לחברתי פטימה ואיגרת קטנה
לקוראי היקרים בקר טוב לא ששכחתי את חברתי פטימה, למרות הזמן שעבר ולא הבאתי כאן מדבריה. ולא שלא הוספתי וכתבתי. כתבתי, אלא שהיו 'התרגשויות' ולקחתי פסק זמן קצר. כעת אני חוזרת ומביאה מדברי חברתי פטימה. לפעמים אני חושבת, אולי לקוראים נמאס מיגונה של חברתי פטימה? בעצם כן מה איכפת מצרתה של זו? ואז אני מעירה עצמי ואומרת: ומה אתה, האם צרותיה תמו, האם היא הגיע אל המנוחה? אז נעשה עוד מאמץ ונזכור לרגע קט. בשבילנו זהו רק רגע קט, בשבילה אלו הם החיים עצמם. כתבתי איגרת קטנה למאללה היקרה.
חֲבֶרְתִּי פָטִימָה סִפְּרָה לִי עַל אֶסְפָגָאן בַּת הָעֶשֶׂר,
שֶׁמָּכְרוּ תְּמוּרַת 50 כְּבָשׂוֹת.
אֶסְפָגָאן שִׂחֲקָה חָמֵשׁ אֲבָנִים.
וְהָיְתָה בַּצֹּרֶת,
אָבִיהָ הַחוֹרֵג אִבֵּד אֶת הָאֲדָמָה
וּכְבָר לֹא הָיָה מָה לֶאֱכֹל.
אֶסְפָגָאן שִׂחֲקָה בִּקְלָס,
כְּשֶׁבָּא הַגֶּבֶר אֶל אָבִיהָ הַחוֹרֵג
וְהִצִּיעַ
50 כְּבָשׂוֹת מְנִיבוֹת,
תְּמוּרַת הַיַּלְדָּה בַּת הָעֶשֶׂר
וְאֵין מָה לֶאֱכֹל.
אָבִיהָ הַחוֹרֵג שָׁאַל אֶת אֶסְפָגָאן
מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת, רוֹצָה לָלֶכֶת עִם הַגֶּבֶר
הוּא יִתֵּן לָךְ אֹכֶל.
וְהַיַּלְדָּה בַּת הָעֶשֶׂר הֵשִׁיבָה,
אוּלַי אֲנִי יְכוֹלָה לִגְדֹּל עוֹד
וְהוֹסִיפָה חֲלוֹם, אֲנִי אֵלֵךְ לִלְמֹד בְּבֵית סֵפֶר...
אֲבָל יָדְעָה שֶׁזֶּה אָסוּר.
אָבִיהָ הַחוֹרֵג שֶׁל בַּת הָעֶשֶׂר פִּקְפֵּק,
כָּל כִּבְשָׂה עוֹלָה 40 דּוֹלָר...
אֶסְפָגָאן יַלְדָּה בַּת עֶשֶׂר, מְמֻשְׁמַעַת
וְהַגֶּבֶר דּוֹרֵשׁ לְקַיֵּם הַחוֹזֶה.
וְאֵין אֹכֶל.
הָאַבָּא הַחוֹרֵג פּוֹנָה בִּתְפִלָּה
אֶל הָעַכְבָּר הָרַחוּם וְהַחַנּוּן, אֲבָל בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה,
הַחַנּוּן הֶעָיֵף מִתְּפִלּוֹת,
הִתְנַמְנֵם תְּנוּמָה קְצָרָה
וְלֹא יָכוֹל הָיָה לִשְׁמֹעַ
אֶת תְּפִלַּת הָאָב הַחוֹרֵג.
אָז בָּא הַגֶּבֶר וְלָקַח אֶת מַרְכָּלְתּוֹ.
50 כְּבָשׂוֹת = 2,000 דּוֹלָר.
אִלּוּלֵא הָאֵל עַכְבָּר נִמְנֵם,
אוּלַי הָיָה עוֹזֵר.
וּמֵאָז לֹא שָׁמְעוּ דָּבָר עַל בַּת הָעֶשֶׂר,
שֶׁהַגֶּבֶר לָקַח אֵלָיו
וְשִׁלֵּם 50 כְּבָשׂוֹת. באיספאהן העיר היפה
אִיסְפָהָאן הַיָּפָה אִיסְפָהָאן מַטְרוֹנִיתָא גֵּאָה
מַטְרוֹנִיתָא מְכֻבָּדָה
הַתַּרְבּוּת נֵזֶר לְרֹאשֵׁךְ,
גַּנַּיִךְ פּוֹרְחִים בִּשְׁלַל צְבָעִים
הַפַּרְפָּרִים מִתְעוֹפְפִים
עוֹלְזִים
וּבְנוֹתַיִךְ
אֲסוּרוֹת בַּאֲזִקֵּי רְעָלָה.
פָטִימָה חֲבֶרְתִּי
נַהֶגֶת מְיֻמֶּנֶת
מַחְנָה אֶת גַּלְגַּלֶּיהָ הַפְּזִיזִים
וְהָרְעָלָה סוֹרֶרֶת
זָזָה נָעָה נָשְׁרָה עַל כְּתֵפַיִם
בִּיעָף חָלְפוּ עַל אוֹפַנּוֹעַ הַשְּׁנַיִם,
שׁוֹמְרֵי סֵדֶר נָשִׁים בְּסוּגַר
רָאוּ רְעָלָה שֶׁנִּשְׂרְכָה, בִּיְּשָׁה...
מַהֵר מַהֵר הִתִּיזוּ הַחֻמְצָה
פָטִימָה צָרְחָה מִכְּאֵב
פָּנֶיהָ עֵינֶיהָ
הָיוּ לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר
עַכְשָׁו פָטִימָה מַעֲלָה רְעָלַת הַכְּאֵב עַל פָּנֶיהָ
שֶׁתָּפְחוּ הֻשְׁחֲתוּ
וְנֶחְתְּמוּ
לָעַד.
הוֹ...
מָה מְרֻצֶּה הָאֵל עַכְבָּר
הֶסְדֵּר נָשִׁים בְּאִיסְפָהָאן הַיָּפָה
מְסֻדָּר.
הַבָּנוֹת תַּחַת סֶגֶר וּבְרִיחַ
הַפַּחַד וְאֵימַת הַחֻמְצָה
ר. מיפו איגרת קטנה מחברתי פטימה
קַבְּלִי אִגֶּרֶת קְטַנָּה זוֹ מִמֶּנִּי שֶׁרָאִיתִי אֲלֻמַּת אוֹר בּוֹקַעַת וְחוֹצָה
וּבָאָה לְהָאִיר
בְּעוֹלָמֵנוּ
זֶה.
הָאֲנָשִׁים רָאוּ אֶת מָלָאלָה הַקְּטַנָּה
הָאֲנָשִׁים שָׁמְעוּ אֶת קוֹלָהּ הַדַּקִּיק
שֶׁל מָלָאלָה הַקְּטַנָּה
שֶׁקָּמָה וְזָעֲקָה
מִתּוֹךְ פְּצִיעָתָהּ
שֶׁקָּמָה
מְדַמֶּמֶת
כּוֹאֶבֶת
וְאָמְרָה:
אֲנִי רוֹצָה לִלְמֹד
כְּאַחַד הָאָדָם!
וְהָרֶשַׁע לֹא יָכֹל לָהּ
וְהַכַּדּוּר שֶׁפָּגַע בָּהּ
לֹא יָכֹל לָהּ
כָּל לֵב
וַאֲפִלּוּ הָעַכְבָּר לֹא יָכֹל לָהּ
אוֹתוֹ אוֹר קָטָן
שֶׁהָפַךְ לַאֲבוּקָה גְּדוֹלָה
חוֹבֶקֶת עוֹלָם
שֶׁעָבְרָה
וּבִשְּׂרָה
מָלָאלָה
בִּזְכוּתֵךְ, בִּזְכוּת קוֹלֵךְ הַדַּקִּיק
שֶׁבָּקַע וְהֶעֱבִיר אֶת הַמֶּסֶר
הֲמוֹן הֲמוֹן בָּנוֹת
יִצְעֲדוּ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר...
וְזוֹ גַּם הַתִּקְוָה שֶׁהֵבֵאת
ר. מיפו |