כותרות TheMarker >
    ';

    מחקרים על סרטן וטיפולים

    חוקרים ממכון ויצמן גילו שתאים סרטניים מתפתחים בקצב מהיר יותר בלילה ...ולכן עדיף לתת את הטיפולים דווקא בלילה במצב מנוחה ולא במצב עירות .
    http://www.sciencedaily.com/releases/2014/10/141009125601.htm

    מכחול לורוד

    0 תגובות   יום רביעי, 5/11/14, 02:24

    כחול ועד ורוד 
    יום שכזה .... מרוכזת בקריאה , צלצול באייפון מקפיץ אותי 
    על הצג מספר מזוהה ומוכר , אווף ,חשבתי לעצמי ... זה הוא ,.
    מתלבטת לענות או לא ... 
    עניתי ," היי ילדונת" אמר במבטא אמריקאי חביב 
    (בחייך!! ילדונת ?? חשבתי לעצמי אני עוד דקה סבתא, איזו ילדונת -
    אבל לא אתווכח איתו על כך, נהנתי לקבל ממך מחמאה )
    קולו לבבי ורגוע נשמע מצידו השני של הקו , 
    "שלומך" ? מצויין , עניתי 
    "יופי, טוב לשמוע " ענה , 
    "כבר שבוע שאני מחייג אלייך ואת לא זמינה , 
    לא הייתי רוצה לחשוב שאת מסננת אותי" אמר וצחקוק בקולו.
    "כן, נכון" גימגמתי , גילגלתי עיניים וכהרגלי חייכתי במבוכה .
    כל כך לא מתאים להתעסק בזה עכשיו חשבתי לעצמי ...
    " את לא חושבת שהגיע הזמן להיפגש ? " שאל .
    "כן", עניתי ," כן, נכון הגיע הזמן ".
    הסתכלתי ביומן, איפה בדיוק אני מכניסה את הבלת"מ הזה ? 
    למה דווקא עכשיו ...? העדפתי שיהיה בלת"מ ...
    למרות שברור לי שהוא אמור להיות בעדיפות ראשונה ... 
    תיאמנו . "יופי, מצויין" אמר "נתראה ,
    ותביאי את החיוך שלך איתך , ושלא אשכח  ,הוסיף ואמר "הקפה כרגיל, עלי "... 
    חייכתי , מה נסגר עם הקפה הזה איך כולם יודעים ???
    איכשהו גם עליו עניין הקפה משפיע ... 
    הוא חמוד ומקסים אבל בהחלט הייתי מוותרת על מפגש וקפה איתו , 
    אני בהחלט מעדיפה לשתות את הקפה שלי במקום אחר ...,
    קבעתי , אין דרך חזרה , זהו ! 
    קבענו ועכשיו כבר לא אוכל לדחות את המפגש .
    נסיעה לתל אביב , בבוקר , מחנה את רכבי בחניון ממול , 
    יושבת ברכב לכמה דקות 
    מקשיבה להלמות הלב בהתרגשות מעורבת במבוכה ...
    לוקחת נשימה עמוקה ... 
    במעלית לוחצת על קומה שלוש , דלתו ממש למול המעלית ,
    פותחת הדלת ונכנסת , נעלי העקב שלי מטופפות ברעש על הפרקט ,
    הולכת חרש על קצות האצבעות שרעש העקב לא ירעיש מידי 
    אני שומעת את קולו מקצהו של המסדרון ,הוא בשיח טלפון 
    המילים שלו נשמעות כבר כלחישה לקראת סיום של שיחת טלפון ...
    " היי , מסיים וכבר איתך , לכי תתארגני בחדר אני כבר מגיע ,
    בחדר הצמוד ליד נשמעים קולות אחרים , צחקוק של אשה וחברתה 
    לא הסתקרנתי להקשיב . נכנסתי לחדר ונעמדתי בפינת החדר , 
    מתלבטת איפה המקום המדויק שירצה , נראה לי כרגיל לעלות על המיטה ...

    בעוד אני מתלבטת התבקשתי להתפשט ולחכות על המיטה ... 
    חשבתי לעצמי: איזו חכמולוגית אני , דווקא הבוקר מכל הבקרים 
    בחרתי להתלבש כך בחולצת צווארון מכופתרת כחולה וחצאית אפורה ...
    יופי של חרדית ... 
    לאט לאט פורמת כפתור ועוד כפתור...
    בציפרניים ארוכות זה הפך ממש למשימה . 
    עירומה, חשופה עולה ונשכבת על מיטת המתכת הקרה ,

    גופי דרוך לבואו , מתרגשת , עוצרת לרגע נשימה ,נו שיבוא כבר ... 
    על הקיר ממול תמונה של שקיעה נעימה . החדר קריר ... פטמותיי מזדקרות .

    קצת מביך , חשבתי לעצמי , הוא גבר נאה מאוד וחביב ...
    והוא בהחלט "משקיען"  ושם לב לפרטים ,

    החדר מעוצב ומעודן בטעם רב , השקיע ממש אפילו באווירה חשבתי לעצמי ,

    ריח פצ'ולי באוויר מפוזר באויר ,מהול בריח בושם גברי ...
    נו טוב ,כמו אז גם היום הרכילות אמרה שתמיד היה רומנטיקן ...
    נשכבתי על המיטה , עוצמת עיניים , ומחכה לו

    הוא נכנס לחדר בצעדים רכים , הצעדים שלו מתקרבים אלי ,

    אני  שומעת אותו חוכך ידיים , ובא ומתקרב אלי , "היי , מוכנה ?" 
    ומיד מצווה "הרימי ידיים למעלה והצמידי אותן מעל לראש " .... 
    היי, רגע ! רגע! כמעט ומחיתי ... אבל גופי דיבר במקומי והוא ענה :
    "זה לא יכאב" אמר , אולי קצת לא נעים ,

    אבל את הרי כבר מכירה את העניין"...

    "כן, הבטחות "... סיננתי משפט ספק כועס -ספק נעלב בין שיניי ...
    "גם בחדר הלידה הבטיחו לי שזה לא יכאב" ... 
    ועוד לפני שהספקתי לומר מילה , הרגשתי שהוא מושיט ידיו לעברי.
    כפות ידיו הקרירות החלו לגעת בביטחון רב ,

    ובמיומנות מרשימה הוא חופן את שדי בידו ,

    מזיז , ומושך, ומועך הפיטמה , מחדיר אצבעות עמוק ומניע

     מהדק , ולא מוותר  גם אם כואב ובכל אינ'צ בי  עושה בו כבשלו ...
    "לא נעים " אמרתי  

    (וחשבתי לעצמי -וממתי זה אמור להיות נעים? הצלפתי את עצמי במחשבה ... זה הרי לטובתי ...) 
    "אני מצטער" אמר " לא מתכוון להכאיב, אהיה עדין יותר " ,
    והוסיף בהומור: " את בחרת להיות אשה " ... 
    הייי רגע , זה לא הוגן להשתמש בטיעון הזה , 
    וגם לכם הגברים לא ממש חסר , סיננתי ... 
    נו יאללה תגמור כבר ו"אתחשבן איתך " על כך - חשבתי לעצמי ... 
    עצמתי עיניים שוב .... 
    פתאום תחושה של רטיבות על פלג גופי , ג'יל שקוף וקררר נמרח על עורי 
    אייכסס זה נורא !! כולי דביקה "... 
    "את ממש מפונקת גבירתי הצעירה " ציחקק ואמר
    ומקפיד להעביר את הכלי מצד לצד ושוב ... ועובר על כל אינצ' בי
    שלא לפספס חלילה דבר ... 
    "עוד דקה וסיימנו" אמר 
    " נראה טוב , יופי, אני מרוצה , מצויין ... 
    סיימנו ! הכריז בהתלהבות של נער ...
    אני משאיר אותך כאן , התלבשי , ונשוחח בחדר השני ...
    קולו נשמע מהחדר השני ובמבטא אמריקאי אמר :
    " נכון שהבטחתי קפה ? 
    ענת האחות ביקשה לדעת כמה סוכר את שותה בקפה? " שאל ...
    חייכתי לעצמי , זה כבר נשגב אפילו ממני, המודעות לקפה מגיעה גם היא יחד עם המודעות לבדיקת השד  
    כירורג שד ימלא הבטחה וקפה באמת מוגש מיד אחרי בדיקה .... 
    ככה זה יום שהתחיל בכחול והסתיים לו בורוד ... 
    אני את המחויבות שלי לעצמי עשיתי .....

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ליסהליסה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין