כותרות TheMarker >
    ';

    כך אני רואה את המציאות

    לזכור את העבר לזכור את הנרצחים

    0

    האקטואליה עכשיו היא נושא ההגירה

    5 תגובות   יום שלישי, 14/10/14, 10:34


      גם היום קראתי כתבה מעניינת בנושא שנכתבה ע"י ליאור דטל.
    הרבה נתונים ומספרים אך מי באמת יכול להפנים את כל המשמעויות?
    לפני שקוראים מספרים צריך גם לדעת את מהותם, מה זה אומר למשק ולחברה בכלל.
    בואו וננסה להבין כמה עובדות, כאלה ואחרות.

    מישהו יודע כמה חיילים יש בגדוד? בחטיבה?
    כמה רופאים חסרים בבתי החולים שלנו?

    כמה מדענים ידועי שם חיים בחו"ל ואנחנו פשוט דחפנו אותם לנתב"ג?

    כמה אחיות מקצועיות חסרות במערכת הבריאות שלנו?

    כמה מורים מקצועיים חסרים במערכת החינוך?
    כמה טכנאים במקצועות ההייטק חסרים? 
    אז בכתבה ישנם כמה נתונים כמו שמאז קום המדינה היגרו ממנה למעלה מחצי מיליון תושבים
    אומרים, מבלי לבדוק נקודתית, שמתוכם 'כנראה' מתו בחו"ל כמאה אלף. מתו בחו"ל.
       מעניין, מנסיון חלק מילדיי המתגורר כבר כמה שנים בחו"ל(13 ו- 18 שנים) הבעיה היא לא רק עם המספרים האלה,
    הבעיה הינה עם 70% מהצעירים שהתחתנו עם לא יהודיות וחלק לא קטן מהילדים מבלה כל יום ראשון בכנסיה.

    על זה אף אחד לא כותב. זה כאילו נתון מיותר. 
    נעבור לצה"ל,
    גדוד חי"ר צהל"י מונה כ- 300 עד 500 חיילים.
    חשבון פשוט (עם הרבה קרדיט), לאורך השנים היגרו מהארץ כ-500 גדודים,= 100 חטיבות חי"ר.
    האמנם מישהו כאן מפנים איזה נוער הפסדנו כאן?


        'עולים לברלין'. הציבור מזדעזע מעצם הרעיון, דקרו אותנו בלב,

    מי היה מאמין שצעירי ישראל יעדיפו את ברלין על פני ירושלים,

    עיזבו את המילקי הוא רק סמל למרד, הם לא עזבו רק בגלל יוקר המחיה,

    הם עזבו ועוזבים בגלל שמישהו נטל מהם כל תקווה וחלום להגשמה אישית.

       לגור בבית זה לא לוקסוס, לקבל שכר הוגן זו לא גחמה הזויה, להגיע לגיל פרישה עם חסכון זו לא דרישה מופרזת. 

     

    כן, אנחנו עושים מעט מדי כדי לתת לצעירים החכמים, המוכשרים שלנו חיים טובים.

    מי שחושב שהמצב כאן הוא כאקסיומה מתמטית הוא פשוט הדיוט.
    חלוקת הנטל אינה נכונה, חלקות המשאבים אינה נכונה, 

    נתנו את משאבי המדינה למשפחות ההון מבלי לקבל שקל לטובת החברה.

     
    "עופרים, הורוביצים, אקירובים, אריסונים, דנקנרים, שטראוסים, שקדים, שסטוביצים ותשובות" למיניהם ומשכורת עתק למנכלי"ם וחברות ממשלתיות שלא עושות כלום למעט שהן חולבות את קופת המדינה.

    אולי נתעורר אי-פעם? 

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/10/14 20:42:
      לא קרה כלום , גם לפני 20 שנה ספרד הייתה מקום מדהים לגור בו והיום למצוא שם עבודה משול לזכייה בפיס , הגלגל מסתובב - זה לגיטימי .
        15/10/14 20:25:
      מאוד מסכים איתך, שמואל, כפי שאתה כבר יודע. ועל יוקר המחייה, ונטל המיסים בארץ, כתבתי בעצמי ברשומתי האחרונה. אבל יש משהו גדול אף יותר מיוקר המחייה. בעצם שני דברים שקצת קשורים: התרבות הישראלית המתלהמת והעצבנית, זו שנוטה לריב (והתבטאה יפה בעליהום על היורדים), והשני הוא המאבק המיותר בנושא דת, שאותם מאמינים מנסים להשית כמה שיותר ממנה על המדינה וכך גם על מי שלא מחזיק בדעותיהם. אישית, אלו הדברים שהרחיקו אותי, ולא העניין הכלכלי. טוב, אני כבר לא נחשב צעיר..
        15/10/14 15:49:
      אני יודעת שאתה צודק. ואני גם יודעת שאין הרבה מה לעשות כנגד צעירים הרוצים למצות את החיים, טוב ומהר. וגם אינני בטוחה אם לאחר מותי ומות בעלי, לא "יקפלו" משפחות בניי את הבתים ויעברו לארצות שיתנו להם יותר כסף וגם יותר כבוד. (הבכור - כבר קבל תואר "פרופסור" , אבל יש גם אשה...). אבל אני מרגישה איך החינוך שקבלתי, ואשר נתתי פושט את הרגל...
        15/10/14 12:21:

      צטט: דוקטורלאה 2014-10-15 10:37:52

      מבלי לבדוק את הנתונים שהבאת, אני מקבלת אותם. אז מה? האם כולנו חייבים לנהוג כך? אולי יש גם דרך אחרת? לגבי נישואים בין דתיים (יהודי וגוייה) אין מה לעשות. אולי מוטב שיחיו בארץ אחרת. אבל באשר לאחרים צריך להילחם על מה שחשוב כאן, ולא בדוגמא מארצות אחרות. וכמובן, חשוב החינוך. כתבתי כבר על בניי המרצים ועובדים בכל העולם המערבי, וגרים כאן. לאחד מהם הוצעו הצעות מפתות ביותר, לאחר שהשתלם במקצועו בארצות הברית, והוא חזר ארצה וקיבל, מאותו מפעל, בדיוק מחצית המשכורת...קשה שלא להתפתות לתנאים שמציעים לזרים בארצות אחרות. אני מבינה זאת, אבל מקווה שחשיבות החיים בארץ תגבר על הכל. ואני יודעת שאני נחשבת לפתייה בעיני רבים. אז מה?


        לאה, תביני,

      הצעירים שלנו לא רוצים להתקיים משלושת אלפים ושמונה מאות שקלים. היום כמעט כל מקום עבודה משלם לעובדיו שכר מינימום.

      אני זוכר את בני הקטן אחרי השחרור הלך לעבוד בחברת תקשורת וזו היתה המשכורת שלו ואפילו פחות. אחרי כשנה וחצי הוא אמר לי, אבא אני יוצא לארה"ב. אני לא רואה כאן שום עתיד.
      אחרי כשנה הוא השתכר שם בממוצע כעשרת אלפי דולר לחודש. מה יכולתי להגיד לו שהוא טעה?
      שם הוא כבר קנה דירה, רכש שתי מכוניות ושלושה אופנועים שאני כאן רק יכול לחלום על אחת מהמכוניות שלו.
      כאן והיום הוא יכול היה להיות בעל דירה? מכונית שעולה מאתיים אלף שקל?
      אז לא משנה מה אנחנו המבוגרים חושבים, אנחנו לא יכולים לעזור לילדים שלנו, לא יכולים להבטיח להם את העתיד. אז על מה נדבר איתם, על ציונות? על אהבת הארץ?
      הם רוצים לחיות ורוצים שיהיה להם עתיד כלכלי.
      אנחנו כאן מנותקים מהמציאות.

      אפילו לדאוג ליוקר המחיה כאן אנחנו לא מסוגלים. אנחנו עם פסיבי.

         רק בארה"ב למעלה מחצי מיליון ישראלים לשעבר והם חיים מצויין. בשבתות הם לא עובדים, לא יושבים בבית, יוצאים כמעט כל שבוע לטיולי שטח בחבורות חבורות ולאט לאט שוכחים שאי-שם היתה מדינה שכל כך מצטערת שהם לא אצלה.
      אנחנו כאן נמשיך להעלות זכרונות ותאוריות.
      ברלין היא רק תאוריה, היא סימפטום למשהו שהחל לפני כמה עשרות שנים וכנראה שילך ויתפשט יותר ויותר, הנוער של היום הוא לא הנוער מלפני חמש עשרה שנים, זה נוער של האינסטנט חיים, היום הוא פה ומחר כבר לא.
      המדינה לא מבינה את זה??? 

       

        15/10/14 10:37:
      מבלי לבדוק את הנתונים שהבאת, אני מקבלת אותם. אז מה? האם כולנו חייבים לנהוג כך? אולי יש גם דרך אחרת? לגבי נישואים בין דתיים (יהודי וגוייה) אין מה לעשות. אולי מוטב שיחיו בארץ אחרת. אבל באשר לאחרים צריך להילחם על מה שחשוב כאן, ולא בדוגמא מארצות אחרות. וכמובן, חשוב החינוך. כתבתי כבר על בניי המרצים ועובדים בכל העולם המערבי, וגרים כאן. לאחד מהם הוצעו הצעות מפתות ביותר, לאחר שהשתלם במקצועו בארצות הברית, והוא חזר ארצה וקיבל, מאותו מפעל, בדיוק מחצית המשכורת...קשה שלא להתפתות לתנאים שמציעים לזרים בארצות אחרות. אני מבינה זאת, אבל מקווה שחשיבות החיים בארץ תגבר על הכל. ואני יודעת שאני נחשבת לפתייה בעיני רבים. אז מה?

      ארכיון

      פרופיל

      eyalees
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין