כותרות TheMarker >
    ';

    דת ומדינה

    0 תגובות   יום ראשון, 21/12/14, 13:17

    חלק א'

     

    (כתבתי וערכתי ב 2010 וזו תמונת המצב בנושא לפי הבנתי...)

     

     

     

    דת ומדינה: 

     כיצד עיצבו מנהיגים פוליטיים את הזהות היהודית/ישראלית, על היבטיה השונים בהקשר הדתי-תרבותי-פוליטי.

     

    בחרתי מספר דמויות בולטות בפוליטיקה הישראלית (לחלקם זכות ראשונים לפועלם וחלקם נגעו בקיצוניות) שהיו למנהיגים, השאירו חותם על דמותה של החברה הישראלית והשפיעו (או לא) על השסע החברתי/תרבותי/פוליטי, שבין החילוניים לחרדים לדתיים ושומרי המסורת בסוגיות דת, חברה ומדינה.

     

    למעשה הקרע החברתי/תרבותי הוא מן הבולטים מבין השסעים שעל סדר היום הציבורי ומלווה את מדינת ישראל בכל  שנותיה. השסע מקים ממשלות ולעיתים מפילן. בן גוריון קירב אליו את החרדים כדי למנוע מריבות אחים ולשמור על ממשלתו. רבין ואחרים הקימו ממשלות עם המפד"ל והחרדים, ושמרו על יציבות השלטונית ע"י שמירת זכויות ולעיתים ע"י מתן הטבות לציבור הדתי. ממשלות רבין ואחרות נפלו בגלל דרישות של חרדים שלא מולאו! השסע מפלג את העם למחנות עוינים (כמו יוצאי עדות המזרח ושומרי המסורת בליכוד מול האליטה האשכנזית של העבודה, או החרדים המזרחיים של ש"ס מול היאפים האשכנזים של שינוי).

    פער ופילוג כזה הביאו עד לידי רצח ראש ממשלה בשל עמדתו על השלום ועל זהותה של המדינה והחברה הישראלית.

    פעמים נוצר מצב בו דמויות/מפלגות שונות זו מזו מבחינה אידיאולוגית ודתית ניזונות דווקא מהקיטוב ביניהן, נבנות מהמצב או הופכות ליריבים מרים (שינוי וש"ס, מרצ וש"ס).

    היו מנהיגים שבהתנהלותם סללו את הדרך לבאים אחריהם (בגין לרפול, רפול לטומי במידה מסוימת, שרנסקי לליברמן...).

     

    כל דמות (שבחרתי) התייחסה ליהדות ולדת ולעיתים הצליחה לשנות את צביונה של החברה/המדינה או שהתאימה עצמה למצב והצרכים שנוצרו בתקופתה. (מרצ ישבה בממשלה עם ש"ס והתאימה עצמה לתנאי רבין ודרישות ש"ס. שינוי התעקשה וישבה בממשלה חילונית ושינתה את אופי המדינה).

     

    בנוגע לשסע הדתי/חילוני - הציבור הדתי, מצד אחד, גר ומסתגר בשכונות שלו, מתבדל בסקטורים המיוחדים שלו, מבחינה גיאוגרפית וגם חברתית-תרבותית ולומד בחינוך נפרד, ומצד שני רוצה להתערב במערכת הציבורית ולהשפיע דרך השלטון, כדי לנסות ולהחדיר את הדת לכלל הציבור הישראלי ולקבוע את לו את אורח חייו.

    החרדים, מצד אחד, משתמשים במוסדות המדינה ומצד שני נאבקים נגד המדינה ונציגיה, אולי גם כדי להראות את מסירותם הרבה במאבקיהם למען הדת ולקבל תרומות מחו"ל?! החילונים מצידם לא מוכנים לקבל את הכפייה הדתית עליהם ומסתייגים מהיחס האמביוולנטי של החרדים, וכך נוצר קונפליקט...

     

    האם אפשר לקיים דיאלוג ביניהם ולגשר על הפער או שהקיטוב יגדל? האם זו מלחמת תרבות? האם הפער ניתן לאיחוי בדרך אחרת? אולי הפתרון הוא בסובלנות, בפיוס ובפלורליזם ולא בהתרפסות מצד המנהיגים? ואולי אין פיתרון? סביר שהפתרון הוא בהפרדת הדת מהמדינה?!

    או שכדי לפתור את הבעיה, כל צד צריך לראות את הצד השני כפי שהצד השני רוצה שיראו אותו! אולי אפשר לפתור זאת על עיקרון של הדדיות והתחשבות. להניח לחרדים לגור ולהסתגר בשכונותיהם החרדיות לפי דרכם, ולא לאפשר לחרדים, שעברו לגור בשכונות חילוניות, לכפות על התושבים החילונים, שגרו שם קודם, את אורח חיי החרדים?

     

    הפער קיים וספק אם אפשר להגיע להבנות בין הצדדים, כפי שאפשר להתרשם ממספר דוגמאות של מתחים מילוליים ולעיתים אלימים, מהתקופה האחרונה, המובאות להלן:

    את העמקת הפער בין חרדים לחילונים אפשר היה לחוש בנובמבר האחרון, כאשר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) תקף בממשלה, את הטענות נגד אי שירות חרדים בצה"ל באומרו "אתם תתגייסו ואנחנו נעשה ילדים"... לחילונים קשה לבלוע את ההשתמטות של החרדים והסרבנות של דתיים.

    תגובה, מסוימת, לסרבנות הגיעה כאשר שר הביטחון ברק ביטל (דצמ' 2009) את ההסכם עם ישיבת ההסדר "הר ברכה", לאחר שרב הישיבה סירב לגנות את הסרבנות של החיילים מאותה ישיבה שהניפו כרזות נגד פינוי התנחלויות. זוהי פעם ראשונה מזה 44 שנה שהדבר נעשה, מאז נחתם ההסכם עם ישיבות ההסדר.

     

    שר המשפטים יעקב נאמן, שהשתתף בכנס רבני בירושלים (7.12.09) אמר כי "משפט התורה צריך להיות המחייב במדינת ישראל", כאילו הוא קרא להחיל את חוקי התורה על המשפט בישראל ו"להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר לישראל את מורשת האבות"... דבריו ועוררו סערה של ממש הן במערכת המשפטית והן הפוליטית (הדבר לא קרה בינתיים).

     

    ועוד סערה בכנסת וברחבי הארץ שהדגישה היטב את הפלגנות, הסכסוך והעדתיות שמשמשים כלי לניגוח פוליטי: מהומה פרצה במליאת הכנסת (20.1.10) כאשר שר השיכון אריאל אטיאס (ש"ס) בדיון בהצעת חוק של ש"ס לפטור מארנונה לבתי כנסת, אמר: "אשכנזים לא הולכים לבית כנסת", אטיאס גם קרא לעבר ח"כ דליה איציק: איך ספרדי מצביע נגד בית כנסת? וכשנשאל על ידה מה העניין קשור לספרדים, ענה כי "אשכנזים לא הולכים לבית כנסת"...

    ח"כ ציפי לבני (יו"ר האופוזיציה) ענתה לו כי לא יהיה מישהו שיגיד על מישהו במדינה הזאת שהוא לא יכול להרגיש יהודי... והוסיף למדורה סגן שר החינוך מאיר פרוש (יהדות הורה) כשצעק "אדם דתי לא יכול להיות בקדימה".

    (הצ"ח התקבלה).

    מקור נוסף לחיכוך בין דתיים לחילונים עלול להתרחש בקרוב כאשר סיעת ש"ס מתכוונת לחוקק את חוק עוקף בית משפט, שיאסור מכירת חמץ באופן גורף. מפלגת ישראל ביתנו הודיעה שהיא תתנגד – אבל מעוניינת להעביר חוק משלה בדבר נישואים אזרחיים– אולי ירקחו דיל פוליטי?! איסור מכירת חמץ תמורת ברית זוגיות!

    ח"כ גפני (יהדות התורה) הציע הצ"ח לגבי הרחבת סמכויות בתי דין רבניים שיוכלו לעסוק, בהסכמה, לא רק בנישואין וגירושין אלא גם נושאים אזרחיים...(הממשלה בינתיים לא תומכת) גם על זה יצא הקצף מהצד החילוני.

     

    לא מזמן התגלגלה פרשה של חוסר אמון של החרדים בממסד החילוני כאשר טענו כי נטוותה עלילת שקר מצד הממסד החילוני על ה"אימא המרעיבה" מהעדה החרדית. מעצרה הוביל להפגנות אלימות של העדה החרדית שאפילו נשים השתתפו בה. זאת בנוסף להפגנות החרדים נגד חילול השבת בפתיחת חניון "קרתא" בירושלים בשבתות, כשבעצם המלחמה מבחינתם היא על שינוי סטאטוס-קוו לטובת החילונים. (בסופו של דבר נחתמה עסקת טיעון בה האם הסכימה להודות בהתעללות והורחקה מילדיה למספר שנים).

     

    לאחרונה הפגינו החרדים באופן אלים נגד מפעל "אינטל" בירושלים שמעסיק עובדים בשבת כאן כלל לא היה שינוי בטאטוס-קוו אבל החרדים מנסים למצב את עצמם ככוח מוביל לשמירת השבת וההלכה!

     

    החילונים המתנגדים לקיום קווי אוטובוס לחרדים הפגינו נגד תופעת הנשים הנדרשות לשבת מאחור באוטובוסים אלה.

     

    דוגמא לפשרה פוליטית שעשה מנהיג (נתניהו) בממשלתו הנוכחית מיד עם כינונה כדי לרצות מפלגה דתית קטנה (הבית היהודי (מפד"ל לשעבר) היה הניסיון להעביר "חוק נורבגי קטן" או בעצם "חוק סלומיאנסקי" כדי שאותו ח"כ סלומיאנסקי, שלא נבחר לכנסת, יוכל להיכנס אליה כאשר שר ממפלגתו יתפטר מהכנסת בעקבות החוק.

    החקיקה הזו היא כנראה למען השקט הקואליציוני ולא בגלל אידיאולוגיה כלשהי...(אם כי זה עדיין תקוע)

     

    הפער בין החילונים לחרדים והשנאה בציבור כלפי החרדים התעמקו, לאחר שבישיבת הממשלה (21.3.10), בראשות נתניהו, תמכה זו בהחלטה של סגן השר ליצמן (יהדות התורה) שלא לבנות חדר מיון ממוגן בבית חולים ברזילי באשקלון רק על מנת לשמור על קברים עתיקים (בכלל פגאנים) שהתגלו במקום ולהזיזו למקום מרוחק שעלול להיות על חשבון חיי החולים, ובכך להיכנע לתכתיבי החרדים, רק כדי לשמור על הקואליציה. מפליאה, ואולי לא, הצבעת שרי ישראל ביתנו עם החרדים שעשו כנראה חשבון של כדאיות לקבלת חוק הגיור שלהם? אכן התבשל לו דיל פוליטי בתמורה, כאשר לראשות העיר ערד נבחרה נציגה של ישראל ביתנו ונתמכה על ידי החרדים. כעת "התהפכו היוצרות", מחאות הציבור הואילו, ונתניהו החליט להזיז את קברים ולבנות את חדר המיון הממוגן של בי"ח ברזילי במקום שנועד. זו הפעם הראשונה שממשלה קמה נגד החרדים והחליטה לעשות מעשה, להעתיק קברים, למרות התנגדותם.

    לאן זה יוביל את החרדים? האם יעזבו את הממשלה ויפסידו את מנעמיה (תקציביה)?

     

    בימים אלה (ינואר 2010) בפעם הראשונה שמפלגה חרדית, ש"ס, מצטרפת להסתדרות הציונית העולמית וזאת למרות חששה מביקורת מצד המפלגות החרדיות-ליטאיות. זהו תקדים היסטורי שבו מפלגה חרדית מצטרפת לגוף הציוני העליון, שהוקם על ידי בנימין זאב הרצל, ואפילו משנה לשם כך את התקנון שלה, לפיו היא תכיר ביסודות הציונות ובמרכזיותה של מדינת ישראל וירושלים בחיי העם היהודי. ההסבר הרשמי של ש"ס הוא רצונה להשפיע על יהדות התפוצות ואף לקרב אליה דתיים לאומיים (ח"כ לשעבר יגאל ביבי – עבר ממפד"ל לש"ס ויהיה הנציג בהסתדרות הציונית העולמית) מאחורי הקלעים קיימת תחרות בינה לבין ישראל ביתנו על הסקטוריאליות. והביקורת אכן הגיעה – הן מצד החילונים הטוענים שדבר לא נובע מהכרה פתאומית בציונות אלא מהווה עוד מקום לחלוקת משרות למקורבים והן ובעיקר מצד החרדים האשכנזים הטוענים שש"ס מוכנה לשבת יחד עם הרפורמים והקונסרבטיבים (שנואי נפשם) ששוללים, לדעתם, את התורה הקדושה וזאת אך ורק למען ה"ג'ובים", (צריך לזכור כי לש"ס יש שרים בממשלה מה שלא כך לחרדים האשכנזים). בהטחה הראשונה פתח ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בנאום בכנסת ומשם התלקחו הרוחות בין הליטאים והספרדים, גויסה העיתונות החרדית משני הצדדים והפשקבילים. (כרגע מנסים קצת להמעיט במהומה). 

    שינוי וצעד דרמטי נקבע, לאחר 10 שנים של דיון, היום (14.6.10) כשבג"ץ קבע כי חייב להיות שוויון בפני החוק ואין מקום להבחין בין אברכים ובין סטודנטים הלומדים במוסדות שונים. ולכן הסעיף בחוק ההסדרים שמכוחו משולמת לאברכים גמלת הבטחת הכנסה לא יכול להישאר בתוקף. בעקבות זאת תכנן יו"ר ש"ס השר אלי ישי (ש"ס) להגיש את הצה"ח עוקפת בג"ץ.

     

    לזה מצטרף הקרע העמוק בין חילונים לחרדים, שכבר לא ניתן כנראה לגישור, ובין החרדים האשכנזים לספרדים, שקרה השבוע בעקבות פסיקת בג"ץ בהרכב שופטים ברשות אדמונד לוי (הדתי/הספרדי) לגבי ההורים של ילדות אשכנזיות מחסידות סלונים, בישוב עמנואל, שחייב את הוריהן לאפשר להן ללמוד יחד עם בנות ספרדיות. האפליה שם כל כך חזקה שהורים אלה העדיפו ללכת לבית סוהר ולא להישמע להוראות בית המשפט בטענה כי "דין תורה, הווה אומר, של הרבנים עומדת מעל לחוק מדינה..." מאה אלף חרדים יצאו להפגנות ומתכוונים לשבת מול בית הכלא. שבועיים נמשכה המתיחות, האבות נכנסו לכלא לכמה ימים ואז התרצה הרב של סלונים וביחד עם הרב עובדיה יוסף הגיעו לפשרה כי האבות ישוחררו, האמהות לא יכנסו לבית הסוהר והילדות יבלו את שלושת הימים האחרונים של הלימודים ביחד בימי עיון. כאן כנראה לא הסתיימה הפרשה אבל צריך יהיה לבחון זאת עם תחילת שנת הלימודים. הדבר התמוה היה שראשי ש"ס הפוליטיקאים לא יצאו בפומבי נגד האפליה וזאת כי ילדיהם עצמם לומדים אצל האשכנזים! ואכן רגע פתיחת שנת הלימודים (ספטמבר 2010) הגיע והתבשרנו כי יקום בית ספר נפרד לבנות אשכנזיות בעמנואל, אמנם לא יתוקצב ע"י המדינה אך בהחלט יוכר ע"י משרד החינוך, ומה הלאה?!

     

     

    המשך/..

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון