זה רגע שקט, אני ואמא בעולם שהוא רק של שתינו.
אני מתרחקת קצת והיא מחייכת אלי ברוגע, ואני חושבת לעצמי, את זה אני לא אכניס לאף תא כוורת. זה יישאר לרחף לו תמיד איתי. אם כבר יש לי זיכרון כזה שלא מותיר לי לשכוח כלום, אני אשתמש בו לטובתי.
אני מסתכלת על אמא שלי. חרטה גדולה נשטפת בי. "אני מצטערת.. לא התכוונתי להיות מגעילה ככה". ד"ר ג'יזס מביט בי מודאג. "מה?" אני שואלת אותו. "תגידי, מה הרגשת בפנים כשיצא לך לדבר ככה?" "לא יודעת. זה יצא ככה בלי שתכננתי. כעסתי פתאום נורא. למה?" "את יודעת שלפעמים יש אנשים שנפגעים בראש, ואז משתנה להם משהו במח, והם מראים פתאום שינויי אישיות? יכולים להיות להם התקפות זעם, או פרצי בכי בלתי נשלטים. וזה לגמרי בגלל שמשהו השתנה להם במח שלהם". "נו, אני סוג של פגועת מח.."
משתרר שקט.
זה מה שנקרא ריפריימינג.
|
coremoran
בתגובה על געגועיי לאוסטרליה
coremoran
בתגובה על חוזרת עם חיים אחרים
coremoran
בתגובה על יש לנו גולם במעגל
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
להשיג בחנויות התמיסות הייחודיות!
איזה צבע תמיסה את רוצה? איזה מרקם? איזה טעם? לכמה זמן השפעה? נרקח לך אחת מיוחדת!
כי אם בנאדם הוא בד"כ רגוע, אז התפרצויות זעם הן שינוי... בכל מקרה, תמיסה כזאת נשמעת להיט! איפה משיגים? :-)
כוכב תמיד עוזר, ד"ר!
האמת שיש משהו בזה שזה מזכיר את שחף - הוא נאלץ כל הזמן לחוות דברים שלא שלו, והיא נאלצת כל הזמן לחוות מחדש דברים שהגיע זמנם להתפוגג...
למה אם מתפרצים בזעם זה סימן לשינוי האישיות?
איך אפשר אחרת להתמודד עם כל הזכרונות והתסכול הזה?
הייתי קונה לה איזה תמיסה לשכחה שאפשר לקחת פעם בשבוע ככה, להירגע לסוף שבוע לפחות...
קודם כל, מה את חושבת לך? שאם למכה הזו יש שם (ריפריימרינג - אמרת?) אז זה מרגיע יותר?
וחוץ מזה: זה מזכיר לי תסמינים של שחף ("מה אתה רוצה, שוב פעם, מהשחף הזה?" אני שומע אותך - אומרת).
וחוץמזה, אולי הבעיה היא בכלל לא "המכה בראש" אלא שאת מצטערת יותר מדי.
סטייק על האש, והכל נעלם. (אמר דוקטור יוסי מנטרה ידועה).
כוכב - יעזור?