציפיות שלהם אחרות וזה מובן. הם לא יכולים לראות זאת דרך העיניים שלנו. גם אנחנו בנערותנו, ראינו זאת אחרת. אני בטוחה שלא קל להתמודד עם התנהגותם במהלך היציאה לטיול . אבל, לא קל גם ללמד בכיתה וזה מתחבר לפוסט שלך על הסכנה במקצוע. ובכל זאת יש, בוודאי, רגעי נחת ותחושה שיש מי שמוקיר ומעריך את ההשקעה והרצון לתכנן טיול שיענה גם על ציפיות הילדים ויהיה ערכי וחינוכי.

    מקווה שתצליחי ואפילו תהני. :)

      11/2/08 05:19:

     

    Quote: shabat shalom 2008-02-10 23:58:50

    1.רמות מנשה: עוד מעט וגבעת הרקפות מכוסה, גבעת הכלניות - מכוסה.

    2.אתם מכריחים את כל התלמידים לצאת לטיול?

    בוקר טוב לשבת שלום,

    כבר עכשיו התחיל להתכסות ברקפות וכלניות!

    לשאלתך - מה ז"א "מכריחים"?

    התלמידים מאוד רוצים לצאת לטיול, רק הציפיות שלהם מהטיול שונות משלנו..

    הם לא מתעניינים במה יהיה המסלול, על זה אף אחד לא שואל..

    תלמידים עם בעיות משמעת קשות אנחנו משתדלים לא להוציא.

    שיהיה לך יום יפה!

    שושי

      11/2/08 05:16:

     

    Quote: אביה אחת 2008-02-10 22:10:46

    שוש -

    יופי של תמונה

    ומקום יפה רמות מנשה...

    היית קרובה למקום מגוריי:)

    לגבי הטיול השנתי....

    הממממ

    :)

     

     

    בוקר טוב אביה,

    עכשיו אני מבינה את הטבע  שנכנס לשיריך.

    מקום באמת יפה!

    שושי

      10/2/08 23:58:

    1.רמות מנשה: עוד מעט וגבעת הרקפות מכוסה, גבעת הכלניות - מכוסה.

    2.אתם מכריחים את כל התלמידים לצאת לטיול?

      10/2/08 22:10:

    שוש -

    יופי של תמונה

    ומקום יפה רמות מנשה...

    היית קרובה למקום מגוריי:)

    לגבי הטיול השנתי....

    הממממ

    :)

     

     

    אהבת הארץ (אוהבת לטייל אבל...)

    12 תגובות   יום ראשון, 10/2/08, 21:15
      צילום : תומר פולטין 

    אני אוהבת לטייל. מאוד !

    נסעתי אתמול לטייל עם משפחתי ברמות מנשה,  נוף מקסים, פריחה נהדרת.

    ילדי עשו את הטיול ברכיבה על סוסים, אני ובעלי ברגל,

    הבת דיברה על "שביל ישראל" לאחר השרות הצבאי,

    הבן חשב שאולי כדאי להצטרף...

    בקיצור הייתה לנו שבת משפחתית, שבת נהדרת.

     גם מחר השכם בבוקר אני נוסעת. הפעם  דרומה,

    אני אוהבת את הדרום ,

    ובכל זאת... הפעם אני פחות מתלהבת ,

    אני נוסעת לבדוק את חוות האנטילופות בעין יהב,

    הכנה לטיול השנתי של כיתות יב' ,

    אבל הפעם אני תחת השפעתם של צעקות התלמידים -

    רבים מהם מזועזעים  מעצם הרעיון לישון במאהל.

    האם המסלולים מעניינים אותם?

    לא ולא - טיב האוכל , הלינה, המסיבה בערב ואיך יוכלו להגניב שתייה...

    בדיוק ברגע של משבר מצאתי פוסט של אורית

    הטיול השנתי, תכנסו , תקראו..

    אותו סיפור, אותו תסריט , רק בעיר אחרת..

    זה לא שיפר לי את ההרגשה,  רק החמיץ יותר את הלב.

    נזכרתי בקטע ממכתב שנשלח לשרת החינוך במהלך שביתת המורים

    לשרת החינוך היקרה - כל מה שאינך יודעת ואולי תרצי לשאול - מורים למכירה בזיל הזול

    • - גולת הכותרת היא הטיול השנתי, לא ישנתי 72 שעות. בבוקר טיפסתי על הארבל, בצהריים ירדתי לג'ילבון, בערב אכלתי תירס עם 300 מתבגרים ורקדתי איתם דיסקו, בלילה שמרתי שלא ישתו וודקה, שלא יזרקו חזיזים, עשיתי פטרולים בקור מקפיא, בבוקר לא קמתי אלא המשכתי לטפל בתלמידה שאמא שלה התקשרה אלי כי היא לא קיבלה ביצה לארוחת בוקר וגם במקלחת היה תור גדול ליד הברז והיא אמרה שתפנה למשרד החינוך ותתלונן על הארגון הלקוי של הטיול. אבל 24 "הכל כלול"
    • - (כדאי להכנס ולקרוא את כולו)

     

    אני בדיסוננס אמיתי,
    אני חושבת  שחייבים להקנות את אהבת הארץ דרך הטיולים,
    יש משפחות שלא מטיילות עם ילדיהם, וזה תפקידנו!
    אבל במצב הנוכחי, אני שואלת את עצמי לא אחת - למה אני צריכה את זה?!..

                                                          ****

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      s_foltyn
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון