זה אכן נורא להרגיש כלוא במוסכמות.אך מה לעשות הרי כך נבנית חברה.לדעתי יש מין מעגליות או ציר שעליו נעים מקצה האחד לשני המוסכמות לעומת האינדוידואליות הקיצונית. רוב האנשים במקום טוב באמצע .אני אישית ,מאמינה ,שלרוב ניתן לחרוג ממוסכמות... דורש הרבה אומץ, אבל מכירה אנשים שלא נתנו למוסכמות להפוך להיות בית כלאם.לרוב אנו קוראים להם הנון קונפורמיסטים. ..חלקם משעשעים חלקם הופכים לאקטיביסטים שיוצרים שוב נורמה מסוימית שהיא שוב מוסכמה..וחוזר חלילה.ואולי זה הכלא האמיתי...

כתיבה יפה ..!

ואיך היא מרגישה במקום ההוא? כתיבה נוגעת ממש

מקסים ומעוררת הזדהות. אני מניחה שלרובנו יש את הסייגים (למי יותר ולמי פחות..) אותם אנו רוצים לפרוץ ולהתיר, אולם בפועל רק אנו רק נושפים בעורפם ומיד נסים חזרה על נפשנו אל המרחב הבטוח..

יפה כתבת! אבל אין חומה שמפרידה ביני למשהו שאני רוצה. ולא מרחפת תמיד בשליטה עם הרגלים על הקרקע חזק חזק!!