
היום לכל הדעות היה יום גשום. אני אוהבת ימים גשומים. אני אוהבת חורף.
הבוקר כשנסענו על כביש 1 מכיוון מודיעין לתל אביב השמים היו קודרים. היתה תחושה שאנחנו נוסעים לחושך. המראה היה מרתק. וכשהתקרבנו ונכנסנו לחושך, העננים התחילו לדבר אלי. הם שינו צורה. הוצאתי את המצלמה ותוך כדי נסיעה הנצחתי אותם. עצרתי את הזמן ואת תנועת העננים. התרגשתי.
אחר הצהריים נסענו לירושלים. הערפל כיסה את הארץ. הכל היה אפור. מכוניות עם וינקרים מהבהבים נסעו לפנינו ומאחורנו. יכולנו רק לנחש מהו הנוף הפרוש לצידי הכביש.
ובלילה ירדנו מירושלים לכיוון מודיעין. גשם חזק ניתך. הכביש היה רטוב. והאורות הנפלאים, ושוב הוצאתי את המצלמה וצילמתי.
אנחנו לא ירושלמים. כשאני מצלמת ושבויה בקסמים של אורות וצבעים, ה GPS הפנימי שלי עובד, וכך אני מצליחה לגלות שטעינו בדרך. הרווחתי עוד כמה דקות של צילום, כי איבדנו את הדרך....
כך חגגנו את יום האהבה
באהבה עופרה
|
RONISAGIV
בתגובה על NLP לשיפור החיים
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה טאקילה.
שמחה שבאת לבקר
באהבה
עופרה
נפלא הגשם שלך.
שבוע טוב.
למה לא
תודה על התגובה.
באהבה
עופרה
היי עדינה
רציתי לענות אתמול, אך המחשב שלי ואולי דה מרקר ואולי בורא עולם החליטו אחרת...
אז עכשיו אני עונה.
את בעיית הקור אני פותרת בשכבות.
ואני מאוד אוהבת את החורף.
באהבה
עופרה
היי חייצ'וק,
אכן, אהבה שאינה תלויה בדבר. כשלומדים להתחבר אליה, כל אהבה מבחוץ היא בונוס.
באהבה
עופרה
היי רינת
ככה זה כל אחד מאמץ לו הדברים
שעושים לו הכי כייף
היו תקופות שזה מה שגם אני עשיתי....
באהבה
עופרה
אילנה יקירה
תודה על התגובה.
ואת הקור אני פותרת בשיטת השכבות.
שבת שלום
עופרה
תודה ריקי
באהבה
עופרה
עופרה'לה יקירתי,
כל כך לא מתחברת לגשם, תמיד הוא בא לי עם קונוטציה של קור. ואני לא חברה של חורף, קור וגשם,
אני מחפשת את השמש, פורחת ונהנית בשמש.
אבל אני לא חשובה פה, מה שחשוב שלך זה עשה טוב ובילית את היום בכיף ועם המון אהבה.
קבלי תוספת אהבה ממני,
עם חיבוק ונשיקה.
עדינה
לעופרה"לה!
פוסט ייפה. ללמדנו כי האהבה פנים רבות לה.מעבר לאהבת גבר לאשה את מגלה את האהבה לעננים,לגשם.כתבה לך חברתך גילוש כי אצלה בחג האהבה "השמיים בוכים היום".אצלך על אף הקדרות שבעננים ובגשם השוטף את מגלה את האהבה פושטת צורה ולובשת צורה.זוהי אהבה שאינה תלוייה בדבר.השמיים האירו לך פניהם.
יישר כח!
חייצוק
עופרה היקרה,יפה שאת רגועה בדרכים
ומסתכלת מכל עבר על הטבע שמשנה את גווניו.
כשאני בדרכים אני שמה מוזיקה בפול ווליום וחושבת על
הגברים המזדמנים לחיי....ככה זה כל אחד מאמץ לו הדברים
שעושים לו הכי כייף. אז כוכב מטפס על ענן ממני בחום
רינת
אהבתי מאוד מאוד את התמונות.
ממש מקסימות.
ב"ה
עופרה'לה יקירתי
תודה ששיתפת, נשמח / אשמח לראות בבלוג גם תמונות.
גם אני אוהבת גשם ולא אכפת לי שירד מדי פעם בקיץ.
אבל אני לא סובלת קוררררררררררר
המשך שבת נפלאה
אילנה
תודה יקירה.
האמת היא שזה היה כמו לרקוד. להביט מסביב ולהנציח.
באהבה
עופרה
נותנים לך מצלמה בידים ואת מראה לכלונו את הקסם שקיים שם
תמשיכי כך
חיבוק
שרי,
תודה על התגובה.
וברשותך פיזרתי את חופן כוכבייך מסביבי, שיאירו את ליילי.
באהבה
עופרה
ערב טוב לבנה
העננים שלי מוסרים תודה.
אני לא בטוחה שבפוסט הצלחתי לתאר כמה הם ריתקו אותי הבוקר.
זה היה מדהים.
באהבה
עופרה
מרתק עננים.
יופי של פוסט.
נגמרו כוכבי
חופן מליבי לך עופרלה
שלך שרי
עופרה יקרה
אני תמיד מביטה בעננים וחושבת על כך שהצורות שלהם אף פעם לא חוזרות
על עצמן...העננים מרתקים אותי בתנועה שלהם, בצבעים ובשוני...
כיכבתי את העננים שלך...
ערב נפלא
לבנה
היי ציונה
שבויה בקסמי המצלמה ויודעת לעשות מלימון לימונדה...
כוכב מנצנץ...כי מגיע!
שלך באהבה, ציונה
איזו תגובה מחממת לבבות.
לא הספקנו לדבר אתמול, אבל אני חושבת שאם נשב ונדבר נגלה עוד הרבה דברים משותפים חוץ מהקלקות על המצלמה.
באהבה
עופרה
עופרה יקרה,
פוסט מדליק ומחמם את הלב בקור הזה:)::)
כשאני מצלמת ושבויה בקסמים של אורות וצבעים,
קשה לי לראות ולעקוב אחרי שלטי תנועה.
ה GPS הפנימי שלי עובד, וכך אני מצליחה לגלות שטעינו בדרך.
הרווחתי עוד כמה דקות של צילום,
כי איבדנו את הדרך....
כמוך כמוני...
שבויה בקסמי המצלמה ויודעת לעשות מלימון לימונדה...
כוכב מנצנץ...כי מגיע!
שלך באהבה, ציונה
היי גילה
מקסים....
חג של אהבה...
לטבע,
לחיים,
לאומנות
ולחיבור ביניהם....
שזאת את כמובן....
התגובה שלך מקסימה.
באהבה
עופרה
דליה יקירה
כמה טוב לראות אותך פה.
איזה כיף שהאהבה מגיעה ואיתה מגיעים סימנים.
מאחלת לך הרבה אהבה.
באהבה
עופרה
מקסים....
חג של אהבה...
לטבע,
לחיים,
לאומנות
ולחיבור ביניהם....
שזאת את כמובן....
לא הייתי שם... אבל הרגשתי כאילו הייתי...
דרך המילים שלך... ודרך
עין המצלמה...
תודה, גילה
הי עופרהלה' שלי,
גם אני נסעתי היום לת"א, העננים היו שחורים וכהים, גשם איים בכל רגע לרדת, ולפתע למולי עפו שלישייה של אווזי בר יפים שריתקו את מבטי,
ידעתי שבשורות טובות לי מבשרים,
יותר מאוחר גם ירד גשם, ובאותה העת השמש הציצה וקשת בענן קישתה את האופק,
אז כבר ידעתי שיש אהבה שאלי הגיעה!!!
באהבה רבה, דליה
רפאלה יקרה,
תודה על התגובה.
אני רואה את הצילום ככלי ציורי.
ולא עצרתי את הרכב. פשוט נסעתי והקלקתי.
יש שמקליקים חגורות בטיחות ובזה נגמרת ההקלקה שלהם. אני המשכתי אותה.
באהבה
עופרה
עופרה'לה יקירתי,
דיברת מתוך גרוני....
כל אימת שאני נוסעת ברכב...אני נוטה להביט השמיימה ומחפשת שם דמויות שונות...תמיד אני מוצאת פנים , חיות ועוד....
כך זה קורה גם כשאני חולפת על פני הרים גם ביניהם אנימוצאת דמויות נעלמות וכל הנסיעות בשבילי הן חוויות כי אני תרה אחרי דברים שלא גלויים לעין ואני בדימיוני מוצאת אותם.
אהבתי איך שכתבת שעצרת את הרכב לצלם וכאילו עצרת את הזמן מלכת.
בכלל אהבתי כל אשר כתבת.
המשך סוף שבוע נפלא.
אוהבת אותך,
רפאלה