״בגדתי״ בחבר שלי היום. בבן זוג שלי. אולי זו הסיבה שהחלטתי להתחיל לכתוב פה. סתם לפרוק פה עול. להתעלל בכם קוראיי הנחמדים בסבל שלי. 

אני אוהב אותו, אהבת אמת, אפשר לטעון גם שהוא אהבת חיי, הוא גם האהבה הראשונה שלי, הבנאדם הראשון שאהבתי, זאת אומרת אחרי ההורים שלי והאחים והחברים שלי וכל השאר (אם הייתי אוהב אותם כמו שאני אוהב אותו אז זה היה ביזארי מדי), הוא בעצם לימד אותי לאהוב. 

נכנסתי לגריינדר. התחום האפל, אותה אפליקציה ארורה שהופכת אותנו לטיפשים יותר. אני לא יודע למה נכנסתי, אולי זה לריגוש הקל, אולי זה אותו מזרק שמתחבר לך ישר לאגו, אולי זה הגרידי שבי, בנו, שלא מוכן להסתפק בדבר אחד טוב שקורה לך ואתה כבר מחפש את הדבר הבא. למה אנחנו לא יכולים להגיד תודה על מה שאנחנו ופשוט לסתום את הפה. 

יש מצב שהפכנו לחזירים? זאת אומרת מה יכולתי לבקש עוד, אני אוהב ונאהב, הסקס נהדר, הוא נהדר, אני נהדר איתו.

ואז קבעתי איתו. עם אותו חזיר גרידי כמוני. למה? גם לזה אין לי תשובה, הלוואי והייתה לי. בכלל קבעתי להפגש עם אותן שתי בנות שהאות הראשונה שלהם בשם הוא ע״ , לשבת על פייסל גדול בגשם, כוס תה עם נענע ולרכל בערך על כל אותם אנשים מעצבנים. ועוד יש לי סופר הלילה, אז בכלל מה חשבתי לעצמי?

אוקיי, אז נעזוב את איך הוא גילה, זה רק הוכיח לי כמה אני טיפש, אותו חזיר גריינדר, וגם שהעולם קטן מדי. אימאלה.

אבל הוא גילה. מסתבר שזה כואב. לשנינו. לא הערכתי את זה נכון כנראה, כי אני בטוח שכמו שזה כאב לי אצלו זה היה בכמה רמות מעל. הוא בכלל בניו יורק, רק חווה איזה אובדן, ובמקום להיות שם בשבילו אני הולך ועושה שטויות מאחורי הגב שלו. ֿֿ

אז רגע, הוא דייל, דייל 2 ליתר דיוק. הוא עכשיו אותה עיר שלעולם לא ישנה, ובמקום לגרום לו נחת אני סתם מעיק עליו. דיברנו אז בסקייפ, שעה, ראיתי אותו מולי, הרגשתי אותו כאילו הוא מולי, ברמה שאפילו לא הצלחתי להסתכל על המסך מרוב בושה. דיברנו, הוא כנראה אוהב אותי מדי, לא יודע למה, שהוא סתם שיחק אותה כועס, עשה את עצמו צועק עלי, אבל הוא לא כעס עלי, היה לו את אותו מבט אכזבה בעיניים שריסק אותי למטה. 

אז אני יודע שזה נשמע קלישאתי מדי אבל הוא פשוט לא כעס אלא התאכזב, זה גמר אותי. 

אוח, למה אנחנו סתומים?

אז החלטתי להתיישב מול המסך, עם סווצ״ר ארוך של מועדון ספורט אשדוד לנוער, עם אותם שני ספלים של שוקו חם שאותו דייל 2 אהוב הביא לי מאותה ממלכה מאוחדת, עם כמה פלייליסטים שיש לאותה אפליקציה ירוקה להציע לי, וכתבתי את שעל ליבי.

באמשלכם, תאהבו, תהנו. זהו.