כותרות TheMarker >
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    מנואל טרכטנברג לא יהיה מועמד העבודה לתיק האוצר

    0 תגובות   יום רביעי, 17/12/14, 21:37

    באוגוסט 2011 כתבתי שני מאמרים המתיחסים לעמנואל טרכטנברג והקשורים למינויו לראש הועדה לעניני צדק חברתי שנועדה לתת כיסוי ופסק זמן לראש הממשלה בנימין נתניהו. תחת מעטה כבד של מילים ומלל נתן טרכטנברג לנתניהו את פסק הזמן המבוקש וגרם להרגעת הרחוב. האם מי שהציל את נתניהו מזעקות הרחוב יהיה מועמדה של מפלגת העבודה לשר האוצר. לא ולא.


    אני גם לא הייתי נותן שריון ברשימת העבודה  למי ששיתף פעולה עם ביבי, שטיניץ וסער,  כי הם וטרכטנברג כנראה מאותו זרם פילוסופי שמאמין בתרבות הטאלאנטים, שהחזקים והמוכשרים יפלסו את דרכם בנתיבי החיים והחברה וישמשו מצפן לבאים אחריהם. טאלאנטים שמאמינים בחברה חזקה, בדמוקרטיה ובצדק חברתי  יתנהגו אחרת מטאלאנטים שמאמינים בניצול החלשים והמתקשים . הטאלאנטים לא נוצרו באותה תבנית וחלקם משתנה באופן מנוגד בהתאם לתנאי הסביבה.האם משרתם של אדונים? אולי , האם  חד גדיא., כן 
    וכך כתבתי אז : 

    מנואל טרכטנברג: האם אכיפת חוקי עבודה זה צדק חברת

    אכיפת חוקי עבודה זה כנראה לא חלק מהצדק החברתי בבית מדרשו של הפרופסור מנואל טרכטנברג, שמונה  על ידי ראש הממשלה לעמוד בראש וועדת המומחים ועוד מפניני טרכטנברג:

    "הצעירים חוזרים חצי מסטולים מדרום אמריקה"

      

    "ועדת טרכטנברג האם ההצגה הטובה בעיר? בראיון לעיתונות  אמר טרכטנברג: "הצעירים חוזרים חצי מסטולים מדרום אמריקה - ולא יודעים מה ללמוד". לא נראה לי שיושבי האוהלים יאהבו את ההתבטאות הזו.

     

    הממשלה והכנסת יוצאים לפגרת קיץ ומחכים שהוועדה תעשה עבורם את העבודה בזמן שהם נופשים, 300 אלף לא יזיזו אותם מחופשתם . האם גם המחאה תצא לחופשת קיץ?

     

    הפרופסור טרכטנברג עומד בראש וועדת רוטשילד (רחוב המחאה)  הוא גם מינה לוועדה את חברו הפרופסור רפי מלניק , רקטור המרכז הבין תחומי בהרצלייה שכבר שיתף עמו פעולה בוועדה למדיניות חברתית כלכלית לשנים 2008-2010. .

     

    שניהם חושבים שהכלכלה הישראלית חזקה והיא פעלה בכיוון הנכון בשנים האחרונות. האם טרכטנברג שחושב שהצעירים חוזרים מחו"ל חצי מסטולים ורובם של המורים באוניברסיטאות השיכים לסגל הזוטר הם סרח עודף , יוכל לבנות ערוצי הדברות עם המחאה? אני בספק.

     

    ''

    הפרופסור טרכטנברג: "הצעירים חוזרים חצי מסטולים מדרום אמריקה"

     

    על מנת להבין מה צפוי לנו מוועדת טרכטנברג נברתי בדו"ח הועדה למדיניות כלכלית וחברתית לשנים 2008-2010 שהוא עמד בראשה. מקריאת הדו"ח אנחנו מבינים  שאכיפת חוקי עבודה זה כנראה לא חלק מהצדק החברתי בבית מדרשו של הפרופסור מנואל טרכטנברג, שמונה השבוע על ידי ראש הממשלה לעמוד בראש וועדת המומחים:

     

    המדינה לא צריכה לעסוק באכיפת חוקי עבודה למרות שלמעלה משישים אחוזים מהחמישון התחתון עובדים משרה מלאה ומקבלים פחות משכר מינימום . כך קבע מנואל טרכטנברג העומד בראש וועדת המומחים של נתניהו בהמלצותיו לממשלה בדו"ח 2008-2010   כשעמד בראש המועצה הכלכלית חברתית . מינוי של טרכטנברג ליו"ר וועדת המומחים נראה לכאורה תמוה ומראה על אטימות של נתניהו והממשלה למחאה המתגברת, ומאידך כזה שזוכה לגיבוי מחוגים רחבים. הגדיל לעשות העיתון ידיעות אחרונות שכינה אותו לא פחות כממשיך דרכו של ברונו, גדול כלכלני ישראל . מי שרוצה לקרא את תמצית מסקנות הוועדה מוזמן לקרא את המאמר  "מברונו עד טרכטנברג". 

     

    הפרופסור מנואל טרכטנברג שימש גם כיועצו הכלכלי  של ראש הממשלה בתחילת כהונתה של ממשלת  נתניהו, והתוצר המרכזי שהוא גיבש כשעמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה,  היה האג'נדה החברתית כלכלית לישראל לשנים 2008-2010, המתווה מדיניות כלכלית-חברתית מקיפה , מדיניות שאותה תוקפת   המחאה לצדק חברתי מבית אוהלי רוטשילד ועד 300 אלף המפגינים בתל אביב וסביבותיה.

     

    הפרופסור מנואל טרכטנברג: האם אכיפת חוקי עבודה זה צדק חברתי?

     

     האיש הזה שנתניהו בחר לעמוד בראש וועדת המומחים קבע בדו"ח  החברתי כלכלי לשנים    2008-2010  והמליץ , כי המדינה לא צריכה לעסוק באכיפת חוקי עבודה למרות שלמעלה משישים אחוזים מהחמישון התחתון עובדים משרה מלאה ומקבלים פחות משכר מינימום . להלן הקטע מהדו"ח בנושא:

     

    " לגבי השפעת אכיפת חוקי העבודה: כ 60%- מבין השכירים החיים במשקי

     

    בית מהחמישון התחתון עובדים במשרה מלאה, מתוכם כ 34.4%- משתכרים פחות משכר המינימום.

     

    כמו כן, בתוך החמישון התחתון למעלה מ 153- אלף הינן משפחות שבראשן עובד שכיר.

     

     לפיכך, כ 32 אלף משפחות מהחמישון התחתון עשויות להיות מושפעות מהגברת אכיפתם של חוקי עבודה. 

     

    אולם, קיימות בנושא זה השפעות בכיוונים מנוגדים: מחד, אכיפה מוגברת צפויה להעלות את

     

    השכר האפקטיבי של עובדים מהשכבות הנמוכות, מאידך, עלולה להיות דחיקה מסוימת של עובדים כתוצאה מכך .

     

    ועוד כתוב בדו"ח: "לאכיפה מוגברת של חוקי עבודה עשויות להיות השפעות מנוגדות על התעסוקה:

     

    מחד, אכיפת חוקי העבודה ובפרט שכר מינימום עלולה להביא לפיטורים של

     

    עובדים אשר תפוקתם השולית נמוכה; מנגד, אכיפת שכר מינימום עשויה לעודד את הצטרפותם של עובדים חדשים למעגל התעסוקה. לפיכך, בשלב זה ועד לעריכת מחקר ממוקד בנושא אין אפשרות להעריך את השפעת הכלי על התעסוקה. בדו"ח נמנעת הוועדה מלהמליץ על תקציבים או פעולות לאכיפת חוקי העבודה. וכמו שנאמר גם: על ראש הגנב בוער הכובע והממשלה היא הראשונה להפר את חוקיה. 

     

    אכן פקיד למופת מר טכטנברג והוועדה שלו. המדינה מחוקקת חוקי עבודה והוא ממליץ לראש הממשלה להתעלם מהם בינתיים, עד שהוא וחבריו יקבלו כספים נוספים למחקר ואם בדרך יתרוששו כמה אלפי משפחות, יחסכו שירותי בריאות חיוניים עד כדי סיכון חיים, יפלטו  אלפי ילדים ממערכת החינוך וידרדרו לפשיעה, לא נורא.  עברו מאז שלש שנים ולא מחקר ולא נעליים וחוקי העבודה נאכפים בעצלתיים אם בכלל.  

     

    הפרופסור מלניק מאוד מרוצה מהמדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו, הוא מאשים את החרדים והנשים המוסלמיות בפער הגבוהה בין שיעור התעסוקה בישראל לזה במדינות המפותחות.  באקדמיה הוא מדבר על זה  שצריך לאכוף חוקי עבודה ואת שכר המינימום אבל וועדת טרכטנברג הראשונה שבה השתתף תמכה באי אכיפה. גם היום הוא כנראה ימליץ על מס הכנסה שלילי ולא יפעל בנחרצות לאכיפת חוקי עבודה . הוא משתמש בדימויים של ביבי על האדם השמן שרזה. הוא חושב שאפשר להמשיך להוריד מיסים ללא קשר עם בעיית הפערים ובהתאם לצרכי המשק בנושאי גרעון ותקציב. הוא לא מאמין בהורדת מיסים כאידיאולוגיה אבל הוא בעד רמת מיסים הנמוכה ביותר האפשרית מבחינה פיסקאלית.  

     

    לפרופסור טרכטנברג גם אין תשובה נחרצת  למוסדיים שמשתמשים בכספי הפנסיה שלנו לטובת פרויקטים מפוקפקים וללא בטחונות.כשנשאל  האם לדעתך המדינה צריכה להתערב ישירות בשוק האג"ח הממשלתיות והאג"ח הקונצרניות?ענה:

     

    "בנוגע לאג"ח הממשלתיות התשובה מובנת מאליה, משום שאיגרות החוב שייכות לממשלה. בתחום האג"ח הקונצרניות הנושא מאוד בעייתי", הוא אומר.

     

    טרכטנברג גם מדבר  על העלאת מס החברות לגלובס, ועל הורדתו לכלכליסט לפני כשלש שנים. 

     

    אז מה ביבי יודע על דעותיו של טרכטנברג והאם הוא צריך להיות מופתע מעמדותיו, לאור השבחים מקיר אל קיר שמקבל מר טרכטנברג ושתיקת המדיה  המבקרת.  להלן קטע מעניין מהעיתון גלובס מהשבוע  וכלכליסט מלפני כשלש שנים. כי בניגוד למה שנכתב ב"גלובס" שטרכטנברג לא אוהב את הורדת  מס החברות הרי בכלכליסט הוא דווקא אהב את זה. 

     

    ביבי הפתיע. לטובה", כותבת סטלה קורין-ליבר בגלובס. "מנואל טרכטנברג הוא ההפתעה הכי גדולה של נתניהו. ההפתעה מתעצמת נוכח העובדה שטרכטנברג דיבר בגלוי, וגם שב ואמר את זה לנתניהו בשיחות האחרונות ביניהם, שהוא מתנגד נחרץ למדיניות האידיאולוגית של הפחתת מס חברות ולנוסחת הקסם 'מס חברות מופחת - צמיחה מוגברת'.

     

    "טרכטנברג מדבר לא רק על עצירת מתווה הפחתת מס חברות ועל ביטול ההפחתה הצפויה בתחילת 2012 במס זה מ-24% ל-23%; הוא מדבר על ה ע ל א ת מס החברות. הוא מאמין בהרחבת מקורות ההכנסה של המדינה והפניה מוגברת של העושר הציבורי לכיוונים חברתיים [...] לזכות נתניהו ייאמר שאת כל זה הוא ידע, ובכל זאת חיזר על פתחו וחזר וביקש ממנו לקבל עליו את התפקיד. לזכותו של טרכטנברג ייאמר שלמרות כל המחלוקות, הוא מבין את גודל המבחן והאחריות".

     

     בראיון לכלכליסט מנובמבר 2008 אומר טרכטנברג לכתבים אמנון אטד ושאול אמסטרדמסקי :

     

    במקביל, טרכטנברג תומך בהמשך הפחתת מס החברות. "אין לזה משמעות תקציבית גדולה, ואין לזה משמעות מבחינת חלוקת ההכנסות במשק אלא רק מבחינת הגדלת התחרות הבינלאומית. הבעיה בארץ היא שנוצרה זיקה בין מס חברות לבין מס על יחידים, כך שאם אתה מוריד אחד, אתה חייב להוריד גם את השני. אפשר לנתק את הנטל הזה, למשל באמצעות הטלת מס על דיבידנדים. מדינות אחרות התמודדו עם זה, אבל אני לא בטוח שבישראל כולם רוצים לנתק את הקשר הזה", הוא אומר.

     

    אז מה ביבי ידע? כנראה את העמדות האמיתיות של טרכטנברג כפי שהתבטאו בראיון לכלכליסט בנובמבר 2008, למרות שברור שוועדת טרכטנברג תעצור את המשך הורדת מס החברות.  

     

    הפרופסור מנואל טרכטנברג המשמש כיום כיו"ר  הות"תהוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה)  גם לא ידוע בחיבתו לסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות. הוא חתם על הסכם עם מורי המכללות והתעלם משבעים וחמישה אחוזים מהמורים השיכים לסגל הזוטר, שחלקם הגדול מועסק כמו עובדי קבלן. גם חמישים אחוזים מהמורים באוניברסיטאות הם סגל זוטר, שהכריז לפני כמה חודשים על סכסוך עבודה ומאיים לשבש את פתיחת שנת הלימודים תשע"ב.

     

    אומרת ד"ר אסתר סרוק יו"ר הפורום המתאם הארצי של הסגל הזוטר: "יו"ר המל"ג, פרופ' מנואל טרכטנברג, ממשיך להתעלם משדרת המרצים העיקרית באוניברסיטאות ובמכללות - הסגל האקדמי הזוטר והמורים מן החוץ", והיא מוסיפה:  "הרפורמה בהשכלה הגבוהה מתעלמת מאוכלוסייה זו לחלוטין, וכך גם הסכם השכר במכללות. נראה שפרופ' טרכטנבטרג עדיין מקווה שאלו ייעלמו יום אחד".

     

    ומה טרכטנברג חושב על הצעירים שחזרו מחו"ל ורבים מהם בין המוחים באהלים: טרכטנברג אומר בראיון , כי "הטיול הארוך שמרבית הצעירים בוחרים לעשות לאחר הצבא מוסיף לסיבוך. כיום הם חוזרים חצי מסטולים מדרום אמריקה - לאחר שלא התנסו כמעט בכלום, ולכן הם לא יודעים מה ללמוד.

     

     כתב לי חבר מלומד: הכנסת מחוקקת חוקים (שכר מינימום), ופקיד שלא נבחר באופן דמוקרטי ממליץ לממשלה על אכיפה סלקטיבית עד כדי אי אכיפה מוחלטת, כאמצעי לריקון החוק מתוכנו. מעניין איך מסבירים לתלמידים בשיעורי אזרחות את הנושא הזה של אכיפה סלקטיבית-אינטרסנטית-לא-דמוקרטית של חוקים. זה בטח נמצא תחת הפרק "דמוקרטיה מתגוננת", שבו למדו אותנו על שלל האמצעים הלא-דמוקרטיים בהם נוקטת המדינה הדמוקרטית על מנת "לגונן על עצמה". דא עקא, שבמקרה דנן היא מתגוננת מפני אזרחיה ונבחרי הציבור שלה עצמה.

     

    הוועדה בראשותו של טרכטנברג שהגישה המלצות למדיניות כלכלית חברתית לשנים 2008-2010 כשלה בטיפולה בשני הנושאים שבהם עסקה .

     

       היא לקחה את שיעור התעסוקה בין הגילאים 25-64 ובכך קרבה את ישראל למדינות המפותחות באופן מלאכותי  במקום לקחת את שיעור התעסוקה בגילאים 18-67 . כך למשל הוועדה הייתה צריכה לחייב את הממשלה לקצר את השירות הצבאי כפי שהחליטה וועדת בן בסט וכפי שהדבר אושר כבר כמה פעמים בממשלה אבל לא בוצע , ולא להתעלם מבעיית השירות הצבאי

     

       היא המליצה על תוספת של 1.5 אחוזים לשני העשירונים התחתונים מעל לשיעור הצמיחה הכללי ,לא המליצה להשלים מעבר לשכר מינימום ולא דאגה שהמיסים העקיפים לא ישחקו את התוספת , מה שקרה בפועל. כלומר מסקנות הוועדה לא עזרו לחמישון התחתון ובפועל הורע המצב.                                                                                                                

    מהוועדה לגיבוש יעדים למדיניות הכלכלית- חברתית בישראל לשנים  2008-2010 הועברו לצוות רוטשילד מספר אישים מרכזיים והם:

     

    פרופ' מנואל טרכטנברג - יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה.

     

    ד"ר קרנית פלוג - כלכלנית, המשנה לנגיד בנק ישראל

     

    פרופ' רפי מלניק - דיקן בית ספר לאודר לממשל, המרכז הבינתחומי הרצליה

     

    גדי פרנק - סמנכ"ל תכנון ומדיניות בוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה

     

    מה שמעורר חשד שאותם אנשים עם שם וועדה שהשתנה לא יוכלו להפיק מעצמם יותר. בוועדה הראשונה  של טרכטנברג היו חברים גם נציגי הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה מה שמותיר טעם רע אצל אלו שחושבים שאנשי האוצר הם תמיד הרעים ואילו נציגי הרווחה שומרים על זכויות העובדים.

     

    ומה בנוגע למקורות ההשראה שמהם שאב טרכטנברג את הרעיונות שלו:

     

    כך כתבתי בנובמבר 2011: אני לא יודע אם לטרכטנברג יש תכנית להעלאת רמת החינוך בארץ אבל מה שקורה אצלנו מוריד כנראה  את  הרמה באופן קבוע. אני קורא לזה הדלת המסתובבת של החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל או בקיצור חד גדיא. מה יהיה על ההייטק הישראלי בעוד עשור?

    טרכטנברג והשר גדעון סער מדברים על מצוינות אבל אי אפשר להביא מצוינות באמצעות מילים והכרזות. תכנית המצוינות חונקת את האוניברסיטאות כי היא מחייבת אותם להביא מהבית על כל מרכז מצוינות שעלותו כ 45 מיליון שקלים , 15 מיליון שקלים מהתקציב השוטף ו 15 מיליון שקלים מתרומות שהתדלדלו. אז מה עושות האוניברסיטאות מחוסר ברירה , כי אין להם באמת., ממציאות פטנטים תקציביים, מה שנקרא אצלנו גם ישראבלוף.

     

    על פי חזונו של פרופ' טרכטנברג, אמור הקמפוס של אוניברסיטת בן גוריוןבאילת להתמחות רק בתוכניות ייחודיות, כגון ביולוגיה ימית, ולבטל את כל תוכניות הלימוד לתואר שקיימות", אמר לפני כמה חודשים  הפרופ' קרקובר, שמתנגד להקמת מרכז המצוינות.

     

       בנושא העקרוני של מצוינות הרי שכשועדה קובעת מה זה מצויין זה מתכון לבינוניות. הפרופסור דן שכטמן כנראה לא היה מקבל אישור של וועדה לממצאיו מאחר ורוב החוקרים בתחומו התנגדו לתוצאות. גם ניסיוננו בצה"ל מהקמת יחידות מיוחדות מראה שסיירת מטכ"ל למשל תרמה מעט מאוד למלחמות ישראל ועצם היותה יחידה מיוחדת אין בה בכדי לעורר את הכלל.

     

      דוגמא למצוינות שעבדה בצה"ל היה צירוף יחידת ה 101 לחטיבת הצנחנים והפיכת חטיבת הצנחנים לחטיבה לוחמת והתקפית במקום לשמר את היחידה בנפרד ולשמור אותה רק לתפקידים מיוחדים .

     

      ברוסיה הקומוניסטית מרכזי המצינות של אליושין, טופולוב , מייכאיל (מיג) וכו... לא תרמו לתעשיה הרוסית ולרווחת התושבים, אלא רק דרדרו את הכלכלה ואת המדע.

     

    בנוגע למקורות ההשראה שמהם שאב טרכטנברג את הרעיונות לדו"ח של הוועדה שבראשותו הוא מציין: "נושאי צדק חברתי מעניינים אותי שנים רבות. כשהייתי באוניברסיטת הרווארד הייתי מתרגל בקורס על התשתית הפילוסופית של הכלכלה ודנו הרבה מאוד בנושאים האלו. היתה לי הזכות הגדולה לשמוע כמה פעמים הרצאות של הפילוסוף המנוח ג'ון רולס, שכתב את הספר 'התיאוריה של צדק חברתי'.

     

      האם בחו"ל טרכטנברג מדבר אחרת? אני מביא כאן כמה ציטוטים מכנס בנושא צמיחה כלכלית שטרכטנברג השתתף בו במאי 2011 בוושינגטון. בכנס הזה הוא דוחף את נושא התחרותיות כמניע להצטיינות ומתווכח עם אלו שמצביעים על כך שתחרותיות חייבת  ללכת יחד עם שיתופי פעולה. האם פתיחות ללא שיתופי פעולה יש לה ערך? 

     

     כמו כן הוא  מציין את המרכזים הגיאוגרפיים כמפתח  להצטיינות. טרכטנברג ומציע לחקור את התועלת הכלכלית למדינה של בוגרי אוניברסיטה מתחומים שונים. הדברים נאמרו בחו"ל והם מצביעים על ההשקפה הכלכלית האמיתית שלו . אומר טרכטנברג: 

     

    Dichotomy collaboration versus competition, competition, as you said" 

     

    is always will be the driving force and should be there, but rather openness versus closeness".

     

    JON SPECTOR: Manuel, you brought up this notion of openness without collaboration. Why don’t you

    have the final word on this

     

    Trajtenberg: “But what we have to remember is that different

    locations excel indifferent types of talents. So if you want, you know, creativity and boldness in the innovation, set up 

    shop in Israel. If you want high quality systematic research go to Zurich, and so forth

     

      הפילוסוף המנוח ג'ון רולס, גם מגדיר את נושאי הפערים : אי שוויונות כלכליים וחברתיים צריכים לקיים שני תנאים: ראשית, עליהם להיות קשורים למשרות ולעמדות הפתוחות לכל בתנאים של שוויון הזדמנויות הוגן, ושנית עליהם להיות במידה הרבה ביותר לטובת בני החברה שמצבם הוא הגרוע ביותר.


    האם המשכורת של טרטנברג עם 77200 שקלים בחודש ל83 אחוזי משרה עומדת בכללים האלו, כאשר חוקרת סרטן מצטיינת שחזרה עכשיו לארץ להצטרף למרכזי המצוינות מקבלת 14800 שקלים לחודש למאה אחוזי משרה והסגל הזוטר יכול להגיע ללא יותר מעשרת אלפי שקלים במשרה מלאה ואין הוא יודע אם בעוד שבועיים תהיה לו עשירייה או שבעייה ,כי האוניברסיטה עשויה להכניס שינויים בתכנית הלימודים .

     

    ביבי, שטיניץ ,סער וטרכטנברג הם כנראה מאותו זרם פילוסופי שמאמין בתרבות הטאלאנטים, שהחזקים והמוכשרים יפלסו את דרכם בנתיבי החיים והחברה וישמשו מצפן לבאים אחריהם. טאלאנטים שמאמינים בחברה חזקה, בדמוקרטיה ובצדק חברתי  יתנהגו אחרת מטאלאנטים שמאמינים בניצול החלשים והמתקשים . הטאלאנטים לא נוצרו באותה תבנית וחלקם משתנה באופן מנוגד בהתאם לתנאי הסביבה. חד גדיא , אבל בלי האלוקים,שרה חוה אלברשטיין:

    "עד מתי ימשך מעגל האימה

    רודף ונרדף

    מכה ומוכה

    מתי יגמר הטירוף הזה?

    ומה השתנה לך , מה השתנה?

    דרג את התוכן: