כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    על פקקים וגיל כרונולוגי

    0 תגובות   יום שבת, 25/10/14, 11:36
    שני רעיונות שהם אולי חלק ממכלול עלו לאחרונה בראשי, מתוך מגמה לנסות ולבנות משהו אחר. מדובר בשינוי תפישה, בשינוי ההבנה של מה אנחנו צריכים להבין כדי לבנות חברה שמושתתת על עקרונות סבירים שלא לדבר צודקים. הרעיון הראשון הוא לקבוע שכל אזרחי המדינה מתום השרות הצבאי או האזרחי שנכנסים לעולם העבודה ימדדו על פי התפקוד שלהם ולא על פי הגיל הכרונולוגי. אגב זה גם מתאים לעולם הלימודים המתקדמים ובכלל. מה הרעיון? הרעיון הוא שכל מי שנמצא ועובד עם המון אנרגיות ומוטיבציות בארגון יוכל לעשות זאת ל עוד התפקוד שלו מתאים לצורכי המערכת. הדרך הזו תאפשר לכל הארגונים לתפקד על פי החזון ותאפשר לכל העובדים להמשיך ולעבוד במה שהם טובים בו וכמובן מועילים בו בלי שעון עצר של גיל. ומה יהיה על אלה שהתפקוד שלהם ירד? הפתרון הוא הסבה והכשרה מקצועית לתחום אחר. העובדים הללו ימצאו מקום עבודה שמתאים ליכולות ולצרכים של מקום עבודה אחר. כאן תהיה משימה של ארגונים שיאלצו לחשוב מחוץ לקופסא איך לנייד עובדים בתוך הארגון ולנייד עובדים בין ארגונים. דרך הפעולה הזו תאפשר השמה של עובדים מבלי להשפילם בפיטורין, פרישה מוקדמת ועוד רעיונות בזבזניים אחרים שפוגעים בכבוד האדם וחירותו. דבר נוסף, בדרך זו מתבטל למעשה עקרון גיל הפרישה לפנסיה ועובדים יוכלו להחליט מתי ואיך הם רוצים להפסיק לעבוד ולהסתפק בכספי הביטוח הלאומי, הפנסיה והחסכונות. הפנסיה בשיטה זו תשולם לעובד באופן יחסי לשנות העבודה שהושקעו בין אם במנה אחת ובין אם במנות קצובות. בשוק חופשי יש זכות בחירה באיזו שיטה כדאי לבחור ובוודאי שיש להעדיף את המודל התחרותי מי ישלם לי יותר כסף בפנסיה. השיטה שעל פיה אנחנו תלויים בקצבאות הביטוח הלאומי יש בה משהו לא הגון כלפי מי שעבד כל חייו שכן אין כאן כללי ברזל שאין להפר אותם אלא כללים שנתונים לגחמות של פקידי אוצר וחברי כנסת שמשחקים בחסכונות שלנו כבשלהם. לפיכך יש על פי הצעה זו לשקוע במחקר ובפיתוח שיטת העסקה חדשה על פי תפקוד ובהתאם לשנות את כל הנושא הפנסיוני ועקרונות המיסוי הנובעים מכך. הרעיון השני נוגע אף הוא לעולם העבודה והוא הרכב הצמוד והחזר הוצאות רכב. על פי הרעיון החדש המדינה תפצה אך ורק את מי שאינו משתמש ברכב לנסיעה לעבודה והביתה. בדרך זו נקרין את מה שהיינו צריכים לעשות מזמן, שאנחנו מעדיפים תחבורה ציבורית טובה ויעילה. כמובן אפשר להגיע לעבודה ברגל או באופניים. הרעיון אינו נוגע לגבי בעלי צרכים מיוחדים כמו נכים מרותקים לכסא גלגלים וכיוצא באלה. ארגונים רבים מחזיקים כלי רכב להסעת העובדים, מנהלים ועוד. במקרים רבים מדובר ברכב שנועד אך ורק לספק את דרישות המעמד וחבל שבשל כך אנחנו האזרחים צריכים לסבול. חברי כנסת, מנהלים ועוד רבים אחרים יכולים להתכבד ולהשתמש בתחבורה הציבורית. אנחנו המוני בני אדם על חלקת ארץ כה קטנה, כך שאין מנוס חייבים להתארגן אחרת ולוותר על סמלי המעמד. כאמור כל מי שיוותרו על כלי הרכב יקבלו פיצוי כלכלי משתלם להם ולחברה בכללותה. אם כן שני רעיונות דומים ולא ממש שכל מטרתם לצאת מהחשיבה העצלה שאין מה לעשות כך הם החיים. אנחנו בישראל חבורת אזרחים יהודים וערבים חיים על עמל כפינו. אוהבים ורוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד ולעיתים לא מעטות אף להתפרנס עוד ועוד על בי שובע. לפיכך מעבר לתלונות הרבות של כל אחד מאיתנו ננסה להוביל מהלכים חדשים שבהם אנו מכירים ברצון האינסופי שלנו לעבוד ולחיות במדינה רגועה בלי הלחץ של הפקקים בבוקר. כאמור אלה רק רעיונות ונגיעות ברעיון הגדול והוא חשיבה מחוץ למקובל, להעז ולחשוב כדי שיהיה לנו, לילדנו ולנכדיו וכל היתר נעים לגור כאן במדינת ישראל.
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין