כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    לא מחליטים, לא עושים והכל בסדר

    2 תגובות   יום רביעי, 17/12/14, 08:22

    מיום ליום עולות במוחי מחשבות נוגות על החברה הישראלית ועל דפוסי ההתנהלות שלנו כמדינה מודרנית. אכן יש כאן ביננו רעיוניים לא רעים ואולי אף מצוינים. אך משהו בדרך למימוש המדיניות ואין זה משנה היכן ומתי, משהו משתבש. יש שיאמרו שהאגו של כל אחד ואחד מאיתנו מאיים על סביבתו ולא מאפשר הכלה הדדית. יש שיגדירו זאת כשנאת חינם, או סתם שנאה וחוסר רצון לשתף פעולה. האמת זה לא ממש משנה, מה שמצער אותי שאנחנו מדשדשים ומקשקשים בזנב ולא ממש רוצים שתהליכים במדינה יצאו לפועל.

     

    משהו בקיבעון מוצא חן בעיני רבים ובעיקר בעיני מקבלי ההחלטות מקטן ועד גדול. נוח לכולם לא לדון ולא לקבל החלטות. נוח לכולם לא לקיים התחייבויות ואין זה כלל משנה אם מדובר בחוק כזה או אחר. הנוחיות הזו היא בעוכרינו כי היא מתחילה בממשלה ועוברת חיש אל הרשויות המקומיות ואל השוק הפרטי. כולם עובדים על כולם והשיטה של גיל גול תשלומים למשל נוחה לכל ״שרשרת המזון״.

     

    בשטח בני אדם מתקשים וניכנסים עוד ועוד לסטטיסטיקות השונות של הביטוח הלאומי וכך גם בעלי עסקים שממתינים בסבלנות לכספים הזוחלים ממזמיני מוצרים או שרותים. הבעיה שלהם היא הממשלה על כל גרורותיה שמזמינה סחורות בהון עתק אבל משלמת במה שמוגדר ״שוטף פלוס תשעים״. חייבים להבין לממשלה יש כסף, כי את המיסים היא גובה בזמן, אבל לאיש העסקים המוצא אין רזרבות והוא חייב לקבל את מה שמגיע לו כאן ועכשיו. מה עוד שהקונים הפרטיים לא מסוגלים לעמוד בקצב וזקוקים לקניות בתשלומים.

     

    ובחזרה למחשבות הנוגות על החברה הישראלית שהולכות ונהיות עצובות הרבה יותר כשאנו מתבוננים ברשימת חברי הכנסת המכהנים וכשאנו מתבוננים בהתארגנות הפוליטית החדשה. מה קורה לנו? כעת כמו במשחק קלפים מערבבים את הקלפים שחקנים עוברים ממפלגה למפלגה וזה עובר בשקט מופתי. על אידיאולוגיה כבר לא מדברים, השיח הוא רק הבחרות, כשהשאלה המרכזית היא מה הסיכוי שלי להיבחר ולכהן כחבר כנסת? וכמובן שאלה באותה נשימה באיזו מסגרת אוכל לממש את הרצון שלי? איך מתמודדים אם האופורטוניזם הנוכחי, יש כמה כילים האחד הוא לעשות מסע קניות רציני ולבדוק היטב למי מצביעים. בודקים את רמת ההשכלה ואת טיב הנסיון של כל אחד מהמועמדים במפלגה ורק על פי מפתח של טובת הציבור לבחור במועמד במפלגות שבהן יש בחירות מקדימות.

     

    ביום הבחירות חייבים לבדוק איזו מפלגה באה עם קבלות של עשיה למען הציבור ועד כמה יש בה נבחרת איכותית שיכולה להוביל את המדינה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/12/14 21:21:

      תודה לך מיכאל היקר על הפוסט המרתק.


      מיום שעמדתי על דעתי נוכחתי לדעת
      שכולם צודקים ואף אחד לא טועה,

      ואני לא הוזה הזיות כאשר אני מזהה

      ספרי בישול רבי-מכר המלמדים כיצד

      להכין אוכל וספרי דיאטה רבי-מכר

      המלמדים איך לא לאכול אותו.


        הקפאון בקרב מקבלי ההחלטות

      הוא בבחינת קונצנזוס בכל תחומי

      החיים בארץ חמדת אבות.

       

      חג אורים שמח

       לך וליקיריך

         ב ר ו ך

        18/12/14 13:42:
      זיקקת תחושות של רבים אחרים.

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין