בכתבה זו אנחנו ניגע בהיבטים הפרקטיים של הטכנולוגיה, והקושי שמתעורר בנוגע לראיות טכנולוגיות.

הטכנולוגיה והשימוש הזמין שנעשה בה הפך העולם זמין יותר ואנונימי פחות. הלכה למעשה אנשים כבר לא יכולים כמעט להתחבא, ואם מישהו כותב משהו, ניתן לאתר אותו. למעשה אם מישהו עושה שימוש ברשת הוא הופך ל"חילזון וירטואלי", כלומר, משאיר אחריו סימנים באשר יילך.

על כן נתקלים אנחנו גם לא פעם בשימוש הטכנולוגיה אצל הרשויות החוקרות, הם מאתרים אנשים על פי חשבונות הפייסבוק שלהם, יכולים לדעת מי היה איפה, ומי כתב מה. למעשה עם הטכנולוגיה המתאימה, והלא כל כך מתוחכמת, ניתן כיום לאתר אדם, גם כאשר הוא כותב באנונימיות. לעיתים ניתן להוציא צווים גם לגילוי כתובות "אי.פי" המזהות את המשתמש. אפשרויות הגוף החוקר הפכו להיות כמעט בלתי מוגבלות.

היום מאתרים אנשים לפי הפייסבוק, הסלולרי ואמצעים אחרים. אפילו אם בחורה הצהירה כי היא דתיה, כבר מאתרים ראיות לסתור זאת לפי הפייסבוק שלה ותמונות שרצות בווטסאפ.

על כן, מצד אחד הגילוי של העבירות באמצעים חקירתיים הפך להיות פשוט יותר – אבל עם הכלים שעומדים בפני הרשות החוקרת, התביעה נתקלת בבעיה של הגשת הראיות לבית המשפט.

כללי הראיות ה"קלאסיים", לא צפו את התפתחות הטכנולוגיה בדבר סוגי הראיות הקיימות היום.

דוגמה טובה היא הכלל שמסמך מגיש רק מי שערך או השיג אותו. אם אנחנו מדברים על הודעה בפייסבוק, או בווטסאפ, מי שיכול להגיש את ההודעה לבית המשפט הוא מי שכתב אותה. אבל מה אם מי שלכאורה כתב את ההודעה אומר שהוא לא כתב אותה? או שהיא זוייפה? או אולי שונתה אחרי הכתיבה על ידי מישהו אחר?

אם כופרים בתוכן ההודעה או אפילו בכתיבתה הרי שצריך להביא מומחה אשר יעיד כי מדובר בהודעה שאינה ניתנת לשינוי, ו"טביעת האצבע" הטכנולוגית של מי שחושבים שכתב אותה היא מוחלטת. ברור לכל כי חלק מהאמצעים ניתנים לשינוי, ולא רק על ידי אדם ספםציפי, ובמקרים מסויימים לעולם לא נדע בדיעבד אם מישהו ערך או שינה את ההודעה, מכיוון שלא תמיד יש סימנים ייחודיים.

כך הרבה פעמים מוצאת את עצמה התביעה עם ראיות כתובות וחותכות, אבל כאלו שהיא לא יכולה להשתמש בהן.

את הסוגיה הזו חשוב להכיר, מכיוון שעל ראיות כאלו לא פעם יכול ליפול דבר, ותיק שלם. אם יש חייל או סניגור שלא בקיא בסוגיה או לא מתנגד להצגת ראיה מסויימת, היא תיכנס לתיק למרות שהייתה יכולה להיפסל!

על הסניגור המייצג במשפט להכיר את הסוגיות האלו, ואת דיני הראיות הקלאסיים, כדי להשתמש בהם, כמו גם בהתפתחותם לטובתו.

כרגיל מוזמנים לפנות בכל שאלה.

כותב המאמר, עו"ד אבי פינרסקי, הוא עו"ד העוסק במשפט צבאי ומשפט פלילי, אשר ייצג אלפי חיילים בפני בית הדין הצבאי ורשויות הצבא. בעבר שירת בסנגוריה הצבאית הראשית ובסנגוריה הצבאית המחוזית.

www.finarsky.co.il

לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לדוא"ל finarsky.adv@gmail.com  או בטלפון 053-3373105

חפשו אותנו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/FinarskyLaw

אין לראות במאמר ייעוץ משפטי פרטני אלא מידע כללי בלבד