כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים בארגון הגדול

    חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.

    0

    הפוסט הארבעים וחמישה: הדרך ארוכה. אני רואה אותה, היא שם.

    39 תגובות   יום שני, 11/2/08, 09:10
     

    רציתי שתראי לי את הדרך, רציתי שתובילי אותי למקומות לא מוכרים, סמטאות אפלות, כבישים סואנים, כל מקום שרק תרצי. לקח לי קצת זמן אבל בסוף הבנתי. את ממש לא צריכה את זה, את לא אוהבת להוביל.


    הם ישבו ביחד על הבר, דיברו בלי הפסקה, סיפרו סיפורים, חייכו כל הזמן, לא שתקו לרגע. זה נראה מצוין. החלטתי להתקרב ולהקשיב לשיחה. הרגשתי קצת מוזר, ככל שהתקרבתי זה נשמע יותר חלש. הייתי חייב להבין מה קורה שם אז נכנסתי פנימה לתוך הראש שלהם.

    זה היה איום ונורא, היה שם לחץ אדיר, כמעט היסטריה, מחשבות מבולבלות, מרוץ אחר משפטים בכוונה שיבנו איכשהו לסיפורים, ומעל הכול ריחפה מחשבה מלחיצה אחת: " שלא תהיה שתיקה!".


    חמוד, באמת נראה לך שזה מה שאני רוצה? להוביל? ועוד אותך?? נראה לי ששכחת משהו - אתה הגבר! אתה זה שאמור להוביל! ככה זה בעולם הגדול, כך זה היה מאז ומעולם. פמיניזם אתה שואל? הצחקת אותי. קדימה, עמוד על הרגליים האחוריות שלך ותפסיק להיות כמו עלה נידף ברוח.


    יצאתי מהראש שלהם. היה שם צפוף ומלחיץ. ראיתי זוג אחר שישב בצד השני של הבר. התקרבתי. מדהים איך לפעמים במרחק של מטרים בודדים רואים צורות חיים שונות, ממש ציביליזציות אחרות. זה היה הפוך לחלוטין. ככל שהתקרבתי כך הווליום התגבר. כשהייתי ממש קרוב הבנתי - הווליום הגבוה היה בעצם הקול הרועם של השתיקה הקפואה.

    נכנסתי לתוך הראש שלהם. זה היה נורא. לא היה שם כלום, הייתה שם כבדות חלולה, חוסר תיקווה, ייאוש ותסכול. היה ברור שהתקוות שאולי פעם היו שם, מזמן התנפצו. הרגשתי איך הוואקום שבתוך ראשם שואב אותי עמוק כאילו לתחתית בור עמוקה ואפילה. נבהלתי, זה היה נורא, תפסתי חתיכת תיקווה קטנה שבטעות נשארה, זרקתי את עצמי החוצה וברחתי.


    להראות לך את הדרך? אתה צוחק עלי? תראה איך אתה כותב! מה זו הכתיבה העדינה הזאת? אתה אפילו מודה שאתה רגיש. נראה לך שזה מה שאני צריכה? תקשיב לי טוב - יש לי צרות משלי, עזוב אותי בשקט. אני צריכה מישהו רציני, מישהו חזק, מישהו שאוכל להישען עליו בכל מצב, מישהו שיראה לי את הדרך.


    הייתה לו בירה על השולחן, היא אחזה בכוס יין משובח. הבטתי בהם ופתאום חשתי הקלה. התקרבתי לעברם. הופתעתי, מעליהם הייתה סוג של הילה. המשכתי להתקרב, לא שמעתי כלום, פתאום הבנתי, הם לא מדברים בכלל! הם אחזו ידיים, הביטו כל אחד לנקודה אחרת במרחב ופשוט שתקו. למרות הטראומה מהזוג הקודם, החלטתי להיכנס. נכנסתי.

    הייתה שם שלווה מדהימה. כל אחד היה שלם עם עצמו לחלוטין. הם שתקו כי באותו הרגע זה מה שהם רצו. הם לא ראו בזה שום בעיה. פתאום הבנתי - כל אחד יודע בדיוק מה היא הדרך! אף אחד מהם לא היה צריך שהשני יראה לו אותה. יצאתי.

    הם ראו שאני מופתע אז הם הושיבו אותי לצידם וחייכו. החיוך הופנה לכיווני. הוא היה מושלם.

    כשבאמת לא הבנתי כלום, זה קרה. הם התחילו לדבר.

    הם הסבירו לי את מה שכנראה הייתי צריך להבין מזמן: "כשכל אחד יודע בכוחות עצמו איך להגיע ולאן, החיבור הופך למושלם. כשהחיבור מושלם, גם אם לפעמים יש שתיקה - היא מרתקת ונפלאה".


    יצאתי מהראש שלהם והלכתי לדרכי. הייתה לי תיקווה שאולי הפעם אדע לאן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/2/08 21:44:

       

      צטט: levana feldman 2008-02-23 18:35:08

      ג'ו מ

      הגעתי באיחור נוראי.

      יש לי הרבה תירוצים. הבעיות בקפה...הספר שאני כותבת...

       

      הכתיבה שלך נפלאה. והנושא מעניין. בזוגיות יש אחד חזק, שמוביל...

      אני חושבת שצריך למצוא בן זוג מתאים ...

      לפעמים במשך השנים חל היפוך תפקידים.

      זה נושא שמאוד מעניין אותי.

      שבוע טוב

      לבנה

      לבנה תודה רבה. (עדיף מאוחר מ...)

      תודה רבה על כל מה שכתבת.

      אכן צריך למצוא בן זוג מתאים.

      הבעיה היא שזו משימה כמעט בלתי אפשרית.

      שבוע טוב.

       

        23/2/08 18:35:

      ג'ו מ

      הגעתי באיחור נוראי.

      יש לי הרבה תירוצים. הבעיות בקפה...הספר שאני כותבת...

       

      הכתיבה שלך נפלאה. והנושא מעניין. בזוגיות יש אחד חזק, שמוביל...

      אני חושבת שצריך למצוא בן זוג מתאים ...

      לפעמים במשך השנים חל היפוך תפקידים.

      זה נושא שמאוד מעניין אותי.

      שבוע טוב

      לבנה

        21/2/08 21:01:

       

      צטט: zarmelak 2008-02-21 00:03:51

      איזה יופי

      אני אישית אהבתי .
      מקורי, מעניין
      ובאמת .. איזה רעיון !!
      וכתוב בצורה נהדרת .

      תודה רבה.

        21/2/08 00:03:

      איזה יופי

      אני אישית אהבתי .
      מקורי, מעניין
      ובאמת .. איזה רעיון !!
      וכתוב בצורה נהדרת .

        19/2/08 17:28:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-02-18 21:31:10

      גם לו ביקשתי להיות שם כדי להיכנס לראש שלך- אני לא יכולה.

      הנה אתה המצפן, אתה הרוח, אתה הכיוון, אתה היודע את אי- הידיעה הגדולה.

      יש בכך נחמה גדולה.

      הידיעה שתכיל אי- פעם תהיה מוחלטת, שלמה לגמרי, אסופה של מליוני אי-ידיעות שנצברו בעמל הדרך.

      ככה כשאתה בדרך אתה תמיד יכול לנוח, להניח את המשא ולהמשיך במסע.

      וכבר גילית שאת המילים אתה מוצא בכל פינה, במרכז ובשוליים, בצד, מתחת ומעל, הן הצידה שלך, בדרך אל הרגשות.

       

      --

      אהבתי מאוד.

      עוד אשוב

      ניצה

       

      ניצה - החלטת לאתגר אותי?

      תודה רבה על התגובה החכמה .

      אכן, רק מי שיצא לדרך יכול להעריך את היופי של העצירה למנוחה לצד הדרך.

      ראיתי שכבר שבת. תודה רבה.

      להתראות.

      גם לו ביקשתי להיות שם כדי להיכנס לראש שלך- אני לא יכולה.

      הנה אתה המצפן, אתה הרוח, אתה הכיוון, אתה היודע את אי- הידיעה הגדולה.

      יש בכך נחמה גדולה.

      הידיעה שתכיל אי- פעם תהיה מוחלטת, שלמה לגמרי, אסופה של מליוני אי-ידיעות שנצברו בעמל הדרך.

      ככה כשאתה בדרך אתה תמיד יכול לנוח, להניח את המשא ולהמשיך במסע.

      וכבר גילית שאת המילים אתה מוצא בכל פינה, במרכז ובשוליים, בצד, מתחת ומעל, הן הצידה שלך, בדרך אל הרגשות.

       

      --

      אהבתי מאוד.

      עוד אשוב

      ניצה

       

        16/2/08 16:14:

       

      צטט: אורדן, חגי אורדן 2008-02-16 15:19:52

      ג'ו היקר

      עד כמה שהכתיבה שלך איכותית ומרתקת כפי שהיכרתיה עד היום, היום לא נותר אלא להביע את ההשתאות על היכולות המעולות שלך שחברו לקבל בטוי בפוסט הזה.

      הרגישות, התבונה, הקבלה, החמלה, ומעל לכל יכולת הכתיבה.

       

      מרגש עד דמעות. 

       

       

       

      חגי - את ההבנה שצריך השלמה עצמית ולא השלמה דרך בן הזוג הבנתי ממך. בסך הכל כתבתי את זה בדרך שנראתה לי מתאימה.

       

      תודה רבה על התגובה החמה.

      ג'ו היקר

      עד כמה שהכתיבה שלך איכותית ומרתקת כפי שהיכרתיה עד היום, היום לא נותר אלא להביע את ההשתאות על היכולות המעולות שלך שחברו לקבל בטוי בפוסט הזה.

      הרגישות, התבונה, הקבלה, החמלה, ומעל לכל יכולת הכתיבה.

       

      מרגש עד דמעות. 

       

       

       

        16/2/08 12:43:

      כל מה שאתה כותב יפה, לא רק ,משהו"

      ותמיד אמרתי את זה

        16/2/08 12:29:

       

      צטט: יו לי 2008-02-15 23:27:31

      אני אוהבת לשבת ולצפות בזוגות, לנחש מה הקשר ביניהם, לנחש באיזו סיטואציה הם נמצאים ברגע זה, לנסות לקרוא שפתיים, שפת גוף. הלוואי ויכולתי להיכנס להם לראש.

      עשית את זה יפה.

       

      מהכירותי אותך, הייתי מופתע אם לא היית אוהבת לשבת בנחת ולצפות.

      שאלת את עצמך אם את אוהבת לצפות גם בעצמך מהצד?

      לכאורה קל יותר להיכנס לתוך הראש.

      הבעיה היא שלפעמים זה מפחיד בהרבה מסתם לשבת ולצפות.

       

      תודה שחשבת שיש משהו שעשיתי יפה.

       

       

        16/2/08 12:23:

       

      צטט: זולה 2008-02-15 22:58:26

      כוכב בלי רבע ספק!

      כתיבה מענגת...

      זולה - תודה רבה.

      שמח שהתענגת...

        16/2/08 12:22:

       

      צטט: shining 2008-02-15 20:17:56

      גו' חבר יקר שלי.

      איזו כתיבה.

      משובחת.

      נכנסתי איתך ביחד לראשם ולמחשבותיהם של הזוגות.

      זרמתי.

      מכאן,לשם,ונהנתי מכל רגע.

      לפעמים גם כשכל אחד מהצדדים שלם עם עצמו לחלוטין,ויודע בדיוק מהי הדרך,זה לא עובד,ומגיע לשלם אחד.

      ומהי אותה הדרך?

      ואיך נדע שאנחנו שם?

      ואני לא חושבת שזו חולשה, אם לפעמים אנחנו כן רוצים שיראו לנו את הדרך,ויקחו אותנו יד ביד לשם,וכן,גם יהיו לנו למשענת.

      במציאות זה לא קל להגיע לכזו שלמות.

      הזוגיות היא דרך,והיא בהחלט לא קלה.

       

      מקדישה לך את השיר הבא,הוא מרגיש לי מתאים ביותר.

       

      http://www.youtube.com/watch?v=3QRn29PKuo8

       

      שבת שלום חבר,

      התגעגעתי.

      ועוד אשוב,מבטיחה,עם כוכב מנצנץ .

       

      לימור היקרה.

      תודה רבה על כל מה שכתבת ועל השיר שצרפת.

      אף פעם לא חשבתי שזה קל. בודדים הם האנשים שלא צריכים שמישהו יראה להם את הדרך ומכך לא באמת צריכים תמיכה. אותם בודדים בדרך כלל מצליחים בכל מה שהם עושים. טוב להם עם עצמם וכשזה קורה הם הופכים למבוקשים ולכולם טוב איתם.

       

      באותה הסקאלה שבין אילו שיודעים את הדרך לבד ולבין אלו שצריכים מדריך לכל צעד קטן, נמצאים הרוב.

      השאיפה היא להיתקרב ככל שניתן למקום שבו הדרך ברורה לבד.

       

      את מתגעגעת אלי???

       

      ראיתי ששבת עם כוכב, תודה רבה.

        15/2/08 23:27:

      אני אוהבת לשבת ולצפות בזוגות, לנחש מה הקשר ביניהם, לנחש באיזו סיטואציה הם נמצאים ברגע זה, לנסות לקרוא שפתיים, שפת גוף. הלוואי ויכולתי להיכנס להם לראש.

      עשית את זה יפה.

       

        15/2/08 23:26:

      לא התעכבתי הרבה קורץ

      ציק צק.

      כוכב ובגדול !

        15/2/08 22:58:

      כוכב בלי רבע ספק!

      כתיבה מענגת...

        15/2/08 20:17:

      גו' חבר יקר שלי.

      איזו כתיבה.

      משובחת.

      נכנסתי איתך ביחד לראשם ולמחשבותיהם של הזוגות.

      זרמתי.

      מכאן,לשם,ונהנתי מכל רגע.

      לפעמים גם כשכל אחד מהצדדים שלם עם עצמו לחלוטין,ויודע בדיוק מהי הדרך,זה לא עובד,ומגיע לשלם אחד.

      ומהי אותה הדרך?

      ואיך נדע שאנחנו שם?

      ואני לא חושבת שזו חולשה, אם לפעמים אנחנו כן רוצים שיראו לנו את הדרך,ויקחו אותנו יד ביד לשם,וכן,גם יהיו לנו למשענת.

      במציאות זה לא קל להגיע לכזו שלמות.

      הזוגיות היא דרך,והיא בהחלט לא קלה.

       

      מקדישה לך את השיר הבא,הוא מרגיש לי מתאים ביותר.

       

      http://www.youtube.com/watch?v=3QRn29PKuo8

       

      שבת שלום חבר,

      התגעגעתי.

      ועוד אשוב,מבטיחה,עם כוכב מנצנץ .

       

        14/2/08 17:37:

       

      צטט: קסם... 2008-02-14 17:05:32

      ג'ו יקר

      שוב אתה מרגש ונוגע

      אתה כותב נ-פ-ל-א

      את האמיתות והתובנות שבך....

       

      ואם אחרי כל המסע הזה שאתה עובר

      אתה מגיע בסופה של דרך

      לתובנות נפלאות ומחזקות כמו מלא

      הרי שהמסע הזה היה שווה

       

      היכולת שלך להבחין בפרטים

      אלה שמשנים את המהות והמשמעות

      פשוט מבורכת...

       

      ואני מאחלת לך מכאן והלאה להמריא במעופך

      אל יעודך והגשמתך

      בהצלחה רבה ובאהבה גדולה

       

      חג אהבה שמח

      נשיקה

       

       

      קסם - תודה רבה על כל מה שכתבת.

      אכן הדרך ארוכה. אם הגעתי לסופה?? ממש לא.

      אבל לשם שינוי אני מתחיל להבין את הדרך.

      חג אהבה שמח גם לך.

        14/2/08 17:35:

       

      צטט: תוני 2008-02-14 15:38:00

      כתיבה בשלה כזאת,

      תמיד אוהבת להיות כאן, אבל היום מרגיש שונה

      תוני.

      עם תגובה כמו שלך, אני מודה - גם אני מרגיש שונה.

       

      תודה רבה.

       

        14/2/08 17:05:

      ג'ו יקר

      שוב אתה מרגש ונוגע

      אתה כותב נ-פ-ל-א

      את האמיתות והתובנות שבך....

       

      ואם אחרי כל המסע הזה שאתה עובר

      אתה מגיע בסופה של דרך

      לתובנות נפלאות ומחזקות כמו מלא

      הרי שהמסע הזה היה שווה

       

      היכולת שלך להבחין בפרטים

      אלה שמשנים את המהות והמשמעות

      פשוט מבורכת...

       

      ואני מאחלת לך מכאן והלאה להמריא במעופך

      אל יעודך והגשמתך

      בהצלחה רבה ובאהבה גדולה

       

      חג אהבה שמח

      נשיקה

       

       

        14/2/08 15:38:

      כתיבה בשלה כזאת,

      תמיד אוהבת להיות כאן, אבל היום מרגיש שונה

        14/2/08 06:54:

       

      צטט: בת יוסף 2008-02-11 14:33:58

      קראתי והקשבתי למוזיקה שצירפת עם הבקשה להראותו את הדרך. ושמחתי מאד לקרוא את הסיפא של דבריך וההבנה שאין מובל ומוביל. יש יחד.

      "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?" זו השאלה עליה אתה מחפש תשובה במוחם של זוגות בפאב. ואמנם נמצאה לך התשובה.

      בדרך של חיפוש ותהיה אתה הולך. מחפש אמת. הרעיון לכתוב על הדרך באופן כזה מעניין ומקורי. כמה שאנחנו רוצים לדעת לקרוא מחשבות של אחרים. להכיר אותם לעומק. אז הצלחת. :)

      יופי ג'ו.

      בת יוסף - תודה רבה על התגובה המעמיקה ותודה שהבחנת במוזיקה.

      הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? לדעתי, תנאי לאותה הנועדות היא השלמה עצמית. רק כשהיא קיימת באמת, ניתן לבדוק אם אכן נועדו.

      שוב - תודה רבה על הכל.

        14/2/08 06:50:

       

      צטט: כבר לא אמביוולנטית 2008-02-11 11:37:15

       

      מקסים! נהיית כותב אמיתי...כל הכבוד *

      אתה יודע, אומרים שכזוג מרגיש נוח לשתוק יחד זה אומר שהזוגיות

      שלהם מתקדמת למקום הנכון...

       שתיקה לא חייבת להיות מעיקה וכבדה

       

       

      הי - תודה רבה שבאת ותודה על כל מה שכתבת.

      לעיתים נראה לי שתחושת הנוחיות בשתיקה, יכולה באיזשהו מקום להוות סוג של מבחן לזוגיות נכונה.

      שוב - תודה רבה.

        14/2/08 06:38:

       

      צטט: המיתולוגית 2008-02-11 11:22:57

      (<ג'ו, אני מיותרת כאן, לכן מקצצת>)

      היצירה הזו שלך, הפרק הזה, שונה מכל שאר הפרקים שכתבת עד כה.

      כולם היו טובים,

      והפרק הזה לעילא ולעילא.

      בראשונה, אתה נכנס אל תוך תוככי המילים, לתוככך אתה.

      לא בכדי, הילכת לראשים של אחרים

      כעת אתה יכול, כעת אתה נכון,

      ואתה לוקח את המילים, פוסע ופועם איתן,

      ברגישות, בהלומּת , בכאב

      אבל ביופי שאין לו גבולות, שהוא חסר מקום וחסר שֵׁם,

      ובכל זאת הווה אותך לכל קצותיך

      זו כתיבה יפהפיה. זו כתיבה נכונה ומדוייקת

      זה הרגע הראשון, הראשיתי, הבראשיתי,

      שאתה מניח עצמך על כנף המילה, על רטט הפסיעה, על מרווח הפעימה

      ומתחיל להיות מעוף.

      תודה...

      מיתולוגית - השארת אותי ללא מילים.

      זו אחת התגובות המרגשות שקיבלתי אי פעם.

      תודה רבה מכל הלב.

        14/2/08 06:35:

       

      צטט: מאיה מיס 2008-02-11 11:01:53

      מדהים

      פשוט מדהים

      אין לי מילים אחרות לתאר את חוויית הקריאה מהמילים שלך

      עוצמה, רגישות, מלטפות, רכות, אנושיות

      אתה איש כ"כ גדול

      כ"כ נעים

      אתה איש כ"כ זוגי, מלא אהבה

      מגיע לך כל הטוב שבעולם

      צירפתי לך כאן פרח + *

      כי חשבתי שזה יכול להשלים את השיר ואת השיחה של הזוג

      הנה -

       

      מיס - אין כמוך.

      אני בוהה בתגובה שלך זמן רב (חצי שעה...) ומתענג על המילים.

      לי? מגיע כל הטוב שבעולם? 

      זה בסדר - מספיק לי פרח +*

       

      תודה רבה.

        14/2/08 06:32:

       

      צטט: ונוס 2008-02-11 10:45:09

      כתיבה יפהפיה ....היטבת לתאר מצבי זוגיות שונים.

      וכן , הפאנץ' הוא המנטרה לחיים  .

      כשזה נכון ומתאים גם השתיקה יפה מחייך

      ונוס - תודה שבאת, ותודה שחשבת שהכתיבה יפה.

      מנטרה לחיים שלא קל ליישם אותה.

      אין כמו שתיקה כשהיא במקום.

        14/2/08 06:30:

       

      צטט: גומות חן 2008-02-11 10:20:50

      זה נפלא הפוסט הזה

      כתבת כל כך יפה על פגישות בין אנשים

      על ניסיונות לחיבורים שלא תמיד מצליחים

      והמסקנה האחרונה אכן נכונה

      וכשכל אחד יודע לאן הוא רוצה להגיע ואת מי הוא רוצה לצידו בדרך, זה הכי פשוט

      וכשזה פשוט, זה פשוט זה!!!

      חני - תודה שחשבת שהפוסט נפלא.

      הבעיה היא שזה לא כל כך פשוט. ברוב המקרים אנשים מחפשים משענת והשלמה בבן זוג. במצב הזה, אם בן הזוג נכנס לזה, הוא מאבד מעצמו, אם לא - הוא מאכזב.

      החוכמה היא להיות שלם עם עצמך בזכות עצמך. כתפיסה זה פשוט, במציאות, זה ממש לא קל.

      שוב - תודה רבה.

        14/2/08 06:27:

       

      צטט: shironet 2008-02-11 10:18:42

      כמה נעים לגלות משהו חדש ממך..

      גם כשלא יודעים את הדרך זה יכול להית נפלא להתקדם יחד ולמצוא אותה.

      פוסט מקסים. כייף שכתבת.

      שירה - תודה שחשבת שהפוסט מקסים.

      אין כמו הליכה משותפת ומציאה משותפת של דרך מתאימה.

        14/2/08 06:25:

       

      צטט: איימי - לי 2008-02-11 09:53:51

      היא לוקחת, הוא נותן

      היא מחליטה הוא מהנהן

      ורצונו שלו, הוא עצמו - הולך ודועך

      ואיך יהיה מאושר אם כל רצונו הוא רצונה ?!

      וכי אושרו של אדם מגיע מתוך עצמו בלבד, והאהבה אינה ההתבוננות זה בזה, אלא התבוננות משותפת לאותו כיוון..

       

      יפה כתבת על מצבים שונים בזוגיות, ואכן הזוג השלישי מעורר אהדה..

      הרבה הצלחה בהמשך הדרך מגניב

      איימי - תודה רבה שאת כאן.

      אכן, האושר יכול להגיע רק מתוכנו. זוגיות, יכולה רק להעצים אותו. היא לא יכולה לבנות אותו.

       

      תודה על איחולי ההצלחה.

        14/2/08 06:23:

       

      צטט: whiteangel 2008-02-11 09:26:20

      "כשכל אחד יודע בכוחות עצמו איך להגיע ולאן, החיבור הופך למושלם. כשהחיבור מושלם, גם אם לפעמים יש שתיקה - היא מרתקת ונפלאה".

       

       

      שים לך את המשפט הזה, כמנטרה לחיים.

       

      הוא מגלם בתוכו את הכל!

       

       

      נשיקות

      נורית תודה רבה. החוכמה היא לזכור את זה במיוחד כשהשתיקה מעיקה. ואז, להבין שאין ברירה, חייבים להמשיך הלאה.

        11/2/08 14:33:

      קראתי והקשבתי למוזיקה שצירפת עם הבקשה להראותו את הדרך. ושמחתי מאד לקרוא את הסיפא של דבריך וההבנה שאין מובל ומוביל. יש יחד.

      "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?" זו השאלה עליה אתה מחפש תשובה במוחם של זוגות בפאב. ואמנם נמצאה לך התשובה.

      בדרך של חיפוש ותהיה אתה הולך. מחפש אמת. הרעיון לכתוב על הדרך באופן כזה מעניין ומקורי. כמה שאנחנו רוצים לדעת לקרוא מחשבות של אחרים. להכיר אותם לעומק. אז הצלחת. :)

      יופי ג'ו.

       

      מקסים! נהיית כותב אמיתי...כל הכבוד *

      אתה יודע, אומרים שכזוג מרגיש נוח לשתוק יחד זה אומר שהזוגיות

      שלהם מתקדמת למקום הנכון...

       שתיקה לא חייבת להיות מעיקה וכבדה

       

       

        11/2/08 11:22:

      (<ג'ו, אני מיותרת כאן, לכן מקצצת>)

      היצירה הזו שלך, הפרק הזה, שונה מכל שאר הפרקים שכתבת עד כה.

      כולם היו טובים,

      והפרק הזה לעילא ולעילא.

      בראשונה, אתה נכנס אל תוך תוככי המילים, לתוככך אתה.

      לא בכדי, הילכת לראשים של אחרים

      כעת אתה יכול, כעת אתה נכון,

      ואתה לוקח את המילים, פוסע ופועם איתן,

      ברגישות, בהלומּת , בכאב

      אבל ביופי שאין לו גבולות, שהוא חסר מקום וחסר שֵׁם,

      ובכל זאת הווה אותך לכל קצותיך

      זו כתיבה יפהפיה. זו כתיבה נכונה ומדוייקת

      זה הרגע הראשון, הראשיתי, הבראשיתי,

      שאתה מניח עצמך על כנף המילה, על רטט הפסיעה, על מרווח הפעימה

      ומתחיל להיות מעוף.

      תודה...

        11/2/08 11:01:

      מדהים

      פשוט מדהים

      אין לי מילים אחרות לתאר את חוויית הקריאה מהמילים שלך

      עוצמה, רגישות, מלטפות, רכות, אנושיות

      אתה איש כ"כ גדול

      כ"כ נעים

      אתה איש כ"כ זוגי, מלא אהבה

      מגיע לך כל הטוב שבעולם

      צירפתי לך כאן פרח + *

      כי חשבתי שזה יכול להשלים את השיר ואת השיחה של הזוג

      הנה -

       

        11/2/08 10:45:

      כתיבה יפהפיה ....היטבת לתאר מצבי זוגיות שונים.

      וכן , הפאנץ' הוא המנטרה לחיים  .

      כשזה נכון ומתאים גם השתיקה יפה מחייך

        11/2/08 10:20:

      זה נפלא הפוסט הזה

      כתבת כל כך יפה על פגישות בין אנשים

      על ניסיונות לחיבורים שלא תמיד מצליחים

      והמסקנה האחרונה אכן נכונה

      וכשכל אחד יודע לאן הוא רוצה להגיע ואת מי הוא רוצה לצידו בדרך, זה הכי פשוט

      וכשזה פשוט, זה פשוט זה!!!

        11/2/08 10:18:

      כמה נעים לגלות משהו חדש ממך..

      גם כשלא יודעים את הדרך זה יכול להית נפלא להתקדם יחד ולמצוא אותה.

      פוסט מקסים. כייף שכתבת.

        11/2/08 09:53:

      היא לוקחת, הוא נותן

      היא מחליטה הוא מהנהן

      ורצונו שלו, הוא עצמו - הולך ודועך

      ואיך יהיה מאושר אם כל רצונו הוא רצונה ?!

      וכי אושרו של אדם מגיע מתוך עצמו בלבד, והאהבה אינה ההתבוננות זה בזה, אלא התבוננות משותפת לאותו כיוון..

       

      יפה כתבת על מצבים שונים בזוגיות, ואכן הזוג השלישי מעורר אהדה..

      הרבה הצלחה בהמשך הדרך מגניב

        11/2/08 09:26:

      "כשכל אחד יודע בכוחות עצמו איך להגיע ולאן, החיבור הופך למושלם. כשהחיבור מושלם, גם אם לפעמים יש שתיקה - היא מרתקת ונפלאה".

       

       

      שים לך את המשפט הזה, כמנטרה לחיים.

       

      הוא מגלם בתוכו את הכל!

       

       

      נשיקות

      ארכיון

      פרופיל

      ג'ו מ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין