מבט אחרון אל מברשת השיניים שלך

3 תגובות   יום חמישי, 14/2/08, 02:05

בפעם הראשונה שנפרדנו, חזרתי אלייך אחרי שבוע. כל החפצים שלך נחו בדירה שלי כמו שהשארת אותם. חזייה זרוקה ליד המיטה, סיכת שיער על שולחן הסלון, הבגדים הקטנים שלך מקופלים בארון. ניסיתי למדוד את הגופיה שלך ולא הבנתי איך אפשר להיכנס לתוך גופייה כל כך קטנה. ומברשת השיניים שלך על הנדן באמבטיה.

ביקשתי לפגוש אותך ואמרתי לך שעכשיו אני יודע למה אני רוצה להיות איתך. את רצית, והסכמת להאמין שהתכוונתי לכל מילה.

בפעם השניה שנפרדנו, חזרתי אלייך אחרי חודש. אז כבר לקחת את כל הדברים. נכנסת לדירה כשלא הייתי, ואספת את פיסות החיים שלך לתוך שקית ניילון, והנחת את פיסות החיים שהשארתי אצלך בתוך שקית על המיטה שלי. במברשת השיניים לא נגעת.

ומברשת השיניים נשארה שם. כל בוקר וכל ערב (טוב, כמעט כל ערב) הייתי שולח את היד שלי לעבר מברשות השיניים, לוקח את שלי ומעיף מבט בשלך. לא מעיז לגעת בה. עומדת זקופה בדיוק כמו בפעם האחרונה שתקעת אותה שם.

הלכתי לחפש אותך שיכור בברים שידעתי שאת אוהבת. את לא היית אבל ראו אותי וגילו לך שהייתי שם. זה בלבל אותך. עוד רצית אותי בחזרה, וכשנפגשנו הסברתי לך שקודם ידעתי למה אני רוצה להיות איתך, אבל עכשיו אני מבין. להבין זה יותר עמוק מלדעת. ואת הסכמת להאמין לי.

בפעם השלישית שנפרדנו שוב לקחת את כל הדברים. שוב השארת את מברשת השיניים. שוב הבטתי בה כל פעם. וכל פעם הייתה עוברת מחשבה אצלי בראש אם להושיט אליה יד ולזרוק אותה לפח. כל בוקר וכמעט כל ערב.

עבר חודש ועוד בוקר אחד שבו המחשבה שוב עוברת לי בראש. אבל הפעם במקום להדחיק אותה מיד ולהמשיך בשלי שלחתי את היד אל המברשת שלך. שלחתי אותה בלי לחשוב. לא רציתי לחשוב, רציתי שהאקט הזה ייגמר מהר. לקחתי אותה ביד, פתחתי עם הרגל את הפח הקטן וזרקתי אותה פנימה. עזבתי את הרגל, אבל המכסה של הפח לא נסגר.

עמדתי והסתכלתי עליו. הסתכלתי לתוך הפח. על מברשת השיניים שלך מסתכלת עליי ועל המכסה שמעליו שמסרב להיסגר. עמדתי קפוא. חייב להיות אקטיבי בשביל לסגור את המכסה של הפח על מברשת השיניים שלך.

שלחתי את היד וטרקתי את המכסה.

במשך שבוע חשבתי בכל פעם שצחצחתי שיניים על איך היא עדיין שם, בתוך הפח, שוכבת שם ולא זזה. מחכה.אני לא רואה אותה, אבל יודע שהיא שם. ויכולתי לשלוח את היד שוב ולהציל אותה. עד ליום שהגיעה העוזרת, רוקנה את הפח והחליפה שקית.

בערב צחצתי שיניים, הסתכלתי על הפח, וידעתי שאני כבר לא יכול לשלוח יד ולהציל את מברשת השיניים שלך.

דרג את התוכן: