שיטת המשפט הישראלי בנויה על חטא ועונשו, אך גם על סליחה למי שחטא לאחר שריצה את עונשו.

בתחילה מואשמים האחים באשמת ריגול:"וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף--אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם."

האחים מדגישים כי הם 12 אחים כולל יוסף: "יג וַיֹּאמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ." כלומר מודים הם בחטא.

לאחר אישום בעבירה של ריגול, הוא מאשים אותם בעבירה של גניבה, ללמד אותם סבל כחלק מהעונש על מכירתו לישמעאלים. ואם לא די בכך, המקרא מציינת שגם הם, האחים, שקרעו את כתונת הפסים מעל יוסף והביאו בפני יעקב אבינו, קרעו את בגדיהם שלהם: "וַיִּקְרְעוּ, שִׂמְלֹתָם". יוסף מעניש אותם.

ועתה הסליחה: יוסף ראה שהתגשמו חלומותיו למלוכה פיתח חלום חדש חלום של הורדת השנאה ושל אהבה אמתית בין האחים, יוסף ידע שאחיו אמנם נפלו במכירתו אבל היה בטוח שבפנימיותם יש רצון חזק לאהבת אחים אמתית ולאחדות ולצורך זה הוא מוביל אותם לנקודה שהם יוכלו להוכיח שגם הם הבינו את המסר של האחווה והם מוכנים למסור את נפשם בשביל אח שלהם. והנה יהודה אומר:" וְעַתָּה, יֵשֶׁב-נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר--עֶבֶד, לַאדֹנִי; וְהַנַּעַר, יַעַל עִם-אֶחָיו. לד כִּי-אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל-אָבִי, וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי: פֶּן אֶרְאֶה בָרָע, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת-אָבִי."

המאבק על בנימין שאצלו נמצא הגביע מלמד כי האחים היו מוכנים למסור את נפשם עבור בנימין. ללמד כי הם הבינו את חטאם בעבר ושינו מדרכם.

בפרשה זו, יוסף סלח לאחיו אך רצה ללמדם לקח. ללמדנו חשיבות המשפחה כאז גם היום.

 וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים:  כִּי-הָיָה הָרָעָב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.  ו וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ–הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.  ז וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵוהֶים מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר-אֹכֶל.  ח וַיַּכֵּר יוֹסֵף, אֶת-אֶחָיו; וְהֵם, לֹא הִכִּרֻהוּ.  ט וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף–אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם, בראשית פרק מ"ב.