כותרות TheMarker >
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    למה רחל אמנו גנבה את התרפים? - פָּרָשַׁ­ת וַיֵּצֵא

    0 תגובות   יום חמישי, 27/11/14, 13:55

    ­בס"ד

    למה רחל אמנו גנבה את התרפים?

    פָּרָשַׁ­ת וַיֵּצֵא 

     

    ­

    הקמת ביתו של יערב אבינו

    [בראשית כ"ח י' ] "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה." לפני שיעקב הגיע לחרן הוא התעכב ארבע עשר שנים בישיבת שם ועבר (שם בנו של נח ועבר נכדו) ובגיל שבעים ושבע מגיע יעקב רבינו לחרן, לבאר, הוא פוגש שם את הרועים שיושבים מסביב לבאר ושואל אותם: [בראשית כ"ט ד' ] " וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם", "וַיֹּאמְרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנוּ". " ה וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר", "וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ", "ו  וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן" "ט כִּי רֹעָה הִוא".

     

    למה רחל רועה את הצאן
    רבותינו שואלים למה רחל הייתה רועה? ראשית רעיית עיזים כו' הוא מקצוע לגברים. אז מה יענו לנו כולם? ללבן לא היו בנים. היו לו רק בנות. רק בסוף הפרשה אנחנו מבינים שנולדו לו בנים, וההבנים של לבן התחילו לדבר על יעקב, שאת העושר שלו הוא עשה זה מהרכוש של מלבן אביהם. [בראשית ל"א א'] "וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה" והדברים מפורשים גם בדברי המדרש [משנת רבי אליעזר (הגלילי) פרשת ויצא פרק שביעי] אומרים שם חז"ל: "בפרשת השבוע שלנו יעקב ולבן מקימים גלעד, (בראשית ל"א מ"ה ) "וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה" (בראשית ל"א מ"ז ) "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד" [תנחומא פרשת ויצא אות י"ג ] " עד הגל הזה - זה שאמר הכתוב: ותלחץ רגל בלעם אל הקיר (במדבר כ"ב).

    הגל הוא הקיר, לפי שעבר בלעם את השבועה שנשבע ליעקב, שנאמר אם לא תעבור את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה. ובלעם זה לבן, שנאמר: ארמי אובד אבי (דברים כ"ו), ועל שבקש לכלות ישראל נקרא ארמי, שנאמר: ולכה זועמה ישראל, לכך נפרע הקיר ממנו, לפי שהוא העד על השבועה כדכתיב: יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו (דברים י"ד)"

    פירוש: לבן כרת ברית עם יעקב – ובלעם הפר אותה. מה הקשר בין בלעם ללבן?
    [מסכת סנהדרין ק"ה א' ] "בלעם בלא עם דבר אחר בלעם שבלה עם בן בעור שבא על בעיר תנא הוא בעור הוא כושן רשעתים". זה אותה נשמה שהתגלגלה כמה וכמה פעמים, וסיימה בסוף בכושן רשעתיים (האריז"ל מרחיב על זה). ישאלו השואלים האם גם אצל אומות העולם יש גלגולים? מה זה המושג הזה של גלגולים? זה נושא לשיחה בפני עצמה, תורה של מקובלים.

    יוצא שלבן התגלגל לבלעם. לבן נשבע ליעקב אבינו, באותו רגע שהוא עבר על השבוע בתור בלעם רגלו נלחצה אל קיר האבנים.

     

    נאום הגבר שטום העין

    שואל המדרש למה נקרא בלעם בשם גבר, מה פירוש נאום הגבר?

    [רבינו בחיי, פרשת בלק ] "הוא נקרא גבר [גמרא במסכת ברכות ז' א'] מפני שהיה יודע מתי הקב"ה כועס. איך היה יודע, היה מסתכל בכרבולת של תרנגול בשלוש השעות הראשונות של הבוקר, בשנייה שהיה משנה את הגוון מאדום ללבן – זה היה הרגע שהיה שניות ספורות בלבד. לכן קראו לו גבר על שם התרנגול כי תרנגול נקרא "גבר" (קריאת הגבר), ושתום עין כיוון שהיה עיוור בעין אחת. (אומר התרגום יונתן) שפיר חזי בעין אחד. אין לך קשה יותר לקב"ה מכפוי טובה.

     

    הניסים שקרו בארם נהריים

    עד שהגיע יעקב לבית דודו לבן, היו המעיינות מצומצמים, הבארות מדולדלים, הצאן מוכה מגפה וכמעט נכחד והיו לו רק בנות כאמור. הבאר הייתה סתומה באבן גדולה שרק עשרה אנשים היו יכולים לגלול אותה. למה? כדי שלא יגנבו לרועים את המעט מים שנותרו. וכשהגיע יעקב, הבארות שפעו מים. העדרים של לבן התעצמו מאוד וכן נולדו לו בנים זכרים. כי אם היו לו מקודם, רחל לא הייתה עוסקת ברעיית צאן. ליתרו היו שבע בנות רועות, כי לא היו לו בנים. ואחרי כל השפע שהביא ללבן הוא הולך ורוצה לקלל את בני יעקב?! אין לך כפוי טובה גדול מזה?!

     

    למה לא שלח את לאה לרעות?

    [אוזניים לתורה] שואל שאלה מאוד מעניית: אם אתה אומר שהיו לו רק בנות ורק שתיים – רחל ולאה, למה הוא לא שלח את לאה? לכולא עלמא לאה הייתה יותר מבוגרת (יש מחלוקת אם הן היו תאומות) וגם אם היו תאומות במילא הבכירה הייתה לאה. לא יעשה כן במקומותיו, שישלחו את הצעירה על פני הבכירה. עונה האוזניים לתורה תשובה נפלאה: היות שעיני לאה היו רכות, (כתוב במדרש שעפעפיה נשרו מרוב בכי שהתחננה לקב"ה: שהיא לא רוצה להתחתן עם עשיו המיועד לה אלא עם יעקב). אז מהאבק שעדרי הצאן היו מעלים היה ח"ו חודר לעיניה לכן לבן לא שלח אותה אלא את רחל"

     

    יעקב פוגש את רחל
    יעקב אבינו מגיע לחרן, לבאר ולשם מגיע רחל להשקות את צאנה. והרי לכם השגחה פרטית שזימנה דווקא את רחל ליעקב שיראה אותה וידע למען מי הוא הולך לעבוד ואם מי הוא הולך להתחתן. הוא מגיע לבית של לבן. רחל רצה מהר לאבא שלה, ומספרת שהגיע יעקב בן אחותו. ולבן רץ לקראתו ויחבק לו, וינשק לו, ויביאהו לביתו, ויספר ללבן את כל הדברים האלו.

    חז"ל, רש"י מביא את דבריהם: לא שהוא חיבק ונישק אותו בגלל שהוא חיבב אותו – אלא, בדק אם יש לו כסף. לא מצא כסף, לכן אמר לו: (אור החיים הקדוש) בני ובשרי אתה. וישב אתנו חודש ימים. יעקב סיפר לו שרדפו אחריו, אחיו ובנו אליפז, ולקחו את כל רכושו. אומר לו לבן: זה סיפורים של מס הכנסה. שב אתנו כאן עד שתיזכר היכן הטמנתה את הכסף.
    [רש"י] [בראשית כ"ט י"ג ] "  'ויספר ללבן' - שלא בא אלא מתוך אונס אחיו ושנטלו ממונו ממנו"

    הוא מספר לו שאח שלו רדף אחריו ורצה להרוג אותו ואליפז בנו לקח לו את כל רכושו. אז אומר לו לבן [בראשית כ"ט י"ד ] "וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים" שואל הכלי יקר ממה הוא כל כך נהנה שהוא אומר ליעקב אבינו אחרי זה "אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה"? אומר הכלי יקר (ואותו דבר האוזניים לתורה, מופיע בתרגום עוזיאל) שכאשר יעקב סיפר ללבן את כל תלאותיו, את כל מה שהוא עשה לעשיו: קניתי ממנו את הבכורה בערמה, ואחרי אמר שלי אמרה להתחזות לעשיו ולבשתי את המעיל שלו ולקחתי ממנו את הברכות. (אומר כאן התרגום): שלבן שמע שיעקב 'קימבן' אותו עם הבכורה והברכות הוא כל כך שמח שהוא אמר ליעקב: אתה מהצד שלי כנראה. כי כשבאת חשבתי לעצמי: "אוי ויי" איזה רב הגיע לכאן עם זקן גדול ויהיה בעיות. אבל אני רואה שאתה יודע לרמות, ללבוש חליפות, לגנוב – עצמי ובשרי אתה. אתה משלנו. הגעתה למקום הנכון בזמן הנכון.

    אני רמאי ואתה רמאי - כמוני כמוך.

    [בראשית כ"ט ט"ו] "וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ"

    תגיד מה המשכורת שאתה רוצה. [ילקוט הראובני (ליקוטים מספרי קבלה הכתובים בשפה פשוטה) אות קי"ג ] ושם הוא שואל שאלה פשוטה מאוד: למה שאל אותו לבן, מה המשכורת שהוא רוצה? תגיד לו ישר: אני משלם משכורת מינימום, רוצה טוב לא רוצה ביי. למה הוא שואל כמה הוא רוצה? כאילו הוא ציפה שיגיד עשרת אלפים לחדש. תגיד לו: אני משלם עשרים ושתיים שקל שעה רוצה תישאר לא רוצה לך הביתה. הוא מביא תשובה נפלאה: (הוא מדבר על המושג תרפים הנזכרים בפרשה)

     

    מה זה תרפים?

    [ילקוט ראובני (בראשית, ויצא ד"ה ] "ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם" (בראשית כ"ט, ט"ו) ועתה יש לשאול, מה ראה לבן לדבר עם יעקב הכי אחי אתה? אמר לבן בלבו, זה שבא בביתי בידיים ריקנות ויאכל וישתה עמי חדש או ימים, (יאכל וישתה אצלי חודש ימים?!)

    ונתמלא חמה, והלך אצל התרפים שלו ועבד עבודתו לפניהם כמנהגו, (כדי לעבוד אותם צריך לעמוד לפניהם עם שני נרות אחד בכל יד, צריכים להשתחוות להם ואז שואלים שאלה והתרפים עונים).

    ושאל להם: מה טיבו של זה האורח שבא לביתי? ואוכל את לחמי חנם, אם אגרש אותו או מה אעשה?" (הגיע לביתי איש שאומר שהוא הבן של אחותי, לא יודע אם זה נכון, לא היה אז תמונות ותעודת זהות. אולי זה סתם איזה אחד שהתלבש עלי ואומר שהוא אחיין שלי. הוא אומר שהוא גנב את הברכות לפני ארבע עשרה שנים, ועשה תחנה באיזה בית כנסת, פתאום הוא הגיע לכאן בגיל שבעים ושבע, מי זה בכלל? אוכל את לחמי בחינם, אגרש אותו או שאשאיר אותו? הוא שואל את התרפים) והיה מבקש מן התרפים עצה איך מתנהג בו. השיבו לו שיזהר שלא ישלחו מביתו, שכוכבו ומזלו כל כך עליון שאין כמותו, וכל אשר יעשה יצליח" (תשאיר אותו אומרים לו התרפים, ברכה, זכית בפיס. בא אליך אחד המזוזה של הבית ב"ה.) ששמע כן, שתק ולא הוסיף מילים. שלושים יום אוכל ולבן לא אומר לו כלום. חשב בליבו עוד מעט יעברו השלושים יום, ואז אני יגיד לו שישרתני בטח יבקש משכורת מאוד גבוהה, כל כך שיש מצב שאני לא יעמוד בזה. נניח אם יגיד שהוא רוצה חמישים אלף מה אני אעשה? הלך אצל התרפים כבראשונה. הדליק נרות, השתחווה, ושאל מה עושים? מה משכורתו של פלוני? כמה להציע לו? השיבו לו התרפים: שום דבר. הוא לא צריך, הוא לא צריך כסף. מה צריך? ענו לו התרפים: לא בא אליכם אלא להינשא לאשה מבינכם. הוא רק רוצה מכם אשה זה מה שהוא צריך. שנאמר: [בראשית ל' כ"ח ] "וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה" נקבה = נקבה שכרה עלי. כל השכר שהוא רוצה, רק שייתן לו נקבה. אל תשאל אותו כמה כסף הוא רוצה, כי לא רוצה כסף, לא קרן פנסיה לא ביטוח מנהלים שום דבר רק להתחתן.

     

    יעקב מתחתן עם רחל. או, האם באמת?

    מיד לאחר מכן מסופר שללבן שתי בנות רחל ולאה. [בראשית כ"ט י"ח ] "וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה"

    באים כל המפרשים ושואלים שאלה: מי ביקש ממך להציע שבע שנים?! לבן לא שאל אותו כמה שנים הוא מוכן לעבוד עבורה. היה אומר שלושה חודשים. מילא תגידו, היה מיקוח. לבן אומר 12 שנים יעקב 5 לבן אומר 10 וכן על זה הדרך. ישר זרק לו מחיר כל כך גבוהה. שבע שנים!?

    [רבינו בחיי] רחל אמנו הייתה באותו זמן בת חמש שנים. אם כך אמר יעקב אני רוצה להינשא לה רק שתהיה בת בנים: בת שתיים עשרה. לכן אמר אעבוד אותך שבע שנים. (אף על פי שאבא שלו עשה אחרת, הוא נתחתן עם רבקה שהייתה בת שלוש שנים.)

    [אור חיים הקדוש] שתמיד הוא נקט בספרה שבע ( [משלי כ"ד ט"ז ] "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה"), (גם בפרשת וישלח {שבוע הבא} הוא משתחווה לפני עשיו שבע פעמים) צדיק זה יכוון התמיד עצמו להכניע שבע, השתחוות לאחיו שבע הוא סוד (שבע ייפול צדיק וקם וגו'.) ואולי שנתן שוביה במשועבד עצמו שבע שנים שהוא קצת יותר משנות עבד עברי. עבד עברי שש שנים יעבוד ובשבעי יצא לחופשי.

    [החוזה מלובלין] הוא עומד על פסוק שרבקה אומרת ליעקב: לך לחרן [בראשית כ"ז מ"ד] " וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ"

     

    מה זה ימים אחדים? כמה זה?

    אומרת התורה בפרשת חיי שרה [בראשית כ"ד נ"ה ] "וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ"

    רש"י: "  'ימים' - שנה כמו (ויקרא כ"ה) ימים תהיה גאולתו שכך נותנין לבתולה זמן י"ב חדש לפרנס את עצמה בתכשיטים (כתובות נ"ז)

    'או עשור' - י' חדשים וא"ת ימים ממש אין דרך המבקשים לבקש דבר מועט ואם לא תרצה תן לנו מרובה מזה"

    אז אם ימים זה שנים אז אולי הכוונה לשנה שנתיים או שלוש. אומר החוזה מלובלין: לא! (הטור מביא את זה בהלכות שבת) "וישבת עמו ימים אחדים". כתוב במדרש ששבת נקראת יום יחיד כי לכול יום יש בן זוג, ליום ראשון את שני, ליום שלישי את יום רביעי וליום חמישי את שישי. (יש כאלה שסופרים את הפוך: לראשון יש את שישי, לשני את חמישי ולשלישי את רביעי שכל החיבורים יוצא שבע. מופיע גם בזוהר: הראשון והשישי קרובים לשבת לכן זה הנשמה, ואחר כך הרוח ובסוף הנפש ראשי תיבות מר"ן) ושבת אין לה בן זוג. התלוננה בפני הקב"ה אמר לה כנסת ישראל היא זוגך. שבשבת כולם יעסקו בתורה. אומר החוזה מלובלין דבר נפלא: רבקה אמרה ליעקב: תשב אצל אחי ימים - שזה שנה, של אחדים. אם אחדים זה שבת קודש תשב שנה של שבתות. איך יש לך שנה של שבתות? כל שנה יש בין 52 ל-53 שבתות. 52 כפול 7 זה 364 שבתות. שזה שנה של שבתות.

     

    חוזרים הביתה

    יעקב ברח מלבן, אחרי שעבד ארבע עשרה שנים עבור לאה ורחל, ושש שנים שעבד עבור צאנו. יעקב רואה שהפנים של לבן אינם כתמול שלשום. [בראשית ל"א א' – ב' ] "וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה ב וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ"

    והקב"ה אומר ליעקב: הגיע הזמן לשוב הביתה, אל תדאג אני אתך. הוא רץ לבשר לרחל ולאה [בראשית ל"א ה' ] " וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי. ו וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן. ז וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִ", "יג  אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ"

    הוא אומר להם את כל הסיבות למה צריך לקום ולברוח, וחוץ מזה הקב"ה נגלה אלי ואמר לי לצאת משם.

    [השל"ה הקדוש] שואל: אם הקב"ה אמר לך לעזוב אז למה אתה אומר שאבא שלכן עושה לי פרצופים והאחים שלכן אומרים ככה? תבוא לנשים שלך ותגיד להן: הקב"ה ציווה עלינו לקום וללכת חזרה לכנען. כותב השל"ה הקדוש למדנו מכאן דבר חשוב: שאם פלוני רוצה להגיד משהו לאשתו דבר ראשון שיגיד לה מבחינה הגיונית. יעקב רצה לנתק אותה מהבית. לכן, קודם אמר לה את זה מבחינה שכלית הגיונית, למה כדאי לעזוב את המקום. אבא שלך פניו לא כתמול שלשום ואחיכן באים בטענות שווא. וחוץ מזה הקב"ה אמר לי לעזוב. וזה כלל לבית, לפני שאתה רוצה להסביר דבר מסוים קודם תסביר למה זה כדאי.

    [בראשית ל"א י"ט ] "וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ"

    רחל לוקחת לאביה את התרפים (או חלק עיקרי מהם כפי שנראה להלן) ושמה בתוך הכר שעליו היא יושבת על הגמל.

    [בראשית ל"א כ' ] "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא"

    אחרי שלושה ימים, באים ללבן ואומרים לו שיעקב ברח. למה לקח שלושה ימים? אומרים חז"ל: משום שבבארות מפלס המים ירד דרסטית. הניסים נעצרו כשיעקב ברח. (מופיע גם בתרגום יונתן בן עוזיאל) הרועים באים להשקות את הצאן ונוכחים לדעת שהמים אזלו. עשרים שנים יש מים ופתאום אין. הם רצו מהר ללבן ואמרו לו: אין מים. ואם אין מים זה סימן שהחתן שלך ברח. הוא מתחיל לרדוף אחרי יעקב ובחלוף שבעה ימים הוא משיג אותו.

    [בראשית ל"א כ"ג ] "וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד"

    במדרשי חז"ל כתוב שדבר ראשון הוא חזר הביתה. למה? הוא הלך לחפש את התרפים שלו. כי התרפים אומרים לך היכן נמצא האדם שאתה מחפש אותו. הוא רצה לדעת היכן נמצא יעקב. הוא חוזר הביתה: אין תרפים! – אין תרפים אז הוא הבין שיעקב לקח לו את התרפים כדי שלא יוכל להתחקות אחריו. אז איך הוא ידע היכן יעקב?

    [ספר הישר] הוא הלך לשכן שלו וביקש להשתמש בתרפים שלו. עבד את התרפים של שכנו וידע היכן יעקב.

    [בראשית ל"א] "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע", "כה וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד.", "כו וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב"

    "כז לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר. כח וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ. כט יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע. ל וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי".

    לא מובן? בא כאן לבן ואומר לעקב: תראה אני יכול לשבור לך את העצמות אבל מה לעשות אלוקים שלך נגלה אלי בחלום ואמר לי שאני לא יעיז לגעת בך". למה אתה מגלה לו את זה? אתה מפחית מהכוח שלך. תגיד: אני יכול לגמור עליך אבל אני מרחם עליך ועל בנותיי ועל נכדי. מאהבתי אותך. למה אתה צריך להגיד לו שהסיבה שאני לא נוגע בך זה בגלל שהאלוקים שלך נגלה אלי.

    חוץ מי זה למה: "נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי" ואם לא נכסֹף נכספת?! מה זה קשור שהוא התגעגע הביתה לזה שהוא גנב את התרפים?

    באים המפרשים ומנסים להבין מהם שלושת הנקודות שעומד עליהן לבן.

    ראשית הקב"ה נגלה אלי. שנית אם אתה רוצה ללכת לאבא שלך למה גנבת את התרפים שלי?

    שני תשובות:

    א. [המלבי"ם] שלבן בא אליו בטענה ואמר: אני יודע למה גנבת את האלוהים שלי. אה יודע למה גנבת אותם?! בגלל סיבה אחת: אתה גנבת מהבית הרבה דברים, לא רק את התרפים, כל המזוודות שלך מלאים בדברים גנובים. אלא מה, אתה פחדת שאם אני אתפוס את התרפים ואני אקח אותם אתי ואז אני אעבור מזוודה ואני אגלה מה גנבת. לכן גנבת את התרפים ואתה חושב שאני לא יכול לבדוק? אתה טועה. אני אבדוק מזוודה אחר מזוודה.

    [בראשית ל"א ל"ב ] "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם"

    אומר לו יעקב: קודם כול לא גנבתי את האלוקים שלך. ואם אתה תמצא את אלוקיך אצל מישהו כאן אותו אחד לא יחיה. בבקשה, תפתח מזוודה אחר מזוודה. שלא תחשוב לרגע שאני גנב.

    [חז"ל] עשרים שנים היה יעקב אצל לבן. לא תמצא אצלו מחט, לא מזלג ולא מוצץ. "נקי כפיים ובר ללב יעקב אבינו". לא מדובר על בן אדם שהיה יומיים בבית מלון נכנסו לו בטעות שתי מגבות למזוודה. יעקב היה עשרים שנים בבית לבן.

    [ארץ בנימין] הוא מביא פירוש נפלא שאמר אותו (קופל חריף) והנה הפירוש שלו עם קצת תוספת של הרב ברוך רוזנבלום. ר' קופל חריף שואל שאלה: דבר ראשון למה הוא אומר ליעקב שהקב"ה הגלה אליו? אתה נותן ביטחון ליעקב אבינו שלבן לא יכול לעשות לו כלום. וחוץ מזה מה הקשר להתגלות לש הקב"ה לגעגועיו של יעקב לאביו לתרפים. אומר ר' קופל דבר נפלא ביותר: לבן טוען: עשרים שנים יעקב אתי בבית. אף פעם הקב"ה לא נגלה אלי. עשרים שנים בכיר האבות יעקב אבינו אצלי בבית, אף פעם הקב"ה לא נגלה אלי. מה קרה עכשיו? למה הקב"ה לא נגלה אלי?! פשוט: בגלל סיבה אחת – כי היכן שיש עבודה זרה הקב"ה לא בא. הראיה – ברגע שמשה רבנו בא לפרעה, פרעה אומר לו תתפלל לאלוקים שלך – עכשיו!. משה אומר לו: אני לא יכול עכשיו. כצאתי את העיר אפרוש את כפי. למה? היכן שיש עבודה זרה הקב"ה לא מתגלה. לכן, הוא לא יכול להתפלל שם.

    אמר לבן: הקב"ה בא אלי אתמול בלילה והזהיר אותי שלא אגע ביעקב. למה? כי התרפים לא נמצאים אצלי בבית הם היו אצל יעקב. שואל לבן את יעקב: למה הקב"ה היה צריך לבוא אלי? לא היה יותר טוב שהיה בא אליך ואומר לך: אל תפחד מלבן. למה הוא בא אלי? כי אצלי בבית כבר אין תרפים אז הוא יכול לבוא אלי. למה הוא לא בא אליך?! כי אתה גנבת את התרפים!

    [משך חוכמה] הוא אומר בפשטות: רחל גנבה את התרפים מאביה כדי שהקב"ה יוכל להתגלות ללבן.

     

    התרפים היה מקור החיפוש של לבן

    לבן בלי התרפים האלו לא היה מסוגל לחיות רגע אחד. "למה גנבת את אלוהי?", בִּיג דִיל, תקנה מחר תרפים חדשים בחנות. משמע שלתרפים האלו היה סיבה מיוחדת, בחז"ל אומרים כך מביא לנו רבנו חננאל, מביא אותו רבנו בחיי: רחל שהא לקחה את התרפים רצתה להוכיח שלבן יוציא מהפה שלו: התרפים האלו לא שווים שום דבר. אם יודעים הכול, אז איך לא גילו שהולכים לגנוב אותם?! ומכיוון שלא גילו, רצתה רחל שלבן יוציא מהפה שלו שהם לא שווים שום דבר.

     

    תרפים, תרפים אשר על הקיר

    מה זה תרפים? [מדרש תנחומא פרשת ויצא סימן י"ב ] "וכי התרפים מדברים הם, כן דכתיב
    (זכריה י') כי התרפים דברו און, ואתה אומר עיניים להם ולא יראו כל אותו עניין, אלא תרפים למה נקרא תרפים לפי שהן מעשה תורדף מעשה טומאה, וכיצד היו עושין מביאין אדם בכור ושוחטים אותו ומולחים אותו במלח ובשמים וכותבין על ציץ זהב שם רוח טומאה ומניחין הציץ במכשפות תחת לשונו ומניחין אותו בקיר ומדליקין לפניו נרות ומשתחווים לו ומדבר עמם בלחש, זש"ה כי התרפים דברו און, לפיכך גנבה אותן רחל. ועוד כדי לעקור עבודת עכו"ם מבית אביה נתכוונה. לפיכך לא ידע יעקב כי רחל גנבתם וכתיב ותגנוב רחל"

    [תורה שלמה] (הוא מצטט את ציוני {אחד מהמקובלים}) הוא מספר שמצא במגילת סתרים שהבכור צריך להיות אדום שיער (ג'ינג'י) אז אם עשיו יודע שאצל לבן מחכה לו אשה כי אמרו חז"ל הגדול לגדולה והקטנה לקטן. יוצא שרחל אמנו ליעקב ולאה אמנו לעשיו. אז למה הוא לא הלך לשם. כי הוא אמר לעצמו: אם אני הולך ללבן ואני אדום שיער אני זכרונו לברכה. יעשו ממני תרפים.

    [זית רענן] ילקוט שמעוני מביא אותו: איך לקחה רחל אמנו את התרפים ושמה אותו באוהל של יעקב אבינו? הרי יעקב אבינו היה כהן. {מדרש חז"ל שאומר הקב"ה ליעקב אני כהן למעלה ואתה כהן שלי למטה} הרי אם הוא כהן אסור לו להיטמא למת. שני סיבות: א. היא סברה כמו הרשב"י שסבר שאין קברי עכו"ם מטמאים באוהל. ב. איך יכול להיות שאם רחל גנבה את התרפים איך לא מוגבהת שלושים ס"מ מעל הכרית על הגמל. עונה הזית הרענן: שהיא לא גנבה את כל המתקן אלה רק את ציץ הזהב (את ה'צ'יפ').

    שאלה נוספת: לכאורה התרפים זה עבודה זרה למהדרין. יש פסוק בספר שופטים כאשר מיכה העביר את הפסל בתוך הים את העלה שור מתוך כוונה לזרוק אותו לתוך האש כדי שיצא עגל. הוא הרים בית עבודה זרה בישראל. אומר הנביא [שופטים י"ז ה' ] "וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן"  

    אם כן נשאלת השאלה: אם הוא עשה תרפים זה עבודה זרה. לבן עשה עבודה זרה, רחל גנבה לו את התרפים כדי להפריש אותו מהעבודה הזרה. בספר [שמואל א' י"ט י"א] " וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר וַתַּגֵּד לְדָוִד מִיכַל אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר אִם אֵינְךָ מְמַלֵּט אֶת נַפְשְׁךָ הַלַּיְלָה מָחָר אַתָּה מוּמָת"

    בשעה שבא מיכל ואמרה לדוד המלך שיברח מהר מהבית כי אם לא שאול יבוא ויהרוג אותו מחר בבוקר.

    [י"ב ] "וַתֹּרֶד מִיכַל אֶת דָּוִד בְּעַד הַחַלּוֹן וַיֵּלֶךְ וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט. יג וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים וַתָּשֶׂם אֶל הַמִּטָּה וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו וַתְּכַס בַּבָּגֶד"

    [הרמב"ן פרשת ויצא {הרד"ק בספר שמואל}] תרפים בבית של דוד המלך?!

    הם משיבים: ישנם כמה וכמה סוגים של תרפים. יש תרפים של עבודה זרה, מה שעשה לבן ומה שעשה מיכה. ויש תרפים שעשו אותם למורה שעות בלבד. עשו משהו מנחושת וזה היה מורה להם שעות. היא שמה את זה במיטה.

    למה?

    כדי לעורר רחמי שמי על דוד המלך. למה צריך לעורר רחמי שמים על דוד המלך? לפי שדוד המלך היה מכוון את החיים שלו על דקות. כל דקה היה עובד. [תהלים קי"ט ס"ב] "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ"

    לכן מיכל שמה את השעון הזה, שהיה מכונה תרפים, על המיטה ואמרה: ריבונו של עולם דוד המלך כל החיים שלו עבד אותך לפי דקות ושניות. אז תשמור עליו שלא יאונה לו רע.

     

    מה רצתה רחל אמנו להשיג בזה שהיא לקחה את התרפים?

    רש"י במקום: להפריש את לבן מהעבודה הזרה.

    [משך חוכמה] שלא זאת הייתה כוונתה. אלא כדי שהקב"ה יתגלה ללבן. אם פלוני רוצה לנתק מישהו מדבר שהוא עושה: נניח שלא רוצה שימשיך לעשן, הרי אם ייקח את קופסת הסיגריות ויקרע אותה לגזרים ויזרוק לפח. מה? הוא לא יוכל לקנות מחר שני קופסאות?! אחת שאתה תשמיד ואחד לעשן.

    מה הרווחת רחל? לקחת לו את התרפים אז מה חשבת שזהו הוא יפסיק לעבוד עבודה זרה?!

     

    למה תרצדון הרים גבנונים?

    [שוחר טוב] [תהלים ס"ח י"ז ] "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף יְהוָה יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" כיוון שביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל באו כל ההרים ואמרו עלי תינתן תורה, בא התבור בא הכרמל, כל אחד אמר עלי תינתן התורה. אמר להם הקב"ה: למה תרצדון הרים גבנוניים? מה אתם קופצים? "הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ" בחרתי כבר את ההר. ההר זה הר סיני.

    [מדרש רבא בראשית רבא צ"ט אות א'] "רבי עקיבא פתר לה בשבטים" רבי עקיבא לוקח את הפסוק הזה ומחבר אותו לשבטי יה. למה? בשעה שעמד שלמה לבנות את בית המקדש, היו השבטים רצים ומתדיינים אצל מי ייבנה. זה אומר בתחומי ייבנה וזה אומר בתחומי ייבנה. אמר להם הקב"ה למה תרצדון? מה אתם קופצים? כולכם שופטים, כולכם שבטים, כולכם צדיקים – כולכם גבנונים. מה זה גבנונים? גנבים. פלא. כולכם שבטים, כולכם צדיקים אבל גנבים. רבותינו מנסים לפענח את המדרש הזה. [חז"ל במסכת חולין] כסף! אלו צדיקים. אתה רוצה לבחון משהו תבדוק אותו בכסף. הייתם גנבים שמכרתם את יוסף. אבל בנימין שלא השתתף במכירת יוסף - "הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ" שמה אני יבנה את בית המקדש. ושם אני אשרה את שכינתי.

    [חקוט שמעוני וזאת הברכה תתקנ"ז] [דברים ל"ג י"ב] "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן"

    ומפני מה זכה שבנימין זכה שתשרה שכינה בחלקו? דומה למלך שבא אל בניו לפרקים. המלך היה לו כמה בנים. כל פעם היה הולך לאכול אצל מישהו אחר. כול אחד אמר אצלי הוא שורה. שהיה המלך זקן, הוא יגור אצלי. הקטן שבהם הלך ופניו כבושות בקרקע. ונפשו הייתה עגומה. הוא אמר: מה המלך יבוא אצלי?! יש עשר אחים לפני. מה פתאום יבוא אצלי. כיוון שהלך ופניו עגומות בקרקע אמר: ראיתם את בני הקטן? שעמד ופניו כבושות בקרקע, מאכל ומשתה יהיה משלכם אבל לגור, אני הולך לגור אצלו. כך אמר הקב"ה: בית הבחירה בחלקו של בנימין ומכול השבטים יביאו קורבנות.

    [פסיקתא דברים ] מפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו? משום שבנימין הקטן שבשבטים היה וכשהיה יעקב אביו אוכל ושותה והיה יוצא היה נשען על כתפיו של בנימין. אמר הקב"ה: מקום שסמך צדיק זה ידיו – בו אני משרה שכינתי. שנאמר: [במדבר ל"ג י"ב] "וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן"

    [דבר אחד] בנימין הוא היחידי שלא השתחווה לעשיו. [דבר אחר] בנימין הוא היחידי שנולד בארץ ישראל. השאר נולדו בחרן.

     

    סוגרים קצוות

    [פרשת מקץ ] היה רעב, יעקב אבינו שולח את הבנים שלו לקחת אוכל במצרים. הם מגיעים ומיד "מתלבש עליהם" יוסף ומאשים אותם בריגול. נכנסתם בעשר שערים. אתם מרגלים. עונים לו: אנחנו לא מרגלים. מה פתאום. אנחנו פשוט מחפשים את אחינו שאבד. חוץ מזה יש לנו עוד אח אחד קטן בבית הוא לא בא. אומר להם יוסף אתם מרגלים. איך תוכיחו לי שאתם לא מרגלים?! אם בפעם הבאה שאתם באים אתם מביאים את האח שלכם הקטן – אז אתם בסדר. יוסף משאיר אצלו בבית עירבון את שמעון. האחים חוזרים הביתה יעקב שואל היכן שמעון. נם עונים לו: אל תשאל השארנו אותו שם. אדוני הארץ דיבר אתנו קשות, האשימו אותנו שאנחנו מרגלים, לקח את שמעון ואמר לנו: עד שאתם לא חוזרים בלי בנימין אני לא משחרר אותו. וגם אין אוכל בפעם הבאה. אומר להם יעקב אני לא שולח את בנימין! תשכחו מזה. אמא שלו מתה בדרך, אח שלו בדרך. הוא הבן יחידי שנשאר לי מרחל. אומר יהודה לאחים: (כך כתוב בנדרש) תנו לו לזקן, חכו עד שיגמר האוכל בבית אז הוא ישלח. כרגע יש אוכל בבית אז הוא לא ישלח.

    נגמר האוכל והוא שלח וגם מתנות לאדון הארץ. שהם מגיעים הם אומרים לממונה על הבית. החזרנו את הכסף שהטמינו לנו בשקים. אומר להם הממונה על הבית: תיקחו, תיקחו זה בסדר. והוא מודיע להם שהם מוזמנים לארוחת צהרים תבואו לראות את בית השחיטה שיראו שהכול שחיטה כשרה. כאן יש בית חב"ד הכול כשר. הם נכנסים, ברגע שמגיע יוסף הוא רואה את אח שלו הקטן, הוא מתחיל לבכות. בארוחת הצהרים: "וישבו לפניו הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו", "יוסף נטל את הגביע והיה עושה עצמו כמערים ומריח בגביע. אמר יהודה שהוא מלך יושב בראש. ראובן שהוא בכור שני לו, וכן כולם. אמר: אני אין לי אמא ובנימין אין לו אמא כי היא מתה כשהוא נולד, לכן ישב על ידי"

    האנשים תמהים על הגביע. זה היה שבת. במוצ"ש הוא שולח אותם חזרה לארץ ישראל. לפני שהם יוצאים הוא מצווה על אשר על ביתו להחביא את הגביע באמתחת בנימין.

    [בראשית מ"ד ד' ] "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה"

    והוא מאיץ בו שיעשה זאת בעודם בעיר, כי אם יגידו ברכת הדרך, לא יוכל לעשות להם כלום. ואז תעצור אותם ותאשים אותם בגנבת הגביע.

    "ה הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם"

    והאחים משתוממים מדבריו ועונים לו:

    "ז וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה"

    אנחנו גנבנו גביע?! יש לנו קל וחומר: את הכסף ששמו לנו בשקים החזרנו! (נו, האמת שזב לא בדיוק קל וחומר, כי יש גם גנבים שמתנהגים "ביושר" ואחר כך גונבים יותר) אבל יותר מזה:

    "ט אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים"

    בדיוק כמו שאביהם יעקב אבינו אמר על התרפים. מי שעשה את זה הוא מת. ואשר על ביתו:

    "י וַיֹּאמֶר גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם" למה אתם מרחיקים לכת זה שאצלו ימצא הגביע הוא יהיה עבד אצלי, ואתם תלכו לשלום.

    "יב וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן"

    מי זה 'בגדול החל'? יש להם קל וחומר יש להם אליבי. כסף החסרנו – אז גביע ניקח? ונאמר יש הרבה אנשים שמחזירים שנקל וגונבים ארבע מאות. זה לא ראיה. אומר להם אשר על הבית אתם צדיקים אבל שמעון היה במצרים ובנימין חדש עליו לא עובד הקל וחומר שלכם. הוא התחיל לחפש אצל שמעון וסיים אצל בנימין. ושם הוא מצא אותו.

    "יג וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה" הם קוראים את בגדיהם וחוזרים העירה.

    [מדרש תנחומא מקץ י' ] "ויעמס איש על חמורו לא הוצרך אחד מהן לסייע לחברו והיו עומדין ומחבטין לבנימין על כתפיו ואומרין לו גנבא ברא דגנבתא ביישתנו בן אמך את, כך ביישה אמך את אבינו, ובשביל אותן המכות שהכוהו בכתפיו זכה שתשרה שכינה בין כתפיו שנאמר (דברים ל"ג) חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן" תפסו את בנימין והכניסו לו מכות על גבו ואמרו לו: "גנב בן גנבת! אמא שלך גנבה את התרפים מאבא שלה וביישה את אבינו ואתה גנבתה את הגביע וביישת אותנו". אמר הקב"ה: אתה קבלת מכות על הגב – בחלקך יבנה בית המקדש. במקום הזה אני ישרה את שכינתי. שנאמר: "ובין כתפיו שכן".

    פלא.
    שבטי יה, שאין לנו השגה בגדולתם, חובטים בבנימין ואומרים לו: "גנב בן גנבת!". אתה משווה את מה שעשתה רחל למה שעשה בנימין (אם הוא עשה את זה?!) רחל גנבה את התרפים כדי להפריש את אבא שלה מעבודה זרה, ואתה אומר את זה אותו דבר לגבי בנימין?!

    לא יאומן! שבטי יה, עשרה אחים מכים את אחיהם הקטן בגבו ואין אף אחד שיאמר עליו זכות?!

    אולי תגידו: "לא! הוא לא גנב! המצרים נוכלים הגניבו לו את זה לתוך האמתחת". הם הרי מכניסים לנו דברים לתוך השקים. אף אחד מהאחים לא חושב שזה המצרים. כולם חושבים שבנימין גנב.

    למה?

    וחוץ מזה – הכו אותו על כתפיו ובזכות זה מגיע לו שיבנה בית המקדש על נחלתו?! כמה יהודים הוכו בהיסטוריה ולא בנו שום דבר בחלקם?!

    יסוד נפלא כתוב כאן:

    לא ח"ו שהשבטים חשבו שרחל גנבת, לא כתוב מקום שהקב"ה תבע את כבודה של רחל. אתם קוראים לרחל גנבת?! רחל זה האשה שמסרה את הסימנים לאחותה, ובזכותה נולדתם! מה זה מחלה מדבקת?! אמא שלו גונבת וגם הבן שלה גונב?!

    ביאור: שבטי יה חשדו בדבר אחד: למה רחל גנבה את התרפים? מה התועלת שהיא חפשה? אומרים חז"ל: היא רצתה להפריש את אביה מהעבודה הזרה. מה, אם היא לוקחת אותם אז זהו הוא לא עובד יותר עבודה זרה?! הרי באותו יום הלך לשכן שלו והשתמש בתרפים.


    אז מה עזר לך שגנבת את התרפים?

    אומרים חז"ל: רחל הייתה קנאית לשם, לכן היא גנבה את התרפים. קנאים לא חושבים באותו רגע אם זה הגיוני או לא. הם פועלים כמו ברק. שקנאי תופס גונב כשבה מבית המקדש הוא פוגע בו כמו ברק. גונב כשבה קנאים פוגעים בו. שפינחס קינא לשם הוא פגע בזמרי בן סלוא כמו ברק. הבועל ארמית בפרהסיה קנאים פוגעים בו. הוא לא חשב אפילו על הסיכון העצום שהוא לוקח שהוא מתקרב אליו שהוא מוקף אנשים שיכלו להרוג אותו בשנייה.

    לרחל הייתה קנאה להעביר עבודה זרה מהעולם. השבטים אמרו: אם זאת המידה של רחל, ירש אותה בנימין. בימין יושב במשתה ורואה את המשנה למלך מחזיק את הגביע ליד אזנו ושואל מי שמעון כו'. אומר לעצמו בנימין זה עבודה זרה. אם זה עבודה זרה אני גונב אותה אני קנאי לעבודה זרה כמו אמי. כשבעל הבית בא ומאשים אותם, האחים לא חושבים פעמיים, הם בטוחים שזה בנימין. למה? כי הוא גנב בן גנבת. אם בא פלוני ולוקח לך את החמץ בפסח, אנחנו לא אומרים עליו שהוא גנב חמץ – אנחנו אומרים הוא הציל אותו מחמץ בגבולו. אותו דבר רחל – היא רצתה להציל את אבא שלה מהתרפים אז היא גנבה אותם.

    אנחנו כל יום אומרים לאחר התפילה את תפילת עלינו לשבח: ובתחילת הפרשה השנייה: "עַל כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ"

    אתה רוצה לראות את בית המקדש בתפארתו? יש לזה תנאי אחד. מהו?

    "לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי"

    עבודה זרה ובית המקדש לא הולך ביחד!

    אומר הקב"ה: מי עקר עבודה זרה? רחל אמנו גנבה את התרפים לאבא שלה כדי לעקור את העבודה הזרה – נולד לה בן בנימין שקיבל מכות על הכתפיים. למה? כי חשדו בו: אמא שלך גנבת גם אתה גנב. 'בין כתפיו שכן'. המידה של הגנבה של אמא שלו, זה נתן את הכוח שחושדים בו בדבר שאין בו. מכיוון שחושדים בו בגלל שאמא שלו הייתה כזו. זה הכוח שבזכותה נבנה בית המקש בנחלתו של בנימין.

    רעיון של הרב - פשט: [איכה] כאשר הקב"ה החריב את הבית הראשון וירמיה ישב על האבנים של בית המקדש וקונן ובכה. אמר לו הקב"ה לך תעיר את האבות הקדושים הם יודעים לעורר רחמי שמים. הוא רץ למערת המכפלה, צעק: אבות קדושים קומו מקבריכם, עם ישראל יוצאים לגלות! העיר את האבות הקדושים: בא אברהם לפני הקב"ה אמר לו: ריבונו של עולם בגיל מאה נתת לי בן, בגיל מאה שלושים ושבע אמרתי לי להעלות אותו לעולה. ולא שאלתי שאלות, מודם אמרתי לי כי מיצחק יקרא לך זרע, ועכשיו אתה אומר לי העלנו לעולה, לא שאלתי. ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני?! והקב"ה לא עונה לו. בא יצחק ואומר לו בגיל שלושים ושבע בא אלי אבא ואומר לי בוא הולכים להקריב אותך לעולה בצווך. אבא אמר לי, לא אתה. לא שאלתי שאלות פשטתי את צווארי, עליתי על גבי המזבח כיונה, ואמרתי לאבא קשור אותי חזק שאני לא יזוז. עכשיו אתה לוקח את הבנים שלי ולוקח אותם לגלות?! לא תזכור לי זאת ולא תרחם עליהם. והקב"ה לא עונה לו. מגיע יעקב ואומר: ריבונו של עולם: אתה יודע נולדו לי שניים עשר בנים אצל לבן, שמרתי עליהם כמו אפרוחים של תרנגולים כדי שלא יטמא אותם. לבן ניסה לטמא אותם כל הזמן שמרתי עליהם. ברוך השם באו לארץ ישראל, ברוך השם הקימו עם. עתה הם גולים. לא תזכור לי ותרחם על בני?! הקב"ה לא עונה לו. בא משה אומר לו: ריבונו של עולם בגיל שמונים אמרתי לי קח תנהיג את עם ישראל. לקחתי אותם והנהגתי אותם כאשר יישא האם את היונק. כך נשאתי אותם על הידיים? הגיע זמני להיכנס לארץ ישראל – אמרת לי לא. עם ישראל עכשיו אתה מגלה אות? לא תזכור לי ולא תרחם עליהם? והקב"ה לא עונה לו.

    באותה שעה באה רחל אמנו לפני הקב"ה, ואמרה: ריבונו של עולם, אתה יודע שיעקב אבינו אהבני אהבה יתרה. ועבד בשבילי לאבא שלי שבע שנים וכשהגיע הזמן לנישואי אחותי, יעץ אבי להחליפני, ואני (רחל) שאני בשר ודם עפר ואפר ומקנאת, אשה מקנאת מכניסים אישה אחרת בביתה. לא קינאתי לצרה שלי. ומסרתי לה את הסימנים כדי שלא תצא לבושה ולחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי – אתה ריבונו של עולם, מפני מה קנאתה לצרה שלך?

    הכניסו עבודה זרה להיכל! מפני מה קנאת לצרה שלך? אומר הקב"ה: בשבילך רחל אני מחזיר בנים למקומם. שנאמר: [ירמיה ל"א ט"ו – ט"ז ] "כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. טז וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם."

     

    איזה מעשה יותר גדול העקדה או מסירת הסימנים?

    כל המפרשים שואלים את השאלה הזאת. למאן דאמר סימנים, אז למה אנחנו אומרים בתפילת מוסף של ראש השנה: ''ועקדת יצחק לזרעו (של יעקב) היום ברחמים תזכור''. למה לא אמרנו: תזכור ברחמים את הסימנים שרחל מסרה ללאה?

    כל בוקר בתפילה יש בסדר הקורבנות: איך זה מתחיל שם? מתחיל בעקדת יצחק. למה לא במסירת הסימנים? זה כזה מעשה בומבסטי?! אברהם אומר לקב"ה תזכור מעשה עקדה הקב"ה לא עונה לו. יצחק נזכיר מעשה העקדה הקב"ה לא עונה לו. רחל מזכירה סימנים הוא מתרצה מיד ועונה לה: בשבילך רחל אני מחזיר בנים למקומם.

    פירוש (עפ"י הרב): רחל אמנו היא שעקרה עבודה זרה. רחל אמנו היא זאת שלקחה את התרפים של אבא שלה. היא יודעת מה זה עבודה זרה. על מה נחרב בית המקדש? על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. ועל מה הוא נחתם: מנשה מכניס צלם עם ארבע ראשים. ואומר לקב"ה: נא! מהיכן שתסתכל את תראה את העבודה זרה שלי. חזקיה לא רצה להתחתן כי לא רצה שיבוא לעולם היצור הזה. הנביא ישעיה בן אמוץ אמר לו אל תעשה את החשבונות של הקב"ה. אתה מצווה להתחתן. אותו נביא היה אחד מהקורבנות של נכדו, בן בתו, מנשה. הוא הרג אלף אנשים ביום. על מה הם גולים? הוא מכניס צלם להיכל. בא רחל ואומרת לקב"ה: אני לא קנאתי לצרה שלי. חז"ל אומרים יש משוואה: בין קנאה של הקב"ה לעבודה זרה ובין קנאה של אשה שנותנת לאשה אחרת להיכנס לביתה. ומנחת נאות שבעל חושד באשתו ומשקה אותה במנחת נאות. רחל אמנו היא זאת שלקחה את העבודה הזרה, בקשה לעקור את העבודה הזרה מעם ישראל. היא עקרה – אז בין כתפיה שכן. שם יהיה בית המקדש. אצל בנימין יהיה בית המקדש אז רחל יכולה לבוא ולבקש רחמים על בניה שעבדו עבודה זרה. ריבונו של עולם אני עקרתי עבודה זרה, הבן שלי חטף מכות בגלל שחשדו בו שגנב עבודה זרה. אני מקשת ממך ריבונו של עולם רחמים על בני. ולא תזכור לי זאת? ולא תרחם על בני?

    עונה לה הקב"ה: בשבילך רחל, אני משיב בנים למקומם.

     

    מי הוא ידיד השם?

    [הרב מוסיף] [גמרא במסכת מנחות נ"ג] "יבוא ידיד בן ידיד לידיד, ובחלקו של ידיד, ויתכפרו בו ידידים. מסבירה הגמרא:
    יבוא ידיד - זה שלמה, דכתיב: וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה.

    בן ידיד - זה אברם, דכתיב: מה לידידי בביתי.

    ויבנה ידיד - זה בית המקדש, דכתיב: מה ידידות משכנותיך.

    לידיד - זה הקב"ה, דכתיב: אשירה נא לידידי.

    בחלקו של ידיד - זה בנימין, שנאמר: לבנימין אמר ידיד ה'.

    ויתכפרו בו ידידים - אלו ישראל, דכתיב: נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה"

     

    הידיד הראשון הוא אברהם והידיד האחרון הוא בנימין. אברהם הוא הראשון ששבר את הצלמים. בנימין הוא האחרון שחשדו בו שהוא לקח את הגביע בגלל זה הכו אותו על הכתפיים. אברהם נקרא ידיד שלמה נקרא ידידיה, בנימין נקרא ידיד. את המכה הכניסו לו על הכתפיים שהם מקום חיבור הידיים. ידיד נותן יד לשני. יד ועוד יד זה ידידים. אדם שעוקר עבודה זרה מהעולם נקרא ידידו של הקב"ה. אברהם שובר את הצלמים בבית אביו הוא נקרא ידיד. רחל אמנו עקרה את העבודה מבית אבא שלה לכן, בנה בנימין, נקרא ידיד למה? כי הכו אותו בין הכתפיים. שם אשרה את שכינתי בין הכתפיים ששם מתחברים שני הידיים.

    בכ"ה בחדש כסלו הסתיימה עבודת המשכן.

     

    יזכנו הקב"ה שחודש כסלו יהפוך לנו לששון ולשמחה בבניין הבית השליש במהרה בימנו, אמן

     

    דברים בשם אומרם:

    כ"ק האדמו"ר הרבי מליובאַוויטש, הרב שניאור אשכנזי שליט"א, הרב ברוך רוזנבלום שליט" א, הרב אורי זהר שליט"א, הרב הרצל חודר שליט"א, הרב יצחק בצרי שליט"א

     

    מקורות:

     ויקישיבה הידברות ויקיטקסט

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין