כותרות TheMarker >
    ';

    כל הdesign הזה

    עיצוב זה די הרבה, אבל לא הכל.

    ארכיון

    0

    פרובינציאלי.

    11 תגובות   יום שישי , 15/2/08, 13:24

    בסוף השבוע האחרון היינו באילת.

    באילת ביליתי, פחות או יותר, את 20 השנים הפורמטיביות שלי. הראשונות.

    זו היתה עיר של פחות מ10000 תושבים, ברובן של אותן שנים.

    הנה גלויה  מאז. אפשר לראות את מלון טרופיקנה שאיננו עוד ואת מלכת שבא, שהפך מלון פאר עם קניון. כל השטח הריק שם ליד הים כבר לא ריק.

     

     

    מעבר לגידול שממשיך למספר שהוא פי חמישה ויותר  במספר התושבים, ולגידול במספר התיירים, שומרת העיר על פרובינציאליות שיתכן שלפעמים יש בה קסם מעורר רחמים.

     

    הטקסים של משחק ב"כאילו אנחנו גדולים" כל כך חמודים...

    הדיילת בטיסת ארקיע לוקחת את "כרטיס העליה למטוס" ובודקת את מקום הישיבה שלך ואומרת "13A. משמאל ליד החלון בבקשה"... 

    מתוקה כזו...

    יש רק מעבר אחד בין טורי הכסאות הזוגיים. כמה הדרכה צריך הנוסע?

    אבל רציתי מקום באמצע!

     

    נערת הבטחון בטיסה בחזרה, בשדה התעופה פונה אלי ברצינות תהומית של מדריכת טירונים.

    אני מסיים שיחת טלפון.

    "אני צריכה שתהיה איתי!" היא נוזפת בי ללא חיוך. חמודה, גילי כבר כפול משלך. גם אם ארצה להיות איתך, לא אממש את הרצון... באמת חמודה. גילה הצעיר עומד לזכותה.

    כשאני מדקלם לה את תשובות המחץ "ארזתי לבד. היו בהשגחתי כל הזמן. אין לי חפץ חד או משהו שעלול להיראות כמו נשק" (השאלות לא השתנו מאז הייתי בן 10. רק נוספה התנצלות רשמית בסוף: "אני שואלת את זה נכיוון שהיו מקרים וכו'") היא מתעקשת בזעף לשאול אותי ולהוציא ממני תשובות לפי הסדר. 

    כל שדה התעופה המשתפץ -תמיד עדיין בגודל של מנחת בעיירה קטנה באי יווני. או תורכי.

    אבל כשממריא משם בואינג (זה באמת לא עושה לי טוב כשאני עומד מאחוריו ברחוב ומריח את התפלוטת מאחוריו כשהוא מתכונן להמראה. טרמינל I love you terminal, bella mia) הרוח נושבת חמה.

    זו עיר התיירות (פרנסתה היום היא רק על תיירות!) שבמרכזה יש שדה תעופה "בינלאומי". במרחק 500 מטר ממרכז בילוי וקילומטר מבתי מלון.

    התושבים מונעים את סגירתו מכיוון שלא נוח להם להמריא משדה התעופה עובדה. חצי שעת נסיעה.

    (בהסכם השלום עם ירדן התחיבה ישראל להשתמש בשדה התעופה של עקבה. לכן לא ייבנה שדה חדש בערבה עוד הרבה זמן. ומן הסתם גם לא ננחת בעקבה בקרוב...). 

     

    ב"רסטו-בר" חדש ואופנתי ליד הדיסנילנד ה"תנ"כי", "עיר המלכים" , מותר לעשן. כנראה שלא רק שם.

    לאילת החוק  מגיע לאט.

    "יש מקום מוגבל למעשנים" אומרת מנהלת המשמרת.

    מותק- החוק כבר השתנה...

    לקראת 11 בלילה אין שולחן שלא מעשנים לידו (פרט לשלנו...)...

    שולחן של שני זוגות תיירים מצרפת שיצאו לעשן בחוץ שעה קודם, מצטרפים לחגיגה. הם לא פריירים.

    למקום קוראים אגב "שאטו". הם כותבים את זה Shato. באיזו שפה זה בדיוק? 

     

     ככה זה נראה היום

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/2/08 11:33:
      מודהמודהמודה
        28/2/08 10:16:
      צילום מעולה עם היד.
        20/2/08 13:59:

      עוד סוכריה:

      צילום מחלון חדרי. שנה לא ידועה- כנראה תחילת שנות השבעים.

       

        19/2/08 23:51:
      הכל נכון-חוץ מהרמזור... הרמזור הראשון הותקן בשנות ה80...
        19/2/08 22:28:

       

      גם אני חייתי באילת (בשנים '68-69) .

      היה רק רמזור אחד בכל העיר (או שלא)

      כשהיינו טובים היינו הולכים למַרקוֹ לאכול סטייקים על שולחנות

      שפורשים עליהם נייר לבן .

      היה את הים הכחול (כתבתי על זה..) , את סירות הזכוכית ,

      את הביטניקים , את ההרים הסגולים , את השכנים היחידים בבניין

      שהייתה להם טלויזיה וילדה שקוראים לה שלהבת (או משהו כזה ..) .

      כל יום שישי היינו מתאספים כל הילדים לראות סַמִי וסוּסוּ .

        19/2/08 22:07:

      תודה!

       לא בטוח שתמצא דייגים סינים בכל חוף בדרום אירופה...וגם לא בטוח בקשר למחיר...

        19/2/08 18:45:

      מכיר את אילת בעיקר מכיוון הילדות הרחוקה

      וכתחנת מעבר בואכה עקבה או סיני.

      התמונות מקסימות , אבל מתאימות

      גם לכל חוף יווני או תורכי.

      ובמחיר דומה. 

        17/2/08 18:07:

      יש עדיין סיכוי. קלוש.

      אבל יש.

       

       

        17/2/08 15:32:

       

      צטט: אישון 2008-02-16 01:47:57

      זה הפרויקט השאפתני של אילת  Chateau.ירד מלמעלה. מהנדסים :הגשש החיוור.בינתים מתלבטים עם רנה מגריט אם להוריד את זה באיבחה חדה על ריכוז הערסים או הגרושות או הנשמות האבודות באילת.

      להוריד, בטח להוריד. להחזיר עטרה ליושנה מיד ולאלתר.

      מין זאמאן אילת הינה עיר לא ידידותית בעליל.

        16/2/08 08:20:

      העצב אין לו סוף לאושר יש ויש...

      אמר טום וולף "אתה לא יכול לחזור הביתה". אתה לא יכול להחיות את העבר.

      לפעמים העבר היה באמת טוב יותר. 

        16/2/08 01:47:
      זה הפרויקט השאפתני של אילת  Chateau.ירד מלמעלה. מהנדסים :הגשש החיוור.בינתים מתלבטים עם רנה מגריט אם להוריד את זה באיבחה חדה על ריכוז הערסים או הגרושות או הנשמות האבודות באילת.

      פרופיל

      שחר_קליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      עידכונים

      הבלוג שלי

      העיצוב עובד

      קישורים