זה הכריח אותנו להתמודד אחד עם השני רק אני את וארבעה קירות אני מקליט את לא מהססת אפילו, מקריינת ללא הכרה. כל כך טבעי לנו פתאום להיות באותה המיטה, באינטימיות כזאת של גיל 8 הבטן שלך מבצבצת מתחת לחולצת האקונומיקה והנה מחייכת לה הצלקת ממנה אני יצאתי.
את מספרת שלא יכולת לסבול יותר אף אחד שלא היית מסוגלת לראות עוד פרצופים מנומסים ושבמקום לדבר חרזת חרוזים כל הדרך לנתב״ג חרזת וכשהגעת לפגוש את הגופה שלו כבר הייתה לך שרשרת.
|