כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מונטיים

    עכשיו אתה חוזר בחזרה

    71 תגובות   יום שישי , 15/2/08, 20:17

     

     

    כל כך הרבה פעמים שתקתי את הצעדים ההולכים

    ביני ובינך, בינו ובינה.

    בכל הפעמים כולם כבו אט אט האורות

    וצדו אותי בחזרה, טלאי בטלאי

    נבראתי לבדי, עבורי.

    ואין יד איש משגת את שהושג בי בקרב דמים יחיד

    בין דמעה מלוחה לדמעה מתוקה

    מצאתי פינות של רעש שקט, אוסף ומפתל

    בכל רגע בו אהבה נעזבת, נשתלת אהבה אחרת

    בכל פעם שצעדיך פוסעים אחר צעדיו של קודמך

    מתרחקת נפש מפגעי האהבה.

    אהבה נבולה, אין בה לנבוט על קרקע חרוכה

    בכל פעם מחדש, אתם פוסעים בחזרה

    פסיעות באות משקעות פסיעות הולכות

    ואין לדעת מי היה ראשון, מי יהיה האחרון.

    בכל פעם מחדש, מישהו חוזר בחזרה

    אל בית שמחק פסיעות אהבה בלכתה

    עכשיו אתה חוזר בחזרה..

    אל מקום שאין חוזרים אליו, הן ידעת.

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (70)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/2/08 00:41:

      נגעת יותר מתמיד

       

      כוכב ושתיקה . . .

        18/2/08 14:58:

      מצטופפת למה שאמר אידו אנג'ל ... כל פוסט שלך פצצה!

      אני מניחה שהוא לא יחזור......... ואם הוא כן זה יהיה מאוחר מדי לטעמי.

      תני לו ללכת.......הוא כנראה לא ראוי לך יקירתי.

        17/2/08 13:32:

      לרב הם חוזרים..הולכים על גשרים שרופים.

      לא מבינה מה הטעם להמשיך ולנבור איפה שאין.

      מתוך כבוד לא הייתי חוזרת מקום שעזבתי.

      לכן, חושבת המון פעמים לפני שבונה-הורסת.

        17/2/08 13:24:
      הוא כבר לא יחזור ..
        16/2/08 23:46:

      טוב לא י.ע. - (אי אפשר להתחנף כאן אה)

      נגיד  ד.ר. שגם אצלה הבחנתי ברגישות יתר

      לכל אדם באשר הוא - אבל זה היה בעיקר עקב הקרום

       הרגיש שעטף אותה.

       

       

      צטט: ~wings~ 2008-02-16 15:13:05

       

      צטט: noontet 2008-02-16 13:42:15

      איך לא ראיתי את זה לפני ?

       שפעת זה תירוץ סביר. לא ?

       

      בכל אופן לא קראתי אף תגובה לפני אז אני בטח אחזור על כמה מהן

       את הר ענק ואני לא מבין

      כיצד לא שמענו עד כה את שמך ביחד עם י. ע.  מגניב

       

      אבל אני סמוך ובטוח שעוד נשמע.

      דמעה מתוקה.

       

       

      י.ע. ??

      אפילו לא מתקרבת אל מסרגת המילים שלו, אל הכשרון העצום הזה.

      בעיני, כאילו נוצר הוא בתוך מילה ולא בתוך רחם.

       

      תודה יקירי.

      ותרגיש טוב...שוב ?

       

        16/2/08 17:59:


      הבטחת שנמריא הרחק
      מעבר לעצמנו
      אבל נפלנו המומים
      והחלום איננו

      אולי גזרה כפתה עלינו
      להסחף עד סוף
      כמו גלים מוכי ירח
      המשועים לחוף

      הזמן כמו מיקרוסקופ רגיש
      חידד את הראיה
      זקן חכם שופט ביני
      ובין מה שהיה

      אולי אהבנו בתמימות
      יותר מדי שירים
      לא האמנו שנמות
      על מה שהם אומרים

      אולי גזרה כפתה...

      הרבה יותר נשארת פה
      פחות גנובה לרוח
      האדמה טובה אלי
      אני רוצה לנוח

      אך לפעמים הקול שלך
      קורע ונוגע
      משהו פתאום זוכר בי
      ומתגעגע

      ואני יודעת המרחק
      מוחלט ואמיתי
      ובמרחב אתה קרוב
      אתה תמיד איתי

      הרבה יותר נשארת פה
      פחות גנובה לרוח
      האדמה טובה אלי
      אני רוצה לנוח

      אך לפעמים הקול שלך
      קורע ונוגע
      משהו פתאום זוכר בי
      ומתגעגע

      תמיד מרגש אותי....הזכרת לי בתגובות שלך לחברים את השיר  הזה..כתבתי רק חלקים ממנו...מבצעת אותו יהודית תמיר
        16/2/08 17:40:

      אני לא ...הייתי חוזר אלייך

      בגלל שבכלל לא הייתי עוזב אותך

      איך אפשר לעזוב אותך

      מקסימה שכמותך

      כתבת נפלא

      ממוקד חד כואב ואוהב....

      מקום שנותר עזוב ונטוש מאהבה

      ממרק ומזמן את עצמו לאהבה חדשה....

       

      ואם את מאמינה בזה אז אל תוותרי לו ,אל תוותרי לעצמך,

      וכשזה יקרה תני לעצמך לגמוע ממעיין האושר והאהבה

      ותשאירי משהו לחברים קורץ

      בהצלחה חברה שלי.....

      חיבוק גדול

        16/2/08 16:53:

       

      צטט: ~wings~ 2008-02-16 15:10:42

       

      צטט: עינת (ש) 2008-02-16 14:01:18

       התגעגעתי...

        את בין  הסיבות  שחזרתי :-)

       הכתיבה שלך  מהפנטת.

       

      ו...אני איתך...

      ללמוד  לסגור  את  הדלת,  ולנעול.

      קשה, אבל  בד"כ  זה  הדבר  הנכון  לעשות.

       

       

      אני שמחה שחזרת ושמחה על החלק שלי בחזרתך :)

      ולסגור את הדלת זה בהחלט לא קל, אבל כשמצליחים מקבלים עוצמות שלא ידענו שקיימות בנו. ומפנים מקום לבאות.. יש עוד דלת שלא הצלחתי לסגור לגמרי.. ואולי הצלחתי ואלו רק זכרונות של משהו יפה.

      מסכימה לגמרי,  לא  קל, אפילו  קשה  מאד  לסגור  דלת ולהשאיר  אהבה  מאחור.

      אבל מתגמל...

      דלתות  חדשות  נפתחות..

      ובזכרונות  ,  בהמשך, ניתן לדפדף   בחיוך.

      בהצלחה    מקסימה.

        16/2/08 16:49:

      כתבת כל-כך יפה

      ולו הייתי יכולה... הייתי כותבת בדיוק אותו הדבר :)

        16/2/08 15:14:

       

      צטט: ללה לנד 2008-02-16 14:51:43

      לא נותר הרבה מה לאמר אחרי התגובות המדהימות

      של חברייך המיוחדים, הרגישים. תענוג לבקר פה.

      מכל הבחינות.

      והכתיבה. מדהימה בעיני. אין כמוך!

       

      תודה על מילותייך ועל שבאת.

      וכן, יש כאן אסופת אנשים מיוחדים כחברים. זכיתי.

      גם בך :)

        16/2/08 15:13:

       

      צטט: noontet 2008-02-16 13:42:15

      איך לא ראיתי את זה לפני ?

       שפעת זה תירוץ סביר. לא ?

       

      בכל אופן לא קראתי אף תגובה לפני אז אני בטח אחזור על כמה מהן

       את הר ענק ואני לא מבין

      כיצד לא שמענו עד כה את שמך ביחד עם י. ע.  מגניב

       

      אבל אני סמוך ובטוח שעוד נשמע.

      דמעה מתוקה.

       

       

      י.ע. ??

      אפילו לא מתקרבת אל מסרגת המילים שלו, אל הכשרון העצום הזה.

      בעיני, כאילו נוצר הוא בתוך מילה ולא בתוך רחם.

       

      תודה יקירי.

      ותרגיש טוב...שוב ?

        16/2/08 15:10:

       

      צטט: עינת (ש) 2008-02-16 14:01:18

       התגעגעתי...

        את בין  הסיבות  שחזרתי :-)

       הכתיבה שלך  מהפנטת.

       

      ו...אני איתך...

      ללמוד  לסגור  את  הדלת,  ולנעול.

      קשה, אבל  בד"כ  זה  הדבר  הנכון  לעשות.

       

       

      אני שמחה שחזרת ושמחה על החלק שלי בחזרתך :)

      ולסגור את הדלת זה בהחלט לא קל, אבל כשמצליחים מקבלים עוצמות שלא ידענו שקיימות בנו. ומפנים מקום לבאות.. יש עוד דלת שלא הצלחתי לסגור לגמרי.. ואולי הצלחתי ואלו רק זכרונות של משהו יפה.

        16/2/08 15:07:

       

      צטט: האסופית 2008-02-16 11:59:01

      "חלשים חסרי תקווה
      יקבלו פתאום כוחות
      אין קץ של ניסים ונפלאות
      נדהמת מאוד לגלות
      הכל מתהפך בשנייה
      אחת"

       

      יכולתי לכתוב על זה הרבה תובנות שנוספו בי מכורח המציאות.

      המארג הזה, בינו לבינה, כ"כ עדין ושביר.. עד שהיא מקבלת את הכוח.

      שלא יחזור. לעולם.

       

      יקירה, אוהבת ומתגעגעת.

       

      המארג הזה בהחלט עדין ושביר

      וכשהוא נשבר.. הוא רסיסים קטנים הנאספים ומודבקים לחצי שלנו, לבדינו כשלם.

      כשהאיש חוזר, אין מקום לרסיסיו בנו.

        16/2/08 15:03:

       

      צטט: בן-גן 2008-02-16 11:45:03

      זה תמיד מדהים אותי מחדש

      איך שחוזרים

       

      אני כבר לא נדהמת..

      אפילו כבר מנבאה את זה :)

        16/2/08 14:51:

      לא נותר הרבה מה לאמר אחרי התגובות המדהימות

      של חברייך המיוחדים, הרגישים. תענוג לבקר פה.

      מכל הבחינות.

      והכתיבה. מדהימה בעיני. אין כמוך!

        16/2/08 14:47:

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-02-16 08:36:51

      מאי מתוקתי,

      הכתיבה העצובה שלך שבתה את עיניי

      בכל פעם מחדש, מישהו חוזר בחזרה

      אל בית שמחק פסיעות אהבה בלכתה

      עכשיו אתה חוזר בחזרה..

      אל מקום שאין חוזרים אליו, הן ידעת.

      כל פעם אני מגלה את תבונתך מבין המילים והתחושות צומחת מחוזקת.

      אוהבת את הכתיבה שמשאירה בקורא נוכחות.

      כיכבתי.

      שבת רגועה ויפהנשיקה

       

      תודה לך, יקרה.

      ועם כל התבונות.. כל יום אני לומדת עוד ועוד - כאילו אין די.

       

        16/2/08 14:45:

       

      צטט: גילוש 6660 2008-02-16 06:43:55

      נבראתי לבדי, עבורי.

      ואין יד איש משגת את שהושג בי בקרב דמים יחיד

      בין דמעה מלוחה לדמעה מתוקה

      מצאתי פינות של רעש שקט, אוסף ומפתל

      בכל רגע בו אהבה נעזבת, נשתלת אהבה אחרת

      בכל פעם שצעדיך פוסעים אחר צעדיו של קודמך

      מתרחקת נפש מפגעי האהבה.

       

       

      איזה אליפות במילים....

      כאילו מה.... תעזבו אותי וזהו... עם הלבד אני כבר מסתדרת ממש טוב... בניתי את עצמי לעצמי... מה הקטע הזה עם הביחד....והרעש שהוא מביא....

      ובכל זאת... הערגה חוזרת בחזרה... לא רק הוא.... התשוקה חוזרת.. הרצון להיות בזוגיות... להיות באהבה....

      אולי זה יהיה הוא... אולי כבר מישהו אחר.... אבל תמיד יבוא מישהו.... זה רק ענין של זמן ומוכנות (שלנו כמובן...)

      אני מאמינה באמת.... שכל אחד שהלך... הלך בזמן וכל אחד שהגיע.. הגיע בזמן... ום סיים את תפקידו בחיי יותר טוב שהלך ויכולתי להמשיך לבנות את עצמי לעצמי... כי הרי בסופו של עניין זאת הדרך האמיתית - עבור עצמינו... וכל אחד שלא אמור להיות בה... תוקע אותנו במקום מוקדם מדי...

      יגיע האחד שישאר... אני בטוחה... גם עבורי וגם עבור כולן.... אין מצב שלא...

       

      שבת קסומה מתוקה... ושמחה שהכרתי אותך....

      מתאים לי....

      גילה

       

      גם אני מאמינה שלכל אחד יש תפקיד בחיינו ואם הלך הרי שהסתיים תפקידו. עיתים אנשים חוזרים אלינו מתוך מקום צמחיתם, ללמדינו עוד קצת. בגדול, לגבי האהבה - נוכחתי להבין שאם קשר לא הצליח, הזדמנות שניה לא תעזור לו. יש אנשים שזה עובד אצלם בפעם השניה. אצלי זה לא הוכיח את עצמו. אולי בשל העובדה שכשאני בוחרת להיות בתוך קשר, אני בוחרת להיות. מאה אחוז הוויה. וכשאת שם כל כולך וזה לא עובד. זה לא יעבוד בפעם השניה.

       

        16/2/08 14:40:

       

      צטט: לולי57 2008-02-16 02:26:42

      מאי

      כתוב נפלא.

       ועצוב

      וכתיבתי שלי היא

      על חבר נפש

      שחזר בתשובה.

       

      זה גם סוג של פרידה.

      מוכר מאוד.

       

       

        16/2/08 14:39:

       

      צטט: פסיפלורה 2008-02-16 01:21:04

       

      קוראת אותך

      מספרת

      על האהבה שהיתה לי

      על קרקע יבשה שמסרבת להצמיח אהבה טריה וחדשה

      כי אולי אני מקווה שמשהו מהיבול הקודם עוד יצליח לנבוט מחדש....

       

      תודה מאי

       

       

       

       

      וכשאני קוראת אותך אני יודעת שרק הזמן ילמד אותך אם הקרקע חרוכה או נותרה בה פיסת אדמה קטנה ופוריה לנביטה. רק הזמן..

       

        16/2/08 14:01:

       התגעגעתי...

        את בין  הסיבות  שחזרתי :-)

       הכתיבה שלך  מהפנטת.

       

      ו...אני איתך...

      ללמוד  לסגור  את  הדלת,  ולנעול.

      קשה, אבל  בד"כ  זה  הדבר  הנכון  לעשות.

       

        16/2/08 13:49:

       

      צטט: ord 2008-02-16 01:01:25

      בזמן האחרון, במקום תגובות מתעוררות בי  שורות משירים

      כמו השיר..."איך שגלגל מסתובב"

      שמתאים לי לפה....

       

      ויש שירים שדי להניח את המילים שלהם כאן, יש בהם לתאר תמונת מצב מדוייקת של מה שמרגישים ברגע מסויים. לפעמים, מוצאת את עצמי רוצה לכתוב רק מילות של שיר מסויים, במקום את מילותיי שלי, בגלל שהן מתארות תחושה של רגע שעובר בי.

      לפעמים מילים מתוך שיר מוכר, הן יותר חזקות מכל מילה שנכתוב, יש להן גם לחן שמהדהד בך.. לאורך זמן. כמו עכשיו.

        16/2/08 13:42:

      איך לא ראיתי את זה לפני ?

       שפעת זה תירוץ סביר. לא ?

       

      בכל אופן לא קראתי אף תגובה לפני אז אני בטח אחזור על כמה מהן

       את הר ענק ואני לא מבין

      כיצד לא שמענו עד כה את שמך ביחד עם י. ע.  מגניב

       

      אבל אני סמוך ובטוח שעוד נשמע.

      דמעה מתוקה.

       

        16/2/08 13:34:

       

      צטט: ב ה י ר 2008-02-15 22:33:43

      את יודעת

      אבל זה לא מספיק

      צריך גם להרגיש את הדעת.

      כמה שאת פוצעת..מדהימה.

       

      והדעת - הרגישה הרבה לפני שידעה :)

        16/2/08 11:59:

      "חלשים חסרי תקווה
      יקבלו פתאום כוחות
      אין קץ של ניסים ונפלאות
      נדהמת מאוד לגלות
      הכל מתהפך בשנייה
      אחת"

       

      יכולתי לכתוב על זה הרבה תובנות שנוספו בי מכורח המציאות.

      המארג הזה, בינו לבינה, כ"כ עדין ושביר.. עד שהיא מקבלת את הכוח.

      שלא יחזור. לעולם.

       

      יקירה, אוהבת ומתגעגעת.

        16/2/08 11:45:

      זה תמיד מדהים אותי מחדש

      איך שחוזרים

      מאי מתוקתי,

      הכתיבה העצובה שלך שבתה את עיניי

      בכל פעם מחדש, מישהו חוזר בחזרה

      אל בית שמחק פסיעות אהבה בלכתה

      עכשיו אתה חוזר בחזרה..

      אל מקום שאין חוזרים אליו, הן ידעת.

      כל פעם אני מגלה את תבונתך מבין המילים והתחושות צומחת מחוזקת.

      אוהבת את הכתיבה שמשאירה בקורא נוכחות.

      כיכבתי.

      שבת רגועה ויפהנשיקה

        16/2/08 06:43:

      נבראתי לבדי, עבורי.

      ואין יד איש משגת את שהושג בי בקרב דמים יחיד

      בין דמעה מלוחה לדמעה מתוקה

      מצאתי פינות של רעש שקט, אוסף ומפתל

      בכל רגע בו אהבה נעזבת, נשתלת אהבה אחרת

      בכל פעם שצעדיך פוסעים אחר צעדיו של קודמך

      מתרחקת נפש מפגעי האהבה.

       

       

      איזה אליפות במילים....

      כאילו מה.... תעזבו אותי וזהו... עם הלבד אני כבר מסתדרת ממש טוב... בניתי את עצמי לעצמי... מה הקטע הזה עם הביחד....והרעש שהוא מביא....

      ובכל זאת... הערגה חוזרת בחזרה... לא רק הוא.... התשוקה חוזרת.. הרצון להיות בזוגיות... להיות באהבה....

      אולי זה יהיה הוא... אולי כבר מישהו אחר.... אבל תמיד יבוא מישהו.... זה רק ענין של זמן ומוכנות (שלנו כמובן...)

      אני מאמינה באמת.... שכל אחד שהלך... הלך בזמן וכל אחד שהגיע.. הגיע בזמן... ום סיים את תפקידו בחיי יותר טוב שהלך ויכולתי להמשיך לבנות את עצמי לעצמי... כי הרי בסופו של עניין זאת הדרך האמיתית - עבור עצמינו... וכל אחד שלא אמור להיות בה... תוקע אותנו במקום מוקדם מדי...

      יגיע האחד שישאר... אני בטוחה... גם עבורי וגם עבור כולן.... אין מצב שלא...

       

      שבת קסומה מתוקה... ושמחה שהכרתי אותך....

      מתאים לי....

      גילה

        16/2/08 02:26:

      מאי

      כתוב נפלא.

       ועצוב

      וכתיבתי שלי היא

      על חבר נפש

      שחזר בתשובה.

        16/2/08 01:21:

       

      קוראת אותך

      מספרת

      על האהבה שהיתה לי

      על קרקע יבשה שמסרבת להצמיח אהבה טריה וחדשה

      כי אולי אני מקווה שמשהו מהיבול הקודם עוד יצליח לנבוט מחדש....

       

      תודה מאי

       

       

       

        16/2/08 01:04:

       

      צטט: ~wings~ 2008-02-16 00:51:43

       

      צטט: idoangel 2008-02-16 00:21:08

       

      צטט: ~wings~ 2008-02-15 23:46:42

       

      צטט: idoangel 2008-02-15 22:27:50

      יש לך פוסטים שתמיד מרגישים לי כמו פצצת אטום, במקרה הזה, הם גם נראים :)

       

      התפוצץ לך ישר בפרצוף ? :)

      לגמרי.

       

      אז חזרת גם אתה ?קורץ

      חזרתי לברוח, אם כבר.

        16/2/08 01:01:

      בזמן האחרון, במקום תגובות מתעוררות בי  שורות משירים

      כמו השיר..."איך שגלגל מסתובב"

      שמתאים לי לפה....

        16/2/08 00:51:

       

      צטט: idoangel 2008-02-16 00:21:08

       

      צטט: ~wings~ 2008-02-15 23:46:42

       

      צטט: idoangel 2008-02-15 22:27:50

      יש לך פוסטים שתמיד מרגישים לי כמו פצצת אטום, במקרה הזה, הם גם נראים :)

       

      התפוצץ לך ישר בפרצוף ? :)

      לגמרי.

       

      אז חזרת גם אתה ?קורץ

        16/2/08 00:51:

       

      צטט: גומות חן 2008-02-16 00:16:32

      העוצמה שמגיעה מתוך הלבד

      מביאה אותם בחזרה

      בדיוק כשכבר לא צריך

      ואת כתבת חזק

      מאוד

       

       

      בדיוק.

      בזה בעצם כל העניין,

      כשאת לא נשברת זה הורג אותם.

      גם אם בפנים את אכולה, ברגע שאינך מראה את זה..

        16/2/08 00:49:

       

      צטט: elshir 2008-02-15 23:56:10

       

      צטט: אורית גפני 2008-02-15 22:01:39

      כשיגיע האחד הנכון - הוא לא יצטרך לחזור - כי הוא לא ילך !

       

      מאי יקירתי - מעומק ליבי אני מאמינה בזה !

       

      שבת יפה לך !

       

      אורית היקרה פשוט דיברה מתוכי!!!

       

      מאי מילותייך נוגעות כל פעם מחדש!

      אוהבת, אלה

       

       

      אז אותה תגובה גם לך :)

      תודה, יקירה.נשיקה

        16/2/08 00:48:

       

      צטט: luliluli 2008-02-15 23:51:01

      בסוף הם תמיד חוזרים!

       

       כשאת מאבדת עניין ..

       

      וזה כואב לא פחות .

       

      עכשיו נזכרתָּ ??? טו לייט!

       

      הייתי שם... ׁולא רק שחזר, גם הציע נישואים ואת כל מה שכ"כ רציתי ממנו כשהיה נוכח.

      ברגע שאת מאבדת עניין - הם יוצאים מגידרם..

      כ"כ נדוש.

       

       

       

      ואת מרגשת כמו תמיד.

       

       

        

       

      לגמרי. ויש רבים מביניהם שמפחדים מהתחייבות.

      נו טוב, גם כמה מביניהן :)

       

        16/2/08 00:21:

       

      צטט: ~wings~ 2008-02-15 23:46:42

       

      צטט: idoangel 2008-02-15 22:27:50

      יש לך פוסטים שתמיד מרגישים לי כמו פצצת אטום, במקרה הזה, הם גם נראים :)

       

      התפוצץ לך ישר בפרצוף ? :)

      לגמרי.

        16/2/08 00:16:

      העוצמה שמגיעה מתוך הלבד

      מביאה אותם בחזרה

      בדיוק כשכבר לא צריך

      ואת כתבת חזק

      מאוד

        15/2/08 23:56:

       

      צטט: אורית גפני 2008-02-15 22:01:39

      כשיגיע האחד הנכון - הוא לא יצטרך לחזור - כי הוא לא ילך !

       

      מאי יקירתי - מעומק ליבי אני מאמינה בזה !

       

      שבת יפה לך !

       

      אורית היקרה פשוט דיברה מתוכי!!!

       

      מאי מילותייך נוגעות כל פעם מחדש!

      אוהבת, אלה

       

        15/2/08 23:51:

      בסוף הם תמיד חוזרים!

       

       כשאת מאבדת עניין ..

       

      וזה כואב לא פחות .

       

      עכשיו נזכרתָּ ??? טו לייט!

       

      הייתי שם... ׁולא רק שחזר, גם הציע נישואים ואת כל מה שכ"כ רציתי ממנו כשהיה נוכח.

      ברגע שאת מאבדת עניין - הם יוצאים מגידרם..

      כ"כ נדוש.

       

       

       

      ואת מרגשת כמו תמיד.

       

       

        

        15/2/08 23:50:

       

      צטט: התחלה חדשה 2008-02-15 23:45:01

      איך שאת כותבת אותי

      לא יאומן

      והתזמון שלך....

      פשוט לא יאומן

       

      טיימינג איז אווריטינג :)

        15/2/08 23:50:

       

      צטט: mania-nim 2008-02-15 23:43:33

      אוף... מה שאת עושה למילים....

      את כמו שף, שלוקח את אותם

      חומרי גלם בדיוק,שלוקח

      ההוא ממסעדת הפועלים

      ומבשל ארוחת גורמה!

       

      בוודאי שהוא ישוב -

      וזה יקרה בדיוק ביום

      שהיא תפסיק לרצות אותו,

      אבל באמת.

      והכי עצוב - שביום שהוא ישוב, היא כבר לא תרצה

      אותו, כי שום דבר לא נשאר באותו מקום.

      איזה ביזבוז של אהבה.!

       

      ואני בכלל לא יודעת לבשל..

      אולי רק לאדות, מעט..:)

      וזו האהבה של כולנו, לגלגל הזה יש שיניים שמצליחות לגלגל את כולנו.

       

        15/2/08 23:48:

       

      צטט: אסתי. 2008-02-15 23:41:12

      אמיתי. אמין.

      נפלא .

       

      תמונת חיים של כולנו.. מסתבר.

        15/2/08 23:47:

       

      צטט: דנה* 2008-02-15 23:39:56

      נוגע ללב

      מרגש עד דמעות

       

      מדהימה אחת

      לא מפסיקה להדהים

      הכתיבה המהפנטת שלך

       

      עצוב משהו..

      נשיקה

        15/2/08 23:46:

       

      צטט: idoangel 2008-02-15 22:27:50

      יש לך פוסטים שתמיד מרגישים לי כמו פצצת אטום, במקרה הזה, הם גם נראים :)

       

      התפוצץ לך ישר בפרצוף ? :)

        15/2/08 23:45:

       

      צטט: אורית גפני 2008-02-15 22:01:39

      כשיגיע האחד הנכון - הוא לא יצטרך לחזור - כי הוא לא ילך !

       

      מאי יקירתי - מעומק ליבי אני מאמינה בזה !

       

      שבת יפה לך !

       

      אני יודעת שאת מאמינה בזה מעומק ליבך.

      ואת בטח יודעת שעומק ליבי קצת מגחך.

      ידעתי זאת פעם אחת, אולי יותר. אבל אחת לבטח.

      הזמן לימד אותי סקפטיות.

       

        15/2/08 23:45:

      איך שאת כותבת אותי

      לא יאומן

      והתזמון שלך....

      פשוט לא יאומן

        15/2/08 23:43:

      אוף... מה שאת עושה למילים....

      את כמו שף, שלוקח את אותם

      חומרי גלם בדיוק,שלוקח

      ההוא ממסעדת הפועלים

      ומבשל ארוחת גורמה!

       

      בוודאי שהוא ישוב -

      וזה יקרה בדיוק ביום

      שהיא תפסיק לרצות אותו,

      אבל באמת.

      והכי עצוב - שביום שהוא ישוב, היא כבר לא תרצה

      אותו, כי שום דבר לא נשאר באותו מקום.

      איזה ביזבוז של אהבה.!

        15/2/08 23:43:

       

      צטט: תומיש 2008-02-15 20:45:34

       

      צטט: ~wings~ 2008-02-15 20:40:21

       

      צטט: תומיש 2008-02-15 20:34:32

       

       

       

       

      באמת תודה רבה,

      מה יחזור כשלא ארצה אותו?

      אז, באמת אין צורך שיחזור.

      או כשיחזור יחזרו איתו הרגשות, הגעגועים?

       

      תודה לך.

       

      ברור שהוא חוזר מתוך הגעגוע..

      וכן. אני לא פיה ולא נביאה.

      אבל את הסרט החוזר הזה ראיתי אולי מיליון ואחד פעם.

      אצלי ואצל חברותי. לרוב הם חוזרים כשאת מאבדת עניין.

      אולי אם תשדרי חוסר עניין הוא ישוב עוד מעט ?

      על זה אני לא סגורה. זה רק טיפ לשעה קשה :)

       

      בנתיים אני לא מדברת איתו,

      לא יוזמת קשר,

      לא רואה אותו

      (מלבד שיעור אחד שיש לנו יחד)

       

      ועדיין מהצד שלו- אין תגובה.

       

      נקווה ונראה

       

      אם את שואלת אותי..

      למחוק אותו מהלב ומהמחשבה.

      משימה לא פשוטה בכלל. יודעת.

       

        15/2/08 23:41:

       

      צטט: ...blue 2008-02-15 21:46:36

      "בכל רגע בו אהבה נעזבת, נשתלת אהבה אחרת

      בכל פעם שצעדיך פוסעים אחר צעדיו של קודמך

      מתרחקת נפש מפגעי האהבה. "

       

      בשלוש השורות האלה נעצרתי, התעמקתי והמשכתי הלאה..

      אהבה חדשה מגיעה להחליף תחושותיה של אהבה ישנה

      אך נתקלת בחומה בצורה בגלל רסיסי עבר שהותירה אהבה ישנה במנוסתה..

       

      נדוש או לא נדוש - את עילוי מאי, עונג צרוף

       

       

       

      וכך, אט אט אהבה נהייתה הביצה והתרנגולת.

      תודה, יקירי, התחושה בקריאה אותך זהה לחלוטין.

        15/2/08 23:41:

      אמיתי. אמין.

      נפלא .

        15/2/08 23:39:

      נוגע ללב

      מרגש עד דמעות

       

      מדהימה אחת

      לא מפסיקה להדהים

      הכתיבה המהפנטת שלך

        15/2/08 23:39:

       

      צטט: באה רק מאהבה 2008-02-15 21:42:15

      הזדהיתי עם הכאב והמילים

      אהבתי

      תודה

       

      כפי שכתבתי.. הם כולם חוזרים.

      את בטח יודעת למה התכוונתי.

        15/2/08 23:38:

       

      צטט: judy-z 2008-02-15 21:38:16

      ווהאוו!

      חזק מאוד

       

      תודה :)

        15/2/08 23:37:

       

      צטט: nirit n 2008-02-15 20:59:35

      "אל מקום שלא חוזרים אליו..."

       

      איך אפשר שלא לחזור אליך, איך?

       

      בקלות :)

        15/2/08 22:33:

      את יודעת

      אבל זה לא מספיק

      צריך גם להרגיש את הדעת.

      כמה שאת פוצעת..מדהימה.

       

        15/2/08 22:27:
      יש לך פוסטים שתמיד מרגישים לי כמו פצצת אטום, במקרה הזה, הם גם נראים :)
        15/2/08 22:01:

      כשיגיע האחד הנכון - הוא לא יצטרך לחזור - כי הוא לא ילך !

       

      מאי יקירתי - מעומק ליבי אני מאמינה בזה !

       

      שבת יפה לך !

        15/2/08 21:46:

      "בכל רגע בו אהבה נעזבת, נשתלת אהבה אחרת

      בכל פעם שצעדיך פוסעים אחר צעדיו של קודמך

      מתרחקת נפש מפגעי האהבה. "

       

      בשלוש השורות האלה נעצרתי, התעמקתי והמשכתי הלאה..

      אהבה חדשה מגיעה להחליף תחושותיה של אהבה ישנה

      אך נתקלת בחומה בצורה בגלל רסיסי עבר שהותירה אהבה ישנה במנוסתה..

       

      נדוש או לא נדוש - את עילוי מאי, עונג צרוף

       

       

        15/2/08 21:42:

      הזדהיתי עם הכאב והמילים

      אהבתי

      תודה

        15/2/08 21:38:

      ווהאוו!

      חזק מאוד

        15/2/08 20:59:

      "אל מקום שלא חוזרים אליו..."

       

      איך אפשר שלא לחזור אליך, איך?

        15/2/08 20:45:

       

      צטט: ~wings~ 2008-02-15 20:40:21

       

      צטט: תומיש 2008-02-15 20:34:32

       

       

       

       

      באמת תודה רבה,

      מה יחזור כשלא ארצה אותו?

      אז, באמת אין צורך שיחזור.

      או כשיחזור יחזרו איתו הרגשות, הגעגועים?

       

      תודה לך.

       

      ברור שהוא חוזר מתוך הגעגוע..

      וכן. אני לא פיה ולא נביאה.

      אבל את הסרט החוזר הזה ראיתי אולי מיליון ואחד פעם.

      אצלי ואצל חברותי. לרוב הם חוזרים כשאת מאבדת עניין.

      אולי אם תשדרי חוסר עניין הוא ישוב עוד מעט ?

      על זה אני לא סגורה. זה רק טיפ לשעה קשה :)

       

      בנתיים אני לא מדברת איתו,

      לא יוזמת קשר,

      לא רואה אותו

      (מלבד שיעור אחד שיש לנו יחד)

       

      ועדיין מהצד שלו- אין תגובה.

       

      נקווה ונראה

        15/2/08 20:40:

       

      צטט: תומיש 2008-02-15 20:34:32

       

       

       

       

      באמת תודה רבה,

      מה יחזור כשלא ארצה אותו?

      אז, באמת אין צורך שיחזור.

      או כשיחזור יחזרו איתו הרגשות, הגעגועים?

       

      תודה לך.

       

      ברור שהוא חוזר מתוך הגעגוע..

      וכן. אני לא פיה ולא נביאה.

      אבל את הסרט החוזר הזה ראיתי אולי מיליון ואחד פעם.

      אצלי ואצל חברותי. לרוב הם חוזרים כשאת מאבדת עניין.

      אולי אם תשדרי חוסר עניין הוא ישוב עוד מעט ?

      על זה אני לא סגורה. זה רק טיפ לשעה קשה :)

        15/2/08 20:36:

       

      צטט: היידי בת ההרים 2008-02-15 20:31:14

      מאי...

      כתבת כאב במילים כה יפות

      מאחלת לך המון דמעות מתוקות

      ואהבות נשארות.

       

      כתבתי את המציאות המגוחכת..

      את המציאות שלי ולא רק שלי.

       

      ביני לבין חברתי יש משפט שאומר: הם תמיד חוזרים.

      הזמן הוכיח שכולם חוזרים.. בדרך כזאת או אחרת.

        15/2/08 20:34:

       

      צטט: levana feldman 2008-02-15 20:25:31

      מאי יקרה

      הוא חוזר למקום שלא חוזרים אליו...

      יש מקומות שהדרך אליהם היא רק בכיוון אחד...

       

      בדיוק. ויש אנשים שאינם מפנימים.

      אבל.. כתבתי לא רק על העוזבים, גם על הנעזבים.

      לא מאמינה בחזרה אל מקום בו דברים לא עבדו מלכתחילה.

      אם להיות במקום- אז עד הסוף. ואם לא צלח- לא יצלח בפעם השניה. או המאה.

       

        15/2/08 20:34:

       

      צטט: ~wings~ 2008-02-15 20:32:16

       

      צטט: תומיש 2008-02-15 20:20:16

      שיחזור כבר

      שיחזור כבר

      שיחזור כבר

       

      אני לא יכולה ככה.

       

      הוא יחזור. הם תמיד חוזרים.

      אני לא מבטיחה שיחזור כשתרצי,

      לרוב חוזרים שכבר לא רוצים בהם.

       

       

      באמת תודה רבה,

      מה יחזור כשלא ארצה אותו?

      אז, באמת אין צורך שיחזור.

      או כשיחזור יחזרו איתו הרגשות, הגעגועים?

       

      תודה לך.

        15/2/08 20:32:

       

      צטט: תומיש 2008-02-15 20:20:16

      שיחזור כבר

      שיחזור כבר

      שיחזור כבר

       

      אני לא יכולה ככה.

       

       

      הוא יחזור. הם תמיד חוזרים.

      אני לא מבטיחה שיחזור כשתרצי,

      לרוב חוזרים שכבר לא רוצים בהם.

       

        15/2/08 20:31:

      מאי...

      כתבת כאב במילים כה יפות

      מאחלת לך המון דמעות מתוקות

      ואהבות נשארות.

        15/2/08 20:25:

      מאי יקרה

      הוא חוזר למקום שלא חוזרים אליו...

      יש מקומות שהדרך אליהם היא רק בכיוון אחד...

        15/2/08 20:20:

      שיחזור כבר

      שיחזור כבר

      שיחזור כבר

       

      אני לא יכולה ככה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ~wings~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין