ידוע שאין קשר בין משפט לבין צדק. אפילו פליליסט בכיר ועשיר כאביגדור פלדמן מודה בקיום עובדה זו. המשפט הוא יציר כפיו של בן אנוש במטרה לאפשר חיים תקינים פחות או יותר בין אנשים, שבלעדיו זה את זה חיים בלעו. הצדק הוא בידי אלוהים, ישתבח שמו ואין יד אדם מסוגלת אפילו להתקרב אל הצדק.

מחשבה זו עברה במוחי הבוקר כשקראתי את דבריו של פרופ' מרדכי קרמניצר בעיתון "הארץ" - לאמור: " ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה". המשפטן הבכיר קרא את כל מה שנוגע למשפטו של זדורוב שהואשם ברצח תאיר ראדה והגיע למסקנה זו.

וכי מהם בעצם הפרקליטים - פקידי ממשל - הממונים על ניתוח חקירות המשטרה והגעה למסקנה אם להגיש כתב אישום או לא בעניין מי שנחשד בעבירה על החוק. האמרה שמוטב שיסתובבו חופשיים הרבה פושעים מאשר חף מפשע אחד יורשע וישלח לכלא לא מעניינת את אותם פרקליטים עובדי מדינה. מה שמעניין אותם הוא למהר ולסמן V על כל תיק שהגיע מהמשטרה אליהם ולקבל מבית המשפט הרשעה או זיכוי. אם האיש שהורשע הוא ב א מ ת  אשם, מעניין אותם כשלג דאשתקד. העיקר שסימנו V והמשיכו הלאה בטיפול מהיר עד כמה שאפשר בתיקים המגיעים אליהם מהמשטרה. כך הגיע נאשם ברצח ושמו זדורוב אל הכלא ומה שנאמר על ידי פרופ' קמניצר על משפט זדורוב הוא מזעזע. אם מוסיפים על כך את מה שכתב העיתונאי רביב דרוקר על היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה ויינשטיין הרי שמערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק שלנו הן רקובות. ועובדה זו נוחה מאד לפוליטיקאים כמו ליברמן ושליחו במערכת אכיפת החוק השר לביטחון פנים אהרונוביץ', שהיה אי-פעם ניצב במשטרה אבל לא נבחר לתפקיד המפכ"ל ולאור תפקודו כממונה על המשטרה אפשר להבין גם מדוע.