מעמד האישה
פוסטים אחרונים
- פרשת השבוע שמות 16/1/20
- פרשת ויגש 2/1/20
- פרשה השבוע "מקץ" 27/12/19
- חג חנוכה שמח 22/12/19
- פרשת השבוע "וישב" 19/12/19
- פרשת השבוע "וישלח" 12/12/19
ארכיון
״נקום נקמת דם עבדיך השפוך״...
אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם וְאַל יְהִי מָקום לְזַעֲקָתָם, עַד אֲשֶׁר יַשְׁקִיף ה' מִשָּׁמַיִם, וְיָחוּס עַל עַמּו אַרְצו וְנַחֲלָתו. זְכוּתָם תַּעֲמד לְיִשְׂרָאֵל וּלְאַרְצו, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ הַכָּתוּב: הַרְנִינוּ גּויִים עַמּו כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקּם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֵּר אַדְמָתו עַמּו.
דברי מזמור קכא:
שיר למעלות: אשא עיניי אל ההרים מאין יבוא עזרי.
רוּחַ ה' תְּנִיחֵם בְּגַן עֵדֶן עִם כָּל נַפְשׁות הַצַּדִּיקִים וְהַצִּדְקָנִיּות הַשּׁוכְבִים עִמָּהֶם בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחות וְנאמַר אָמֵן.
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה באמת רצח מעורר חלחלה - קשה למצוא מילים ובכל זאת.
1. אם זיכרוני אינו מטעני נדמה לי ש-5 איש נרצחו באירוע הזה. אני מאוד מקווה שמדובר בטעות הקלדה כי ההבדל המרכזי בין הקרבן החמישי לשאר הקרבנות הוא המוצא הלא יהודי שלו.
2. קצת פחות ועדיין מזוויעה תרבות השמחה לאיד והשמחה למוות - כאשר פלסטינים חוגגים רצח של חפים מפשע (משהו שהפך כמעט למנהג). אני מזכיר את המחלוקת בדבר המקור לתופעה: האם המקור לתופעה הקשה הזו היא המוצא הערבי של החוגגים, או הנסיבות - ובמיוחד מלאכת זריעת השנאה באזורנו. למי שמתחלחל (כמוני) מהנוהג הנורא הזה שווה להזכיר בשמחה אחרת - את השמחה שהייתה אצל חלק מהציבור שלנו אל מול פטריות העשן (לאחר ההפצצות) בעזה. מצד אחד להבדיל אלף אלפי הבדלות. מצד שני נדמה לי שגם זו הוכחה שכשזורעים שנאה קוצרים מוות.
3. ואם בזריעת שנאה עסקינן - שווה להיזכר בהספד של אחד הנרצחים (היהודים) - בוא נאמר משפט מעורר ההשתהות: "אנחנו לא רוצים נקמה". בעייני לאותם מספידים יש שאר רוח ואומץ יותר מכל "אלוהי הנקמות". לעניות דעתי אחד ממפוחי השנאה הגדולים ביותר באזורנו היא הנקמה, או כמו שאמר מהטמה גנדי - "עין תחת עין וכל העולם יתעוור". זה לא אומר שאנחנו צריכים "להושיט את הלחי השנייה". חשוב להגן על עצמנו - ומותר להעניש על מנת להרתיע - אבל הרצון לעונש כדי למלא את יצר הנקמה... אלוהים ישמור.
4. וגם הפעם (אך במידה פחותה - תודה לאל) יש מי שמושיט אצבע ומאשים את ראשי המדינה ברצח. בעייני זו תופעה מגונה - שאינה יודעת להבחין בין אחריות לאשם. אפשר להתווכח ויכוח נוקב מהי הדרך הנכונה להפסיק (או לפחות לצמצם) את התופעה הנוראה הזאת - אבל ליחס למי שלא פועל על פי אמונתך אשמה (שלא לדבר על זדון) הוא בעייני מנהג נורא (בטח שהוא מתקיים אל מול הקברים הפתוחים).
אחרון - אני נזכר בתפילת היזכור החילונית לחללי צה"ל - שמסתיימת במילים - "במותם ציוו לנו את החיים". נדמה לי שהיא מתאימה גם למקרים אלו - האם מותם הנורא של האנשים הללו ינחה אותנו לחיי שנאה ונקמה - או שהוא ינחה אותנו לחפש כיוון אחר לחיים?
ממש מזעזע!
כששמעתי על האירוע הנשמה שלי בכתה
איבדנו את כושר ההרתעה, צריכים לגרש את משפחות המפגעים
להרוס את בתיהם ולמנוע מהם לקבל כספים ( ביטוח לאומי) מהמדינה.
לו יהודי היה עושה משהו בתחום מסגד כל העולם היה קם נגדנו
יהי זיכרם ברוך, השם יקום את דמם
עד שהממשלה תנקוט צעדים נוקשים
כמו סגר..הריסת בתי המחבלים וגרוש
משפחות המחבלים לעזה...
ואולי גם לתקוף בעזה את החמאס..
אך הפעם עד הסוף.