כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    הוא והמועצה - ספור קצרצר

    66 תגובות   יום חמישי, 6/11/14, 19:54

    Related image

    כן,  כל חייו הוא שתק, לא אחד שהִרבה לבוא בטענות.

    לא בא בטענות לאשתו, להיפך, היא באה בטענות אליו, לא לילדיו ובטח שלא למדינה, שאליה כלו עיניו שנים רבות, ואליה בא סוף-סוף בשנות השישים של המאה הקודמת, וחשב, כמה טוב, שיש ליהודים ולו מדינה, שלא יקרה לו וליהודים מה שכבר קרה להם, וגם לגורל לא היו לו שום טענות. הגורל הזה, שהעביר אותו בשבעה מדורי גיהינום של המלחמה הנוראה ההיא, שבה אִבד את  אביו ואת אחותו ואת ארבעת אחיו, אבל הוא איכשהו שרד ושרדו שניים מאחיו, ומאז לא נפרדו, והוא נשא אשה והוליד ילדים ובא לפֹה, והיתה לו קורת גג, והיתה לו עבודה, אפילו למד מקצוע, והיה רוכב על אופניו לבית-החרושת כל בוקר, כשלא עבד במשמרת לילה, שגם אז היה רוכב על אופניו, וילדיו למדו, אפילו הצטיינו בלימודיהם, אז על מה בעצם, היה לו לדבר ולהתלונן.

     

    אז הוא שתק ושתק, עד שלפני ארבעים שנה, בשנת אלף תשע מאות שבעים וארבע התאבד.

     

    כזה איש טוב ושקט הוא היה, אמרו השכנים, ואיך זה שדווקא הוא התאבד פתאום.

    פתאום, לא כל כך פתאום, לא לפני שאשתו, שדברה ודברה, מתה, ולא לפני שפִטרו אותו מבית-החרושת בגלל משבר הטקסטיל שפקד את העולם.

    מי היה צריך פה פועלים, כשאפשר היה להקים מפעלי טקסטיל במצרים, בהודו ובגדה ולשלם לאורגים ששם פרוטות עלובות יותר מאלו ששולמו לאורגים פֹה, ואת החוטים למכור בגרושים, כדי להוזיל את מחיר הבגדים ולפגום באיכותם, ולהשליך אותם אחרי שימוש קצר או להוריד אותם לערבים ולקנות חדשים.

     

    ואם בחייו לא דבר, עם מותו על אחת כמה וכמה. שתק.

    שנים שתק, אף על פי שנדמה היה, שדווקא אחרי מותו, ירצה לפתוח ויפתח את פיו וידבר וידבר, בלי שמישהו יעצור בעדו, כי אשתו שלא שעתה לדבריו, מתה לפניו, ואחרים, מה איכפת לאנשים, מה שהמתים אומרים, ועוד כאלו שהתאבדו, וקברו אותם מחוץ לגדר, ומי בכלל שועה לדיבוריהם ולרחשים שעולים  מן האדמה.

    אבל לא, הוא שתק.

     

    רק פעם אחת מאז שהתאבד, בשנת אלפיים ושלוש עשרה, בדצמבר, בשבוע הראשון של דצמבר, כששמע בחדשות, שהמדינה הקימה "מועצה לאומית למניעת התאבדויות", הוא פתח את הפה והרגיש שזהו, תחיית המתים, הוא כבר יכול לדבר, יכול לדבר, אבל כל מה שיצא לו היה צחוק גדול ורם, ועוד צחוק ועוד הרבה צחוק.

     

    עד עכשיו, בעצם - והיום כבר נובמבר, שנת אלפיים וארבע עשרה, זאת אומרת, כמעט שנה  עברה מאז - והוא, אם תאזינו לרחשים שלמטה, תשמעו את הצחוק שלו המהדהד, הוא עדיין צוחק, שהמדינה, זאת שעיניו כלו אליה, הקימה "מועצה לאומית למניעת התאבדויות", כדי ליפות את המציאות ולהסתיר את חבלי התליה ולהנמיך את הגשרים ולגדר את הגגות שמהם קופצים, ואולי אף לאפסן ולסגור על מנעול ובריח את כל הסמים שכל-כך קל אתם, כשרוצים, והכל כדי שלא ינטשו אותה, כי איזו מין מדינה זאת, ומה יגידו על טיבה של המדינה, שלא תמנע מאזרחיה להתאבד.

    ''

     

    ''

     

    מחול המתים, פרנץ ליסט

     

    בתמונה למעלה: יוסל ברגנר , מתוך איורים לפרנץ קפקא

     

    (C) כתבה באבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (66)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/3/19 21:47:

      צטט: face 2019-03-26 21:01:25

      צטט: באבא יאגה 2014-11-07 13:57:00

      צטט: התרנגול 2014-11-06 23:42:17

      שתקן חשוב כמת, ומועצות הן פרנסות.

      נכון מאד ויצא לך חרוז, יה תרנגול, פרנסות זה טוב, אבל לא במועצות כאלה. שבת שלום

       

       

      אבל פרסות [של סוס] נהדרות להבאת מזלטופ :@

       

      מה שנכון

       

        26/3/19 21:01:

      צטט: באבא יאגה 2014-11-07 13:57:00

      צטט: התרנגול 2014-11-06 23:42:17

      שתקן חשוב כמת, ומועצות הן פרנסות.

      נכון מאד ויצא לך חרוז, יה תרנגול, פרנסות זה טוב, אבל לא במועצות כאלה. שבת שלום

       

       

      אבל פרסות [של סוס] נהדרות להבאת מזלטופ :@

        10/8/17 19:20:

      צטט: bonbonyetta 2017-08-09 23:56:43

      * סיפור או מציאות, טכסט מדהים ונוגע, כמה חבל שזה כל כך אמיתי וכל כך נורא
      תודה, בונבון

       

        9/8/17 23:56:
      * סיפור או מציאות, טכסט מדהים ונוגע, כמה חבל שזה כל כך אמיתי וכל כך נורא
        17/12/14 14:03:

      צטט: shabat shalom 2014-11-15 15:25:29

      ברגע שאני שומע על הקמת ועדה ל... אני מבין שאו שהכל לא יעשה, או שיעשה בדיוק ההפך (שווין בנטל - זוכרים?). והמתאבדים? את מי (חוץ מקרוביהם) הם מעניינים?

      כמה נכון, יוסי
        15/11/14 15:25:
      ברגע שאני שומע על הקמת ועדה ל... אני מבין שאו שהכל לא יעשה, או שיעשה בדיוק ההפך (שווין בנטל - זוכרים?). והמתאבדים? את מי (חוץ מקרוביהם) הם מעניינים?
        9/11/14 17:53:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2014-11-09 12:28:54

      קאפקאית פולניה?

      קאפקה היה הופך אופטימי, אם היתה לו מדינה!

      למרות הביקורת ויש הרבה, צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה..

      אתה רואה?! קורה.

      גם אני אופטימית מאד , זה סיפור, חבר!

       

        9/11/14 17:47:

      צטט: Gfaus 2014-11-09 11:33:45

      מעניין ומרגש, תודה
      תודה רבה, חבר

       

      קאפקאית פולניה?

      קאפקה היה הופך אופטימי, אם היתה לו מדינה!

      למרות הביקורת ויש הרבה, צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה..

        9/11/14 11:33:
      מעניין ומרגש, תודה
        8/11/14 17:31:

      צטט: razam-דודי רצם 2014-11-08 14:41:46

      אספר בדיחה עצובה שממחישה את המחשבה על המועצה שהוקמה. "באנגליה, גילו שבאופן סטטיסטי,אחוז גבוה של נפגעים בתאונות רכבות, נמצא בקרון האחרון. לכן, כדי למנוע מנפגעים נוספים בעתיד, הוחלט להוריד את הקרון האחרון".

      זה נכון, דוד, תודה, יש כמה גרסאות לבדיחה הזאת

        8/11/14 17:29:

      צטט: דליהו 2014-11-08 13:31:43

      סאטירה חברתית חריפה וכתובה היטב והקפקאיות מענינת . קראתי עכשיו את "סיפורו של מאבק" שלו והבנתי את ראייתו העמוקה והחזיונית.
      תודה, דליה, אקרא את הסיפור, טוב שהזכרת לי
        8/11/14 14:41:
      אספר בדיחה עצובה שממחישה את המחשבה על המועצה שהוקמה. "באנגליה, גילו שבאופן סטטיסטי,אחוז גבוה של נפגעים בתאונות רכבות, נמצא בקרון האחרון. לכן, כדי למנוע מנפגעים נוספים בעתיד, הוחלט להוריד את הקרון האחרון".
        8/11/14 13:31:
      סאטירה חברתית חריפה וכתובה היטב והקפקאיות מענינת . קראתי עכשיו את "סיפורו של מאבק" שלו והבנתי את ראייתו העמוקה והחזיונית.
        8/11/14 13:13:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2014-11-08 10:04:06

      מעורר מחשבה.

      שמחה שכך, שוש. תודה לך

       

        8/11/14 13:12:

      צטט: rossini 2014-11-08 06:57:44

      טוב בארץ . ובתירגם ליידיש, גיט אין דרערט.

      סיפור מרגש.

      נו, אוודאי, איך וייס. (נו, ודאי, אני יודעת)

      א דאנק, מיין חבר (תודה, חברי)

        8/11/14 12:55:

      צטט: Benj 2014-11-08 01:04:56

      כמו המועצה למניעת תאונות דרכים
      תודה רבה, בנזי, כן כמו, אבל לא כמו

       

        8/11/14 12:52:

      צטט: יסינראל 2014-11-07 20:22:56

      איזה סיפור נהדר. נהדר!
      הזרמת אותו בריגוש של תוכן ותחביר. במשפט אחד ארוך ומחובר ומחובר, כי הכול מחובר להכול בסיפור שלך. בלי אף נקודה כי יש משהו שותק אבל קודח. והנקודה היא המוות או האדם הקטן או כמו שאת כותבת: "אם תאזינו לרחשים שלמטה".
      סיפור שהייתי ממליצה לקרוא במערכת החינוך. ואיפה להתחיל? אולי ב"שווה קריאה"?

      אַתְִ לי רְאי נהדר בהערותוייך הרגישות, תודה, שושן
        8/11/14 12:49:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-11-07 20:22:06

      ..."ובמתים חפשי" .

      תודה, מכבית, שם אכן אני מחפשת... כפי הנראה עד שאגיע לשם

        8/11/14 12:48:

      צטט: נערת ליווי 2014-11-07 17:25:36

      ''

       

      תודה רבה על השיר, שכחתי על קיומו, בכיתי כששמעתי אותו, אז חבוק

        8/11/14 12:46:

      צטט: נערת ליווי 2014-11-07 17:24:09

      מצטרפת למילים של שחר י.

      כמו גם לאותה שורה נהדרת שלך שהביא כבר אחאב

      יוסל ברגנר - בחירה מופלאה.

      כתוב נהדר!

      תודה, נערה, יש מועצה כזאת בארץ, אני נשבעת. 

       

      מעורר מחשבה.

        8/11/14 06:57:

      טוב בארץ . ובתירגם ליידיש, גיט אין דרערט.

      סיפור מרגש.

        8/11/14 01:04:
      כמו המועצה למניעת תאונות דרכים
        7/11/14 20:22:
      איזה סיפור נהדר. נהדר!
      הזרמת אותו בריגוש של תוכן ותחביר. במשפט אחד ארוך ומחובר ומחובר, כי הכול מחובר להכול בסיפור שלך. בלי אף נקודה כי יש משהו שותק אבל קודח. והנקודה היא המוות או האדם הקטן או כמו שאת כותבת: "אם תאזינו לרחשים שלמטה".
      סיפור שהייתי ממליצה לקרוא במערכת החינוך. ואיפה להתחיל? אולי ב"שווה קריאה"?
      ..."ובמתים חפשי" .
        7/11/14 17:25:

      ''

        7/11/14 17:24:

      מצטרפת למילים של שחר י.

      כמו גם לאותה שורה נהדרת שלך שהביא כבר אחאב

      יוסל ברגנר - בחירה מופלאה.

      כתוב נהדר!

       

        7/11/14 14:14:

      צטט: barir 2014-11-07 10:59:29

      אכן, אני שומעת את צחוקו... ועצוב לי.

      תודה, תארתי לעצמי שתשמעי, חברה. שבת שלום

       

        7/11/14 14:13:

      צטט: Eroit 2014-11-07 10:54:17

      מה שכתבת מאד מרגש ועצוב. צריך להקים מועצה לאומית כדי למנוע פיטורים ודלוקליזציה

      ומועצה לטיפול במצב הפוליטי המורכב, תודה ושבת שלום, ארואיט.

       

        7/11/14 14:11:

      צטט: sbhsport 2014-11-07 09:02:21

      חזק מאוד באבה, וכתוב טוב ונכון. אי אפשר לעצור את התופעה הזאת לחלוטין, אבל בתור אחד שהציל מתאבד פוטנציאלי (ר' "איך קיבלתי את הכנפיים") לפעמים אפשר לעזור, לתת תמיכה וכתף, לפעמים אפשר למנוע. אם רק ניתנת האפשרות. זוהי מצווה חשובה מאין כמוה, שהרי "כל המציל נפש אחת..." אבל מועצה, של המדינה, זה בעיקר לתת לפקידים עוד סיבה לטחון בורקס קר. שלא תדעי עוד צער.

      תודה רבה, חבר,  הכל נכון, אבל לא מועצות כאלה אנחנו צריכים, אלא יזמות לשיפור איכות החיים כאן,

        7/11/14 14:10:

      צטט: כורך דברים 2014-11-07 08:44:24

      "לא כל כך פתאום" זו אמירה נכונה מאד. זה תמיד דברים שמצטברים ומתבשלים. תמיד יש הסבר, גם כשזה נראה "פתאום".

       כן, הכל, אפילו החיים והמוות, שלא לדבר על המתרחש בימים אלו בירושלים. מתי אתה כורך לנו משהו?

        7/11/14 14:08:

      צטט: דוקטורלאה 2014-11-07 07:24:53

      סיפור מרגש ומזעזע, כיוון שהוא נוגע בכמה נקודות מצוקה בחיינו. מצב יוצאי-השואה, מצב הכלכלה הבלתי-מתוחכמת, שמועברת לארצות אחרות בהן שכר העובד נמוך עוד יותר, ומותירה בארץ מקומות עבודה למשכילים ואף הם מיועדים לצעירים עד גיל מסויים. אבל המועצה החדשה למניעת התאבדויות, בעצם אינה מיועדת לאנשים הללו. היא הוקמה עקב המספר העולה של חיילים וצעירים המתאבדים. אלה אנשים שמצבם הכלכלי, בדרך כלל איתן (בשל הוריהם) ואינם יודעים להתמודד עם תיסכולים בחייהם הקצרים. (ילדים המתאבדים כי כתבו עליהם קללות בפייסבוק!). המועצה מקווה למנוע, ככל האפשר התאבדויות כאלה. מעניין היה לשמוע מאת מומחים בפסיכולוגיה מה הסיכויים למניעת התאבדויות מאוכלוסיה זאת. שבת שלום!

      תודה ד"ר לאה, המועצה החדשה למניעת התאבדויות, בעצם אינה מיועדת לאנשים הללו. היא הוקמה עקב המספר העולה של חיילים וצעירים המתאבדים. , את כותבת, זה לא משנה את מי היא צריכה לעצור מלהתאבד, יש בהקמתה אבסורד גדול, אין להשקיע במועצות כאלה, אלא ביוזמה של תיקון החיים בארץ מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית. שבת שלום חברה

        7/11/14 14:03:

      צטט: שימיארה 2014-11-07 02:24:37

      כתיבה מעניינת, נהניתי לקרוא, והמסר- כואב ונכון.

      תודה רבה, שימי, שבת שלום

       

        7/11/14 14:02:

      צטט: א ח א ב 2014-11-07 00:42:32

      "מועצה לאומית למניעת התאבדויות"

      בדיוק כך, את זה לא אני המצאתי, לנוכח המתרחש בארץ, נצטרך הרבה הרבה כסף למועצה כזאת. תתחדש על הצילום החדש!

       

        7/11/14 13:59:

      צטט: atx840 2014-11-07 00:33:44

      מזכיר את הסיפור על חכמי חלם, שכדי לטפל טוב יותר בנפגעים בתאונות מהסיבוב המסוכן בכביש, החליטו לבנות בית חולים קרוב למקום התאונה

      ואוו, אני מאמצת את הסיפור הזה, תודה רבה

       

        7/11/14 13:58:

      צטט: גייסוןג'ייסון 2014-11-06 23:43:53

      אוף!!!

      כן, אחרי זה צריך לעוף! שבת שלום

       

        7/11/14 13:57:

      צטט: התרנגול 2014-11-06 23:42:17

      שתקן חשוב כמת, ומועצות הן פרנסות.

      נכון מאד ויצא לך חרוז, יה תרנגול, פרנסות זה טוב, אבל לא במועצות כאלה. שבת שלום

       

        7/11/14 13:49:

      צטט: אקווריוסאנו 2014-11-06 23:40:58

      מחכה למועצה הלאומית למען החיים כאן

      כמוני כמוך, גם אני מחכה לזה!

       

        7/11/14 13:48:

      צטט: Zvi Hartman 2014-11-06 22:56:04

      כתוב מצויין

      תודה רבה, צבי ושבת שלום

       

        7/11/14 13:48:

      צטט: עמנב 2014-11-06 22:54:44

      כואב וחשוב וכתוב היטב. שבת שלום, עמוס.

      תודה, עמוס, שבת שלום גם לך

       

        7/11/14 13:47:

      צטט: n1free 2014-11-06 21:44:45

      הסיפור מזעזע בריחוק ובקור שבו הוא מספר על חיים מלאים בכאב עצור.

      נראה לי שאף מועצה ואף עובד סוציאלי לא היו יכולים להגיע לאדם כמו זה המתואר בסיפור.

      אי אפשר להגיע למישהו שלא מדבר, לא מתנהג שונה ממה שהתנהג מימים ימימה, ואף בניו אינם שמים לב שחל בו שינוי לרעה.

      הנושא חשוב ולא מצחיק. לא ידעתי שיש מועצה כזו.

      לצערי, אני לא צופה שיקצו לועדה תקציבים, בשעה שלא מגדילים את תקציבי הרווחה ואת שכר העובדים הסוציאליים.

       אי אפשר להגיע למישהו שלא מדבר - את כותבת, זה ברור ונכון. תודה לך, זה לא מצחיק, זו אירוניה והומור שחור, זהו משל על האבסורד בהקמת מועצה כזאת, שבאמת קיימת, הרי זה נסיון מוסדי מגוחך להשקיע במה שאין צורך להשקיע, ודאי לא במועצות מהסוג הזה, אלא ביזמות שמשפרות את איכות החיים פה, בתחום הפוליטי והחברתי

        7/11/14 13:42:

      צטט: שחר י 2014-11-06 21:43:14

      כבר אז כששתק, הוא מת קצת.

      כן, יש בזה אמת, אנחנו מדברים כדי לא למות או כדי להסתיר את פחד המוות

       

        7/11/14 13:41:

      צטט: עמי100 2014-11-06 21:43:01

      סיפור יפה הבאת לנו...נהנתי כהרגלי לקרא את מה שאת מביאה..תודה לך..

      תודה רבה, עמי ושבת שלום

       

        7/11/14 13:39:

      צטט: אסתיגולדפלד 2014-11-06 21:31:07

      קפקאי בהחלט

      נכון, תודה רבה, אסתי, שמחה שזה הרושם

       

        7/11/14 13:38:

      צטט: איציק אביב 2014-11-06 20:34:10

      סיפור רגיש ויפה ונראה שהוא גם על מישהו אמיתי. עם כול הביקורת שלי על המדינה דווקא התאבדויות זו לא מכת המדינה שלנו, בארצות מפותחות הרבה יותר יש לא פחות התאבדויות. אבל הגורל האישי שלו, פליט השואה, נוגע ללב.

      תודה, איציק, על המחמאות, לא היתה לי כוונה לספר על מספר נמוך או גבוה של התאבדויות בארץ, בעיניי הקמת מועצה כזאת מעוררת צחוק! הומור שחור

        7/11/14 13:34:

      צטט: bonbonyetta 2014-11-06 20:21:54

      *
      פוסט סיפור מהמם ומזעזע כאחת.

      אולי מרגיש כך יותר מי שזה כל כך מזכיר לו מישהו אהוב שאיננו יותר עמו.

       תודה, בונבון, לכל אחד, מגיל מסויים יש מישהו אהוב שאיננו יותר עימו

       

        7/11/14 10:59:
      אכן, אני שומעת את צחוקו... ועצוב לי.
        7/11/14 10:54:
      מה שכתבת מאד מרגש ועצוב. צריך להקים מועצה לאומית כדי למנוע פיטורים ודלוקליזציה.
        7/11/14 09:02:
      חזק מאוד באבה, וכתוב טוב ונכון. אי אפשר לעצור את התופעה הזאת לחלוטין, אבל בתור אחד שהציל מתאבד פוטנציאלי (ר' "איך קיבלתי את הכנפיים") לפעמים אפשר לעזור, לתת תמיכה וכתף, לפעמים אפשר למנוע. אם רק ניתנת האפשרות. זוהי מצווה חשובה מאין כמוה, שהרי "כל המציל נפש אחת..." אבל מועצה, של המדינה, זה בעיקר לתת לפקידים עוד סיבה לטחון בורקס קר. שלא תדעי עוד צער.
        7/11/14 08:44:
      "לא כל כך פתאום" זו אמירה נכונה מאד. זה תמיד דברים שמצטברים ומתבשלים. תמיד יש הסבר, גם כשזה נראה "פתאום".
        7/11/14 07:24:
      סיפור מרגש ומזעזע, כיוון שהוא נוגע בכמה נקודות מצוקה בחיינו. מצב יוצאי-השואה, מצב הכלכלה הבלתי-מתוחכמת, שמועברת לארצות אחרות בהן שכר העובד נמוך עוד יותר, ומותירה בארץ מקומות עבודה למשכילים ואף הם מיועדים לצעירים עד גיל מסויים. אבל המועצה החדשה למניעת התאבדויות, בעצם אינה מיועדת לאנשים הללו. היא הוקמה עקב המספר העולה של חיילים וצעירים המתאבדים. אלה אנשים שמצבם הכלכלי, בדרך כלל איתן (בשל הוריהם) ואינם יודעים להתמודד עם תיסכולים בחייהם הקצרים. (ילדים המתאבדים כי כתבו עליהם קללות בפייסבוק!). המועצה מקווה למנוע, ככל האפשר התאבדויות כאלה. מעניין היה לשמוע מאת מומחים בפסיכולוגיה מה הסיכויים למניעת התאבדויות מאוכלוסיה זאת. שבת שלום!
        7/11/14 02:24:
      כתיבה מעניינת, נהניתי לקרוא, והמסר- כואב ונכון.
        7/11/14 00:42:
      "מועצה לאומית למניעת התאבדויות"
        7/11/14 00:33:
      מזכיר את הסיפור על חכמי חלם, שכדי לטפל טוב יותר בנפגעים בתאונות מהסיבוב המסוכן בכביש, החליטו לבנות בית חולים קרוב למקום התאונה
        6/11/14 23:43:
      אוף!!!
        6/11/14 23:42:
      שתקן חשוב כמת, ומועצות הן פרנסות.
        6/11/14 23:40:
      מחכה למועצה הלאומית למען החיים כאן
        6/11/14 22:56:
      כתוב מצויין
        6/11/14 22:54:
      כואב וחשוב וכתוב היטב. שבת שלום, עמוס.
        6/11/14 21:44:

      הסיפור מזעזע בריחוק ובקור שבו הוא מספר על חיים מלאים בכאב עצור.

      נראה לי שאף מועצה ואף עובד סוציאלי לא היו יכולים להגיע לאדם כמו זה המתואר בסיפור.

      אי אפשר להגיע למישהו שלא מדבר, לא מתנהג שונה ממה שהתנהג מימים ימימה, ואף בניו אינם שמים לב שחל בו שינוי לרעה.

      הנושא חשוב ולא מצחיק. לא ידעתי שיש מועצה כזו.

      לצערי, אני לא צופה שיקצו לועדה תקציבים, בשעה שלא מגדילים את תקציבי הרווחה ואת שכר העובדים הסוציאליים.

        6/11/14 21:43:

      כבר אז כששתק, הוא מת קצת.

        6/11/14 21:43:
      סיפור יפה הבאת לנו...נהנתי כהרגלי לקרא את מה שאת מביאה..תודה לך..
        6/11/14 21:31:
      קפקאי בהחלט
        6/11/14 20:34:
      סיפור רגיש ויפה ונראה שהוא גם על מישהו אמיתי. עם כול הביקורת שלי על המדינה דווקא התאבדויות זו לא מכת המדינה שלנו, בארצות מפותחות הרבה יותר יש לא פחות התאבדויות. אבל הגורל האישי שלו, פליט השואה, נוגע ללב.
        6/11/14 20:21:

      *
      פוסט סיפור מהמם ומזעזע כאחת.

      אולי מרגיש כך יותר מי שזה כל כך מזכיר לו מישהו אהוב שאיננו יותר עמו.

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין