מאת פרופסור רפי אלדור

מאמר זה מנתח את הקשר בין הניגזרים  לבין המסחר המבוצע באופן מלא על כל שלביו על ידי מחשב זה הנקרא "אלגוטריידינג".

בשנים האחרונות שינתה הטכנולוגיה את הצורה שבה מתבצע המסחר בבורסות השונות ובבנקים. במקום מסחר המבוסס על סוחרים אנושיים אנו רואים מסחר ממוחשב בלבד ללא מגע יד אדם (אוטומטי). נוצר מושג חדש הנקרא "מסחר בתדירות גבוהה" להלן HFT - High Frequency Trading). אלו פעולות רבות שמתבצעות במהירות גבוהה וכל אחת מהן יוצרת רווח קטן והרווח המצטבר מכולן הוא גדול. HFT מצד אחד משפר את הנזילות בשווקים ומצד שני דוחק חלק מהמסחר האנושי מן השווקים. כך למשל, בארצות הברית למעלה ממחצית פקודות ניתנות על ידי תוכנות מחשב אוטומטיות (מכונות) ללא קבלת החלטות אנושיות. כלומר ההחלטות הן של תוכנות מחשב.

לשם ביצוע יעיל של מסחר זה, אלגוטריידינג, דרושים ארבעה מרכיבים:

א.נוסחאות מתמטיות שניתן לתכנת אותן

ב.מחשבים לביצוע התוכנות

ג. מסחר רציף בהיקף גדול (שוק עמוק)

ד. עמלות נמוכות

דוגמאות רבות לנוסחאות שניתן לתכנת אותן ולהשתמש בהן למסחר אלגוריתמי מופיעות בספר שכתבתי הנקרא "אופציות , חוזים עתידיים וניהול סיכונים".

לדוגמה, בפרק השני  בספר, העוסק בתמחור חוזים עתידיים, הוכחנו שתי נוסחאות בהן מתמחרים את המחיר הנקוב בחוזה העתידי (2.1 ו -2.2).למעשה, כבר בשנות ה-70, כאשר ניידו את מטבעות החוץ ואת שערי הריבית, החלו להשתמש בנוסחה 2.2 המופיעה בספר זה.

לאחר מכן, בשנות השמונים, החלו להיווצר תנאים טובים למסחר אלגוריתמי: התפתח המחשוב ובחלק מהבורסות המסחר הפך לרציף ולממוחשב וכן הופיעו  מכשירים פיננסים נוספים ששימשו כר דשא נרחב לביצוע מסחר אלגוריתמי.

יש לציין כי בחודש נובמבר בשנת 1999 הפכה הבורסה בתל אביב לבורסה ממוחשבת לגמרי, וכך ניתן לבצע פעולות של מספר אופציות ונכסי בסיס באופן סימולטני ולהקטין את סיכון אי הביצוע של פקודות המסחר.

נוסחאות 1 ו 2 תוכנתו בשנות השמונים של המאה הקודמת, ומאז ועד היום משתמשים בתוכנות מחשב (אלגוטרדינג) על מנת שכל סטייה מנוסחאות אלה תגרור פעולות מסחר אשר מצד אחד ייצרו רווח ארביטרז' לסוחר ומצד שני תחזור נוסחה זו לשיווי משקל, דהיינו תתאמת הנוסחה.

בנוסף לכך, בנוסחת PCP, המופיעה בפרק 4, התרחש תהליך דומה. כל סטייה מנוסחה זו גרמה לפעולות מסחר שהחזירו, מצד אחד את השוק לשיווי משקל ומצד שני הניבו רווח למבצע פעולת המסחר. הרווחים  שנוצרו נקראים "רווחי ארביטראז'" דהיינו – רווחים ללא השקעה וללא סיכון.

באופן תיאורטי, ניתן להשיג רווחים אלו ללא סיכון כלל כאשר הפעולה מתבצעת בצורה סימולטנית בכל המכשירים הפיננסיים ובכל השווקים ומקבלים באופן מידי אישור על הביצוע. תהליך הוצאה לפועל שכזה הוא נדיר ולפיכך רוב העסקאות נושאות סיכון תפעולי קטן מאוד. למרות זאת, רבים קופצים על כך וכל מי שנמצא קרוב יותר לבורסה פיזית,  ולו היתרון במקרוני שנייה ויכול לבצע את הפעולה שמחזירה את השוק לשיווי משקל תוך כדי הפקת רווח לעצמו, ,מבצע את הפעולה ראשון.

יש לציין, שכאשר המסחר אינו משוכלל וממוחשב קיימת אפשרות שיתבצעו רק חלק מהפקודות, ואז המשקיע נוטל סיכון של אי ביצוע שעלול לגרום להפסד.

בנוסף לכך, מבחינים היום בין המונחים הבאים: "ארביטראז' טהור" שהוא הארביטראז' אליו התייחסנו בספר זה (כל הנוסחאות המתארות לעיל והחריגה מהן שהביאה לרווחי ארביטראז' – רווח ללא השקעה וללא סיכון). לעומת המונח החדש של "ארביטראז' סטטיסטי" הנובע מאנומליות בשוק ההון שאינן בהכרח מביאות ל-100% רווח כמו בארביטראז' טהור, אלא לאחוזים גבוהים של סיכויים לרווח (51% - 99%).