כותרות TheMarker >
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם השם אֶקְרָא - פָּרָשַׁ­ת וַיֵּרָא

    0 תגובות   יום רביעי, 5/11/14, 22:58

    ­בס"ד

    כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם השם אֶקְרָא 

    פָּרָשַׁ­ת וַיֵּרָא 

     

    על מה הפרשה
    פרשת וַיֵּרָא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק י"ח פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ב פסוק כ"ד.

     

    מי הם שלושת המלאכים

    [בראשית י"ח א' ] "וַיֵּרָא אֵלָיו השם בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"

    רש"י: "  'וירא אליו' - לבקר את החולה (ב"מ פ"ו) אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו".

    " 'כחום היום' - (ב"מ פ"ו) הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים".

     

    [בראשית י"ח ב' ] "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה."

    רש"י: " 'והנה שלשה אנשים' - אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות (ב"ר) תדע לך שכן כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים ויאכלו ויאמרו אליו ובבשורה נאמר ויאמר שוב אשוב אליך ובהפיכת סדום הוא אומר כי לא אוכל לעשות דבר לבלתי הפכי (ב"ר) ורפאל שרפא את אברהם הלך משם להציל את לוט הוא שנאמר ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך למדת שהאחד היה מציל"

     

    לכאורה היה הסדר צריך להיות הפוך: אחד לרפאות את אברהם, לבשר לשרה והפוך את סדום. למה שלך שלושה מלאכים יכול היה לשלוח מלאך אחד שיעשה את כל המלאכה, אלא שאין מלאך אחד עושה שני שליחויות בו זמנית. הא תאמר רפאל הלך גם להציל את לוט, על כך יש שתי תשובות: א. רפאל ראשית הציל וריפא את אברהם, אחר כך הלך עם גבריאל להציל את לוט כי רפאל הוא מלאך שמציל. ב. רפאל סיים את מלאכתו אצל אברהם ואחר כך הלך לסדום להציל את לוט. אלו שני עניינים שונים לכן יכול היה לעשותם בזה אחר זה.

     

    [בבלי גמרא מסכת בבה מציעא ] מופיעים שמות אחרים: רפאל בא לרפא את אברהם מיכאל בא לבשר לשרה וגבריאל להפוך את סדום. אז מי היו שהי המלאכים שירדו לסדום? גבריאל ומיכאל.

     

    שואלת הגמרא

    הכיצד מיכאל שהוא המלאך הוא השר של ישראל,
    [דניאל י' כ"א ] "אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם"
    ולוט לא שייך לישראל.

    [בבלי גמרא במסכת יומא ע"ז א' ] "אמר לו הקב"ה למיכאל מיכאל סרחה אומתך" העם שלך זה עם ישראל והם סרחו.

    ישנו פיוט אצל עדות המזרח
    [אל נורא עלילה]
    "מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל, אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל

    בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאוּלָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה"

     

    מה קשור מיכאל ללוט?

    המלאך מיכאל בא לבשר על הולדת יצחק זה ברור וזה שייך. היות ועם ישראל ההוויה שלו מתחילה מיצחק אבינו אז הוא מבשר הגאולה. אז הוא מבשר לשרה.

    אבל, מה שייך שהוא הולך לסדום להציל את לוט? אין לו מה לחפש שם.

     

    היכן שרה?

    אחרי שהמלאכים אכלו ארוחת צהריים דשנה שלוש לשונות בחרדל, כן אכלו לא אכלו לחם, דיונים בחז"ל. בכל אופן שואלים את אברהם היכן שרה. [בראשית י"ח ט' ] "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל."

    [בראשית י"ח י' ] "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו"

    מה פתאום שואלים המלאכים: "איה שרה אשתך?"

    רש"י: " 'ויאמרו אליו' - נקוד על אי"ו שבאליו ותניא ר"ש בן אלעזר אומר כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב וכו' וכאן הנקודה רבה על הכתב ואתה דורש הנקודה שאף לשרה שאלו איּוֹ אברהם למדנו שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה על האיש.

     

    למדנו: א. אתה בא להתארח, תשאל את האיש מה שלום בני ביתו. ב. ידעו המלאכים היכן שרה נמצאת, אלא להודיע שצנועה הייתה.

    ממשיך רש"י: "(בבה מציעא פ"ז ) אומרים יודעים היו מלאכי השרת שרה אמנו היכן הייתה אלא להודיע שצנועה הייתה כדי לחבבה על בעלה. המלאכים יושבים אצלו שלוש שעות אוכלים לשונות בחרדל לא אחר מחולק אלא כל אחד לשון, והיא לא יוצאת לראות מי אלו האנשים הכול כך חשובים? לא היא באוהל - צנועה.

    מדריך הנשואים של הרב הביא את הרש"י הזה וסיפר להם: הוא שאל בן כמה היה אברהם אבינו בשעה שהגיעו המלאכים לבקר אותו. כולנו ידענו: בן תשעים ותשע. כמה שנות נישואין היו לו? הוא היה שנה אחת לפני הפלטינה. אתם יודעים עשרים וחמש שנים חתונת הכסף, חמישים חתונת הזהב שבעים וחמש פלטינה ומאה זה כבר שיש.

    אז במילא אברהם אבינו היה שנה לפני הפלטינה. כשאברהם התחתן הוא היה בן עשרים וחמש שנים ושרה הייתה אז בת חמש עשרה. באים המלאכים שואלים את אברהם: היכן אשתך? עונה להם: באוהל. למה שאלו? לחבבה על בעלה. אחרי שבעים וחמש שנים עדיין יש לחבבה על בעלה.

    מוסיף רש"י: אמר רבי יוסי בר חנינא כדי לשגר לה כוס של ברכה, כיוון שעשו זימון. ומכיוון שזימנו רצו לשגר לה כוס ברכה." " 'הנה באהל' - צנועה היא".

     

    [הכלי יקר] " 'איה שרה אשתך'. פירש"י להודיע שצנועה הייתה כדי לחבבה על בעלה. וקשה וכי עד עכשיו לא ידע אברהם שצנועה היא. זה חידוש, אמרו לו המלאכים היינו בהרבה בתים כזה דבר עוד לא ראינו, אשתך צנועה. מה אברהם לא ידע מזה? "הנה לא ידעתי כי אשה יפת מראה את וגו'." אברהם לא ידע שהיא יפה? אומר הרמב"ן: ידע שהיא יפה אבל לא ידע שכל כך יפה. ונראה לי לפי שראוי להיות "שוב אשוב אליך כעת חיה". למה אליך? תגיד אשוב אליכם... משמע: אבל לא אליה.
    ויש לחוש שמא בעבור זה יטיל שנאה עליה לומר שהיא הייתה הסבה אשר מנע הקב"ה מהם פרי בטן על כן ראה המלאך לתקן זה ואמר איה שרה אשתך אע"פ שידע המלאך היכן היא מכול מקום אמר אי אתה מודה שהיא באהל תמיד.

     

    תמיד ידע שהיא צנועה

    והיא גם היא צנועה על כן זכותה גם ליעוד: ומלכים ממך יצאו (בראשית י"ז ו' ) ומלכי עמים ממנה יהיו (בראשית י"ז ט"ז ) וע"י זה יחבבה בעלה כי זכות צניעותה גרם"

    מחמת שהיא צנועה, ואם כן ודאי לא יקפח לה הקב"ה שכר צניעותה שהרי ארז"ל (מגילה י:) כל כלה שהיא צנועה זוכה ויוצאין ממנה מלכים וראיה מן תמר כו'.

    תמר ויהודה

    למה תמר? זה צריך ללמוד גמרא במסכת מגילה: "כל כלה שהיא צנועה יוצאים ממנה מלכים ונביאים" מהיכן לומדים את זה? ב"ה שנגיע לפרשת ישב:

    כאשר נודע לתמר שיהודה נתאלמן.

    [בראשית ל"ח י"ג ] "וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ. יד וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה"

    שואלים חז"ל: ותסר בגדי אלמנותה ותכס בצעיף ותתעלף? אם האשה הזאת רוצה להפקיר את עצמה אז היא לא מכסה את עצמה. אשה שרוצה ר"ל לעשות מעשה זנות אז היא לא מכסה את עצמה. ההיפך היא מכלה את עצמה. אז מה כתוב כאן?

    עונים חז"ל: לא כאן! אלא בבית חמיה שם היא הייתה מכוסה. הוא מעולם לא ראה את פניה. לא בנישואי בנו הראשון (ער) ולא לשני (אונן) לכן לא זיהה אותה. לא היה לו מושג מי היא. אף עפ"י שהייתה כלתו, לא ידע מי היא, כי מעולם לא ראה את פניה. אומרים חז"ל: בגלל שהייתה צנועה זכתה לבנים מלכים ונביאים. מי? יצא ממנה פרץ – עד ישי שהוליד את דוד המלך.

    מוסיף הכלי יקר: היות והמלאכים שאלו את אברהם אבינו: היכן שרה אשתך? ענה להם: באוהל. אז היא צנועה. אם היא צנועה אמרו המלכים אתה תראה שממנה יצאו המלכים. למה? שכן, הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו וגם לשרה אמנו שיצאו ממנה מלכים. כשהקב"ה החליף את שמו של אברם לאברהם הבטיח שממנו יצאו מלכים:
    [בראשית י"ז ו' ] "וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ"

    וכשהקב"ה החליף לשרי את שמה לשרה הבטיח לה:

    [בראשית י"ז ט"ז ] "וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ"


    איך באים מלכים לעולם? בשכר הצניעות

    נשאלת השאלה מה השכר שבזכותו מגיעים מלכים

    מה המידה כנגד מידה. הרי הקב"ה משלם מידה כנגד מידה. אז כתוב בכמה מפרשים: כי המלכים הם צנועים. כמו שכתוב: [משלי כ"ה ב' ] "כְּבֹד אֱלֹקים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר."

    אסור למלך להסתפר לפני אנשים ואסור למלך שיראו אנשים ערום בבית מרחץ. המלך יש לו צניעות מיוחדת. המלך בא מצניעות לכן המהות שלו היא של צניעות.

    [הבן יהודע במסכת מגילה] "היום אשה שנוהגת בצניעות היא זוכה ויוצאים ממנה תלמידי חכמים". אומרים חז"ל: בימנו אין אמנם מלכים, אבל תלמיד חכם שמתמנה לראש ישיבה זה שקול למלך.

    בשכר צניעות שהיה בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול המלך. בשכר צניעות שהיה בו בשאול יצאה ממנו אסתר המלכה. מה הצניעות שהייתה בה ברחל? היא מסרה את הסימנים של לאחותה לאה, היא לא אמרה לה זה הסימנים שקבלתי מיעקב, אלא אמרה לה בואי תלמדי את ההלכות. היות והיא הצניעה את הסימנים האלו היא זכתה לשלאול. שאול כשהתבשר על דבר היותו למלך, לא אמר שום דבר לאף אחד. הוא לא הגיב וגם לא סיפר לאף אחד על המפגש שלו עם שמואל הנביא כו'. ולכן זכה לאסתר המלכה. והיא הייתה מסתירה את מוצאה. [מגילת אסתר ב' י' ] "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי".

     

    שרה הייתה צנועה מידי?

    יש מדרש מבהיל שמספר שביום המשתה הניקה שרה ילדים רבים "הניקה בנים שרה"
    [בראשית כ"א ז' ] "וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו."

    רש"י : " 'היניקה בנים שרה' - ומהו בנים לשון רבים ביום המשתה הביאו השרות את בניהן עימהן והיניקה אותם שהיו אומרות לא ילדה שרה אלא אסופי הביאה מן השוק"

     

    [ילקוט שמעוני בראשית צ"ג ] " את מוצא, כיון שילדה אמנו שרה את יצחק, היו אומות העולם אומרים: חס ושלום לא ילדה שרה את יצחק, אלא הגר שפחת שרה היא ילדה אותו.

    מה עשה הקב"ה? ייבש דדי נשותיהן של אומות העולם והיו מטרוניות באות ונושקות עפר רגליה של שרה, ואומרים לה: עשי מצווה והיניקי בנים שלנו.

    שרה הייתה צנועה יותר מדי, אמר לה אברהם אבינו: שרה אין זו שעת הצניעות, אלא גלי את דדיך וקדש שמו של הקב"ה, ושבי בשוק והיניקי בניהן, כדי שידעו הכול שהתחיל הקב"ה לעשות לנו נסים, וגלתה דדיה והיו נובעות כשתי מעינות, והיו מטרוניות באות ומניקות את בניהם ממנה, ואומרים: אין אנו כדאי להניק את בנינו מחלבו של יצחק, [מחלבה של צדקת], הדא הוא דכתיב: היניקה בנים, היניקה בן אין כתיב כאן, אלא בנים."

    [מדרש רבא בראשית רבה נ"ג ז' ] " על המקרא מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה (בראשית כ"א, ז' ), אומר המדרש: הניקה בנים הניקה בנאין (בראשית רבא נ"ג, ז' ). כלומר שרה הניקה לאלה שנעשו אחרי כן בוני עולם - או ביראה ובמעשה חסידות או בכוח ובממשלה. והמדרש ממשיך: שרה אמנו הייתה צנועה יותר מדי. אמר לה אבינו אברהם: אין זו שעת הצניע, אלא גלי את דדייך כדי שידעו הכל שהתחיל הקב"ה עשות נסים. גילה דדיה והיו נובעים חלב כשתי מעינות, והיו מטרונות באות ומניקות את בניהן, והיו- אומרות אין אנו כדאי להניק מחלב הצדקת."

     

    חז"ל [בראשית רבא ס' ט"ו ]: שתיים שהיו צנועות וילדו תאומים. רבקה ותמר.

    "אמרו חז"ל: שתים הם שנתכסו בצעיף וילדו תאומים, תמר ורבקה.

    ותכס בצעיף

    בעניין המנהג הקדום בקהילות ישראל של לבוש הרדיד (שאל)

    [הרב אברהם זיאת שליט''א] "ומפרש היפה תואר: שבשכר צניעותן זכו לתאומים. על רבקה אמנו נאמר בתורה: ותיקח הצעיף ותתכס (בראשית כ"ד ס"ה ). ופירשו המפרשים שעשתה כן מרוב הצניעות שהייתה בה (חזקוני). וכן נאמר על תמר: ותכס בצעיף (שם ל"ח י"ד). בתרגום יונתן בן עוזיאל מפרש שצעיף הוא רדיד. ומפרש רבינו סעדיה גאון שזה סדין גדול המכסה את הגוף. ובגמרא (מגילה י': ומאירי שם) מובא: כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאים ממנה בנים הגונים ותלמידי חכמים ראויים להיות מלכים או נביאים, ולמדים זאת מתמר שהייתה נוהגת בצניעות יתירה. הב"ח בספרו משיב נפש על (מגילת רות ג' ט"ו) כותב: רות לרוב צניעותה שמה עליה מטפחת נוספת לכסות ראשה וגופה."

    והטעם של מידה כנגד מידה לזכייה בתאומים:
    "היות ואנו קרובים מאד לזמן הגאולה, מחזקים ומעוררים הרבנים שליט"א את העניין של "לא שינו לבושם“ להתחדש לשוב בשלמות בלי שינוי למנהגים העתיקים בבחינת להחזיר העטרה ליושנה. גדולים ורבנים אמרו: שאל ממני ואתנה, שעל ידי לבישת השאל מתקבלות הבקשות וזוכים לרפואות למעלה מהטבע (המקובל הצדיק רבי דניאל פריש זצ"ל בכתר הצניעות פרק נ"ה ). ובגמרא (ברכות כ' ) "

     

    תמר אורבת ליהודה

    למעלה נאמר שהסמל של הצניעות מתבטא בצניעותה של תמר. כשנודע לתמר שחמיה יורד תמנתה, היא לחכתה ששלה יגדל והיא תתחתן אתו, אבל שכגדל והעניין נמשך, ויהודה לא רצה בעצם לתת לשלה שיתחתן עם תמר שכבר "הרגה" את שני בניו הראשונים. פן ימות כאחיו. הלכה תמר ועשתה מעשה היא [בראשית ל"ח י"ד] "וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה"

     

    [בראשית ל"ח ט"ו - ט"ז ] "וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. טז וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִּי כִּי תָבוֹא אֵלָי"

     

    רש"י: " 'ותשב בפתח עינים' - בפתיחת עינים בפרשת דרכים שעל דרך תמנתה (סוטה י' ) ורבותינו דרשו בפתחו של אברהם אבינו שכל עינים מצפות לראותו"

     

    שפתי חכמים: "ישבה על הקבר שלו בחברון בדרך לתמנתה. והתפללה שיזמן לה איש מזרע אברהם שיעמיד לה בנים ממנו. כי רצתה להיות מחוברת לאברהם אבינו.

    מדרש "שצפתה לאדמוני יפה עיניים. מי זה? שנאמר על דוד המלך שהיה אדמוני ויפה עיניים"

    השאיפה שלה הייתה לזכות בדוד המלך.    

    אומר מדרש תנחומה הישן. שעבר שם יהודה ולא עצר, כאומר מה איכפת לי מזונה זו. תלתה עיניה למרום והתפללה לקב"ה. הרי בקשתי ממך שאני רוצה להעמיד בנים מזרע אברהם, והנה עבר יהודה ולא עצר. מיד שלח הקב"ה מלאך והחזירו. מי היה המלאך? המלאך מיכאל.

     

    מיכאל מבשר לשרה, מציל את לוט ומחזיר את יהודה לתמר

    [מגלה עמוקות] (בספר הזה יש מאתים חמישים ושניים פירושים על הביטוי "אעברה נא") בפירוש קנ"ב: הקב"ה מנהיג את עולמו בכמה וכמה שמותיו: יש עולם הבריאה, היצירה והעשייה. ובכל עולם יש מילוי אחר לשם אלוקים. בעולם העשייה המילוי הוא "ה'" בעולם הבריאה המילוי הוא "י'" ובעולם היצירה המילוי הוא "א'". א.י.ה. ראשי תיבות אי"ה. להלן: "איה מקום כבודו וגו'." כותב המגלה עמוקות: "איה מקום כבודו" זה אמ"כ. זה ראשי תיבות של: "אופן, מלאך, כיסא".

    [תהלים קט"ז י"ג ] "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא." כּוֹס = 86 אלקים = 86

    כוס של ברכה של זימון צריך שלושה. והוא סוד מילוי האלוקים באלו העולמות. שלוקחים כוס ומרימים אותה לברכה זה כנגד שלושת העולמות: בריאה, יצירה ועשייה. כוס ישועות אש"א = איה שרה אשתך".

    [גמרא במסכת פסחים קי"ט ב' ] "דרש רב עוירא, זימנין אמר לה משמיה דרב וזימנין אמר לה משמיה דרב אשי, מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל, עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שייגמל חסדו לזרעו של יצחק, לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם כוס של ברכה לברך, ואמר להן איני מברך, שיצא ממני ישמעאל, אומר לו ליצחק טול וברך, אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו, אומר לו ליעקב טול וברך, אומר להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאסרן עלי, אומר לו למשה טול וברך, ואמר להם איני מברך שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי, אומר לו ליהושע טול וברך, ואומר להן איני מברך, שלא זכיתי לבן... אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".

    דוד המלך אין לו את סיפור אבשלום?

    לא רק שהוא בסדר גמור אלא שהקב"ה אומר לו:

    [מועד קטן ט"ז ב' ] "אמר רב אמר לו הקב"ה הואיל והשפלת עצמך תהא כמוני שאני גוזר גזרה ואתה מבטלה ראש השלישים תהא ראש לשלשת אבות"

    היכן מצאנו שהוא ראש לשלושת האבות? גם מאן דאמר במרכבה אז הוא הרגל הרביעית.

    רש"י: שהולך לפניהם בעולם הבא. היכן?

    עונה המהרש"א: כמו שכתוב לעיל פסחים קי"ב ב' אברהם לא מברך כו' אז מי מברך דוד המלך מברך.

    רגע, אם הוא צנוע והשפיל עצמו אז איך הוא אומר: אני הוא שיברך, אני ראוי לברך?

    שאלה נוספת: מה יצחק קשור לעניין הרי אומר ביום שיגמור חסדו לזרעו של יצחק, הרי היה אמור להיות זרעו של יעקב. איך יצחק נכנס לתמונה?

     

    השל"ה הקדוש מבאר בספרו "שני לוחות הברית" יש שם ביאור על מסכת פסחים. ובסוף יש שם ביאור על ההגדה של פסח "מצה שמורה". באמצע ההגדה יש הלל: "מה אשיב לשם כל תגמולו עלי" מדבר על כל ההיסטוריה של דוד המלך. יש שם זוהר יש שם (מסכת סנהדרין צ"ה) ננסה לעשות חיבור ביניהם:

    דוד המלך בהיותו כבר מלך, מתגלה אליו הקב"ה ואומר לו: בגללך נהרגו כוהנים בעיר נוב. ובגללך נטרד שאול ושלושת בניו. דוד היה רעב הוא אכל את לחם הפנים. זה נודע לשאול, הוא הורה להרוג את כל הכוהנים בנוֹב. אומר לו הקב"ה אתה צריך לקבל עונש כל כזה דבר. הוא שואל אותו מה אתה בוחר להיתפס ביד אויבים או שיכלה זרעך. דוד המלך בחר להיתפס ביד אויבים. אומרת הגמרא יום שישי היה ודוד המלך היה עסוק בציד, בא השטן ונראה לו כמו צבי, ודוד רדף אחריו ולא שם לב שהוא ניכנס לשטח פלשתים. ושם נתקל באחיו של גולית גואל הדם. שרצה להרוג אותו. תפס אותו והחליט להרוג אותו במיתה משונה. לדרוס אותו תחת גלגל הטחינה. אלא שקרה לדוד המלך נס והאדמה מתחתיו הייתה רכה והוא שקע ואז פשוט הגלגל עבר מעליו והוא ניצל. באותו זמן הגיע יונה ליואב בן צרויה ונפנפה בכנפיה מזה הוא הבין שדוד במצוקה, כי יונה מסמלת את כנסת ישראל. הלך לארמון וראה שדוד נעדר וסוסו מיותם. עקב אחרי עקבות דוד המלך וכל הגיע לזירת ההתרחשות. בדרך הרג את ערפה אמו של אישבי אחיו של גולית. אישדבי ראה שדוד ניצל תקע את חרבו באדמה וזרק את דוד באוויר חשב בליבו שככה ישפד את דוד המלך ויגמר העניין. בדיוק יואב בן צרויה הגיע ראה את דוד באוויר אמר שם ודוד נעצר באוויר. ובעוד אישבי משתומם. יואב בן צרויה הרגו. וכך ניצל דוד.

    "כוס ישועות אשא וגו'." היה צריך להגיד כוס ישועה למה ברבים?

    אומר השל"ה הקדוש הוא שמח על כל הישועות שלו.

    [תהלים קט"ז ט"ז ] "אָנָּה יְהוָה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲ‍נִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי"

    איזה מוסרות שנחשבתי מואבי שלא יכול לבוא בקהל השם וממזר שגם לא יכול לבוא בקהל השם.

    [דברים כ"ג ד' ] "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל השם גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד עוֹלָם."

     

    [ילקוט המכירי] : צריך להבין ש אבא של דוד המלך, ישי, חשב שהוא פגום מבחינת זה שהוא נצר לרות המואביה. לכן פרש מאשתו. והוא אחד מארבע האנשים שמתו בעטיו של נחש. (שלא היה שום עוון בידם), אז הוא החליט להתחתן עם השפחה, (קטורה) לשחרר אותה ולהתחתן אתה. וילד שנולד מזה יזכה להיות כשר. השפחה הולכת ומגלה לאשתו אמא של דוד המלך (ניצבת בת אדל). והם עושים קנוניה נגדו כמו שעשו לאה ורחל. בליל הכלולות הן יתחלפו. ושלט כמו לאה ורחל לא נודע הדבר עד שהיא הייתה בהריון עם דוד, והנה לאה. אבל לא כמו בסיפור ההוא. כאן לא נודע דבר עד היות דוד בן עשרים ושמונה.

    חלפו כמה חדשים ונודע שהיא בהריון. ממי? מוכרח שזנתה. החליטו שהיא חייבת מיתה. לבסוף, אחרי שראה שדוד יצא אדמוני, אמר ישי: נו, מילא, שיהיה רועה צאן. עד שבא שמואל הנביא ואמר שהוא רוצה להמליך אחד מבניו של ישי למלך. בחן אותם, אחד אחר השני, את כל השבעה. (חלק מנישואיו הראשונים של ישי וחלק מנישואי עם ניצב) אמר לו שמואל זה לא הם. אין לך עוד בנים? ענה לו: לא. אמר לו שמואל איך יכול להיות הקב"ה שלח אותי לכאן ואמר לי: לך תמליך את המלך הבא מבניו של ישי ואתה אומר לי שאין?! ענה לו ישי: כן, יש עוד אחד קטן, אבל הוא רועה צאן לא שייך לפרשה, הוא לא ראוי להיות מלך. אמר לו שמואל לך תביא אותו. כיוון שהגיע דוד המלך התחיל שמן המשחה לבצבץ ולעלות. אמר הקב"ה לשמואל. אתה עומד ומשיחי עומד מולך קום ומשחהו. הנה זה האיש זה המלך. נשקו שמואל על ראשו ואמר לו: הקב"ה אמר לי: "בני אתה" ובאותה שעה אמרה אמו :"אבן מאסו הבונים וגו'." = אה בן מאסו הבנים אבל אתה הייתה לראש פינה. והאחים והאבא מנגד לא מבינים מה מתרחש לנגד עיניהם: "מאת השם הייתה זאת היא נפלאת בעינינו". מיד פתחו כולם ואמרו: "זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו". מיד דוד הרים כוס ואמר: כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא.

     

    מתי מופיע דוד לראשונה בתנ"ך

    [תהלים מ' ח' ] "אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי."

    אמר דוד המלך: אני הייתי בטוח ששמי מוזכר בפעם הראשונה זה במגילת רות. "וישי הוליד את דוד". פתאום מתברר לי שאני מופיע בתורה בכלל.

    היכן? בפרשת השבוע כאשר המלאכים מגיעים לסדום הם מגיעים ללוט ואומרים לו: אתה צריך לעזוב את סדום כי אנחנו (סוגיה בפני עצמה) הולכים להפוך את סדום.

    [בראשית י"ט ט"ו ] "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲו‍ֹן הָעִיר."

    קח את אשתך ושתי בנותיך הנמצאות ותתחפף.

    שואלים חז"ל הנמצאות?! בוודאי הנמצאות, אז מה? שלא נמצאות. אומרים חז"ל אל תקרי הנמצאות אלא המציאות. יש כאן שתי מציאות שאתה צריך לקחת. איזה מציאות? רות המואבית ונעמה העמונית.

     

    מרות המואבית יצא דוד המלך שנאמר: "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי וגו'."

    חז"ל מצאו רמז מפתיע לדוד המלך בתוך מהפכת סדום, חז"ל (בראשית רבה (וילנא) פרשה נ' ) " אמר רבי יצחק: (תהלים פ"ט כ"א ) "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו. כב אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ.", היכן מצאתי אותו? בסדום ". מציאתו של דוד בסדום באה מתוך יחוסו לרות המואבית שבאה מלוט היושב בסדום. ובמדרש שם תמכו זאת בגזרה שווה "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי", ונאמר בתורה על בנותיו של לוט "ואת שתי בנותיך הנמצאות וגו', אמר רבי טוביה בר רבי יצחק: שתי מציאות, רות המואבית, ונעמה העמונית", והרי מרות המואבייה יצא דוד, ומנעמה העמונית שנשאה לשלמה המלך נולד רחבעם, שממנו עתיד לצאת מלך המשיח: [ילקוט שמעוני תורה פרשת לך-לך רמז ע' י"ג] "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים, שני אוהלים - רות המואבית ונעמה העמונית", נמצא שהרכוש שנושא עמו לוט היה שני "האוהלים" שעתידים להיכנס לעם ישראל ולהוליד את מלכות ישראל. ולפי זה מובן מדוע התורה מדגישה, שאברהם הציל את לוט מן השבי עם רכושו, הלא זה הרכוש האמור רות ונעמה.)

     

    [חידושי הרים] תימא, (בבא מציעא) כתוב שגבריאל הולך להפוך את סדום, רפאל לרפא את אברהם, מיכאל להציל את לוט. בשביל מה? כי דוד יוצא מרות מזרעו. אז למה באתה לאברהם להטריד אותו. הייתה מחכה בצומת סדום. ושמיכאל מסיים שם הוא מצטרף אליך ואתם יורדים לסיים את המלאכה. למה באתה להטריד אדם בן תשעים ותשע חולה ביום השלישי למילה שזה הכי כואב שירוץ ויכין גם לך לשון בחרדל?

    עונה החידושי הרים תשובה נפלאה: אומר הקב"ה לגבריאל אתה הולך להפוך את סדום. עונה לו יש שאלה האם אני קובר את לוט מתחת ההריסות או שקודם מוציאים אותו? עונה לו הקב"ה את זה אני לא אומר לך. את התשובה לשאלה שלך אתה תמצא בבית של אברהם. [מסכת יומא ע"ז ] "בשעה שדוד המלך הרג את גולית שאל שאול: מי זה האיש הזה, מי זה הנער שזרק אבנים על גולית והרג אותו? אומר לו דואג האדומי: זה?! זה הבן של ישי אבל אנחנו בכלל לא יודעים אם הוא יכול לבוא בקהל. אל תתרגש. בכלל יכול להיות שהוא זרע פסול. יכול להיות שהוא בכלל לא ישראלי. למה? שואל שאול. עונה לו: כי הסבתא שלו היא רות המואבית. נו, אז מה אם היא מואבית. כתוב בתורה: לא יבוא עמוני או מואבי בקהל השם עד עולם. אם ככה הוא בא ממואב. אם הוא ממואב הוא פסול. אמר לו מה פתאום. הרי רות אמרה לבועז: תגאל (תייבם אותי). בועז אמר לרות: חכי כאן עד הבוקר. בבוקר אני אשאל את הזקנים אם אני יכול להתחתן אתך. שאל. אמרו לו: כן. ענה להם למה? כתוב: "לא יבוא עמוני וגו'." אמרו לו: התורה כותבת סיבה למה. על דבר שלא קדמו אתכם בלחם ובמים. שואל דואג האדומי אבל כתוב ולא יבוא ממזר בקהל השם. למה אתה לא דורש ממזרת? (תתיר לממזרות להיכנס לקהל השם) עונה לו: לא! לא! ממזר לא כתוב סיבה. ממזר כתוב לא יבוא ממזר!. כל ממזר לא יבוא!. לגבי מואבי ועמוני כתוב סיבה: על אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים: איש דרכו לקדם ואישה אין דרכה לקדם. הגברים לא קדמו הנשים פטורות. שואל האדומי מהיכן לקחת את זה שאשה אין דרכה לקדם?. עונה לו: משרה באוהל. שואלים את אברהם היכן שרה למה היא לא מגישה. עונה להם אברהם אשתי לא מגישה! אשתי באוהל אשתי לא יוצאת מהאוהל!"

    אם אשתך באוהל אשתך לא יוצאת לקדם. אם היא לא יוצאת לקדם פירוש הדבר שאשה לא יוצאת לקדם רק גברים. אם אשה לא יוצאת אלא רק גברים פירוש הדבר שלא יהוא עמוני ומואבי בקהל השם. עמוני ולא עמונית. מואבי ולא מואבית.

    אומר הקב"ה למלאכים: רבותי לכו לביתו של אברהם אבינו. שם תקבלו תשובה על השאלה הזאת. תסיימו לאכול ואז תראו מה קורה שם. אם שרה מגישה לכם את האוכל, אז ממילא תבינו שאשה יוצאת לקדם. אם אשה יוצאת לקדם אז אין דרשה של עמוני ולא עמונית. מואבי ולא מואביה. כי אשה יוצאת לקדם. אבל, אם תראו ששרה אמנו לא יוצאת החוצה, אז תשאלו: למה היא לא יוצאת החוצה, אולי היא הלכה לקניות בסופר. או היא לא יוצאת החוצה כי היא אשה. ואשה לא יוצאת החוצה.

    [פרדס יוסף ] שאלו המלאכים: "איה שרה אשתך?" למה? כי כתוב [גמרה בבא מציעא פ"ז א' ] " אמר רבי יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש" שאלו אותו: תגיד הבאת שלוש לשונות בחרדל, תגיד, אשתך יודעת מזה?" אשה הייתה לוקחת לשון ומעבה אותו עם חסה וכרוב כדי שזה יראה הרבה, היא לא הייתה נותנת לך שלוש לשונות אורגינל. מה אשתך בבית? יונה להם: כן היא בבית. אם כך הם רצו לברר אם אשתו בבית כי אם לא אז אין מה ללמוד. אם אשתך בבית ולא יצאה! אז יש מה ללמוד. איה שרה אשתך? אם היא באוהל. אז מתקיימת ההלכה. מואבי ולא מואבית. עמוני ולא עמוני. אז אפשר ללכת להציל את לוט. באותו רגע שמצילים את לוט מזה יצא דוד המלך. איך יצא דוד המלך. כי מותר לו לבוא בקהל השם כי כאשר רות המואבית תתגייר היא תוכל לבוא בקהל.

    [בעל הטורים] על [בראשית י"ט י"ב ] "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם."

    אומר בעל הטורים עוד מי לך פה בגימטרייה קטנה = 259 = 7 בועז 85 = 7  פה = 85

    מה זה " עד מי לך פה" מכל מי שנשאר פה שאתה יוצא החוצה אתה – יש לך חתן. אתה יודע מי החתן שיהיה לך? בועז. הוא החתן שיהיה לך. מכל החתנים שיש לך כבר שום דבר לא יהיה. מכל מה שעשתה אנחנו צריכים חתן והוא ישאל את שאלת השאלות האם אתה כשר לבוא בקהל השם. ויכשירו את רות המואבית להיכנס בתוך הקהל.

    מוסיף בעל הטורים: [בראשית י"ט, ט"ו –ט"ז ] "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲו‍ֹן הָעִיר."  

    "וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר"

    אומר הרוקח: "ביד אשתו וביד" סופי תיבות "דוד".

     

    מלך במקום מלח

    מסובב הקב"ה בהשגחה עליונה שהרבנית של לוט מסתכלת אחורה והופכת לנציב מלח. אם היא נהפכת לנציב מלך אז לא נשארים אנשים בעולם. אם לא הייתה מסתכלת אחורה, אז היה לוט נשאר עם האשה שלו. ואז לא היה יוצא דוד המלך. יוצא שכל מה שהסתובבה אשת לוט אחורה ונהפכה לנציב מלח יצא לנו דוד המלך.

     

    היכן נפסק פסק ההלכה?

    בביתו של אברהם אבינו. אומר החידוש ההרים: עכשיו תבין טוב מאוד: אומר הקב"ה לגבריאל בבקשה תלך אל ביתו של אברהם אבינו. למה הוא שואל, אני אחכה בצומת סדום. בוודאי שאתה צריך ללכת, כי אתה לא יודע אם להציל את לוט או לא. תמתין, אם שרה יוצאת לך תהפוך את סדום על לוט. אבל אם היא נשארת באוהל – קח אתך את המלאך מיכאל ולך תציל את לוט. שאלנו מה למיכאל ללוט בסדום? הוא שרם של ישראל. כי ההתחלה של עם ישראל ביצחק אבינו והסיום הוא בדוד מלך ישראל מלך המשיח. אז דווקא השר של ישראל מתחיל בבית של אברהם אבינו ומסיים בסדום. אמרנו מיכאל הלך להציל את לוט – כי אנחנו צריכים את דוד המלך שיבוא מרות. אבל צריך את בועז, הלך מיכאל והחזיר את יהודה לתמר כדי שיהיה לנו פרץ בועז שיכשיר את רות, ישי שילד את דוד.

     

    לסיום

    דוד המלך אומר: ריבונו של עולם [תהלים קט"ז י"ג ] "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם השם אֶקְרָא." כל הישועות שלי נמצאים ב-"אשא" למה?

    [שבילי פינחס] כי "אשא" זה ראשי תיבות: "איה שרה אשתך?" אם לא הייתי איה שרה אשתך אז אין דוד המלך. אם אין דוד המלך אז אין בועז ורות. אז מהיכן מתחילות הישועות שלי? מכוס ישועות אשא.

    [השל"ה הקדוש ] אומר: נותנים לכולם כוסות לברך, אומר אברהם אני לא יכול לברך כי יצא ממני ישמעאל, נותנים ליצחק הוא אומר אני לא יכול כי יצא ממני עשב כו'. אומר דוד נמלך לי נאה לברך. מה קרה? כי אני כוס ישועות אשא. מה זאת אומרת? אומר השל"ה הקדוש כתוב [גמרא בבא מציעא מ"ו ] : בעל הבית בוצע ואורח מברך. מהיכן לומדים את זה? אומר אברהם אבינו: [בראשית י"ח ה' ] "וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ."

    מהיכן לומדים את זה? אומר אברהם ואקחה פת לחם. למה לא אקחה לשון וחרדל? כי בעל הבית בוצע אז אני לוקח את הלחם ראשון. אם אני הבעל הבית ואקחה פת לחם בעל הבית בוצע. בעל הבית בוצע אבל אורח מברך. אם האורח מברך אומר דוד המלך – כולכם מקוריים: אברהם מקורי, יצחק מקורי כו' אבל אני מחו"ל, אני אורח, אני היחידי שמגיע ממואב. אם אני מגיע ממואב אני אורח בישראל. אם אני אורח – בעל הבית בוצע אז לי נאה לברך. למה כי אני מגיע מכוס ישועות אשא. אברהם אבינו לא רצה – אבל בגלל אברהם אבינו אני מברך.

     

    כתוב בחז"ל שבשעה שירד יהודה לגוז את צאנו תמנתה, כתוב במדרש ראובן בשקו ובתעניתו, יוסף הורד למצרים, יעקב בשקו ותעניתו. כולם במשבר. יהודה מתה אשתו. יעקב הנה הלך לו הבן. כולם בדיכאון. כולם בדיכאון, כולם במשבר ואני בורא אורו של משיח. אתם עסוקים בצרות שלכם. אבל במה אני עסוק? אני עסוק בבריאת אורו של משיח. מיהודה ותמר יצא משיח צדקנו – יצא פרץ.

    מסכמים חז"ל ואומרים: עד שלא נולד משעבד ראשון לא נולד גואל אחרון. עוד לא נולד פרעה אבל דוד המלך גבר נולד. הנה פרץ נולד פה, בסדום נולד אחרי רות המואבית יש כבר את השידוך הגואל נמצא.       

    [לב טהור] לפי זה נוכל להבין יסוד נפלא: רש"י כותב בפרשת לך לך בפרשת ברית בין הבתרים, כתוב בתורה שעם ישראל היה בגלות 400 שנים, איזה 400 שנים היו בסך הכול 210 שנים. (מתוכם רק 87 שנים בעבדות) ממתי מתחילים 400 שנים? מלידת יצחק. יצחק נולד זה תחילת השעבוד. הסיום מתי? ברגע שיצאו בני ישראל ממצרים. עד שלא נולד משעבד ראשון, יצחק כבר נולד והקב"ה מתעסק בגאולה של המשיח לעתיד לבוא. בוא תראה איך הקב"ה מביא את העולם אל הגאולה הנצחית. הוא מביא אותנו לגואל אחרון. פרשה שאתה קורא אותה בתורה אתה לא מבין מה מסתתר מאחורי זה. כל דוד המלך נמצא בשתי בנותיך הנמצאות. עוד מי לך פה חתן זה בועז. ביד אשתו וביד זה דוד המלך. הכול נמצא במקום אחד. מהיכן הכול מתחיל? הכול מתחיל בנקודה אחת. וכוס ישועות אשא ובשם השם אקרא. אשא = איה שרה אשתך.

    אנחנו נמצאים בחודש מר חשוון החודש הזה זה החודש שהקב"ה הבטיח, כך כתוב בחז"ל, הוא הבטיח לחודש מר חשוון שהוא יפצה אותו על זה שבית המקדש שבנה שלמה המלך לא נחנך אצלו. אומר הבני ששכר במה? שבית המקדש השלישי ירד משמים מלא בחודש מר חשוון.

     

    יזכנו הקב"ה בזכות דוד מלכא משיחא שנזכה כולנו בבניין הבית השליש במהרה בימנו, אמן

     

    דברים בשם אומרם:

    הרב ברוך רוזנבלום שליט" א

     

    מקורות:

     ויקישיבה הידברות ויקיטקסט

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין