היא מחכה לי כמו ילדה קטנה נרגשת מחוץ לבית על שפת המדרכה למה עובר לי בראש שאולי התלבשה לכבודי? והפנקס הזה שלה, השחור, מה היא רושמת שם עליי? במבט שני זה לא פנקס טיפוסי, זה ספר סקיצות, משוחרר מטורים או שורות. אני לא סותם את הפה, איך כבר עברה שעה וחצי? כל כך תלוש ומוזר לדבר בסוף על כסף.
לא הייתה שניה של שקט שם בחדר הזה ולא ברור מי כאן עושה פסיכואנליזה למי
פרויד בטח מתהפך בקברו, אבל למי אכפת? אני מצאתי.
|