
המסע שלי נכתב בנשימות חמות על זגוגית חלון צונן בקימורה היא כולאת את הנוף החיצון ובקיעורה מונח ראשי.
פעם הייתי עושה את הדרך הזו אחרת חשופה לרוח נגועה בריחות ובצבעים אין תחליף לרכיבה על שתיים אבל הזמנים כעת הם אחרים.
המסע הזה נרשם בתוכי ריצודים ריצודים של ידיעת העתיד וריגושיו.
אני יוצאת אליו חשופה מפחדים ועטופה באור. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עד כמה?
כל מה שיש לי
והסרבל?
מרגיש נוח...
אם לא הייתי פוגשת.. לא הייתי יודעת
ועכשיו שאני יודעת.. אנני יודעת עד כמה
אבל משערת.
לפי שיעור הקומה
לפי השיעור שקיבלתי ממך
ורוצה ללמוד עוד.
אגב, מתאים לך.. הסרבל..
כבר שמתי... מה לא?
יש לי יסודות לבית חדש
יסודות מעט רכים
מעט קשים..
יש לי יסודות לבית חדש
עם פינות וחללים
וריח של חתולים
..
צריכה עזרה מחברים
לכתוב אותו
את הבית החדש.
תשים עליך סרבל?
הילה של טוב.. את.
איזה כיף לקבל ממך עטיפה כה רכה ומחממת.
את יכולה לכתוב ספרים שלמים על דרכים ומסעות..
ואני.. מאוד סקרנית לקרוא מעט שההדס קראה כבר..
עוד נכונו לנו ימים טובים.
לקחת אותי במסע איתך...
כל בית הוא שיר שלם ומלא בפני עצמו.
כל בית יכול להתפתח משיר משלו
בעצם, למה לא?
ענתי
כל מסע מתחיל בקצת פחד
אל תקשיבי לו.
תלכי ותקשבי לאן שליבך ונשמתך לוקחת אותך גם אם בהתחלה את עדיין לא יודעת
ומבינה את הדרך
תאפשרי לעצמך להיות שם עטופה באור ובאהבה אין סופית
ממני קבלי כוכב שיאיר לך את הדרך
שבוע מקסים
הילה