אלך אל מקום גבול חרותך עוטפת ירח מרווה שדות בדמע עליצות שיבולים ברוח מה שלא נאמר נופל מתוך עינייך הן ממשיכות להיות נוגות יפות ומאירות לא רוצה להבין חמדת הלב שפעת אור מגעים מחשמלים מתנשאת כמו הר מרבד לפרחי המילים שלי את חייה? בתוך ליבי את נושמת מרחקים מתמוססים ואני יכול לשמוע 'נשימה' |