לאמור: הופיע שר הפנים לפני המצלמות והודיע שהוא לוקח פסק זמן מהפוליטיקה; בנו התינוק דוד עומד להתחיל ללכת והוא רוצה זמן איכות פנוי להחזיק את ידו כאשר הוא לומד ללכת. רשע כמוני יוסיף תבלין מפולפל לדבריו ויאמר, שאמו עסוקה עדיין במצמוציה מול המצלמות ממלחמת העולם השנייה המשמשות עדיין את רשות השידור ואין שעתה פנויה ללמד לבנה התינוק כיצד שומרים שווי משקל על רגליך כשאתה עדיין לא בן שנה. נו טוף, כדברי יצחק שמיר עליו השלום אבל אליה וקוץ בה: הכרזתו של גדעון סער הייתה בעיצומם של החמסינים בחודש אוגוסט הלוהט והנה, סוכות מאחורינו וגדעון סער עדיין יושב בכורסת השר ובועט בבית המשפט העליון. 

בעידן הרמייה של ביבי, החליט גדעון סער שישנה אופציה של התפטרות וירטואלית: אתה מכריז מול מצלמות הטלוויזיה שאתה לוקח פסק זמן מהפוליטיקה אבל לא זז מכורסת השר וממכונית השרד. ורשע כמוני אומר שאולי גדעון סער התכוון לממתק החביב "פסק זמן" של יצרנית השוקולד "עלית"? הבעיה היא כיצד לוקחים ממתק שוקולד מהפוליטיקה הישראלית, שטעמה רחוק  ת"ק פרסה מטעם השוקולד והרבה יותר קרובה למה שהערבים שכנינו קוראים "חרא".