כשהוא מדבר על זה הקול שלו הופך נמוך יותר, והמבט שלו אפל. בהתחלה אני מתפתלת מהמחשבה שהיד שלו תחליק על גב אחר, והוא יתכופף לנשום אותה לאט, מאפשר לי לצוף בתוך התחושות האלה של גירוי וריק עצום. כי יותר מהכל, התחושה הזו היא בור בבטן שצריך למלא במשהו כדי שהוא לא יאכל אותי כמו חור שחור. אז אני ממלאה אותו בנשימות שטוחות וגירוי שצומח ממעמקי הנשמה.
והיופי שלהם יחד. היא כל כך יפה שם, אצלי במחשבה, הבשר שלה מבעיר את הבשר שלו, אבל המבט שלי גורם למבט שלו להתכהות אפילו יותר. אני לוחשת לו שאני אוהבת אותו, שזה כל כך יפה.. הכי יפה...
הגוף הרך שלה נמרח מתחת לשרירים הארוכים והנהדרים שלו, אני מתבוננת בתהליך, מכירה אותו מקרוב עם נשים שרצו להתמלא עונג וזכו בסחרור רגשי. יש לו סבלנות ויכולת, ובסוף הערב היא תהיה מלאה סיפוק ואושר, נישאת על גל של התאהבות מתוקה כזו.
כשהוא יצמיד אותי אליו הכל יפקע. הנזקקות הזו, הרעב. התשוקה. תחושת המלאות מול תחושת הריק תמלא אותי אושר טהור, ואני אצמד אליו אפילו יותר: בכל פיסת עור, שריר, רגש ומחשבה. |