כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    תעלומת השיער השחור

    0 תגובות   יום חמישי, 30/10/14, 10:59
    ''
     
    אני לא זוכרת איך זה התחיל.. אבל מצאתי את עצמי מנקה את הרשת של הניקוז של המקלחון. אני שונאת שערות, במיוחד בניקוזים האלה ומקפידה מאוד לנקות לאחר כל מקלחת. אז פתאום מצאתי את עצמי מנקה שם, שולפת שערות.. בכלל לא שלי! שערות ארוכות שחורות, שחורות! אני בכלל שטנית ואני גרה לבד..
     
    ושוב פעם אחרי זמן מה וללא קשר למקלחת הלכתי לבדוק, כי התעלומה הפכה לאובססיה ושוב שערות ארוכים שחורים ומגעילים. האם מישהי נכנסת להתקלח בזמן שאני לא בבית? אולי הדיירת הקודמת? קצת מופרך.. אולי רוח רפאים קירחת שאיבדה את שיערה המפואר? זה יותר הגיוני.
     
    בקיצר, לאחר מספר פעמים כאלה, לא ספרתי כמה, ובעודי מהרהרת מה פשר הדבר ולמי לספר על המסתורין הזה בלי שהמאזין יזמן את האנשים הנחמדים עם החלוקים הלבנים? ואז בדיוק כאשר אני עומדת להתקשר לחברה כדי לשתף על התעלומה הזו, הפעמון של הדלת מקפיץ אותי ומחזיר אותי למציאות.
     
    - מי זה? - אני שואלת בתמיהה כי לא מחכה לאף אחד.
    - שכנה! מועד הבית.. - עונה לי קול במבטא רוסי כבד, ממש כמו המבטא של נטשה המורה
      לפסנתר. היא גרה בדיוק מול הדירה שלי.
     
    תפסתי את החתולים כדי שלא יברחו, פתחתי ת`דלת ולפני הופיעו לא אחת, אלא שתי נטשות, נחמדות וחייכניות מאוד.
     
    הן הציגו את עצמן, אחת מהן גובה את מסי הועד והשניה רושמת, משו כזה, לא הבנתי בדיוק את החלוקה, אבל זכור לי שלפני מספר ימים הן כבר היו אצלי, הציגו את עצמן ושילמתי את התשלום של החודש. מוזר. אז הפעם הן ביקשו שאקדים את התשלום של החודש הבא כי יש איזה תיקון בבנין, אז אמרתי להן שאין בעיה ושתיכף אביא את הכסף.
     
    בזמן שהלכתי להביא את הארנק חשבתי לעצמי את מי טוב יותר לשאול על העבר של הבית מאשר את שתי הנשים האלה? כמובן שהייתי עדיין מוטרדת מהשערות המגעילים האלה...
     
    - שבו שבו.. תשתו קפה משהו? - ניסיתי לפתות אותן להשאר בדרכי עורמה. לא היה צורך בכך
      הן הוקסמו מהחתולים וליטפו אותם.
    - תה בבקשה.. 3 סוכר.. - אמרו שתיהן פה אחד.
     
    בזמן שהמים התחממו בקומקום תקפתי מייד:
     
    - תגידו בבקשה.. מי גר בדירה הזו לפני?
     
    הן הביטו אחת על השניה וראיתי טוב מאוד איך הרוסיה המדושנת יותר מכניסה מרפקיה לשכנתי ואז היא מלמלה משו כזה ברוסית:
     
    Сказать правду? Я не знаю, стоит ли это ..
     
    - טוב.. את אחר כך לפחד.. אבל את רוצה אמת, את לוקחת אמת, שורינק`ה.. ספר לה את..
    - ספרי מייד! - כמעט נבחתי עליה.
     
    שורינק`ה נאנחה עמוקות, היא תפסה את שני צדי פניה בידיה, עיניה נדלקו כשני לפידים ואמרה:
     
    - טרגדיה!
     
    - מה.. מה טרגדיה? מה קרה? ספרי ספרי.. - קיבלתי נוק אאוט למרכז העצבים שלי..
     
    - פה בדירה שלך היה גר איש עם האשה שלו. הוא היה ספר, גוזר שיער. כל היום אחר העבודה
      בא הביתה ועושה אקספרימנטים בראש של אשתו. פעם צבע כתום, פעם צבע כחול, פעם
      פרמננט ופעם משהו חדש.. התחילו צעקות, האשה הולכת לאמא שלה, חוזרת עוד פעם ושוב
      אקספרימנטים ואז..
     
    כמעט נחנקתי. ספר.. גוזר שיער.. הלב שלי נפל לתחתונים. קיבלתי תעוקת חזה.
     
    - תמשיכי.. תמשיכי..
     
    - בסוף לאשה נפל כמעט כל השיער בראש. ואז יום אחד.. - פה עשתה הפסקה מלאת מתח,
      הביטה במדושנת שמצידה עשתה רוורס עם הראש והסנטר הכפול שלה הפך לשלישי..
     
    - מה? מה קרה? תמשיכי!
     
    - אפשר את התה בקשה?
     
    - לא עכשיו! תמשיכי!
     
    - אז יום אחד היא נתנה לו רעל עכברים והוא מת. באמבטיה.
     
    WTF! מת! באמבטיה! היה ברור לי שזה השיער של רוח רפאים! רק לפני חודש עברתי דירה.. עכשיו אני צריכה לארוז את הכל ולעוף מפה..
     
    - ... בגלל זה.. - המשיכה לספר שורינק`ה - אף אחד לא רצה לגור בדירה שלך.. אולי 10 שנים..
     
    - אבל המשטרה לא יודעת בטוח שהיא הרגה אותו - התערבה המדושנת בקול כעוס.
     
    - רגע.. כל זה קרה כאן? בבת ים? לפני 10 שנים?
     
    - 12...
     
    - היה לה שיער שחור ארוך לפני האקספרימנטים? - שאלתי על סף התמוטטות עצבים.
    - לא. אבל לספר היה שיער שחור ארוך..
     
    הן קמו בפתאומיות ועזבו את הדירה בטריקת דלת. כעוסות מאוד. לא רצו את התה כבר. דחפו את הקבלה של ועד הבית מתחת לדלת. הייתי נסערת לגמרי, הרמתי את הקבלה ובדרכי למקלחון לראות אם צמחו עוד שיערות בניקוז.. פתאום נהיה חושך מצרים!
     
    סעאמק! הנורות הסניות המחורבנות האלה נשרפות בצ`יק. התיישבתי על המיטה מבולבלת. אלוהים ישמור. זה היה חלום. יותר נכון סיוט. איזו הקלה.
     
    אתם מבינים, רוב האנשים מתעוררים כאשר מדליקים להם את האור.. אני מתעוררת אם מכבים לי אותו. למזלי, כי זה העיר אותי מחלום מעיק ומפחיד..
     
    קמתי מהמיטה, הדלקתי ת`אור בפרוזדור, הלכתי לפיפי ניגשתי לחדר האמבטיה, שטפתי ידיים, אולי לא, לא זוכרת והצצתי בלא מעט חרדה בניקוז של המקלחון. נקי ומבריק כאילו נולד עכשיו. אפשר לחזור לישון בשקט.
     
    הסתכלתי על השעון בפון. השעה הייתה 4 או חמש בבוקר. לא יודעת בודאות. אגב, כמעט תמיד יש לי סיוטים בלילה שמזיזים את שעון החורף/קיץ. לכם לא?
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין