הספד למורי וידידי אדווין סלומון ז"ל.

אדווין סלומון יקירי!

סלח לי על שאני מרשה לעצמי לכנותך יקירי, אנשים שאני אוהב 

אני מכנה כך.

לפני 45 שנה בתקופת היותי אחד מתלמידך, שאלת אותי שאלה

באחת ההפסקות של בית הספר, מה חשוב בעבודת האמן, הדרך

או התוצאה?

זכור לי שלא הייתה בידי באותו רגע תשובה לשאלתך.

היום, כאשר אני ניצב מול קברך אנסה להשיב לך: הדרך חשובה!

הדרך הארוכה שהאמן עושה במחקר היצירה, חשובה מתוצאה 

שיכולה להתרחש אצל כל אחד באקראי.

אני מעריך את כברת הדרך שעשית במשך שישים שנות יצירה, 

ומוקיר את דבקותך באמירה אישית ובאמת הפנימית שלך. עמדת

במשך השנים איתן אל מול אפנות חולפות וגימיקים חפוזים.

למען האמת היום אני גם נבוך, דמיינתי לעצמי שאזכה לראות

תערוכה גדולה של יצירותיך במוזיאון מכובד. 

צר לי על כך שעסקנים שניהלו כאן מוזיאונים העדיפו על פני

אמנים איכותיים, במקרים לא מעטים, את הפוליטי, הבוטה או

הטפל.

נכון שהיו גם מנהלי מוזיאונים שלא מצאו לנכון להתייחס לצייר 

כמוך העוסק בנושא "חיות", אך בו זמנית, מילאו את אולמות

מוזיאונינו בתעשיית ציורי כבשים. 

כפי שאמרתי לך בתערוכתך האחרונה: "ראינו די הרבה דברים

 בחיים, הקלון רק להם!"

אדווין סלומון יקירי, מצא מנוחה נכונה במרומים. יהי זכרך ברוך!

-------------------------------------------------------------------------------------------------

הצייר אדווין סלומון נפטר ב-20.11.2014 בגיל 79, לאחר מאבק ממושך

במחלת הסרטן.