תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ, תפסיקי לדחות דברים עד לקץ. זהו. הענשתי את עצמי. אני כל פעם מנסה לטפל בתופעה, אך לא מצליחה. אין, לא יעזור לי כלום. אפילו לא העונש הזה. גם אם אכתוב אלף פעם את אותו המשפט זה לא יעזור. טוב נו, כי עשיתי קופי-פייסט. סתם, עכשיו ברצינות. איך לעזאזל אני מכחידה את ההרגל הזה?
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבעיה מוכרת, והנה, אפילו קראתי פה טיפ שימושי!
מגניב!
מי כמוך יודע כמה אני בדרך...
אהיה ממשומעת, כן. עד לפעם הבאה...
עשית לי חשק ללכת למגירה שמפוצצת בניירת כבר חצי שנה ! אני הולכת למיין, לתייק ובעיקר לזרוק ;-) תודה..
לא שיש לי איזה תובנות גאוניות בנושא, אבל...
כול פעם שאני צריך (לא רוצה, "צריך") לעשות משהו
ואני נמצא בסיטואציה של דחייה אין סופית,
הרי ברור שהבעיה לא תסתיים ככה סתם.
מה שגיליתי לפחות על עצמי שהבעיה היא לא לעשות את אותו הדבר,
הבעיה היא בעיקר להתחיל את העשייה הזו.
ההתחלה
היא הבעיה ולא ההמשך.
ואז אני פשוט מתחיל.
אחרי 5 דקות די שכחתי שדחיתי כול הזמן.
ניסיתי. לא עוזר.
בתור אחד שדוחה דברים עד אין קץ - אני חייב להגיד שתסמונת התלמיד היתה ותשאר בעיה. אולי אם היו מקדימים את הקץ ביום אז הכל היה מסתדר.
ותכלס - קבעי לך DEADLINES ליום מוקדם יותר. אני תמיד שם שעון מעורר (בפאלם לא שעון רגיל) כך שיעיר אותי בשעה המדוייקת אבל יום מוקם יותר.
תודה. מחגי