כותרות TheMarker >
    ';

    חוק הלאום - לאן

    1 תגובות   יום שלישי, 25/11/14, 21:58

    חוק הלאום עבר בממשלה, לאחר ויכוח סוער ורעשני ברוב של 14 שרים נגד 6, זהו השלב הראשון בתהליך החקיקה, שעובר עכשיו לכנסת.

    היועץ המשפטי לממשלה – טוען שחוק יסוד ראוי ורצוי שיבוא ביוזמת הכנסת ולא ביוזמת הצעת חוק פרטית, יש טעם בטענה.

    מה מטרת החוק – והאם העיתוי של ימים אלה הוא המתאים או שמא דווקא בשל סערת הימים האלה, מטרתו ראויה ורצויה.

    מגילת העצמאות – הוא מסמך דקלרטיבי, שאין לו את הבסיס הקונסטיטוציוני, למרות שבג"צ במקרים רבים הסתמך על חלק מהצהרות המגילה כבסיס לקביעות משפטיות.

    "הלאומיות והמולדת, תלויות זו בזו ומותנות זו מזו, שתי אלה הן מושג אחד, שלא ייפרד ולא יחלק". (ש.ל. גורדון)

    "מי שאינו אוהב את ארצו, אינו מסוגל לאהוב דבר אחר". (לורד ביירון)

    למה צריך את חוק הלאום?

    למה דווקא עכשיו, כשהזמן נפיץ והחוק נפיץ וביחד יגדיל את הבערה.

    ובכן – בשל הרוחות הרעות המנשבות בעולם כנגד ישראל, כנגד הרוחות הרעות המנשבות מתוך הארץ פנימה, השואפות להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, כנגד ההתרופפות של הערך הציוני, כנגד אלה שאיבדו את דרכם ואת הצפון, בחפשם אחר הזהות הלאומית וגם כנגד אלה שאיבדו את האמון על זכותנו על הארץ, ההיסטורית, הציונית על ארץ ישראל.

    והרי תזכורת קצרה

    הכרזת העצמאות היתה ב-ה' אייר תש"ח (מאי 1948) במוזיאון בתל-אביב.

    הפסקה הפותחת של המגילה: בארץ ישראל קם העם היהודי...

    בן-גוריון מקריא:

    אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל.

    שלא תהיה אי הבנת הנקרא – מוקמת מדינה יהודית, וזה משפט המפתח בארץ ישראל.

    בהמשך המגילה – מופיעה בהדגשה שמדובר במדינה יהודית דמוקרטית ציונית שיש בה שוויון זכויות מלא לכל האזרחים בלי הבדל דת, גזע ומין.

    חשיבותו של חוק הלאום

    יאמר מיד – אין סתירה בין חוק הלאום לבין מדינה דמוקרטית שוויונית. העובדה שהכותרת היא חוק הלאום אינה עומדת בסתירה להיות המדינה דמוקרטית ושוויונית.

    הדגש הוא – שהמדינה היא מדינתם של היהודים בארץ ובתפוצות, אליה יגיעו ואליה ישאפו להגיע.

    החוק חשוב כלפי העולם וליהודי העולם

    החוק בא להצהיר לכולי עלמא – מדינת ישראל בארץ ישראל היא מדינת היהודים, שיש בה מיעוטים שמקבלים שוויון זכויות בתנאי שימלאו את חובותיהם, יכבדו את חוקי המדינה ולא יחתרו או יסיתו כנגדה.

    מגילת העצמאות – הוא מסמך הצהרתי, בעל חשיבות, עם עקרונות ברורים ויעדים ברורים אבל אין לו את הבסיס המשפטי המתבקש מחוק יסוד, למרות שבית המשפט העליון, הסתמך על חלקים ממנו בפסיקותיו העקרוניות.

    באין חוקה כתובה

    מגילת העצמאות, על מספר חלקיה, יכולה להיות מבוא כללי לחוקה כאשר תכתב אך בשלב זה ניתן לפרשה בצורה לא נכונה, כמו שנעשה עכשיו ע"י מספר פרשנים ופוליטיקאים.

    טעמי ההתנגדות

    יש שרים ופוליטיקאים, המתנגדים לחוק מסיבות שונות, אידיאולוגיות ופוליטיות, כאשר המיעוט הערבי רואה בחוק מכה ניצחת לחלום מדינת כל אזרחיה, וכבר מנימוק זה ראוי ורצוי לחוקקו.

    יש הטוענים – שהעיתוי הנוכחי לא מתאים, הזמן נפיץ, החוק מוסיף אש למדורה ויש הטוענים, אלה מציעי חוק ותומכיהם, שדווקא בשל הזמן הסוער צריך לקבוע עוגנים ערכיים, ציוניים ויהודיים שלא יזעזעו את הבית.

    יש מקום לתיקונים ושיפוצים

    אין כל בעיה להכניס מספר שינויים ואפילו שיפורים בחוק המוצע, כפי שנעשה ברוב החוקים שבאים לישורת הנכונה, בתנאי שרוח החוק ומטרתו לא יפגעו ולא יגרעו.

    אין ויכוח – שמדינת ישראל שייכת לעם ישראל וקיימת עבור הרעיון של ארץ ציון וירושלים.

    הערות והרהורים בענייני החוק

    1.   כשציפי לבני טוענת, שהחוק המוצע הוא אנטי-ציוני ואנטי-דמוקרטי, ניתן לפרש זאת שביבי + 13 שרים שתמכו בחוק הם אנטי-ציוניים ודמוקרטיים – ולא הוא.

    2.   ביבי הצהיר מפורשות מספר פעמים בתקשורת – שהדמוקרטיה לא יורדת שלב ולא מאבדת את מקומה הערכי כמו גם השוויון לכל האזרחים.

    3.   אין למיעוטים כמו הדרוזים, צ'רקסים, בדואים והערבים לחשוש להפוך לאזרחים סוג ב' – רק מי שלא מרגיש כאזרח ישראלי – לא מכבד את החוק ולא ממלא חובותיו, יכול לרדת לדרגה ב'.

    4.   העיתוי לא מתאים – מתי מאז 48 היה עיתוי מתאים לפעילות ציונית וטובת העם ובטחונו, אם נחכה לעיתוי, נאחר את המדינה.

    5.   מה לא אמרו על עיתוי לא נכון:

          א.    חוק הגולן

          ב.    הפצצת הכור העיראקי (תשאלה את הנשיא פרס).

          ג.     החלטת השר פרץ – על יצור כיפת ברזל (ע"י חלק מהמחליטים).

          ד.    על מלחמתו של נתניהו – כמעט כנגד כל העולם בנושא הגרעין האיראני, כאשר רבים יצאו נגדו ונגד ההתעקשות שלו בנושא.

          ה.    לא להרגיז את ארה"ב ואת אובמה – העיתוי לא מתאים הוא ידיד ורע – ומתברר כנשיא שמדבר בעד המדינה, אך לא תמיד פועל בעדה ושאין לו מוזג על הנעשה במזרח התיכון.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/8/18 16:27:

      המחנות הניצים, שמאל מול ימין, ערבים מול יהודים, דתיים מוח חילונים יכולים וצריכים לקבל את מבוקשם בלי מלחמות. עד היום לא הוגדר בחוק כלשהו המרכיב הדמוקרטי ובעיקר השוויון בין כלל האזרחים שהוא ליבת כל משטר דמוקרטי. גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שלכאורה בא להבטיח את המרכיב הדמוקרטי־שוויוני, לא עוסק כלל בהגדרת מאפייניה של המדינה אלא ברשימת זכויות מסוימת שהמילה שוויון נעדרת ממנה, שאמורה לאפיין את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לכן דרוש תיקון.

      התיקון שאציע, תוספת חקיקה חסרה - חוק יסוד: זכויות מיעוטים, שיגדיר זכויות של מיעוטים במדינה. בחוק תהינה הגדרות מהם מיעוטים ומה הזכויות הלאומיות שלהם.

      מה הפתרון למשבר חוק הלאום? ראו בפוסט, מתווה לחוק יסוד: זכויות מיעוטים.

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין