| כבר אמרו חכמים לפני את המשפט של רבי עקיבא גדול התנאים. משפט המכיל בתוכו סתירה. אולם אני לא רוצה לעסוק בפרשנות למשפט זה ואיך צריך להבין אותו. אני מבינה ממנו שכן הכל צפוי, הכל בעל נראות והבחירה נתונה לאדם. מצד שני הכל כבר צפוי ובחירת נו היא מבין האפשרויות הנתונות. היום הרגשתי שכל הבחירות שעשיתי עד כה היו נכונות והן שכיוונו אותי להגיע למקדש הזהב באמריצר בערב. לפני מספר שנים ביקרתי במקדש ולכן הפעם אמרתי לחברותי שמבחינתי לא חייבים להגיע. אחר כך הצעתי שאולי בכל זאת נעבור בעיר על מנת שלאחר דרמסלה וסביבתה הרגועה לא תהיה להם נחיתה קשה מדי בדלהי. ואז הצעתי שבמקום נסיעה לילית והגעה לפנות בוקר נצא לפני בצהרים נגיע בערב ואז למחר רעננות נלך למקדש. הגענו לאחר נסיעה מאלפת בשעות הערב. התיישבו באותה אוירת רוגע שרכשנו בימים האחרונים כשלפתע הצעתי שנלך למקדש בערב. וכך פתאום כחדורות אמונה רבה במטרתנו קמנו ויצאנו מהמלון. העיר סואנת מאד ועל הריקשה שלנו עלה גם בחור צעיר שהתעקש להיות המדריך שלנו. ״שמרו על החפצים שלכם אל תדאגו אני אקח אתכן ואדאג לכן לכל״ . מיותר לציין שה׳אל תדאגו׳ הכניס את חברותיי ללחץ וכמה שניסית להרגיע אותן זה לא עזר עד שפניתי אליו ובאסרטיביות רבה הודעתי לו שאין לנו צורך בשירותיו. בהגיענו לרחבה לפני המקדש עצר אותנו שוטר חביב ביותר והנחה אותנו בקוד הלבוש והיכן לאחסן את נעלינו וגם הורה לנו כיצד לשים את התיקים ולהיזהר מגנבים. נכנסנו. כולנו שתקנו. המקום היה מואר ומאות סיקים צעדו מסביב לבריכה הענקית . אני עדיין לא יודעת כיצד אבל הקהל וחיוכם של הסיקים דחפו אותנו ללב ליבו של המקדש. המקדש הוא המקום החשוב ביותר לסיקים. כמו המוסלמים הם מחויבים להגיע אליו פעם אחת בחיים . בעודנו יושבות ומאזינות לשירי תפילה המלווים במנגינה נעימה שנכנסת ללב גם אם לא מבינים את המילים, ילדה קטנה כבת 3 חיבקה אותי ברגליי והסתובבה מסביבי כאילו הייתי אדם מוכר לה. מובן שמיד התוודעתי להוריה זוג סיקי צעיר שחי בארהב והגיע לביקור עם הורי האם. הסיקים בעלי גוף גדול , גבוהים עם זקן כובע מטפחת על הראש. הם מבוקשים ברחבי הודו כשומרי סף בשל הופעתם. וכך הסתכלנו מספר דקות על הילדה הקטנה שמשחקת עם סבה הגדול. עד מהרה התפתחה שיחה עם האם הצעירה ומעבר להסבר שקיבלתי על דת זאת, זכיתי בהצצה קטנה לחייה. מבחינתה להיות סיקית זאת הדרך הקלה ביותר להגיע לאל. כך לימדו אותה הוריה וכך תלמד את ילדתה.אמנם היא ובעלה אינם מקפידים ובכל זאת מספרים את שערם שלא כדרך הסיקים שמאריכים אותו, אבל היא יודעת שכם אם כרגע היא לא בדיוק בנתיב יום אחד האל יראה לה כיצד להגיע לשם. מעבר ליחס החם שהפגינה כלפינו ושדאגה לשתף את כל משפחתה במתן הסברים, היא הציעה לנו להתלוות אליהם בטקס הקדוש שנערך במקדש כל יום. טקס הוצאת הספר מהמקדש אל מקום הלינה שלו עד שיוחזר שוב למחר למקומו. היא סיפרה שמספר פעמים כבר רצתה להגיע וזה לא הסתדר וגם אני סיפרתי את השתלשלות הארועים אצלנו. ׳יש סיבה לכל דבר, אין מיקריות כנראה שהייתן צריכות להגיע היום ושניפגש״ זאת היתה תגובתה. מאותו רגע היא קראה לי my friend וכל הזמן הסתכלה לאחור לראות שאני שם. אני יודעת שאפילו שהכל צפוי עדיין זאת היתה בחירה שלנו להגיע. אין מיקריות והפגישה הלא צפויה מילאה את כולנו בהתרגשות צרופה. במשך כל הביקור הרגשנו כיצד כולם והיוניברס בעצמו מקבלים אותנו בברכה להשתתף בטקס המקודש. נהג המונית החביב שהחזיר אותנו למלון וגם הוא ביקש שנשמור על התיקים בתוך הריקשה , קיבל מאיתנו טיפ נדיב באופן מפתיע רק כי על כולנו שרתה אווירה של קדושה. החיוך שלו ברכת השלום והחיוך היו גם הם משמעותיים. אז תגידו לי האם זה מקרה שחברתי הטובה עדנה היתה ליד אימי כשהתקשרתי? הם זה מקרה שהיא הזכירה לי שגם אצלנו יש טקס הוצאת ספר בשמחת תורה? מבחינתי לכל יש סיבה וגורל צפוי או לא של אדם חובר לגורל צפוי או לא של אחר מתוך סיבה ותכלית. אום שנטי אום |