כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      8/4/15 14:48:
    http://cafe.themarker.com/image/3212050/
                          תחליקי - הטלת בצי-זהב / דרורית סן
    שנת השמיטה היא גם הזדמנות לשנוי הרגלי תזונה לקויים
    ולהחליפם בתזונה המבוססת על עקרונות בריאות המזינים את הגוף,
    לעבור לאיכילת רכיבים התורמים לחיזוק ולהזנת המערכות.
    תזונה המתבססת על שפע טבעי בשדות ארצינו המבורכת,
    לעומת התרבות המתועשת והמהונדסת,
    ניצול השפע שבטבע - פירות, ירקות, דגנים, קטניות, 
    - לבחור כאלו שיכילו תכולת סיבים גבוהה, דגנים מלאים,
    שמנים איכותיים בכבישה קרה כדוגמת - שמן זית, שמן זרעי ענבים,
    שמן אבוקדו, שמן קוקוס,
    - בעלי תכולת סוכר נמוכה, ללא ממתיקים מלאכותיים שאומנם דלים בקלוריות
    אך מזיקים לבריאות,
    תמיד עדיף לבחור במרכיב צמחי שלא מכיל שומן רווי וחלבונים מהחי.
    רצוי לבחור בצורת הכנה שתשמר את הערכים התזונתיים של המזון
    ותכיל כמה שיותר רכיבים חיוניים ומזינים,
    העדיף בישול קצר, הקפצה או אידוי של ירקות.
    כאשר מבשלים ירקות הוויטמינים המסיסים במים מופרשים למי הבישול
    לכן רצוי להשתמש גם בהם - ניתן להשתמש במי הבישול כציר ירקות
    המכיל ויטמינים לצורך מרקים, רטבים או בישול דגנים וקטניות.
    מתכונים למאפים בריאים, דגש על צמצום הסוכר - ניתן להשתמש בסטיביה
    כתחליף בריא המתאים גם לאפייה בניגוד לסוכרזית.
    ניתן ורצוי להשתמש בשמן זית גם לעוגות ועוגיות,
    בחרו בזן עדין ולא תרגישו בהבדל,
    בקינוחים ניתן להשתמש בשמן זרעי ענבים בכבישה קרה או שמן קוקוס.
    תזונה מאוזנת מכילה שמן בכמות מוגבלת,
    ניתן להחליף חצי מכמות השמן ברסק תפוחים אורגני
    הנותן את אותו האפקט באפייה ואף מוסיף למאפה טעם עשיר יותר.
      31/10/14 09:15:

    צטט: .D.S 2014-10-31 08:03:39

    בהמשך לדיון בקהילת יהדות

     

    שמיטה - כאיפוס מערכות כלכליות חברתיות וסביבתיות

     

     

    http://cafe.themarker.com/topic/3156308/

     

    מסתבר שהלהיט העכשווי לגבי האקטואליות של השמיטה

    הוא בנוגע לפיתוח יכולת ההקשבה

    הקשבה לסביבה, הקשבה לאדמה, הקשבה ליקום...

     

     

      30/10/14 15:42:

     

    ישנה גישה הטוענת שצריך לדחות כל השפעה חיצונית

    על קביעת ההלכות.

    שכביכול רק עקרונות שאינם מושפעים מגורם חיצוני

    כלומר רק כללי ההלכה הפורמליים יקבעו את עמדת הפוסק.

    שאסור חלילה וחס לאפשר שסיבות חברתיות, כלכליות

    פסיכולוגיות, היסטוריות ואפילו תאולוגיות

    יהוו גורמים שנלקחים בחשבון בפסיקת הלכה זו או אחרת.

    לעומת זאת אחרים טוענים שברור שיש מושג 'השקפת הלכה'

    והוא מושפע מגורמים סביבתיים שונים בין באופן מודע ובין באופן תת מודע.

     

    מקובל להניח שהעולם החרדי דובק בתהליכי שימור ודוחה תהליכי שינוי

    ואילו כל שאר העולם הדתי מאזנים כלוליינים בקרקס בין שני הקצוות

    ומוצאים איזה דרך המלך שמשלבת שימור עם שינוי

    אבל זה לגמרי לא מדויק. העולם החרדי של כאן ועכשיו

    בהחלט איננו שימור של העולם היהודי בגלויות השונות.

    העולם החרדי הנוכחי הוא זן התפתחותי - מעין המצאה חדשה ושונה!

     

    העולם החרדי עבר בעולם החדש לפסיקה גורפת לחומרא

    כדרך להתמודד עם חדירת השפעות העולם המערבי

    וגם בו חלים כל הזמן שינויים בעקבות השפעות חיצוניות כאלו ואחרות.

     

    לעומת זאת הגישה של ציונות הדתית ואף של הרב עובדיה

    כמייצג של 'הדתיות-החרדיות הספרדית' - נוטה במכוון דווקא

    לפסיקות מקלות, מתוך אמונה שדווקא רק כך ניתן להתמודד בהצלחה

    עם האתגר של חיים כקבוצת מיעוט קוגניטיבי, בעלת עקרונות מעצמיים,

    בתוך חברה של רב חילוני, תוך התגברות אמיצה ועקבית על 

    מוקשים רוחניים ומעשיים שהעולם המערבי הפתוח טומן בחובו.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3155828/

     

                                     דרורית סן / תליון פיוזינג על אלקטרופורמינג

     

    וכך גם הקביעות ההלכתיות והיחס לגבי השמיטה בכלל

    ולגבי קבלת הפתרון ההלכתי של 'היתר מכירה' בפרט.

    הרב עובדיה קיבל את התפיסה ההלכתית לגבי פתרון זה

    בסוגיית השמיטה ובכך הצטרף לערכי הציונות הדתית

    השוללת עקרונית את הגישה החרדית לרכישת יבול נוכרי.

    0

    פיגומים

    3 תגובות   יום שלישי, 28/10/14, 10:06

     

    ''

     

                 דרורית סן / איפוס ואיזוני מערכות (פיוזינג זכוכית)

     

    שנת השמיטה איננה רק בעיות ופתרונות יצירתיים בהספקת פרות וירקות

    אלא רעיון נשגב של אנושיות וצדק חברתי כחלק מהשקפת העולם היהודי

    מבט כללי על החברה באמצעות מערכת מסועפת של איזונים עדינים

    לגבי הדאגה לצמצום פערים כלכליים וחברתיים במנגנון יעיל, חיוני ומפתיע.

     

    בואו נהיה ראליים מלכתחילה אף אחד איננו משלה את עצמו

    שיתכן שוויון מלא בין בני האדם בכל העולם...

    אפילו בכל מחוזות הקומוניזם האשליה הזאת לגמרי נכשלה ונגוזה

    כבר נשמע במקורותינו החיזוי המקראי 'לא יחדל אביון מן ארץ'.

     

    שורת מצוות כמו לקט פאה ושכחה נועדו לדאוג לעניים

    בחברה שהייתה חקלאית ויבולי השדות היו מקור ההכנסות.

     

    הרב קוק מסביר את הצדקה כמנגנון השאיפה לצמצם פערים

    תוך דגש שבאמצעות מצוות הצדקה נתרם דווקא התורם.

    כי הצדקה היא מצווה שמצמיחה ומאתגרת את הנותן,

    היא גורמת לביטוי רגשות של רחמים ואהבה כלפי הזולת.

     

    בעברית לא סתם המילה צדקה היא מלשון צדק.

    לעניים יש תפקיד - מקצוע צודק בעולם, יעוד חשוב

    להוציא מאיתנו התורמים לו צדקה את מידת הרחמים

    להפוך אותנו ליותר רוחניים ופחות חומרניים...

    ולכן העני צריך לקבל על כך שכר כמו על עבודה.

     

    החפץ חיים טען שאסור לנו לעשות חשבונות שמים

    ולבדוק מי באמת עני ומי כביכול מתחזה לכזה

    כל מי שפושט יד זקוק לעזרה ונותנים לו צדקה בסבר פנים

    בכבוד והערכה ולא מתוך זלזול או כעס או חלילה כטרידה.

     

    אז איך כל זה קשור לשמיטה?

     

    .מדוע צריך בשנת שמיטה להפקיר את על השדות?

     

    משיח בן דוד נולד מתוך גמילות החסדים

    של קציר חיטין ומסמל את השילוב הרצוי

    שבין עוני מצד רות המואביה לבין הבעלות

    על השדות הרכוש והעושר של בית בועז.

     

     

    מדוע אין נותנים לעניים את החיטין פשוט בחלוקה לאחר הקצירה?

    אולי כדי לחנך אותם לעשייה חיובית? לעמול ביגיע כפיהם ולא לקבל מן המוגמר?

    אולי בעיקר כדי לחנך את בעל השדה לשתף את הרכוש והתבואה שלו?

    ואולי כי אם הם מלקטים וקוטפים בעצמם הם חשים כאילו

    הם קוצרים יבול מתוך שדה השייך להם

    ובכל הסיבות והנימוקים אין ספק שיש בכך להורות שהנתינה לעניים איננה מתוך נדיבות

    הלב מצד הנותן - אלא זהו שכרם שקצבה להם התורה

    ובעצם בעל השדה רק ממש את הצווים ומעניק להם אפשרות לקחת את חלקם

    וכך מבצע מטרה חשובה מעין יעוד בהכוונה של השגחה עליונה.

     

    ''

     

                   דרורת סן / בועז ורות - ניגודים נפגשים בשדה

                  עושר ועוני בשותפות גורל בעונת קציר חיטין.


     

    pbhba  "גידולים חקלאיים רציפים בלי השבת חומרים שהצמחים לוקחים מהקרקע [ע"י דישון וזיבול עפ"י החוסרים שנגרמים] יכולים לקרקע להפוך ללא פוריה, ומחייבית השבתה ממילא, אם לא ניתן איזון חיצוני..

    גם אם הבעיה של השבת חומרים לקרקע יכולה להפתר לפעמים  על ידי "מחזור זריעה" באפן חלקי היא מצריכה ידע.[וזן לא תפילה אלא פרקטיקה חקלאית] ולא תמיד האופציה קיימת. בוודאי לא בחקלאו תדאז.

    סביר להניח שהם העדיפו את הפרקטיקה של מתן מנוחה לקרקע כדי שתחזור להיות פוריה.

     

     גם את שמיטת החובות כנראה לא קיימו - או לא רצו להלוות בהתקרב הזמן הקובע. מכאן תקנת הפרוזבול של הלל."

     

     

    החלק הפרקטי שציינת בהחלט מדויק

    ואכן האדמה הייתה בעבר זקוקה לשנת מנוחה

    כדי להמשיך להיות פוריה...

    הירוקים של היום טוענים שזאת השיטה העדיפה גם היום.

     

    אבל ברור שזה כן קשור!

    לא רק שמיטת חובות גם שמיטת קרקעות

    לא בדיוק מקימים בפועל היום.

    כבר לפני הקמת המדינה

    הרב קוק (הראי"ה) הבין שקיום שנת השמיטה ככתבה

    וכלשונה התנ"כי עלול בוודאות

    לפגוע במתיישבים היהודים האיכרים החלוצים

    ולתת נקודת היזנק לחקלאות הערבית...

    ולכן יזם את מתן היתר הילכתי - מען מעקף לבעיה באמצעות

    'כאילו' מכירת האדמות לנוכרי. (בדומה למכירת החמץ בפסח)

    תכלס גם יתר 'הפתרונות היצירתיים' לגבי השמיטה

    לא בדיוק 'כשרים למהדרין' . בקיצור הרעיונות הנישגבים

    נמוגו מול מבחן המציאות ומצוות הפכו לכאב ראש.

     

    אז הקשר בין מצוות הצדקה למצוות השמיטה

    הוא סוג של  'הערבות ההדדית' הדאגה לחלשים

    וניסיון ליצור חלוקה הוגנת יותר של המשאבים.

     

    לגמרי התכוונתי שנישואין בין שני מעמדות קוטביים

    עוני מוחלט ומעמד חברתי הכי שפל ונמוך - מחד

    ובן-זוג ממעמד חברתי הכי גבוה משפט הכי חזק

    וכנראה גם מאד עמיד ואפילו נדל"ניסט

    בעל עושר רב של שדות... - מאידך

    זה בהחלט תהליך רצוי מלכתחילה

    לא רק לפי

    דעתי האישית. כי מעבר לאהבה מנצחת את כל המחיצות

    מנצחת העובדה שזה בהחלט מביא לתוצאות ממש חיוביות

    כמו הנחלת זרע המלכות בישראל...


    האמת שגם הייחוס של החתן במקרה זה די פגום

    כי הוא צאצא של תמר שהרתה במירמה לחתנה יהודה

    (התחזתה ליצאנית כדאי לגנוב את זרעו...)

    כך המסקנה היא, שדווקא אנשים בלתי מושלמים

    הם אלו שנבחרים

    להיות האבות והאמהות האומה הישראלית.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין