כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    ילדה עם סודות

    55 תגובות   יום שני, 3/11/14, 15:14

    אני ישנה, ובחלום אני כדור פורח ולא ילדה. הייתי צפה ודוהרת ומרגישה את הרוח פורעת לי את השיער. והיקום סביבי זורם בתנועה נוגה. הוא מטה ראשו ורואה שגם מהמרחק הזה הכאב הוא אותו כאב. מתחשק לי לבכות בלי גבולות כמו נהר המחפש מוצא לים. למה המלחמה היא אינסופית והשמיים בהירים? והדמעות נוטפות ממני כמו שלכת, ופנסי הרקיע מאירים את אביב ילדותי שנסגר כמו מניפה ונושר על קרקעית הים.

    נדמה לי שראיתי עצים שמחים, אולי בגלל שהלכתי בשקט בשקט על קצות האצבעות. חסרי תועלת השערים המוגפים והידיים הקפוצות. בלילה הקודם עדיין לא הייתי מי שרציתי להיות וכבר לא הייתי מי שחשבתי שאני והחבאתי את הסודות מתחת לשטיח ואת הנוצות בין קפלי הווילונות. ואז באו כל הדברים הנדירים כמו רוח חזקה אל הילדה שזחלה מתוך הסתיו לגורלה העיוור, לקול צליליו המתפרצים של השעון המעורר הנועץ שיניו בצוואר חלומה.

    ואני איני אלא ילדה. אילו צלילים יכולים להיות הבית מלבד נביחת השעון?

    דרג את התוכן:

      תגובות (55)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/12/14 00:42:

      כתבת יפה ~ מאחלת לך כי תתעוררי מהחלום, תתחילי לפרוח יותר ולצפות פחות, לא תוותרי על הילדה החולמת הנמצאת בך וכן תצעדי בצעדים בוטחים :)

        14/11/14 15:43:
      sari10. תודה יקרה. שמחה שהרשומה מעניקה הזדמנות לחוות מחשבות, רגשות, וראייה אחרת.
        13/11/14 16:53:

      גילה, את כותבת בכזה רצף מחשבות זורם.... יפה!!!

      ומבטא הרהורים ורגשות ~~~~ ♥

        13/11/14 12:32:
      באבא יאגה. תודה. להיות מוחמאת ממלכת המילים זה עונג נפלא.
        12/11/14 22:57:
      שחקי, שחקי על חלומות..., תודה על הקטע היפה, גילה
        12/11/14 12:01:
      דליהו. תודה יקרה. המילים נובעות מחלומות שהם סודות. לראות כיצד הפנס מאיר אותן והופכן לשירה, זה עונג אדיר.
        12/11/14 09:19:
      את כותבת ניפלא .ילדה חלום .
        11/11/14 10:42:
      עין קשובה. תודה. התגובה שלך היא מתנה שמבעירה אש שדוחפת את השיר הבא.
        11/11/14 10:39:
      mystery0. היכולת שלך לראות את המתאר החיצוני מרשימה. אני חושבת שבתוך כל שעון גדול מסתתר גור קטן שנובח ומבטא חולשתו.
        11/11/14 10:35:
      סיגל רוה. תודה יקרה על ההגדרה:"תמונת חלום". בתהליך של הציור מקשיבים למציאות ומבטאים את הדמיון.
        11/11/14 07:41:
      טוב מאוד!
        10/11/14 23:14:
      שעון נובח לא נושך. לפחות אני מקווה שכך הוא.
        10/11/14 22:35:
      תמונת חלום שמערבב עם מציאות וזכרון. שולחת לך כוכב
        8/11/14 11:01:
      שוש חזן גרינברג. כתבת על הפער ביו הנראה לבין מה שהוא, וקלעת במאפייני כתיבתי. הניגודים בשירה הם פניה של מהות אחת. יכולת ההכלה של הקורא מאפשרת לו ל"שרוד" את העולם החמים ואת האמת האכזרית של חיי הכותב, המארח אותם בשירתו המכריחה אותו לחשוב ולהבין את המשמעות התת קרקעית של הסיפור הפשוט-מורכב.

      כל מה שמסביבנו תמיד טומן בחובו סוד. לכל אדם יש שלדים בארון, מי יותר , מי פחות, הדברים אף פעם הם לא כפי שהם נראים. 

        8/11/14 09:55:
      סטאר*. לעתים השירה מורכבת מהתרחשויות משמעותיות שפוקדות את הכותב בחייו. חלק מהפרטים עשויים להטעין את מחשבתו של הקורא וגורמים לעולמו המוכר לנשור כמו בגד לתוך מציאות חיי הכותב ולהבין את הנסתר.
        8/11/14 09:50:

      rossini. אומרים שהחלומות הם תשקיף הנפש הרוגעת והסוערת שלנו, שהם האמת העמוקה בלי מייק אפ. לרוב אנחנו לא זוכרים אותם כשאנו מתעוררים, אבל הם מעניקים פורקן לרצונות המודחקים שלנו. 

        8/11/14 00:22:
      ציירת תמונת חלום במילותייך . תודה על שפתחת צוהר נוסף לדמיון שלי
        7/11/14 17:04:

      כתיבה קסומה. 

      עוד לא מצאתי מה מסתתר מאחורי החלומות. שלי לפחות...

        7/11/14 15:10:
      liat62. החיים מזמנים למסע דברים שעוברים דרכנו ומלמדים אותנו להקשיב להאמין ולהשתפר.
        7/11/14 14:12:
      החיים, ודברים שקורים...
        7/11/14 13:03:
      חני.א יקרה. האינטראקציה עם הקוראים מסבה לי עונג רב. הם כאילו שמים נפשם בכף המילים ואילו אני מביטה בין המילים ומנסה לראות דבר או שניים. תודה לך, מחמיא לי שטרחת ושבת.. וכן, אמשיך לארוג שטיחי שירה.
        7/11/14 08:56:
      גילה חיוך כי הקשבת לי מתחת לשמיכת המילים....וקלעת בול....והתשובה שלי.אז מה, לרקום אפשר תמיד
        7/11/14 08:40:
      צבע השרב. תודה יקירה. מכחול הדמעות מצייר את השתקפות הסביבה החיצונית בנשמתי, והשיר מחבר בין המוחשי למופשט, בין הרוח לחומר, וכותב את דמעותיי בעננים הריקים מדמעות.
        7/11/14 08:38:
      אילן גד. תודה. סיפקת לי דלק לזמן ממושך..
        7/11/14 08:38:
      חני.א. הילדה אותה ילדה. אבל הסיסמוגרף הפנימי מדייק יותר בקו התפר שבין מציאות ודמיון, כך שהצפרדע לא יהפוך לנסיך והדלעת לא תהיה כרכרה...
        6/11/14 23:19:

      את בוכה במילים מרגשות ואין כמו הרוח החזקה הזו הרוח המפעמת בנו
      מעבר לכל הסודות ולכל הנוצות... ♥ 

        6/11/14 22:07:

      יפה

        6/11/14 14:43:
      הילדה היא אותה ילדה...העצים השמחים עדיין שמחים...והבחירה להיות שמחים ומאושרים כנראה תישאר תמיד תמיד שלנו...כל כך מרגש כתבת על המעוף
        5/11/14 11:47:
      רק "רגע" . תודה יקירתי. אני צריכה לנקות את הרעשים ואת ההמולה שבראש כדי לפגוש את עצמי ואת המחשבות שיתחברו לגוף
        5/11/14 11:44:
      טלוני. תודה יקירתי בעלת נשמה גדולה ורוחנית. גם אני חושבת שבריאת מציאות טובה יותר מתאפשרת באמצעות החלומות, תוך התרכזות בחלקים הטובים שבמציאות. כי הכאב הוא רק קליפה שמתחתיה פועם האושר.
        5/11/14 11:41:
      דוקטורלאה. פעם , לפני מליון שנה בערך, היה קשה ועצוב, הדחקה ובריחה לחלומות. כיום אני לא מנותקת רגשית, נוגעת בחלומות שיש להם תפקיד אחר בחיי, ויוצרת מציאות שמתחילה בהם. אשרי החולמים שאינם אומרים שחלום הוא רק חלום ותו לא...
        5/11/14 11:36:
      Rachelarts. תודה. שמחה שסיפור המחשבות כתב מציאות שקל להתמודד איתה.
        5/11/14 07:51:

      יקרה, אני אוהבת להקשיב למחשבות שלך.
      כשהן נקרמות עור וגידים .

        4/11/14 20:56:
      גילה אהובה, החלומות מעלים ומציפים בנו את שאנו מדחיקים, או מנסים לשכוח. אבל יחד עם זאת הם גם מרפאים. הדמיון עוזר לנו להתמודד עם מציאות הקשה לנו לעיכול. לך יש גם מזה וגם מזה ולכן בורכת. אוהבת לקרוא את תיאורייך הציוריים ובעלי השפה העשירה. גם אם זה כואב, הרי שבמכחול מילותייך את מציירת מציאות הנעימה לקריאה.
        4/11/14 19:53:
      קראתי ואיבחנתי בתיאור החלום,אישיות בעלת דמיון עשיר, ומפותח היטב. הדימיון משרת את הבריחה מהמציאות או את פתרון המציאות. עושר התיאורים בחלום מזין גם את הכתיבה בערות מלאה. האדם שדמיונו מצומצם יקרא, ואולי יעיר : "גם חלומות שווא ידברו"...
        4/11/14 16:39:
      יופי של רשומה, סיפורת חביבה ונעימה לקריאה......:-)
        4/11/14 13:12:
      רוח האדם. סגנון הכתיבה הוא תעודת הזהות שלי. אני חושבת שבפיסות השירה שאני מעלה חשוב המה ולא פחות האיך. זו הדרך שלי ואני שמחה שאתה חלק מהקהל שקורא ונכנס לדמיון שלי.
        4/11/14 12:35:

      דמיון עשיר,
      נרטיב מפתיע ומעורר מחשבות,
      ויכולת סיפורית טובה+.
      אם זאת, הייתי מדלל מעט במטאפורות,
      מארגן את השורות ועושה הגהה.

        4/11/14 11:57:
      debie30. תודה. המטפורה שלך מדהימה. לצערי גיליתי שאי אפשר לשטוף במילים או בדמעות את הנפש...
        4/11/14 11:55:
      א ח א ב. ילדה שכל חלומות העולם התנקזו לתוך הלב שלה..
        4/11/14 11:54:
      יורם גרוסר. כשהייתי ילדה היתה לי גלימת דמיון, ושרביט קסמים. הם עזרו לי לשרוד את הקשיים שחוויתי, ושימשו מעין מנגנון הגנה שסגר אותי בבועה. היום, הכוח בידיים שלי ולא בגלימת קסם. בחרתי להתמקד ברגעי ההווה ולא לשאול מה היה קורה אילו, ולא לחלום בהקיץ על מציאות אחרת. אני כאן ועכשיו ויוצרת תיקון למציאות שהייתה, ייתכן והחורף מעורר בי את הזיכרון...
        4/11/14 11:49:
      perach1. חבל שאנרגיות הילדים לא יכולות לשנות את העולם ולרפא אותו.
        4/11/14 11:48:
      HagitFriedlander. הימים חולפים, הזמנים עוברים ועולמות חוצים את הגוף שמזדקן, וילדת הנפש עדיין מחפשת עצמה בחלומות. הדמעות שלך זולגות בגלל רגישותך לזולת ולסיטואציה שמקפלת טרגדיה קטנה.
        4/11/14 11:46:
      remei. האיזון שאת כותבת עליו נוצר לדעתי מניגודים שמשלימים זה את זה. והכדור צריך למצוא את קו האיזון בין הטבע הסביבתי לטבע האדם.
        4/11/14 07:40:
      גילה, הכדור הפורח שבחלום מכיל את הנפש כולה. אם כל הכמיהות התקוות הרצונות האכזבות, החיפושים. כתיבתך מאוד עשירה וציורית נוגעת ללב ומרגשת
        4/11/14 07:36:
      ילדה חלום
        4/11/14 02:31:
      הבגדים המיוחדים שמורים לך תמיד, להתגנב בעת רצון אל מקומות קסומים.
        4/11/14 00:24:
      כולנו ילדים של החיים ... (: כתיבה יפה ונוגה ...
        4/11/14 00:10:
      נראה שהילדה הזו נשארת תמיד ילדה שרק גדלה וגדלה עם הסודות שלה והם תופחים ועפים ופורחים באויר..ואני קוראת שוב ושוב ולמה גם הדמעות שלי נושרות כמו שלכת?
        3/11/14 22:03:
      כמה איזון צריך בשביל שכדור זה ימשיך בתנועתו
        3/11/14 18:47:
      yael~ . החלומות הם מענה לתקווה, והתקווה מעניקה חיים לחלומות.
        3/11/14 18:40:
      החופש לחלום , החופש להיות בחלום מה שנרצה :)
        3/11/14 18:31:
      השוטה על הגבעה. לכל אחד יש בלב דלת סובייקטיבית. אני חושבת שהגיל מרפד את המסע בחלומות כשאנחנו נוכחים ויוצרים מציאות.
        3/11/14 16:16:

      קראתי והרגשתי שגם אני בכדור הפורח
      והכאב אינו כאב
      והדמעות אינן דמעות
      והצלילים הם הרוח הנושבת
      הנושאת איתה את העצב
      הרחק מאיתנו.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין