כותרות TheMarker >
    ';

    פרופסור רפי אלדור - רוקדים למען פרקינסון

    ברוכים הבאים לבלוג של פרופסור רפי אלדור. רפי אלדור הוא מרצה מוערך בבית הספר למנהל עסקים של המרכז הבינתחומי ובמרוצת השנים כתב טורים כלכליים בעיתונים מובילים ולימד באוניברסיטאות מהשורה הראשונה בארץ כמו גם בארה"ב.

    רפי, אשר אובחן במחלת הפרקינסון לפני 10 שנים, החל להראות שיפור משמעותי בתסמיני המחלה כאשר התחיל לעסוק בריקוד סלוני סטנדרטי. רפי נוכח לגלות על עצמו ששילוב התנועות בריקוד, רוח החיים והחברה, משפיעים באופן משמעותי על תסמיני המחלה ותורמים לשיפור איכות החיים. רפי החל להיות פעיל מאוד בהפצת הבשורה וכיום הוא משתתף בסבב הופעות ברחבי הארץ בשילוב הרצאות בנושא הריקוד ומחלת הפרקינסון.

    טיפים לעבודת סמינר בשווקים פיננסיים

    0 תגובות   יום שני, 1/12/14, 18:14

     

    1. טיפים ראשונים

    -          את מירב הזמן יש להקדיש תחילה לבחירת הנושא.

    -          נושא המחקר צריך להיות מקורי וחדש, מעניין וניתוח שלו עם ההשערות הנכונות תתרום לכלכלה.

    -          בכל נושא ניתן להרחיבו על ידי השוואה של התופעה במדינות שונות.

    -          בכל נושא ניתן להרחיבו על ידי  ניתוח היסטורי של התופעה.

    -          כדאי להציג אתה נושא וכיצד תתמודדו אתו  בפני חברים ובהזדמנות זו תקבלו רעיונות ובקורת בונה.

    -          ניתן למצוא נושא למחקר בעיתונות הפיננסית  בז'ורנלים אקדמיים ובאמצעי התקשורת בכלל.

     

    2. סמינר בשוק ההון


    מטרת העבודה היא להציג את תרומתכם לנושא מחקר הלקוח מתחום שוק ההון בכלל או מתחום האופציות וחוזים עתידיים – מכשירים נגזרים (דוגמה מקוצרת לעבודת הקורס –(ראה מדד הפחד להלן).

    לאחר שבחרתם את נושא העבודה, נציג עתה את מבנה העבודה:

    העמוד הראשון יכיל את  הנושא, הכותבים, ותקציר ובו תיאור הנושא ועיקרי המסקנות שלכם ב 6 עד 7 שורות. רצוי להתחיל במשפט מפתח או משפט הממצה את  מסקנותיכם .

    העמוד השני – מבוא לעבודה - ובו הצגת הנושא והקשרו בתחום האופציות והחוזים העתידיים ומטרתכם בעבודה.

    הסעיף הבא יכיל את הספרות המקצועית של נושא העבודה כולל ספרות אקדמית ומאמרים הלקוחים מהאינטרנט או מהעיתונות הפיננסית.

    הסעיף שלאחר מיכן  יכיל את האנליזה של הנושא המבוצעת על ידכם או בעזרת נתונים אמפיריים  או בעזרת ניתוח אנליטי. בניתוח שלכם הביאו דוגמאות מהמציאות.

    סעיף אחרון – מסקנות.

    ולאחר מכן הרשימה ביבליוגרפית.

    אורך העבודה כולל הכל – 20 עד 30 עמודים.

     

    נושאים אפשריים:

    1. אופציות בינריות האם הן הימורים? 


    לאחרונה נשאלה השאלה על ידי גורמים רגולטוריים היא האם אופציות בינריות מהוות הימור אם לאו?

    בעבודה זו יש לקחת את האופציות הבינריות, לנתח את הערכת השווי שלהן, להשתמש במאמרים אקדמיים בניתוחן וניהול הסיכונים שלהם. ולנתח בנפרד אופציות לטווח קצר ואופציות לטווח ארוך.

     

    2. אסטרטגיית בוקס ויעילות המסחר בבורסה 

    אסטרטגיית בוקס הבנויה מ-4 אופציות שהן למעשה צירוף של מרווח עולה באופציות CALL ומרווח יורד באופציות PUT. צירף המביא לתמורה קבועה בלתי תלויה במדד תל אביב 25 במועד הפקיעה (באי ודאות של מחיר נכס הבסיס במועד הפקיעה). בשיעור הבא נראה כי ניתן להסתכל על אסטרטגיה זו כהרכבה של שני חוזים עתידיים סינטטיים. כפי שאמרנו בכיתה, שוק המעו"ף נוסד באוגוסט 1993 והשוק היה מאוד לא משוכלל. עם הזמן השוק השתכלל, ובנובמבר 1999 נהפך לשוק ממוחשב, רציף שניתן לבצע בו פקודות במספר  אופציות בו זמנית. פיתוחים אלו אפשרו את פיתוח האלגוטריידינג שמהווה היום את רוב המסחר בבורסה (ראה להלן נספח 1). כמו כן במשך השנים עמלות הבורסה ירדו ואפשרו מסחר יעיל יותר. ניתן להוכיח כי הרווחים מקניה או מכירה של אסטרטגיית בוקס במהלך השנים קטנו ככל שהשתכלל השוק (זו הוכחה להשתכללותו). מהירות ההגעה של המחירים לשיווי משקל גדלה לאין שיעור (ניתן לפנות אלי ולקבל מאמרים אקדמיים בנושא).

    ''

     

    3. ניתוח חוזים עתידיים בענף מסוים כגון: נפט, חיטה וכו' האם מחיר של חוזה עתידי צןפה את המחיר שישרור בעתיד?


    בעבודה מסוג זה יש להציג את מרכיבי הביקוש וההיצע בתחום זה, את התפתחות מחיר הספוט של נכס הבסיס במהלך השנים, עקום המחירים של החוזים העתידיים: האם הוא עולה שטוח או יורד ומדוע. יש לתת דוגמה של פירמה אחת העוסקת בנושא – כיצד היא מנטרלת סיכונים (כלכליים וחשבונאים). וכמובן גם את מסקנתכם הסופית: האם כדאי לבצע גידור סיכונים אם לאו. יש להדגיש כי גידור סיכונים יוצר רווח בטוח ומוריד את רמת אי הוודאות של רווחי הפירמה. וכך מבליט את היתרונות של המנהלים והפירמה עצמה. למאמרים בנושא ניתן לפנות אלי.

    ''

    ''

     

    4.  מדד הפחד

     בשיעור הרביעי של הקורס נלמד את מודל בלק שולס ומרטון שממנו נגזרת  נוסחת הערכת שווי אופציה. נוסחה זו תלויה בחמישה פרמטרים שארבעה מתוכם מהווים נתונים אובייקטיביים והחמישי -רמת אי ודאות -הוא הערכה סובייקטיבית. ניתן להפוך את הנוסחה ולקחת את המחירים מהשוק כנתונים ולחלץ מתוכם את ההערכה הסובייקטיבית של השוק לגבי רמת אי ודאות. הערכה זו נקראת "מדד הפחד"VIX – VOLATILITY INDEX

    בעבודה זו ניתן לנתח את מדד הפחד בישראל וארה"ב ולהשוות ביניהם במהלך השנים ולגזור מזה כיצד ניתן להשתמש באינפורמציה זו לצרכים כלכליים או להשגת רווח. (ראה להלן נספח 2).

     

    5. השקעה פאסיבית בבורסה, חוכמת ההמונים ונגזרים

    בעבודה זו יש להציג מהי השקעה פאסיבית בבורסה (שהיא המסקנה של שימוש בחוכמת ההמונים), וכיצד ניתן להשתמש בכלים הנלקחים מהקורס  בחוזים עתידיים ואופציות על מנת לבצע אסטרטגיה זו (הגופים המוסדיים ומנהלי תיקי השקעות מרבים להשתמש בשוק הנגזרים לצורכי מימוש פעולותיהם בהשקעה פאסיבית).

     

    3.      נושאים אפשריים

     - ניהול תיק השקעות פאסיבי בעזרת נגזרים לעומת ניהול תיק השקעות אקטיבי

    מחירים עתידיים בשווקים השונים  והאם הם צופים ללא הטיה את המחיר שישרור בעתיד

    דוגמה מקוצרת לעבודה: מדד הפחד:

    העניין הרב ברמת אי הודאות הצפויה בשוק ההון גרם לכך, שבשנת 1993 השיקה בורסת האופציות בשיקגו (CBOE) את מדד התנודתיות - VIX (VOLATILITY INDEX) ,הנקרא גם מדד הפחד ויוחס לרוברט ווילי מאוניברסיטת דיוק.  בפועל, המדד הפך להיות בנצ'מרק (סמן) לרמת אי הוודאות השוררת בשוק המניות (Liuren 2005).

     

    מדד התנודתיות, הוויקס (VOLATILITY INDEX), נקרא על ידי Whaley (2000) מדד "הפחד" לנוכח העובדה שהתנודתיות של שערי המניות עולה באופן משמעותי בתקופות של משברים כלכליים. לדוגמא במשבר הפיננסי בשנת 2008 עלה מדד הויקס בארצות הברית לאחר נפילת ליהמן ברדרס  לרמה של 80% ובישראל הוא עלה לרמה של 40%[1]. מדד פחד נמוך מעיד על רגיעה בשווקים וצפי למגמה חיובית בחודש הקרוב.  ואילו מדד פחד גבוה מעיד על חשש רב בשווקים, וצפי למגמה שלילית בחודש הקרוב. דוגמא נוספת לרמת מדד הפחד  היא תקופת משבר היורו (משבר יוון) בשנת 2010. עד לפרוץ המשבר באירופה עמדו סטיות התקן הגלומות בארצות הברית במשך חודשים רבים על רמה של 17% -18%, רמה נמוכה מהממוצע ההיסטורי של השנים 1990-2010 . רמת סטיות התקן בישראל בתקופה זו ירדה אף לרמה נמוכה יותר של  12%-14% המשקפת רמת פחד נמוכה. לאחר פרוץ המשבר עלה מדד הפחד בישראל  לרמה של  25% , ואילו בארצות הברית עלה מדד הפחד ל 45%.

    מי הגה את הרעיון של מדד התנודתיות? מדד הויקס הוצע תחילה על ידי פרופסור מנחם ברנר ופרופסור דן גלאי לבורסת המניות  האמריקנית ASE  בשנת 1986, ובאוגוסט 1987 הוא הוצע לבורסת האופציות בשיקאגו  CBOE . ההצעה ל ASE כללה מדד המורכב מסטיית התקן הגלומות באופציות בכסף למועד המימוש הקרוב ומועד  המימוש הבא הנבנה בצורה סינטטית לצפי  של 30 יום. בדיונים בבורסות על  ההצעה הועלה הקושי לגדר את  הסיכון של עושי השוק בנגזרים על המדד. המאמר האקדמי הראשון שפורסם בנושא היה על ידי ברנר וגלאי בשנת  1989 ב FAJ . בתחילת שנות התשעים שירתו דן גלאי ורוברט ווילי כעדים מומחים ביוסטון, טקסס. לדברי גלאי הוא הסביר לווילי כיצד יש לבנות את מדד הפחד וביקש את נתוני האופציות שהיו בהישג ידו של רוברט ווילי. הנתונים לא נתקבלו ופורסם מדד הויקס (1993) ויוחס לרוברט ווילי.

     

    החישוב המקורי של   ה-VIX התבסס על נתוני האופציות של מדד S&P100 ושיקלל את  סטיות התקן הגלומות של שמונה האופציות הקרובות לכסף לחודש הקרוב  ולמועד המימוש הבא על פי מודל בלק - שולס - מרטון, בדיוק באותה פרוצדורה בה נוהגת הבורסה בתל אביב בקביעתה את רמת אי - הוודאות (סטיית תקן) לצרכי קביעת גובה הביטחונות הנדרשים.

     

    בספטמבר 2003, שינתה בורסת האופציות בשיקגו הן את נכס הבסיס והן את דרך החישוב של מדד  ה-  VIX. נכס הבסיס החדש נקבע להיות מדד S&P500. דרך החישוב החדשה כוללת את כל האופציות ולא רק את האופציות הקרובות לכסף ואינה מסתמכת על סטיות תקן גלומות לפי נוסחת בלק-שולס-מרטון.[2]  ה- VIX בגרסתו החדשה מעריך את התנודתיות הצפויה ל-30 יום הבאים (במונחים שנתיים) של התשואה הצפויה בדרך המוצגת בנספח לפרק זה. הבורסה בשיקגו מפרסמת את המדד הישן לצד החדש תחת הסימול VXO. לורין (2005)  מצא בבדיקה של  תצפיות יומיות לאורך 15 שנה של שתי הגרסאות של המדד, המדד החדש גבוה בשני אחוזים מהמדד הקודם והתנועה של שניהם מתואמת.

     

    בשנים האחרונות ניצלה הבורסה בשיקגו את הפרסום של מדד ה - VIX והונפקו נגזרים על המדד . בשנת 2004 הונפקו חוזים עתידיים על המדד, בשנת 2006 הונפקו אופציות ואנילה על המדד, ובשנת 2008 הונפקו אופציות בינאריות על המדד.


     

    נספחים: 

     

    נספח 1: אלגוטריידינג ונגזרים

    נספח 2: מדד הפחד

     

    נספח 3: חכמת ההמונים ותיק ההשקעות שלך

     

    חלק א'

    חלק ב'

     

     

    קריאות נוספות


    Becker, C., White. 2007. Does implied volatility provide any information beyond that captured in model-based volatility forecasts?, Journal of Banking & Finance

    31(8): 2535-2549.

    Brenner, M. & Galai, D. (1989). New Financial Instruments for Hedging Changes in Volatility,Financial Analysts Journal, (July/August 1989) pp. 61-65.

     

    Giot, P. 2005. On the relationships between implied volatility indices and stock index returns., Journal of Portfolio Management, 31(3): 92-100.

     

    Poon, S. & Granger, C. 2003., Forecasting Volatility in Financial Markets: A Review. Journal of Economic Literature, 41(2): 478-539.

     

    Simon, D. & Wiggins, R. ,2001., S & P futures returns and contrary sentiment indicators. Journal of Futures Markets, 21(5): 447-462.

     

    Whaley, R. E. ,2000., The Investor Fear Gauge, Journal of Portfolio Management, 12.

     

     

     


    [1] מתפרסם על ידי המכון למחקר יישומי של הקריה האקדמית אונו ומבוסס על החישובים של חברת אי-אונליין קפיטל ישראל.

    [2] ראה נספח א'.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      רפיאלדור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין