| מה עושים בדלהי אם הזמן שעומד לרשותך הוא 2 לילות ויום? מודים לאל שיש את שרי. מלאכית בלונדינית מדהימה התגלתה לנו בדמותה של שרי. חברתה של אחותי במסגרת עבודה. אישה מקסימה נמרצת עם צחוק כן ופשוט אימצה אותנו לחיקה לתקופת הזמן שבה היינו בדלהי. ההתקשרות עימה החלה במובן עוד בארץ ומיד היא הודיע לנו שהיא תדאג לנו לכל. וכן היא דאגה למגורים, רכב האכלה בילוי ומה לא? בתחילה עליי להודות כשאחותי אמרה״ שרי כבר דואגת לכל היא אמרגנה חנו מה לעשות בדלהי״ על ה בי תחושת התנגדות קלה וחשש מניסיון השתלטות על חיי אפילו אן זה לזמן קצר. ולא בגלל הפעולה עצמה כמו מהחשש לאופן שבט זה יתבצע . מכירים את המצב שבו מישהו זר/ או לא מציע לעזור לך אך עזרתו מכתיבה ומחייבת? שאתה מרגיש שאתה חייב להודות גם אם אתה לא ממש רוצה? נרתעתי מכל. ביקשתי מאחותי באופן חריג שתראה לי תמונה של שרי והיא נכנסה , אלא מה, מיד לחשבון הפייסבוק שלה. ושם הילה להתגלות לי שרי. אישה צבעונית אמיצה שאינה חוששת לומר את שעל ליבה למרות שרב זמנה היא מעבירה במערכת הררכית סגורה עם קוד התנהגות ידוע ומקובל. ראיתי אישה שפתוחה ללמוד ולהכיר את החברה שהיא חייה בה כרגע, ומבחינה זאת אינה קבוצת הישראלים הקטנה אלא אנשי הודו. וכן הגענו לשדה התעופה בדלהי בשעה מאוחרת למדיי ומי חיכתה לנו עם חיוך רחב על פניה? שרי. הרגשתי כאילו אני פוגשת אדם מוכר . פנים שהכרתי מפעם מזמן ומקום אחר. לאחר מספר דקות של התרגשות ושיחה נוכחתי לדעת שיש בי צער. כן צער שלא אוכל להיות יותר בחברתה . מעולם לא הרגשתי כך ואני לא יודעת אם לא הבכתי אותה או שעשיתי רושם של סתם חנפנית אבל אני יודעת מה הרגשתי. בנעימות ואדיבות תוך כדי מתן הסברים מעניינים הובילה אותנו שרי לדירה ענקית שעומדת לרשות החברה שבה היא פועלת ופינקה אותנו כאילו באנו מביתו של אחד המהרג׳ות בראגיסטן. גם הבחורים הצעירים שהפרענו להם באמצע הלילה היו מקבלי פנים להפליא . שרי נפרדה מאיתנו בברכת ליל מנוחה והבטיחה שמחר בבוקר הנהג יחכה לנו כבר ב 8:30 ושנרגיש חופשיות לרדת מתי שנרצה . ״בתשע נכון? כי זה היום היחיד וחבל לא?״ אכן כן. החלטנו מיד שאנו נשארות ערות עד לטיסה למחרת ב שש בבוקר. ממצות כל רגע. ומה יותר קל מזה כשיש לך נהג צמוד שתודרך לפני ובזמן אמת היכן לקחת אותנו? ההחלטה היתה שמפאת חוסר הזמן המשווע נתמקד באזורים הטרנדים והנקיים יותר של הודו. וכך הגענו ברכב הממוזג ולאחר נסיעת תצפית על מוניומנטים עיקריים בדלהי לשוק מסודר שבו כל שבועיים מוחלפים האומנים המציגים בו את מרכולתם. תשלום של 20 רופי הבטיח לנו שהשוק יהיה נקי מלכלוך וקבצנים. דילי האן הוא מעין 2 מדרחוב במקביל עם מעט אזורי אוכל שבהם כמובן נפרדו מה״מומו״ והרבה רוכלים נעימים שיש לעמוד עימם על המקח. מרוצות יצאנו לכיוון הרכב ושם כמובן חיכה לנו הנהג והוא שהוביל או נו דוב כמובן בהנחייתה של שרי לאזור מקסים שנקרא קאן מרקט. הרבה רחובות קטנטנים עם חנויות שקוראות לנו כמו ששרי אומרת ״ לפרק מדפים״ ושם באחת החנויות המקסימות בעלת 3 הקומות עם המסעדה המקסימה נתקלנו בסוניה גנדי יושת ראש האופוזיציה של הודו ומקורבת אומנם לא בקשר דם אך מתוך בחירה לאותו מהטמה גנדי המפורסם! איזו התרגשות. לאחר ארוחה טעימה לא בסגנון הודי שבה הספקנו גם לשוחח עם שרי וללמוד מעט מעט עליה המשכנו שוב בלווית הנהג שהיה תמיד היכון לקחת מאיתנו את השקיות למה שנקרא ״שנקין בהודו״, למרות אהבתי הרבה לשנקין מצאתי אותו נעים ומסקרן אף יותר. מקבץ של רחובות קטנים עם הרבה בתי קפה וברים עם הופעות חיות לצד חנויות מעצבים צעירים. יש להם ראש טוב ! טיילנו בחנויות הקסומות חייכנו ושוחחנו עם המוכרים וכמובן קנינו. ושוב חזרה על עצמה התנהגות הנהג כאילו אנחנו נשות שיח׳ מערב הסעודית. המשכנו לעבר 3 הקניונים המפוארים בדלהי למסע חפוז וארוחה חגיגית במסעדה pungab by neuter. האוכל הפנג׳בי הוגש בשיא המקצועיות שלא היתה מביישת אף מסעדה בצרפת והיה כמובן ח ר י ף ! אבל טעים. קרוב לחצות נאמנות להחלטתנו הגענו אל מלון הדירות של שרי. שם יש לה דירת 2 חדרים קסומה. חגגנו בבר עם קוקטלים ויין וכמובן שיחות נפש על כל נושא כמעט ולאחר פרידה קצרה מה guardian angel שלנו שרי ,שאין לנו מספיק מילים להודות לה . אנו נוחתות בשעה בוקר מוקדמת באיסטנבול עם הים שבתוכה ומסגדיה המזדקרים אל על . שדה התעופה מקבל אותנו להתארגנות אחרונה לפני שנגיע הביתה. בעוד זמן קצר אהיה חבוקה בין זרועות בעלי מוקפת בבני ובני משפחתי שאליהם התגעגעתי. כשאשוב אל ביתי ואשכב על מיטתי אתחיל לחשוב ולהיזכר שוב בכל מחדש ואולי יהיו לי תובנות שונות. תודה לבעלי המקסים והאהוב שאיפשר לי טיול כזה, שפירגן ותמך. תודה לחברותי למסע מירב אחותי ודינה חברתי שזרמו איתי בכל הימים ושתרמו מאד להנאתי. תודה לכל האנשים המעניינים שפגשתי שאיפשרו לי הצצה קטנה לחייהם במדינה המופלאה הזאת ולימדו אותי רבות. היה טיול מלא בצחוק שמחה ואושר פשוט. תם ונשלם עד למסע הבא. אום שנטי אום. |