כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
    נדרשת התעמקות בנושא העולם הדתי חרדי ,כל כך קרוב כל כך רחוק.
      11/11/14 12:10:

    סיפור לא קל לקריאה, אבל מעניין ומחייב עיון מדוקדק.

      11/11/14 09:39:

    יש לי מה ללמוד.

    על-----> רעידת אדמה, מסד עולם מאת יונתן יובל

    3 תגובות   יום שלישי, 11/11/14, 01:00

    קישור לסיפור


    זעמו של יאיר אלעזר לא צריך מושא כשם שאהבתו לאל לא זקוקה לאל. אמונתו בחוק;בסדר;בתיקון – כ”אחר הגדול” כה מושרשת, שגם במקומות בהם זועק העיוות, לזעקה יש תפקיד. הזעקה צריכה להישמע על ידי המאמין.יאיר אלעזר, גיבור הסיפור לא משלה עצמו שמדובר בהשערה בלבד שיש “תפקיד” ולחייו יש משמעות. אך הוא מוכן לשחק את משחק ההיגיון: א- השערה זקוקה להוכחה. ב- יאיר אלעזר הוא ההוכחה. שמו החדש שמע זעקת שמו הישן- משה שטרום ובוצע תיקון. לאחר התיקון עולמו מתפקד בתואם. משל ל”הקל הוא הנכון”. קריאה נכונה של השם שטורם מזמינה ריטוש השם. לאחר שהניסוי הצליח מרגיש יאיר אלעזר שעליו להרחיב את ראייתו, לא להסתפק בשמיעת זעקתו האישית, ולהביט על הכלל. הוא קונה אקדח מערבי ברמאללה כדי לעזור לחברו האמריקני, בוגר מלחמת וייטנאם, לבצע טיהור אתני סמלי. כיוון שהאמריקני יהיר מדי בשביל תכנון המבצע, יאיר אלעזר לוקח על עצמו את המשימה וקונה מפה. דווקא המפה, ייצוגה של עיר הקודש על הנייר, מקפיצה אותו שלב בהבנתם של החיים. הוא זונח את תוכניתו לעזור לאל על ידי טיפול בהלם/חינוך מחדש לאחר האנושי, למחללי הקודש בירושלים. מבט העל שמאפשרת המפה מוביל אותו למסקנה שאל לו לבזבז זמנו וזמן אל על זוטות. אם ברצונו לעלות מתיקון אישי לכללי, למה לא להסתפק באנושי הקטן. האויב האמיתי הוא הזמן, המצאת השטן. הפשטת הבעיה האנושית, התמקדותו בזמן כמחולל מעגלי סיבה-תוצאה שבגללם שקועה האנושות במדמנה משהה לו את התוכניות. הוא מאפשר לעצמו להמשיך להרהר על כך בסופשבוע. ביום שישי הוא פוגש באקראי בשוק את אחותו. זהו מפגש קריטי: עד כה, סוכני הרשע והעוול היו זכרים. טיפשותם וגסותם שקופים ליאיר אלעזר. המפגש עם אחותו (כנראה שמבוגרת ממנו, נושאת בעול הקיום של משפחתה, בלי היכולת והזכות להתבודד עם האל) מטלטל אותו שוב. הוא רוצה לשתף אותה בתובנותיו החדשות אך מזהה שיש פער בתקשורת בינם. האחות לא תוכל להכיל את התרגשותו. יאיר אלעזר נסוג אחורנית כדי לא להביך אותה וכדי להקל עליה- כך הוא יישאר עבורה בתחום הנורמאלי של ה”תימהוני”. יאיר אלעזר שנמנע מלהגיע למפגשי משפחה כדי להימנע מהאי-נעימות שלו, מסוגל עתה, להכיר באי-הנעימות אצל האחר, שלא קשורה אליו. המפגש עם אחותו ממיר את זעמו ליחס אישי לאדמה: הכלתה בתוכו, הכלתו בתוכה. סיפור חזק, דובר שפה עברית מקומית שורשית שנעה מתחת לעברית המעשית שאיתה בונים בניינים וכותבים עיתונים. בפער בין השפות מתאפשר ביטול האיום מ”האחר”: יאיר אלעזר לקורא והקורא ליאיר אלעזר 

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      lezuz
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין