כותרות TheMarker >
    ';

    meat carver

    אסופת טיוטות כתיבה מקייטנת הארץ 2009-

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      19/10/14 01:17:
    נראה לי שהבעיה מחריפה בגלל ההתמקצעות של כל ענפי המדע. אתמול נתקלתי במילה halotolerant לשיר Eschatology, Piscatology BY JAMES BROOKES The halotolerant crocodile idles in brackish water like a tow truck. Salt glands meter in its diapsid skull; smug fucker that the epochs couldn’t kill. How easy “kill” then closes onto “smile,” the lockjaw of a life that rides its luck, knowing from hindmost teeth to jackknifed tail Leviathan is neither fish nor mammal. אני תרגמתי תנין עור-מפעפע/התבטל במים מליחים כמשאית גרר
      16/10/14 12:03:
    תוספת חשובה לסיפור המדובר. בעיית הטרמינולוגיה העברית אינה ייחודית, לצערי, לחקלאות. אפשר לחשוב על מילים במכונאות, בהנדסת חשמל ועוד ועוד. כאשר ימי הבראשית בכל ענף, היו ימי המינוחים הלועזיים, קשה היה להחדיר את התקר במקום הפנצ'ר...

    על "איימוס" מאת משה יזרעלי זוכה 1997

    2 תגובות   יום רביעי, 15/10/14, 17:57

     

    קישור לסיפור 

     


    כדי לספר את הדרמה שהתרחשה בשדה זקוקים עובדי ענף חקלאות שלחין למספר. לולי המספר, עלילות איימוס, נברן השדה המיתולוגי לא היו יכולים להתנסח. רק על המספר "..הם סומכים שאדע ממש בשפה שלהם...לדבר לעניין". מדוע? הרי אפשר לצפות שמניחי צינורות השקיה ששכללו פעולת איסוף מזון בשימוש קצה במתקנים הידראוליים והידרוסטטים ידעו להשתמש במילים הנכונות. לספק שמטיל המספר במיומנותם המקצועית יש השלכה קטלנית על סיומו הטראגי של הנברן. אין פה אירוניה: איימוס הנברן, שנון מרוב הולכי השתיים "טיטאני השדה" נאבק כנגד כל הסיכויים לצאת מהמלכודת שהוא טמן לעצמו. המספר מוזעק לשמוע, לחוות דעתו בסוגיית האחריות לתקרית ולהנציח אותה בתולדות הענף. למרות עמדת המוצא המתנשאת של המספר, גם הקורא וגם גיבורי הסיפורי הולכי השתיים מתחברים לריכוז המדבק שהוא מקשיב לשפה החקלאית. יודע כל חקלאי פיקח שלהיטיב ההרכבה דרוש הומור ויחס חיבה לחקלאים ולשפה. החרדה בסיפור, חרדתו האמיתית של הנברן, שאט אט מאבד את סיכויי ההיחלצות היא השלכה לחרדה מהעלמות השפה הייחודית של החקלאי היהודי דובר העברית, ששפתו היא בליל של מילים לועזיות כקולטיבטור (לעולם לא מקלטרת של האקדמיה) ושטוצר, ושמות כמו פרצוב ושטנץ. התנהגותו ההגיונית של הנברן - לעומת גחמותיהם של עובדי הענף, כל אחד תימהוני וחייזרי בדרכו שלו- משורטטת בפרטים מדויקים שרק מגבירים את עוצמת הפנטזיה הפראית. השדה, כל כך אמיתי ומציאותי, כמוהו, אנחנו רואים תכופות סביב כבישים בין-עירוניים הופך לבמה שבה דמותו של הנברן איימוס גודלת מעל החיים, מתמודדת לבד ובגבורה מול גורלה. 
     

     

    ‫#‏המאושרבחגים‬
    [שרטוט אדריכלי: רן מונטה]



    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      lezuz
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין