כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    כך (כמעט) התקבלתי לשב"כ

    10 תגובות   יום שני, 8/12/14, 02:11

    ''

    כשסיימתי את לימודי בטכניון וחיפשתי עבודה, נתקלתי במודעה, שעל פיה השב"כ מחפש עובדים בתחום הטכנולוגיה. המודעה הסעירה את דמיוני. בדמיוני ראיתי את עצמי מפתח אלגוריתם גאוני, שיגרום לכך שכל בן עוולה שמתכנן פיגוע רצחני יקבל באופן אוטומטי עונש מיידי וראוי – למשל, להאזין ללא הפסקה, עד יום מותו, לתכניות הרדיו של דידי הררי (או באנגלית, DALET-DALET MOUNTAINOUS ).

    לפיכך, נכנסתי לאתר של השב"כ, והתחלתי למלא את השאלון עבור הגשת מועמדות. עד מהרה התחוור לי (או באנגלית, was pale to me) מקורו של הביטוי העממי "חקירת שב"כ". השאלות הפכו ליותר ויותר מפורטות וחודרניות. כשהתבקשתי לציין את שמה המלא של הגננת שהיתה לי בגן טרום חובה, עצרתי לרגע לחשוב. פתאום הבנתי שאני מבקש לעבוד בתפקיד, שבו אסור יהיה לי לספר שום דבר על העבודה כשאני חוזר הביתה. לא מתאים.

     

    הביטחון מעל לכל

    ראש הממשלה קבע לאחרונה, שהביטחון קודם לכל. יתכן שהוא צודק, אך לצערי, למרות מאמציי הכנים, לעולם לא הצלחתי לתרום לתחום-שקודם-לכל. בסדיר הייתי, פחות או יותר, החייל הכי גרוע בתולדות צה"ל. אחרי השחרור הייתי, ככל הנראה, הישראלי הראשון בהיסטוריה שפוטר מעבודה כמאבטח. נראה שכל מלאכה שכרוכה בהחזקת נשק אינה מתאימה לי – לא מתוך פציפיזם, אלא סתם מתוך חוסר קואורדינציה ואהבלות כללית.

     

    זו, אולי, אחת הסיבות לכך, שהבלוג הזה מתמקד בעניינים חברתיים וסביבתיים. אך יש לכך גם סיבות נוספות.


    התכנית הסודית למלחמה בגזענות 

    אין פתרון יחיד לבעיות של קיטוב חברתי, גזענות ואלימות. עם זאת, ברור שאחת  הדרכים העיקריות ליצור חברה יותר פלורליסטית, מתונה וחפצת שלום היא להביא לכך שבני אדם ממגזרים שונים יראו זה את זה לא דרך נאומי הפחדה של פוליטיקאים בורים וחמומי מוח, וגם לא דרך נאצות בפייסבוק - אלא בגובה העיניים, בחיי היומיום.


    בערים שמתוכננות היטב יש שכונות טובות יותר וטובות פחות, אבל אנשים ממגזרים שונים נפגשים - ברחוב, במכולת, בתחנת האוטובוס. בתכנון פרברי, המבוסס על נסיעה ברכב הפרטי לכל מקום, כל זה לא קיים. להיפך – חלק נכבד מה"יתרון" של ישובים כפריים רבים, הוא היותם הומוגניים מבחינה חברתית וכלכלית. בישובים קטנים רבים אף פועלות ועדות קבלה, המסננות החוצה חד הוריים, הומואים, נכים, ערבים, חרדים ועניים.


    מסך הברזל

    אמפתיה היא לא דבר שאפשר ללמד בשיעור בכיתה. אלף תכניות לימוד ומסעות פרסום עתירי תקציב בנוסח האחר הוא אני של משרד החינוך לא ישיגו את מה שיכולים להשיג מפגשים אקראיים ברחוב בין בני אדם מקבוצות אוכלוסיה שונות. 


    מבחינה פיסית, שמשת הרכב הפרטי היא זכוכית דקה ושקופה. מבחינה מחשבתית, היא מסך ברזל. ילד שהולך ברגל ברחוב רואה מדי יום בגובה העיניים את פועלי הניקיון אוספים בידיהם את הזבל שלנו (ו"זוכים" אגב כך לצפירות וגידופים מנהגי המכוניות); את הנכה שנאלצת לנסוע בכיסא הגלגלים שלה על הכביש, בגלל נהג שחנה על
    המדרכה; ואת הגנן הערבי, שמטפח את הגינה. כשרואים את כל אלה מדי יום, באופן טבעי לומדים להכיר אותם, ועם הזמן גם לאהוד אותם.


    מאידך, ילד שמוסע לכל מקום ברכב, כשחוטמו צמוד לטאבלט שמשרד החינוך הכריח את הוריו לקנות לו, מרים את עיניו מהטאבלט, אם בכלל, רק כשהמכונית נעצרת – אז הוא לעתים קרובות לומד מהוריו ו/או מסביבתו להתעצבן על פועלי הזבל האלה (למה הם מעכבים אותנו בדרך?), על הנכה הזו (מה פתאום היא נוסעת בכסא גלגלים על הכביש? ולמה בכלל הקימו בניין לבעלי צרכים מיוחדים ברחוב שלנו?) ועל הערבי (איך הוא מעז בכלל לבוא ולהסתובב בינינו, כשהיום שוב היה פיגוע?).


    מסך עשן


    השנאה היא מפלטם של הבורים והמושחתים. אם היה בישראל סדר יום אזרחי נורמלי, כל ראיון עם ליברמן היה נפתח בחקירה צולבת, שבה הוא היה נדרש להסביר איך בדיוק בתו והנהג שלו הפכו לפתע למיליונרים, מה פשר קשריו
    עם מרטין שלאף ועם בוריס קרסני, למה סיעת "ישראל ביתנו" פעלה למען טייקוני הגז ונגד הרפואה הציבורית, ועוד.

     

    אלא שבישראל "הביטחון קודם לכל", ולכן ליברמן יכול לפלוט שיהוק מתלהם כזה או אחר נגד הערבים או השמאל – והכל נעלם מאחורי מסך עשן. דברים דומים אפשר לומר, כמובן, גם על מירי רגב, שקידמה את חוק הג'ובים, תמכה בהפחתת תמלוגי הגז וטרפדה את חוק השקיות.

     

    מהבחינה הזו, רגב וליברמן דומים להפליא לחלק ניכר מהח"כים הערבים. אלה וגם אלה לא השיגו כמעט דבר עבור הציבור שבחר בהם. אלה וגם אלה מסתירים את חדלונם וכשלונם מאחורי מסך עשן של הצהרות מתלהמות ומסיתות – ובדרך גוררים את כולנו לאבדון.


    הרמת מסך

    מה אפשר לעשות?


    * להצטרף לתכנית הסודית למלחמה בשחיתות.


    * להצטרף לפעילות במגמה ירוקה או ב-15 דקות.


    * להעדיף לגור, לחנך את ילדינו ולהיות פעילים במקום שיש בו קהילה מגוונת של אזרחים ממגזרים שונים.

    באותו עניין

    דרוש: הולך רגל הרוג

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: אופנן 2014-12-16 10:36:30

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2014-12-15 11:11:47

      רק אשאלך שאלה קטנה, אם ליברמן יהיה כף המאזנים להפלת ממשלת נתניהו, תקבלו בזרועות פתוחות? על פי תשובתך נווכח כמה אתה רציני, אבל תשובת אמת ולא תשובת סחור סחור של פוליטיקאיים.

      ידידי,

      קודם כל, אינני פוליטיקאי, ולכן לשמחתי איני מוכרח לעמוד בפני בחירות כאלה בין רע לגרוע. צריך לזכור, שאם העבודה לא תסכים להקים ממשלה עם ליברמן, תוקם ממשלה שבה תהיה ממשלה של נתניהו - עם ליברמן כשותף בכיר. כלומר, ליברמן יהיה בכל מקרה שר בכיר בממשלה הבאה, לא משנה מה תעשה.

      צריך לזכור גם, שהפוליטיקה מלאה בדילמות לא נעימות, ואם בוחרים בגישת "הכל או לא כלום", נותרים בסוף ללא כלום.

      מכל מקום, כדי שלא אלך "סחור סחור" - אני מאמץ את התשובה של ח"כ שלי יחימוביץ': לדעתי העבודה צריכה להיות מוכנה לבלוע את הגלולה המרה, ולקבל את ליברמן כשר, כחלק מהסכם קואליציוני; אך אין להסכים להסכם קואליציוני, שבו יקבל ליברמן את תפקיד רה"מ - גם לא ברוטציה.

      תודה על הכנות בתשובתך, דהיינו זה מה שגם ידעתי מראש. ידעתי שהאנשים המשתייכים למחנה השמאל, יודעים להטיף מוסר לכל העולם ואשתו, על יושר. אבל כשזה מגיע לגבי דידם, היושר והכנות נעלמים. אם ליברמן כה פסול, אז שיהיה פסול עד הסוף. אל תשחקו כאן במילים מכובסות, של מטרות קדושות. כאן נמדד היושר והכנות, ולא סחור סחור. ואם בעבר הערכתי את יושרה של שלי יחימוביץ, בימים אלה איבדה גם את הערך היחיד שלה.

      ולסיכום מפלגת העבודה הפכה את שמה למפלגת "סידור עבודה", לאותן מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה: התנועה לא עוברת את אחוז החסימה, שאול מופז לא עובר גם. דהיינו, כל אותם אנשים שאין להם המשך פוליטי, מקבלים משען אצל מפלגת העבודה. ואם לקנוניות הללו אתה מצביע או נוהה אחריהן, אוי לה למדינה אם זה יצליח.

      מקווה שהעם חכם יותר.

        16/12/14 12:52:

      קצת קשה (לי לפחות) להגיב לכל מה שכתבת כאן. 

      מה שכן, הכל קשור להכל. ואנשים [אילו שהם כן בני אדם] לא יעזור, כ"א ימשיך לראות מה שקרוב אליו. וזה לא משנה אם הקירבה זה איפה הוא גדל פיזית, או על איזה בירכיים התחנך. הפיסקה שלך על מסך עשן - למשל אותי העיפה לאריאל זילבר. שבלי קשר למקום שממנו הוא בא. זז קצת למחוזות אחרים. מה שמראה שאנשים כן יכולים  להשתנות. ושינויים. לא תמיד הם שינויים לטובה.

        16/12/14 10:46:

      צטט: רונית אברהם 2014-12-15 21:48:45

      one at a time... אנחנו הולכים ברגל לבית הספר, אבל אני מתה מפחד כהשקטנה חוזרת לבד וברחוב - הגנן הערבי וגם פועלי בניין, ומנקי רחוב, והכי גרוע נהגים מסתובבים חופשי. לא מלמדת שנאה, להיפך, אבל לא מפסיקה לדאוג.

       

      רונית היקרה,

      יישר כוח, ואל חשש. לדעתי את לא צריכה "למות מפחד".

      לדעתי יש נגד ההליכה ברגל קמפיין של הפחדה, שנובע לא מנימוקים שכלתניים, אלא משיקולי נוחות, עצלות ואופנה של הורים רבים. בסופו של דבר, גורמי המוות העיקריים הם: סרטן ומחלות דם ולב, והדרך הטובה ביותר להבטיח לנו ולילדינו חיים ארוכים, מאושרים ובריאים יותר היא להרבות בפעילות גופנית, ולהיות קשורים לחברה ולקהילה שסביבנו. הליכה ברגל משרתת את כל המטרות האלה הרבה יותר טוב מאשר נסיעה ברכב. להיפך - דווקא הרצון "להגן" על הילדים לכאורה גורם לכך שהכניסות למוסדות החינוך בשעות הבוקר הן מטרד חמור של בטיחות בדרכים וזיהום אוויר, שמסכן קודם כל את הילדים; ודווקא הנטייה לגונן עליהם באופן מוגזם עלולה לגרום לכך שגם כשילדינו יהפכו מבוגרים, הם לא יידעו להתמודד בעצמם עם בעיות וסכנות.

      כמובן, כדי לשפר את המצב לא מספיקה יוזמה של אנשים בודדים כמוך או כמוני, אלא מאמץ הרבה יותר מרוכז לשנות את המגמה - למשל, פרויקט ההליכה ברגל.

      באופן אישי, מצב המדרכות בשכונה שלי הרבה יותר טוב ממה שהיה אי פעם  (ואני מכיר את השכונה 20 שנה), והכל בזכות מאבקי תושבים מוצלחים. כך שיש מקום לאופטימיות :).

        16/12/14 10:36:

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2014-12-15 11:11:47

      רק אשאלך שאלה קטנה, אם ליברמן יהיה כף המאזנים להפלת ממשלת נתניהו, תקבלו בזרועות פתוחות? על פי תשובתך נווכח כמה אתה רציני, אבל תשובת אמת ולא תשובת סחור סחור של פוליטיקאיים.

      ידידי,

      קודם כל, אינני פוליטיקאי, ולכן לשמחתי איני מוכרח לעמוד בפני בחירות כאלה בין רע לגרוע. צריך לזכור, שאם העבודה לא תסכים להקים ממשלה עם ליברמן, תוקם ממשלה שבה תהיה ממשלה של נתניהו - עם ליברמן כשותף בכיר. כלומר, ליברמן יהיה בכל מקרה שר בכיר בממשלה הבאה, לא משנה מה תעשה.

      צריך לזכור גם, שהפוליטיקה מלאה בדילמות לא נעימות, ואם בוחרים בגישת "הכל או לא כלום", נותרים בסוף ללא כלום.

      מכל מקום, כדי שלא אלך "סחור סחור" - אני מאמץ את התשובה של ח"כ שלי יחימוביץ': לדעתי העבודה צריכה להיות מוכנה לבלוע את הגלולה המרה, ולקבל את ליברמן כשר, כחלק מהסכם קואליציוני; אך אין להסכים להסכם קואליציוני, שבו יקבל ליברמן את תפקיד רה"מ - גם לא ברוטציה.

       

        15/12/14 21:48:
      one at a time... אנחנו הולכים ברגל לבית הספר, אבל אני מתה מפחד כהשקטנה חוזרת לבד וברחוב - הגנן הערבי וגם פועלי בניין, ומנקי רחוב, והכי גרוע נהגים מסתובבים חופשי. לא מלמדת שנאה, להיפך, אבל לא מפסיקה לדאוג.
      רק אשאלך שאלה קטנה, אם ליברמן יהיה כף המאזנים להפלת ממשלת נתניהו, תקבלו בזרועות פתוחות? על פי תשובתך נווכח כמה אתה רציני, אבל תשובת אמת ולא תשובת סחור סחור של פוליטיקאיים.
        13/12/14 07:21:
      הריני לברך בזה את פועלך ומחזק את טלפיך!
        11/12/14 15:09:
      בהצלחה :-)) אבל אני קצת סקפטית...
        11/12/14 14:57:

      צטט: דוקטורלאה 2014-12-08 21:11:36

      ברשומה אחת כללת את כל מה שניראה לך כבעיות הקיימות במדינה, כולל נסיונך הכושל להתקבל לשב"כ. ואני, לתומי חשבתי שבוגרי טכניון, שלא כמו בוגרי מדעי הרוח, הם אנשים רציונליים , מאורגנים היטב, ומביעים עצמם בתמציתיות , ובאופן ענייני.

      תודה על התגובה. 

      א. ניסיתי גישה הוליסטית. בסופו של דבר,  הכל קשור להכל.

      ב. עובדה שבכל זאת כיכבת :).

        8/12/14 21:11:
      ברשומה אחת כללת את כל מה שניראה לך כבעיות הקיימות במדינה, כולל נסיונך הכושל להתקבל לשב"כ. ואני, לתומי חשבתי שבוגרי טכניון, שלא כמו בוגרי מדעי הרוח, הם אנשים רציונליים , מאורגנים היטב, ומביעים עצמם בתמציתיות , ובאופן ענייני.

      בקרו באתר החדש