כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    סרט רע בשידורים חוזרים

    17 תגובות   יום שישי , 15/2/08, 21:17

    אין לי מושג איך הגעתי לפה, בחזרה לעבודה בפרקליטות.

    נדמה לי שאני ביקשתי לחזור אבל הכל די מעורפל עכשיו. אני מנסה להבין ביני לביני מה היה רע במקום העבודה הנוכחי – או בעצם, הקודם שלי, ואני לא זוכרת איך הגיבו כשהודעתי שאני עוזבת. הודעתי בכלל שאני עוזבת? 

    אני מגיעה לבניין של הפרקליטות ברגשות מעורבים. מאוד מעורבים.מסיבה לא ברורה מושיבים אותי חדר ליד פרקליט שהיה לי קשר רומנטי איתו שהסתיים באקורדים צורמים. לא נעים. אבל אין לי זמן להתעמק בזה כי פרקליטת המחוז צורחת עלי על זה שלא הודעתי מראש שאני חולה ולא הבאתי ימי מחלה. 

    פתאום יש ישיבת בוקר פרקליטותית גדולה (מתי התחיל הנוהג הזה? בטח הרבה אחרי שעזבתי) וכולם מסתכלים עלי ומחכים שאני אגיב.אני ממלמלת שניסיתי להתקשר אבל ברור שאני משקרת ופרקליטת המחוז רק כועסת יותר.אין לי מושג איך להתמודד עם זה ועדיין אני לא ממש מבינה מה אני עושה שם. 

    == 

    מתברר שהזיזו את השעון והגעתי לעבודה חצי שעה לפני הזמן במקום חצי שעה באיחור.

    זה הקלה די רצינית אבל משום מה אני בוחרת לעלות ברגל ברחובות הדר לכיוון הדירה הישנה של סבתא שלי. 

    כשאני מגיעה, היא בדיוק באמצע טיגון שניצלים ומזמינה אותי להיכנס. בדרך אני מקבלת שיחה ממשרד רה"מ וביקשו ממני להיות מוכנה לפגישה ביום חמישי לגבי תצהירים. אין לי מושג מה הם רוצים ממני ועל מה הם מדברים אבל אני מסכימה, כמובן. 

    אבא שלי מתקשר. הוא נסע לבקר את אמא שלי בבית חולים בנהריה. אני שואלת אותו מתי הוא יחזור ואם לחכות לו עם ארוחת צהריים, אבל הוא אומר שהוא כבר יאכל משהו בדרך. 

    == 

    אני מתעוררת מזיעה כולי, מנסה להיזכר אם זה בוקר או לילה ואיפה אני נמצאת. אני חושבת שאני זוכרת ונרדמת שוב.

     == 

    מישהי שאני לא זוכרת את שמה מבקשת ממני את סיכומי השיעור ששאלתי ממנה לבגרות בתנ"ך. או היסטוריה. או משהו אחר. אני מנסה להיזכר איפה לעזאזל שמתי אותם ונלחצת מזה שאני בכלל לא זוכרת מתי הבגרות.ברור לי שהפסדתי המון חומר במתמטיקה בימים שלא הגעתי והבגרות בגיאוגרפיה (מה??) קרובה ואני יודעת שאני הולכת להיכשל. מה אני אעשה בלי תעודת בגרות?? לא זוכרת איפה שמתי את סיכומי השיעור האלה ואין לי סיכוי להשיג את שאר השיעורים שלא הייתי בהם. תחשבי איפה הם יכולים להיות.

    תחשבי.

    תחשבי. 

    === 

    החום עדיין די גבוה. אין שום דבר מעניין לראות בטלוויזיה.משדרים את "אהבה בשחקים" בפעם המיליון.אני נזכרת בביקור אצל בן דוד של רן, שכתב למגזין קליפורנאי סדרת כתבות שעל בסיסה כתבו את התסריט ל"אהבה בשחקים". איזה חיבורים מוזרים יש לחיים האלה. כמה מוזר שרן כבר לא פה. 

    הבטחתי לעצמי שנורה ואני נעלה לקבר שלו ועדיין לא הצלחתי להביא את עצמי לעשות את זה. אולי בשבת. לפי התחזית האסטרולוגית הסינית שלי אני אמורה להימנע מביקור בבתי עלמין השנה.נו, שוין. 

    == 

    בחזרה בפרקליטות, אין לי מושג איזה תיקים יש לי ואם אני קבועה להופיע בבימ"ש או לא. אני מנסה לברר אבל המזכירות נעלמו ושאר עורכי הדין לא יותר מדי קואופרטיביים. אני בלחץ אטומי ולא יודעת מה לעשות. 

    עדי מתקשרת לדווח לי בשמחה שקיבלנו במשכורת של החודש תוספת הבראה. אני מניחה מהשיחה איתה שאני עדיין עובדת באותו מקום עבודה.החולצה שלי ספוגת זיעה ואני מחליטה לקום להתקלח. קמה מהר מדי, חוטפת סחרחורת ונופלת על הרצפה.

    נורה דוהרת על 3 רגליה הטובות לבדוק את פשר הרעש."אמא בסדר" אני אומרת לה למרות שאני ממש לא בטוחה שזה נכון. בשביל מה להלחיץ את הילדה? 

    אני לא בטוחה אם הסחרחורת באמת קשורה לקימה המזורזת או לגיבוב החלומות שאני מנסה לנפות ולהפריד אותם מהמציאות. משימה קשה, אני מגלה. 

    == 

    מתקשרים אליי מהעבודה להודיע שהתוספת הכספית של החודש היתה טעות והם יצטרכו לגבות אותה בחזרה במשכורת הקרובה. מבאס, זה הדבר היחיד ששימח אותי בימים האחרונים – וגם זה בערבון מוגבל. 

    בחזרה לימים האחרונים של רן. אני רואה אותו נושם בכבדות, בקושי.אני בקושי מסוגלת להסתכל על הגוף שלו מתאמץ כל כך בניסיון לשאוף אוויר. הרופאים מרגיעים אותי שהוא לא מרגיש כלום אבל אני לא מאמינה. הדמעות זולגות לי במורד הפנים בלי שאני אטרח לנגב בכלל. אין טעם. רן מפסיק לנשום. אני יודעת שהוא מת.אחרי כמה שניות הוא חוזר לעוד כמה נשימות אחרונות וזה מבהיל אותי נורא. אני מתעוררת שטופת דמעות עם חום גבוה.לא בטוחה שאני מסוגלת להפריד בין החלומות למציאות.עברו כבר חמישה חודשים והתמונות צרובות לי בראש כל כך חזק, שלפעמים אני מפחדת ללכת לישון, אבל כמעט תמיד יותר מפחיד להישאר ערה.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/3/08 22:28:

       

      צטט: bronte 2008-03-18 19:57:41

      את מותק. ואני שמחה שאת לא בענייני ה"סגול".

      אפילו ש"חלק מחבריי הטובים" בכל זאת, יותר עדיף בלי..

      חיבוק חזק בחזרה

      איכשהו רוחניות אמיתית אף פעם לא נראתה לי קשורה למחרוזות במחירים מופקעים ולחיבוקים חסרי אבחנה מאנשים זרים שלא התקלחו יומיים...

        18/3/08 19:57:

      את מותק. ואני שמחה שאת לא בענייני ה"סגול".

      אפילו ש"חלק מחבריי הטובים" בכל זאת, יותר עדיף בלי..

      חיבוק חזק בחזרה

        18/3/08 16:13:

      ברונטה יקרה- יותר מדי זמן לא ביקרתי פה

      את כותבת כל כך טוב, חילחלת אלי כמו חלום מציאותי מאוד.

       

      גם לי יש את החלומות עם הבגרות במטמתיקה שאני עוד צריכה לעשות.....

       

      חיבוקים (באמת- לא בטון פסטיבל סגולי)

       

      סנונית

        18/2/08 12:26:

       

      יו סיסטר... הפתעה שולחת לך פוך וירטואלי עם ריח של מרק עוף אורגינאלי...

      יותר טוב?

        18/2/08 10:51:

      עולילית - תתפלאי, חיבוק דווקא עוזר. במיוחד ממישהו שלא מכירים. תודה

      תמי - כמו תמיד את קריאת כיוון שפוי בתוך הבלאגן שלי. נכון, חלק מהדברים אנחנו יכולים לשנות בבחירות שלנו, וזה חשוב כי בלי זה, בכלל...

      אנג'ל - גם אני התגעגעתי. תודה.

        18/2/08 09:10:

      התגעגעתי אליך. מדהימה.

      חיבוק עצום.

        18/2/08 08:37:

      מאחלת לך מציאות הרבה יותר טובה מהחלומות האלה. מזל שלפחות במציאות, על חלק מהדברים יש לנו אפשרות קצת להשפיע. חבל שלא על כולם.

       

        17/2/08 23:20:

       

      כל כך הרבה כאב יש כאן, והחלומות מנסים להסיט מחשבות למקומות אחרים כדי להקהות אותו. 

       

       יודעת שחיבוק לא יעזור, אבל בכל זאת...

       

       

      צטט: bronte 2008-02-15 22:33:26

       

      צטט: cg91 2008-02-15 22:22:33

      ואו

      את משהו משהו

      פוסט עבודה שהפך לפוסט כואב על תהליך התאבלות

      את בהחלט מתבזבזת בפרקליטות

       

      (סיג', רק בינינו... אני לא באמת בפרקליטות. זה חלק מסיוטים שחוזרים על עצמם... אמנם סיוט קצת מוזר, אבל גם להיבחן בבגרות במתמטיקה אובר אנד אובר כמעט 15 שנים אחרי זה לא ממש נורמלי)

      אבל היות שאני עדיין בתחום, תודה רבה על המחמאה. מקווה שלא ירחק היום...

      לי תמיד יש סיוט שאני עדיין בצבא וכל הזמן דוחים לי את השחרור.

        15/2/08 22:33:

       

      צטט: cg91 2008-02-15 22:22:33

      ואו

      את משהו משהו

      פוסט עבודה שהפך לפוסט כואב על תהליך התאבלות

      את בהחלט מתבזבזת בפרקליטות

       

      (סיג', רק בינינו... אני לא באמת בפרקליטות. זה חלק מסיוטים שחוזרים על עצמם... אמנם סיוט קצת מוזר, אבל גם להיבחן בבגרות במתמטיקה אובר אנד אובר כמעט 15 שנים אחרי זה לא ממש נורמלי)

      אבל היות שאני עדיין בתחום, תודה רבה על המחמאה. מקווה שלא ירחק היום...

        15/2/08 22:31:

       

      צטט: x el_greco 2008-02-15 22:15:45

      קטן עליך, שטויות, קחי בקלות צוחק

      אין ספק.

      וגם - הכל לטובה, עדיף עכשיו וחלומות שווא ידברו.

        15/2/08 22:31:

       

      צטט: באה רק מאהבה 2008-02-15 21:37:12

      וואו איזה סיפור

      נגמרו לי המילים

      אהבתי את כתיבתך

      מוזמנת לקרוא את הבלוג שלי,

      תמצאי שיש לנו הרבה מהמשותף

      שמחה שאהבת ואקרא בכיף

        15/2/08 22:30:

       

      צטט: להתפיח בכח המחשבה 2008-02-15 21:27:39

      כל זה בלילה אחד?

      האמת? היו עוד דברים, אבל חששתי שהחבר'ה עם החלוקים הלבנים כבר בדרך אז עצרתי את עצמי בדישי..

        15/2/08 22:22:

      ואו

      את משהו משהו

      פוסט עבודה שהפך לפוסט כואב על תהליך התאבלות

      את בהחלט מתבזבזת בפרקליטות

        15/2/08 22:15:
      קטן עליך, שטויות, קחי בקלות צוחק
        15/2/08 21:37:

      וואו איזה סיפור

      נגמרו לי המילים

      אהבתי את כתיבתך

      מוזמנת לקרוא את הבלוג שלי,

      תמצאי שיש לנו הרבה מהמשותף

      כל זה בלילה אחד?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין