צטט: שרון קדם 2008-02-19 21:06:54

מספרים על הדלאי למה, שנשאל כשהשתחרר מהכלא הסיני, האם היה

לו קשה?

תשובתו הייתה " פחדתי לאבד את החמלה על שוביי"

יש בך הרבה ממנו, את חזקה, את יודעת להיות רכה.

 

אני בא לשיעור

 

תודה נשמה...

ריגשו אותי המילים שלך...

הקפה עלי...

 

גילה

מספרים על הדלאי למה, שנשאל כשהשתחרר מהכלא הסיני, האם היה

לו קשה?

תשובתו הייתה " פחדתי לאבד את החמלה על שוביי"

יש בך הרבה ממנו, את חזקה, את יודעת להיות רכה.

 

אני בא לשיעור

 

 

צטט: ונוס 2008-02-17 09:33:50

גילו'ש יקרה ,

הכוכב העשירי לך , להאיר את יומך ,

ריגשת אותי עד מאד ...

הכאב הזה ייצא מתוכך

ויפנה מקום לאהבה חדשה,

וביום האהבה האמיתי שלנו

"טו באב" מאחלת לך להיות עטופה

באהבה ראוייה.

אוהבת ושולחת חיבוק ענקי

 

תודה חמודה שבאת וניצנצת....

במילים, כוכבים

וחיבוקים...

 

גילה

 

צטט: גילוש 6660 2008-02-16 20:06:54

 

צטט: feelings 2008-02-15 23:11:57

 

 

בכי , ילדה , בכי !

 

          טובות התובנות המתפתחות מתוך האבל  הזה.

 

השמים לא בוכים , הם סתם נופלים עלינו ועוזרים בשפעת המים , לנקות , לנקות, לנקות ולסדר  שביבי זיכרון וכאב למגירות המתאימות על מנת שנוכל להמשיך הלאה.

 

בלי תהליך נקיון וסידור ארונות אי אפשר להזמין אורחים חדשים הבייתה

{אמרה גלי שהיא לא פולניה בכלל :-)) }

 

מן הסתם הרבה עוברים את התהליך אבל את אמרת אותו טוב וסיפרת אותו יפה.

ויכוליות שגם עזרת להם בזה.

 

אז , תודה , בשם הבוכים  :-)

 

 

 

חולה עליך גלי....

תמיד מצחיקה אותי...

ואם עזרתי במעט...

דייני...

 

גילה

 

 

גמני ככה

          :-))

 

 

 

צטט: mania-nim 2008-02-16 22:25:41

אוף... איזה פוסט.

ואני שהמילים באות לי כל כך בקלות,

לא יכולה להגיב לו.

ריגשת אותי מאד.

מחבקת אותך בחום.

 

המקום בו נגמרות המילים...

ב ד י ו ק ....

שם...

 

תודה מתוקה...

גילה

גילו'ש יקרה ,

הכוכב העשירי לך , להאיר את יומך ,

ריגשת אותי עד מאד ...

הכאב הזה ייצא מתוכך

ויפנה מקום לאהבה חדשה,

וביום האהבה האמיתי שלנו

"טו באב" מאחלת לך להיות עטופה

באהבה ראוייה.

אוהבת ושולחת חיבוק ענקי

 

צטט: נאוה ו. 2008-02-16 12:39:14

גילה היקרה,

ריגשת אותי מאוד מאוד עם הפוסט הזה...מאוד מזדהה עם כל כך הרבה חלקים בו.

כל כך יפה התהליך הזה - שבו דרך הכתיבה, באופן שנראה מאוד ספונטאני - את מבינה, סולחת, מקילה, משחררת...

נפלא...וזה ממש בסדר לחוש את ה"נדנדה" הזו, וזה ממש בסדר להתאבל, ובאמת, בסופו של דבר - האהבה הישנה מתה, צריך לשחרר אותה, "לקבור" אותה - ולפנות מקום לאהבה חדשה.

 

מאחלת לך אהבה חדשה, נפלאה ומסעירה

בקרוב....:-)

 

שבת שלום, יקירתי,

שלך,

נאוה 

 

תודה יקירה...

תמיד כשאני קוראת את דבריך אני שומעת את המוסיקה

המתנגנת מהם....

וזה תמיד חם ונעים לאוזן....

 

שיהיה שבוע של הפתעות,

גילה

 

צטט: ~wings~ 2008-02-16 00:33:37

 

 

 

ולמה כך הרגשת דווקא בחג האהבה ? כי לימדו אותנו שהחג זוגי.

וכשאת לבד, את נזכרת במה שחסר לך.. ככה זה.

הכי מצחיק שיותר רווקים חוגגים את החג הזה, יותר כחשבון נפש,

ואילו זוגות שוכחים אותו יותר ויותר. והוא נועד להזכירם. לא כל כך בהצלחה.

לי היום הזה בכלל לא הזיז.. כנראה שהצלחתי למחוק אותו היטב.

 

ואת, עם חשבון הנפש שלך, הצלחת לגעת, לרגש ולהתחבר אל עצמך עד דק.

להרגיש.. כל תחושה ראויה. רק על ידי כל התחושות כולם, לומדים להצמיח תובנות שמחזיקות את המחר. ואחריו.

 

מרגשת !

מרגשת גם את בעצמך....

צודקת...

יש לי כל כך הרבה אהבות... אני באה מאהבה....

ויהיו עוד...

כי מי שיש בו אהבה... תמיד יפגוש באהבה....

 

שבוע נפלא,

גילה

מרגשת...

 

מקווה שיבוא אותו מישהו,

שיוכל להכיל אותך,

על כל המטען בנפשך...

מישהו ראוי...

 

 

שמחתי על ביקורך, ותודה

ליום האהבה אין ממש משמעות,

מקווה שתבוא אהבה שתוכלי לחוות כל השנה...

אוף... איזה פוסט.

ואני שהמילים באות לי כל כך בקלות,

לא יכולה להגיב לו.

ריגשת אותי מאד.

מחבקת אותך בחום.

 

צטט: גילוש 6660 2008-02-15 19:13:46

 

צטט: dee-dee 2008-02-14 19:00:03

יום האהבה הוא המצאה של תאגידים שמנסים להרוויח עלינו עוד קצת כסף. אף אחד לא יכול להגיד מתי לשמוח ומתי לאהוב. זה בא מבפנים, או שלא. ואם לא בא לך, אז יאללה. נפנפי. ותתאבלי, ותעשי כל מה שמתאים לך, כל הזמן.

פיצקית,,,,

והמעניין הוא.... שליום האהבה אין משמעות בעיני כשאני בתוך האהבה....

כשאני אוהבת....

כל יום הוא חג של אהבה....

 

גילה

ב-ד-י-ו-ק! גם אני ככה. לי לא ימכרו דובים ולבבות!

 

צטט: feelings 2008-02-15 23:11:57

 

 

בכי , ילדה , בכי !

 

          טובות התובנות המתפתחות מתוך האבל  הזה.

 

השמים לא בוכים , הם סתם נופלים עלינו ועוזרים בשפעת המים , לנקות , לנקות, לנקות ולסדר  שביבי זיכרון וכאב למגירות המתאימות על מנת שנוכל להמשיך הלאה.

 

בלי תהליך נקיון וסידור ארונות אי אפשר להזמין אורחים חדשים הבייתה

{אמרה גלי שהיא לא פולניה בכלל :-)) }

 

מן הסתם הרבה עוברים את התהליך אבל את אמרת אותו טוב וסיפרת אותו יפה.

ויכוליות שגם עזרת להם בזה.

 

אז , תודה , בשם הבוכים  :-)

 

 

 

חולה עליך גלי....

תמיד מצחיקה אותי...

ואם עזרתי במעט...

דייני...

 

גילה

 

צטט: לולי57 2008-02-15 21:18:21

היי שיר שכתבתי באחד הפוסטים שלי

יודעת שהיה לך קשה איתי,

יודעת שלא השתדלתי מספיק,

להשיג אותך, לגרום לך

לגעת בשמים בזמן שאתה

רצית לקטוף לי כוכב

יודעת שהיה לך קשה איתי,

שלקחתי אותך כמובן מאליו.

 

כתבת רגיש כנה לא משנה

מי עוזב הכאב זהה.

 

ערב טוב  

היי לולי...

יפה כתבת...

רק שאני השתדלתי יותר מדי

והתקשיתי להרפות...

אכן זה לא משנה מי עוזב ולמה...

הכאב הוא אותו הכאב...

רק כשכל אחד מעבד אותו אחרת...

 

גילה

 

צטט: מנורית 2008-02-15 20:57:21

לשחרר את הכעס שיש לי עליהם... על עצמי... כי הייתי ילדה ומישהו היה צריך לשמור עלי... לא יכולתי לשמור על עצמי יותר טוב ממה שעשיתי....

 

ועובדה - אני פה... והצלחתי הכי טוב שאני יכולה... וזה לא נראה רע...

 

מחשבות שעברו גם בראשי לא פעם...

תודה.

מחשבות הופכות למציאות...

והמקום של הכעס הופך למשימות עבודה ולדרך פעולה....

ואז - ההצלחה בטוחה...

תודה מתוקה,

שיהיה שבוע קסום,

גילה

 

צטט: jeck12 2008-02-15 20:10:43

גילוש,

 

כמה נכון מה שכתבת על יום האהבה שמורגש רק כשאין אהבה. מה שיש לנו הופך למובן מאליו ולא נחשב אחרי זמן מה. רק אשר אבד לי, קנייני לעד (רחל).

 

 

 

ברוך הבא אל מעוני...

חיכיתי...

אכן... אנחנו מעריכים את ערכו האמיתי של דבר רק לאחר

שאבד.... כמה חבל שצריך לאבד כדי להרויח....

 

תודה על הביקור...

גילה

 

צטט: elshir 2008-02-15 19:34:55

 

ריגשה אותי הכתיבה שלך

ואני עדיין חושבת שאהבה לא יכולה למות

היא באה היא הולכת,  אבל היא לא יכולה למות אף פעם

באהבה, אלה

אלה יקרה...

כל זמן ששמחת החיים עוד מניעה אותי קדימה,

האהבה נמצאת בתוכי...

וכשם הבלוג...

כל האהבות כולן.... יש בי הרבה

אהבה... והרבה שמחה...

 

שבת נפלאה,

גילה

 

צטט: חייצוק 2008-02-15 15:46:25

גילה יקרה!

באתי,היצצתי,קראתי,ונשביתי מהפוסט הנהדר שכתבת.

באמיתיות,כנות,המון קסם,רגש,ואוצר מילים  נפלא.

המשפט:"השמיים בוכים...גם אני רוצה דמעה לנקות את הנשמה"

קנה אותי.אחזיק אותו על לוח לבי.

עליתי אמש על קיברו של אבי ז"ל שנפטר בגיל צעיר לפני 47 שנים.

השמיים בכו יחד אתי, והדמעות זלגו מעיני וניקו את נשמתי.

סיפרתי לאבי כי הצלחתי לגשר על המיסכנות של ילדותי,והפכתי לאיש עסקים מצליח,ובניתי משפחה למופת, ורציתי אבא לגרום לך קצת נחת רוח אילו היית רואה אותנו מאושרים.

את בעצמך כותבת כי "הנדנדה הריגשית למעלה ולמטה". אל דאגה גילה, היא גם תעלה למעלה, ובו תבוא אהבתך!

חיים נחמן ביאליק כתב באחד משיריו:"אם יש אהבה בעולם, אייה אהבתי"...היא קיימת,היא לא מתה."מיים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא יישטפוה"

קבלי ממני חיבוק חם!

חייצוק

חייצוק,

קראתי אצלך בבלוג עליך וחיבוקך יקר לליבי....

תודה על המילים היפות, על הרגישות

ועל החברות...

יש אהבה בעולם.. מצאתי אותה כמה פעמים...

הפעם היא תמצא אותי...

 

גילה

גילה היקרה,

ריגשת אותי מאוד מאוד עם הפוסט הזה...מאוד מזדהה עם כל כך הרבה חלקים בו.

כל כך יפה התהליך הזה - שבו דרך הכתיבה, באופן שנראה מאוד ספונטאני - את מבינה, סולחת, מקילה, משחררת...

נפלא...וזה ממש בסדר לחוש את ה"נדנדה" הזו, וזה ממש בסדר להתאבל, ובאמת, בסופו של דבר - האהבה הישנה מתה, צריך לשחרר אותה, "לקבור" אותה - ולפנות מקום לאהבה חדשה.

 

מאחלת לך אהבה חדשה, נפלאה ומסעירה

בקרוב....:-)

 

שבת שלום, יקירתי,

שלך,

נאוה 

 

צטט: ...blue 2008-02-15 15:20:16

האהבה לא מתה גילוש, היא בת אל מוות,

לפעמים גם היא צריכה לשים ראש על כר ולנוח מעט, לאגור כוחות,

כדי לפעום בתוכך בקצב מטורף בבוא העת..

 

ריגשת אותי בפתיחותך ובכתיבתך היפה

 

שבת נפלאה :)

 

תודה חומד...

גם אתה ריגשת בתגובתך...

תמיד יודע להגיד את המילה הנכונה...

וכן... האהבה לא מתה...

זה רק מרגיש כאילו...

ואני כבר מחכה לתחושה הזאת המטורפת....

העלת בי געגוע... איזה כייף...

 

שבת קסומה,

גילה

 

צטט: דליה אלעזר 2008-02-15 13:28:04

הי גילה יקרה,

את פשוט מקסימה,

יכולת ההבעה שלך והשיתוף מראה על פתיחות,

ופתיחות היא הרי ליבלוב של פריחה! ועכשיו גם השקדיות פורחות במלא הדרן,

ושקדיות הן וורוד ולבן! הוורוד זו תשוקה פנימית עמוקה מתוך הייצר הנשי הגועש, ולבן זאת טוהר הנשמה שלך שבוחרת מה טוב עבורה!

 

אז מתוקה, מאחלת לך פריחה שכזאת בתוך הנשמה היפה, שהתכווצה לה בכדי להוציא מתוכה את המרה השחורה, ועכשיו שתחזור לרקוד עם כל ההוויה בגופה וב נפשה כאחד!

 

באהבה רבה, ואכן הפוסטים שלנו מדברים בדיוק על אותו הדבר!

דליה

 

איזו תגובה מרגשת דליה....

שמחה שהכרתי אותך....  התהליך מוכר... כמו בלידה מחדש...

כל פעם נולד בי עוד חלק....

אומרים שהיכולת שלנו להכיל נבנית מההתרחבות שלנו כל פעם שאנחנו לומדים עוד משהו על עצמינו... הכלת עצמינו וכמובן גם האחרים ירוויחו... 

 

שבת קסומה,

גילה

 

 

 

ולמה כך הרגשת דווקא בחג האהבה ? כי לימדו אותנו שהחג זוגי.

וכשאת לבד, את נזכרת במה שחסר לך.. ככה זה.

הכי מצחיק שיותר רווקים חוגגים את החג הזה, יותר כחשבון נפש,

ואילו זוגות שוכחים אותו יותר ויותר. והוא נועד להזכירם. לא כל כך בהצלחה.

לי היום הזה בכלל לא הזיז.. כנראה שהצלחתי למחוק אותו היטב.

 

ואת, עם חשבון הנפש שלך, הצלחת לגעת, לרגש ולהתחבר אל עצמך עד דק.

להרגיש.. כל תחושה ראויה. רק על ידי כל התחושות כולם, לומדים להצמיח תובנות שמחזיקות את המחר. ואחריו.

 

מרגשת !

 

 

בכי , ילדה , בכי !

 

          טובות התובנות המתפתחות מתוך האבל  הזה.

 

השמים לא בוכים , הם סתם נופלים עלינו ועוזרים בשפעת המים , לנקות , לנקות, לנקות ולסדר  שביבי זיכרון וכאב למגירות המתאימות על מנת שנוכל להמשיך הלאה.

 

בלי תהליך נקיון וסידור ארונות אי אפשר להזמין אורחים חדשים הבייתה

{אמרה גלי שהיא לא פולניה בכלל :-)) }

 

מן הסתם הרבה עוברים את התהליך אבל את אמרת אותו טוב וסיפרת אותו יפה.

ויכוליות שגם עזרת להם בזה.

 

אז , תודה , בשם הבוכים  :-)

 

 

 

 

צטט: מונה ניר גלעד 2008-02-15 09:03:29

 

וואוו,

אני נפעמת מהכנות שלך

אבל אחרי הקפה הראשון איתך

הכנות רק מפעימה אותי ובהחלט לא מפתיעה:-)

כן, יש שם משהו שעוד לא יצא....

הפרידה מאבא....

הפרידה ממנו...

ההשלמה עם אמא

ובעיקר - עם גליה הקטנה

זו שלא ידעה אחרת.

אז רגע לפני שהשבת נכנסת

רק מזכירה לך -

אני כאן!

חיבוק גדול

מונה שרצה לככב אותך.

 

היי חומד,

תודה על המילים, תודה על הקפה (תה..)

ותודה גם על הניצנוץ....

ברגע שמעיזים לשאול את השאלות...

התשובות מתחילות להופיע...

חיבוק בחזרה

ושבת קסומה,

 

גילה

 

 

היי שיר שכתבתי באחד הפוסטים שלי

יודעת שהיה לך קשה איתי,

יודעת שלא השתדלתי מספיק,

להשיג אותך, לגרום לך

לגעת בשמים בזמן שאתה

רצית לקטוף לי כוכב

יודעת שהיה לך קשה איתי,

שלקחתי אותך כמובן מאליו.

 

כתבת רגיש כנה לא משנה

מי עוזב הכאב זהה.

 

ערב טוב  

 

צטט: גלעד- מאמן 2008-02-14 21:03:58

סחתיין על האומץ ועל ההתבוננות...אהבתי

יום האהבה? לאהוב את עצמנו as is זה צו השעה (לפחות שלי).

חיבוק...

גלעד

כל כך מסכימה איתך...

האהבה הזאת שכל הזמן חיפשה חיזוקים חיצוניים מחליפה צורה.. לאהבה עצמית... עם החוזקות ועם החולשות....

ורק אם אאפשר לעצמי להיות לא מושלמת ולהתעמת עם הכעסים... זה יתאפשר...

תמיד שמחה שאתה מגיע...

 

גילה

לשחרר את הכעס שיש לי עליהם... על עצמי... כי הייתי ילדה ומישהו היה צריך לשמור עלי... לא יכולתי לשמור על עצמי יותר טוב ממה שעשיתי....

 

ועובדה - אני פה... והצלחתי הכי טוב שאני יכולה... וזה לא נראה רע...

 

מחשבות שעברו גם בראשי לא פעם...

תודה.

גילוש,

 

כמה נכון מה שכתבת על יום האהבה שמורגש רק כשאין אהבה. מה שיש לנו הופך למובן מאליו ולא נחשב אחרי זמן מה. רק אשר אבד לי, קנייני לעד (רחל).

 

 

 

צטט: sherry refael 2008-02-14 21:00:19

מקסימה אחת

 כמה אומץ יש לך ואיזו כנות.

תבוא גם תבוא החמלה,

 וגם האהבה

היא לא מתה אף פעם . 

אוהבת שלך שרי

 אזלו כוכבי חופן מליבי

יקירתי...

בפוסט הקודם אמרת...

נשמע שהספור נגמר לפני הסוף....

ואכן... לקחתי את מה שאמרת וחשבתי על זה....

וכמובן צדקת....

אז... תודה... תודה....

וכל זמן שיש בי אפילו ניצוץ קטן משמחת החיים שלי -

האהבה שלי לא מתה....

להיפך... היא מתחזקת....

 

גילה

 

צטט: mokile 2008-02-14 20:15:41

אני כל כך מבינה אותך... לרגע חשבתי כמה דומים הם בני האדם..כמה כאב זה דבר עמוק... שולחת לך חיבוק חזק ונותנת מהאופטמיות שעוזרת לי ללכת לישון בימים שכאלו... שמחר יום חדש... ובטוח השמש תזרח ותסתכלי על הדברים הקטנים שצמחו מאתמול בגינה... ותחייכי לעצמך שאיזה כייף שהגל הזועם הזה עבר...

 

ברוכה הבאה...

אכן בני האדם דומים... וגם התהליכים שלנו דומים....

זה יותר... זה פחות....

בהחלט אופטימיות עוזרת לעבור הכל יותר בסבבה....

הגל הזועם הוא מתנה... הוא הזדמנות לאוורר את הנשמה

מרעלים שנמצאים בה הרבה יותר מדי זמן....

 

שבת ברוכה,

גילה

 

צטט: אביה אחת 2008-02-15 07:43:14

תבוא אהבה חדשה -

 

ועובדה - את פה... והצלחת הכי טוב שאת יכולה... וזה לא נראה רע... :)

יפה כתבת

תודה חביבה...

שמחתי להכיר...

ושמחתי שקפצת לבקר....

 

גילה

 

 

ריגשה אותי הכתיבה שלך

ואני עדיין חושבת שאהבה לא יכולה למות

היא באה היא הולכת,  אבל היא לא יכולה למות אף פעם

באהבה, אלה

 

צטט: dee-dee 2008-02-14 19:00:03

יום האהבה הוא המצאה של תאגידים שמנסים להרוויח עלינו עוד קצת כסף. אף אחד לא יכול להגיד מתי לשמוח ומתי לאהוב. זה בא מבפנים, או שלא. ואם לא בא לך, אז יאללה. נפנפי. ותתאבלי, ותעשי כל מה שמתאים לך, כל הזמן.

פיצקית,,,,

והמעניין הוא.... שליום האהבה אין משמעות בעיני כשאני בתוך האהבה....

כשאני אוהבת....

כל יום הוא חג של אהבה....

 

גילה

 

צטט: אורית גפני 2008-02-14 18:37:31

גילה יקרה - זה לא סתם יום האהבה - אצלך זה יום התובנות והמודעות. יום שאת שוטפת בו שאריות ושרידים שמה שאינו דרוש לך עוד, ויוצאת טהורה ונקיה לדרך חדשה.

 

שתהיה לך דרך נפלאה !

את יודעת אורית...

זה מרגיש כמו אחרי לידה... כשהבטן עוד נורא רגישה... כמו אחרי ניתוח... ויודעים שמשהו מאד מרגש קורה... ואת חלק ממנו....

 

תודה מתוקה... ושוב מזל טוב,

גילה

גילה יקרה!

באתי,היצצתי,קראתי,ונשביתי מהפוסט הנהדר שכתבת.

באמיתיות,כנות,המון קסם,רגש,ואוצר מילים  נפלא.

המשפט:"השמיים בוכים...גם אני רוצה דמעה לנקות את הנשמה"

קנה אותי.אחזיק אותו על לוח לבי.

עליתי אמש על קיברו של אבי ז"ל שנפטר בגיל צעיר לפני 47 שנים.

השמיים בכו יחד אתי, והדמעות זלגו מעיני וניקו את נשמתי.

סיפרתי לאבי כי הצלחתי לגשר על המיסכנות של ילדותי,והפכתי לאיש עסקים מצליח,ובניתי משפחה למופת, ורציתי אבא לגרום לך קצת נחת רוח אילו היית רואה אותנו מאושרים.

את בעצמך כותבת כי "הנדנדה הריגשית למעלה ולמטה". אל דאגה גילה, היא גם תעלה למעלה, ובו תבוא אהבתך!

חיים נחמן ביאליק כתב באחד משיריו:"אם יש אהבה בעולם, אייה אהבתי"...היא קיימת,היא לא מתה."מיים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא יישטפוה"

קבלי ממני חיבוק חם!

חייצוק

האהבה לא מתה גילוש, היא בת אל מוות,

לפעמים גם היא צריכה לשים ראש על כר ולנוח מעט, לאגור כוחות,

כדי לפעום בתוכך בקצב מטורף בבוא העת..

 

ריגשת אותי בפתיחותך ובכתיבתך היפה

 

שבת נפלאה :)

הי גילה יקרה,

את פשוט מקסימה,

יכולת ההבעה שלך והשיתוף מראה על פתיחות,

ופתיחות היא הרי ליבלוב של פריחה! ועכשיו גם השקדיות פורחות במלא הדרן,

ושקדיות הן וורוד ולבן! הוורוד זו תשוקה פנימית עמוקה מתוך הייצר הנשי הגועש, ולבן זאת טוהר הנשמה שלך שבוחרת מה טוב עבורה!

 

אז מתוקה, מאחלת לך פריחה שכזאת בתוך הנשמה היפה, שהתכווצה לה בכדי להוציא מתוכה את המרה השחורה, ועכשיו שתחזור לרקוד עם כל ההוויה בגופה וב נפשה כאחד!

 

באהבה רבה, ואכן הפוסטים שלנו מדברים בדיוק על אותו הדבר!

דליה

 

וואוו,

אני נפעמת מהכנות שלך

אבל אחרי הקפה הראשון איתך

הכנות רק מפעימה אותי ובהחלט לא מפתיעה:-)

כן, יש שם משהו שעוד לא יצא....

הפרידה מאבא....

הפרידה ממנו...

ההשלמה עם אמא

ובעיקר - עם גליה הקטנה

זו שלא ידעה אחרת.

אז רגע לפני שהשבת נכנסת

רק מזכירה לך -

אני כאן!

חיבוק גדול

מונה שרצה לככב אותך.

תבוא אהבה חדשה -

 

ועובדה - את פה... והצלחת הכי טוב שאת יכולה... וזה לא נראה רע... :)

יפה כתבת

 

צטט: איימי - לי 2008-02-14 18:25:05

גילה יקירתי את כל כך מרגשת עם הפוסט הזה, אני ממש מרגישה כאילו אני כתבתי אותו.

אני מכירה את ההרגשה של הנפילה, את הרגישות הזאת שמציפה פתאום..

הגעגוע והרצון להיות לצד משהו שיאהב, יחבק וינחם.

אני בטוחה שאת תתגברי ותהיי חזקה יותר.

 

שולחת לך הרבה אהבה,

ומאחלת לך רק אושר.

וכוכב לדרך חדשה.

 

נתי

נתי יקרה...

אז את בודאי מבינה... זה לא עננים ולא דיכאון...

להיפך... הכל בסדר ביומיום....

ורק גוש שמסרב לצאת ולהשתחרר עוצר את

הזרימה... מצידי לבכות שבוע... להוציא הכל ולהמשיך....

רק שיצא כבר....

 

סוף שבוע נפלא..... הבן שלי מגיע....

גילה

 

צטט: רותי כץ 2008-02-14 17:11:08

גילה

מאד מזדהה אתך. פרדות הן קשות וגם כשחושבים שמתגברים יש נפילות. מותר וחשוב להתאבל ולבכות ולקבל את הכאב. גם אם את מאמנת ויודעת דברים את לא מוגנת מהכאב והגעגועים. מאחלת לך טוב ושולחת חיבוק והרבה אהבה

רותי

 

תודה רותי...

זה בא בגלים... והחדשות הטובות...

שאחרי כל גל כזה...

בא גל שמביא צמיחה ורגיעה....

 

חיבוק בחזרה,

גילה

 

צטט: רונית.ו. 2008-02-14 15:31:57

הגשם מטהר את האויר... מנקה.... משקה... מרענן.... מחייה...

 

קוראת אותך יקירה....

מזדהה עם מילותייך.... מבינה... מכילה....

אוהבת אותך.......

ומרגישה.....

אותך.....

 

}{

 

 

הגשם... אני אוהבת את הימים האלה...

ריח של נקי...

ריח של התחדשות...

 

תודה ילדה יפה.... על המילים החמות.....

גילה

 

 

 

 

 

סחתיין על האומץ ועל ההתבוננות...אהבתי

יום האהבה? לאהוב את עצמנו as is זה צו השעה (לפחות שלי).

חיבוק...

גלעד

מקסימה אחת

 כמה אומץ יש לך ואיזו כנות.

תבוא גם תבוא החמלה,

 וגם האהבה

היא לא מתה אף פעם . 

אוהבת שלך שרי

 אזלו כוכבי חופן מליבי

אני כל כך מבינה אותך... לרגע חשבתי כמה דומים הם בני האדם..כמה כאב זה דבר עמוק... שולחת לך חיבוק חזק ונותנת מהאופטמיות שעוזרת לי ללכת לישון בימים שכאלו... שמחר יום חדש... ובטוח השמש תזרח ותסתכלי על הדברים הקטנים שצמחו מאתמול בגינה... ותחייכי לעצמך שאיזה כייף שהגל הזועם הזה עבר...

יום האהבה הוא המצאה של תאגידים שמנסים להרוויח עלינו עוד קצת כסף. אף אחד לא יכול להגיד מתי לשמוח ומתי לאהוב. זה בא מבפנים, או שלא. ואם לא בא לך, אז יאללה. נפנפי. ותתאבלי, ותעשי כל מה שמתאים לך, כל הזמן.

גילה יקרה - זה לא סתם יום האהבה - אצלך זה יום התובנות והמודעות. יום שאת שוטפת בו שאריות ושרידים שמה שאינו דרוש לך עוד, ויוצאת טהורה ונקיה לדרך חדשה.

 

שתהיה לך דרך נפלאה !

גילה יקירתי את כל כך מרגשת עם הפוסט הזה, אני ממש מרגישה כאילו אני כתבתי אותו.

אני מכירה את ההרגשה של הנפילה, את הרגישות הזאת שמציפה פתאום..

הגעגוע והרצון להיות לצד משהו שיאהב, יחבק וינחם.

אני בטוחה שאת תתגברי ותהיי חזקה יותר.

 

שולחת לך הרבה אהבה,

ומאחלת לך רק אושר.

וכוכב לדרך חדשה.

 

נתי

גילה

מאד מזדהה אתך. פרדות הן קשות וגם כשחושבים שמתגברים יש נפילות. מותר וחשוב להתאבל ולבכות ולקבל את הכאב. גם אם את מאמנת ויודעת דברים את לא מוגנת מהכאב והגעגועים. מאחלת לך טוב ושולחת חיבוק והרבה אהבה

רותי

הגשם מטהר את האויר... מנקה.... משקה... מרענן.... מחייה...

 

קוראת אותך יקירה....

מזדהה עם מילותייך.... מבינה... מכילה....

אוהבת אותך.......

ומרגישה.....

אותך.....

 

}{