כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    נוגסים בטלוויזיה בכל פה

    0 תגובות   יום רביעי, 26/11/14, 22:53

    הנה נתון מדהים: על פי דו"ח חדש של Sandvine, חלקה של נטפליקס בסך הטראפיק האינטרנטי הביתי בארה"ב עומד עתה על 35% בזמני השיא.

    חברת המחקר Leichtman Research Group משלימה את התמונה עם נתונים עדכניים שלפיהם ברבעון השלישי של 2014, מספר מנויי הפס הרחב בארה"ב זינק בכ-700 אלף. כל זה מעיד כמובן על מצבה העגום של תעשיית הטלוויזיה המסורתית בארה"ב, שהדו"ח מתייחס גם אליו: באותה התקופה, 13 הספקיות הגדולות ביותר של טלוויזיה בתשלום איבדו יחד כמעט 150 אלף מנויים.

    יש הרבה סיבות לנטישת שירותי הטלוויזיה בתשלום. אחת מהן היא שזה אחד המודלים האחרונים במדיה שעדיין מציע את שירותיו בחבילות יקרות שמשמעותן סבסוד צולב של תכנים – הספקיות מציעות חבילות שכוללות מעט ערוצים באיכות גבוהה ובעלויות ייצור תכנים גבוהות והרבה מאוד ערוצי זבל בעלות ייצור מאוד נמוכה. הספקיות גם עובדות על בלעדיות – לכל אחת מהן יש תכנים שניתן לקבל רק אצלן ולא אצל ספקיות אחרות, מה שתמיד נותן להן יתרון עבור קהלים מסוימים.

    לצרכנים האמריקאים יש גם עוינות בסיסית כלפי תעשיית הטלוויזיה הרב-ערוצית, פחות בגלל החבילות ויותר בגלל ההתנהגות האגרסיבית והשירות הגרוע. וממש לאחרונה העוינות הזו הגיעה לשיא בעקבות אינספור כתבות על הספקית הגדולה מכולן, קומקאסט. אפשר אולי להגיד שקומקאסט בארה"ב היא כמו הוט בישראל.

    סיבה אחרת היא העובדה שמהירות החיבור הביתי לאינטרנט גדלה והופכת זולה יותר. אמנם יותר ויותר מכשירי קצה מחוברים לאינטרנט, אבל במקרים רבים מהירות החיבור הגדולה יותר מפצה. אבל האינטרנט הביתי הוא רק זירה אחת. הזירה האחרת, המעניינת יותר, היא החיבורים הסלולריים.

    קשה לראות סרט באורך מלא או אפילו פרק מסדרת טלוויזיה בסמארטפונים. סרטים וסדרות הן לא סוג ההיצע שמתאים לצריכה סלולרית, אבל לצידן יש סדרה ארוכה מאוד של תכנים כאלה, כמו למשל קליפים של יוטיוב, במיוחד שירים ואפילו פלייליסטים.

    יוטיוב היתה קיימת הרבה לפני שהפס הרחב הגיע לטלפון הנייד הממוצע ובוודאי שלפני עידן הטאבלטים. המעבר לקח זמן. הראשונים היו המאמצים המוקדמים ואחריהם הגיע פלח השוק החשוב ביותר: צעירים שלהם לא היה הרגל של צריכת ווידאו בטלוויזיה.

    על פי נתונים של Flurry, לפני כמעט שלוש שנים, ברבעון הראשון של 2012, הזמן שבילו האמריקאים במכשירים הניידים שלהם היה הרבה יותר נמוך מהזמן שבילו מול הטלוויזיה: 109 דקות ביום לעומת 168 דקות.

    בתוך שנה הפער הזה הצטמצם מאוד ועתה, לראשונה, התמונה התהפכה: ברבעון השלישי של השנה האמריקאים בילו 177 דקות במכשירים הניידים שלהם מול 168 דקות מול הטלוויזיה.

    חברו את הכל – הנטישה של מנויים, מהירות החיבור לאינטרנט הביתי, הגדלת היצע התכנים בסטרימינג, מהירות החיבור לאינטרנט הסלולרי והגידול וההוזלה של היצע מכשירי הקצה הניידים – ותקבלו מרשם לקריסה הקרובה של תעשיית הטלוויזיה הרב-ערוצית. והתהליך יהיה הפוך מהמודל שהן בישלו והגישו כל השנים: פירוק של התעשייה למרכיביה – יצרניות וספקיות תוכן לחוד וחברות תשתית לחוד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין