שישינסקי , כי"ל ו"הסטת השקעות". המספרים היבשים

‎0

שווקים פיננסיים כיל, שישינסקי, אשלג, מפעלי ים המלח, תמונות, תמלוגים גז תשובה הון ושלטון, כלכלה פוליטית

0 תגובות יום רביעי, 29/10/14, 10:30

בעקבות דוח ועדת שישינסקי מלאה העיתונות הכלכלית בידיעות על כוונתה של כימיקלים לישראל להעתיק חלק מפעילותה לחו"ל או בז'רגון הכלכלי "הסטת השקעות" . האומנם ? האם יש הצדקה כלכלית להחלטה מעין זו? ברשימה קצרה זו ננסה לבחון את ההיגיון העומד מאחורי הצהרות מעין אילו והאם יש דברים בגו.

נתחיל בציטוט שלא משאיר כמעט מקום לספק באשר לרצינות כוונות כי"ל

" המשנה למנכ"ל "כיל", דני חן, התייחס בראיון לתוכיתנו "בוקר טוב ישראל" עם אפי טריגר למסקנות ועדת שישינסקי 2... שלטענתו יובילו לפגיעה משמעותית בהשקעות החברה בנגב. לדבריו, נטל המס שיוטל על החברה יוביל להסטת ההשקעות העתידיות של החברה לחו"ל. "אם נטל המס שמוטל בישראל על כיל הוא יותר גבוה מאשר מוטל עליה נניח בספרד או באתיופיה - מה שקורה הוא שההשקעות העתידיות של החברה יוסטו למקומות האלה", הוסיף חן, "ההסטה הזאת היא מה שכואב. מדברים על הפיטורים בנגב - במקום לפתח תעסוקה ותעשיה אנחנו ניתקל בבעיה של אבטלה". 21/10/2014

http://glz.co.il/1189-51908-HE/Galatz.aspx

ההצהרה של המנהל המאוד בכיר היא חד משמעית ובהחלט מובנת על רקע ההתנגדות הטבעית של החברה והנהלתה למסקנות הועדה עם מסר פשוט : יישום מסקנות הועדה מטילות עלות נוספת על עלויות הייצר , נטל ההופך השקעות (בישראל) ללא כדאיות. בשל החשש לאובדן מקומות עבודת של רבים וטובים יש לבחון את טענות המשנה למנכ"ל במלוא הרצינות . לשם כך ניעזר בנתונים משוק האשלג תעלויות הייצור והתנהגות החברה בפועל.

ראשית , המנהל לא מנדב מידע ומספרים המצדיקים את עמדתו וזה כבר אומר דרשני. עם זאת יש לציין שניתו בקלות "יחסית" לבחון את הטענה מזוית של עלות ייצור ,וזאת מכיוון שמדובר במוצר אחד "אשלג" הנסחר במחיר בינלאומי ידוע . לפיכך, הנחת היסוד היא ש החלטות על הסטת השקעות הן תוצר של עלות ייצור , כלומר החברה משקיעה בהתאם למקום שמבטיח עלות ייצור הכי זולה של האשלג במונחים לטון.

נתחיל מניתוח תוספת העלות של ועדת שישינסקי . לפי מה שמתואר בדוח הועדה, סך הנטל המיסוי הנוסף, או בשפה של הועדה ה GT יעלה שיוטל על החברה בהשואה למצב הנוכחי יעבור מכ- 35% לרמה של כ 50-55% (עמוד 116) קרי תוספת של כ 20% מהרווח מפעילות האשלג. כמה זה בכסף? לפי נתוני הדוח (עמוד 25 ) , מחיר האשלג הוא כ 300 דולר לטון וממקור אחר אנו למדים שעלות הייצור המשוערת היא של כ 100 דולר לטון ללא תמלוגים (ראו גרף מצורף, כיל נמצאת בקצה ה"זול" של היצרנים) חשבון פשוט מראה שהרווח הוא כ 200 דולר לטון ולכן תוספת העלות ממסקנות הועדה הוא כ 40 דולר לטון ( 200 * 20% ).

כעת , השאלה היא בדלקמן האם יש בתוספת עלות של 40 דולר לטון אשלג להצדיק הסטת השקעות למדינות אחרות ?

ראשית יש לבחון את התנהגות החברה בפועל, לא את הדיבורים. אם השיקול הוא עלות הייצור אזי אין ספק שהמקום הכי רווחי הוא.... ישראל! (סביב 100 דולר לטון). ממכאן עולה השאלה מדוע החברה לא השקיעה יותר עד היום בישראל? מי מנע ממנה לממש את פוטנציאל הרווח הטמון בהיותו היצרן הכי זול העולם ? האם לא ראוי היה לנצל פוטנציאל רווח כה גדול ביחסי העלויות והמחירים שטרום שישינסקי? או שמא התשובה טמונה בכך שהמגבלה האמתית לירידה בקצב ההשקעות טמון במגבלות הטבע ( שטח אידוי , בעיות סביבה) ? נאמר רש שלפי סקירות שונות ( גולדמן זאקס , בין השאר) הקף הייצור בישראל , ללא שום קשר לשישינסקי ,יתייצב בשנים הקרובות סביב ה 3-3.5 מליון טון .לפיכך התנהגות החברה מראה שהקשר בין מדיניות ההשקעות בישראל לשישינסקי נתון בספק.

השוואה עם יעדים להשקעה. כשהמנהל הבכיר מעלה את האפשרות להסטת השקעות למדינות אחרות , כוונתו ה יא שהיעדים הפוטנציאליים הפכו להיות עדיפים להשקעה על ישראל בעקבות החלטות הועדה. נבחן זאת במספרים ונראה אם יש דברים בגו.

נתחיל בספרד. לפי הנתונים שבגרף ,היתרון של ישראל במונחי עלות ייצור ( כ 100 דולר ) מול ספרד ( סביב 270 דולר ) חי וקיים עם או בלי שישינסקי .... כלומר גם "אחרי שישינסקי" ייצור האשלג בישראל יעלה כ 140 – 150 דולר לטון , זאת בזמן שבספרד העלות תשאר במקומה . בקיצור , אין שום סיבה הגיונית שכי "ל תעדיף לייצר בספרד בעלות כמעט כפולה מאשר בישראל וזאת למרות המס הנוסף . וזה עוד לא הכל.... אם לכך נוסיף את הצהרת כי"ל המקומי על הקפאת ההשקעות במדינה בעקבות פסיקת בית המפשט נגדה (ראו קישור למטה)... או את הדרישה מטעם האיחוד האירופי לטפל במפגעים הסביבתיים הקשורים בפעילות כיל במדינה ( קישור) ...אזי נקבל תמונה לא כ"כ ברורה באשר היותה ספרד יעד "אטרקטיבי" להשקעות .

נמשיך לאתיופיה? לפי הדף הרשמי של הפרויקט ALLANA ( קישור למטה) בו שותפה כיל, עלות הייצור העתידית מוערכת בכ 100 דולר לטון ( 98.75 ליתר דיוק) . במקרה זה נראה , ש"שישינסקי" גורמת להסטת השקעות לאתיופיה (כי הייצור שם יותר זול מישראל) , אך הדברים הם לא לגמרי חד משמעיים. אם ניקח בחשבון את העלות הלוגיסטית של כ 60 דולר לטון (לפי מקורות בתעשיה , קישור למטה ) נקבל עלות משוערת של כ 160 דולר לטון . בקיצור, גם במקרה זה תוספת העלות של שישינסקי איננה מצדיקה העדפה של ייצור יקר יותר באתיופיה לעומת ישראל.

באתיופיה יש מימד נוסף בקבלת החלטת "ההסטה" והוא אי הוודאות האינהרנטית בכל פרויקט חדש במדינה כמו אתיופיה בהשוואה לישראל . כמו כן, יש לזכור שפרויקטים גדולים חורגים בהרבה מקרים מהתקציב ו/או מלוח הזמנים (למשל פרויקט הרחבת הייצור של כיל בספרד "פניקס", שאמור היה להיות תפעולי לפני מספר חודשים ... ולפי העיתונות בספרד יהיה פעיל רק ב , 2017 ראו קישור ). לפיכך גם אם המספרים "יפים",יש לזכור ש"הנייר סובל הכל" ולכן יש לקחת הצהרות אופטימיות על פרויקטים (באתיופיה תשואה של 33% !! ) בעירבון מוגבל , בטח כשהפער הוא שולי בבול הטעות של הפרוייקט.

לסיכום ,ההצהרות של המנהלים הבכירים "הסטת השקעות" היא טבעית ומובנת אם לוקחים בחשבון שחובת הנאמנות העיקרית ( ולעיתים הבלעדית ) של המנהל היא לארגון שמטעמו הוא פועל ושממנו הוא מתפרנס . דווקא בשל כך, יש לבחון את ההצהרות בזכוכית מגדלת . במקרה זה של "הסטת השקעות" המספרים מראים , (עד שלא יוכח אחרת ) שיש לא מעט סימני שאלה סביב שאלת מימוש הצהרות אילו, ולכן יש להתייחס אליהן בעירבון מוגבל.