כותרות TheMarker >
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    מי מסובב את הסביבון? - פָּרָשַׁ­ת מִקֵּץ

    0 תגובות   יום ראשון, 21/12/14, 19:49

    ­בס"ד

    מי מסובב את הסביבון?

    פָּרָשַׁ­ת מִקֵּץ 

     

    יציאת יוסף מבית האסורים

    יוסף מתמנה למשנה למלך ותפקיד הזה הוא מחזיק שמונים שנים מגיל שלושים עד יום הסתלקותו בגיל מאה ועשר שנים. כאשר חל אירוע במהלך השבוע כותב השל"ה הקדוש, מופיע בטור, תמיד צריך למצוא קשר בין הפרשה הקודמת לאותו אירוע שיכול במהלך השבוע. הזכרנו בשבוע שעבר שפרשת וישב מתחילה כולה באות וו למעט שמונה פסוקים, אז מצאנו רמז לחנוכה גם בפרשת שבוע שעבר. אבל, השבת חלה פרשת מקץ בימי החנוכה (כמו ברוב השנים) וכאן קשה מאוד למצוא את הספרה שמונה למעט אם אתה הופך מילים כמו מנשה או מרכבת המשנה, יש הרבה סְפרוֹת כמו אחד (האחד איננו ), שתיים (ויולד לו שני בנים), שלוש (ויאסוף אותו משמר שלושת ימים), חמש (חמש ידו), שבע (שבע פרות, שבע שיבולים, שבע שנות רעב, שבע שנות שובע, 28 פעמים מופיע שבע), עשר, שניים עשר. יש כאלו שמצאו רמז במניין התיבות שיש בפרשה. בפרשה שלנו באפן חריג מצוינים מספר התיבות שיש בפרשה (2025)  יש כאלו שאומרים שהסיבה לכך היא שהמחבר רצה להכריעה שאברך זה מילה אחד. ביאור אחר אומר שמכיוון שמהתאריך כ"ה בכסלו מדליקים שמונה נרות ונר בגימטרייה זה 250 ושמונה פעמים נר 2000 ז"א מ-25 בכסלו יש לנו שמונה נרות (2000) ביחד 2025. דבר נוסף בשלטי גיבורים: על הפסוק מקץ שנתיים ימים: שנתיים = שמאל נר תדליק ימין מזוזה. דבר נוסף:  [בראשית מ"ג ט"ז ] "וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם" אם אתה מוריד "ח" מהמילה טבח וחבר אותה למילה הכן "טֶבַ<חוְהָכֵן" = חנוכה. דבר אחר: טבח טבח = 44 שזה מספר הנרות שמדליקים בחנוכה.

    [שפת אמת] "ויהי מקץ שנתיים ימים" = קץ שם לחושך, חז"ל דורשים חושך על יוון. הפסוק השני בתורה: "והארץ הייתה תהו ובוהו וחושך על פני תהום. תוהו = בבל ובוהו זה מדי חושך זה יון. אותו דבר: והנה אימה ושכה גדולה נופלת על עיניו. (ברית בין הבתרים)

    [בדרך הדרוש] אחת הגזרות שגזרו היוונים על ישראל שלא יזכירו שם שמים. אסרו עליהם להזכיר את שם השם. וגם לא לכתוב אותו על מסמכים. לא ב"ה לא בע"ה. בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים (גמרא במסכת ראש השנה י"א) ויוציאוהו מן הבור. דורשים חז"ל שזה היה בראש השנה. עומד יוסף לפני פרעה וממליך את הקב"ה למלך על מצרים. פרעה אומר ליוסף: שמעתי שאתה פותר חלומות מדופלם. עונה לו יוסף: בשום פנים ואופן לא "בלעדי" זה הכול הקב"ה יענה. הוא לא מתבלבל: אני שום דבר זה הכול האלוקים – הוא מנהיג את העולם. ובדף י"ח מוצאים שהיונים אסרו להזכיר את שם השם בניירות זה היה בג' בתשרי. ושגברו עליהם חשמונאים, התקנו שיהיו מזכירים שם השם אפילו בשטרות. וכך היו כותבים בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון. יוצא מזה שיוסף בא לפני פרעה והזכיר את שם השם ושגברה מלכות חשמונאים על מלכות יון שוב חזרו והזכירו שם שמים.

    [רמב"ן] למה ליאור לא קוראים בשם נהר. ארבע נהרות יוצאים מעדן. מציין הרמב"ן שיאור ונהר זה אותו דבר רק שיש לו ביאור אחר ושניהם מבטאים את העניין של אור. אז האורות של חנוכה ניתן למצוא גם ביאור.

    [האדמו"ר משלומי אמונים] הוא מצא רמז משיטת בית שמאי. לשיטתם מדליקים נרות חנוכה ממצב מלא לקטן והולך, שמונה, שבע כו'. יש לך רמז בפרשה. בשעה שמנשה מחפש באמתחת השבטים מתחיל בגדול ובכל בקטן משמעון וכלה בבנימין.

    [ירח יעקב] בשעה שיהודה ניגש (פרשת ויגש) אל יוסף ואומר לו [בראשית מ"ד י"ט] "אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח", "כ' וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן" מכאן יש לך רמז: יש לכם אב או אח? איך אתם מדליקים? ביום הראשון אחד וביום השני שתיים = אב או אח ביום הראשון ישר שמונה ואז מורידים כל יום נר. ויאמר: אדוני יש לנו אב אנחנו מדליקים 1,2 כו' יש לנו אב זקן אנחנו פוסקים כמו הלל הזקן.

     

    שאלת הבית יוסף

    [שאלת המר"ן הבית יוסף] (שאלה מאוד מפורסמת וכבר קדמו אותה הקדמונים) למה מדליקים שמונה נרות? שמונה ימים של חנוכה. מצאו פך שמן עם חותמו של כהן גדול. והיה נס שפך השמן שהיה בו שמן ליום אחד דלק שמונה ימים. אבל הבית יוסף אומר: ביום הראשון היה שמן. אז היום הראשון הוא לא נס אלא שבעת הימים לאחר מכן. ואין לך פרשה בתורה שלא מוזכר בית יוסף כל כך הרבה פעמים. לומר לך שהפרשה הזאת היא הפרשה של הבית יוסף.

     

    למה הקב"ה לא עשה נס שידלוק עשרה ימים?

    למה דווקא לשמונה? היה עושה נס לעשרה ימים. התשובה השגורה והידועה בפי כולם (אבודרהם בחיי כו') כי לייצר שמן חדש לוקח שמונה ימים. למה? כי את השמן לקחו מתקוע מהלך ארבע ימים וחזור ארבע ימים. עד שלא הגיע השמן החדש היה להם נס. ברגע שהגיע השמן החדש נפסק הנס. אז למה דווקא הלכו לנחת אשר? כי שם היה השמן המשובח להדלקת המנורה בבית המקדש. [דברים ל"ג כ"ד] "וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ"

    [הלבוש בסימן תר"ע] טכנית אי אפשר היה לייצר שמן כי כולם היו טמאי מתים גוי מטמא במגע, היו צריכים לקחת את כל הגויים שמתו ומתתיהו כהן גדול ובניו היו צריכים להיטהר, ולוקח שבעה ימים להיטהר, אז במילא לא היו יכולים להתעסק עם השמן. וביום השמיני יכלו כבר להכין את השמן, היה להם זיתים. לכן לקח להן שמונה ימים.

    [אור זרוע] למה שמונה ימים? כי עם ישראל היה עסוק במשך שבעה ימים לתקן את כלי השרת. היוונים שברו את הכלים. והיו צריכים לתקן ולטהר אותם. הטיהור שלהם לקח שבעה ימים וביום השמיני יכלו להשתמש בהם.

    [רבינו בחיי {כד הקמח}] כינור של בית המקדש היו לו שבע נימים (מיתרים) [תהלים ט"ז י"א ] " תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" אל תאמר שובע אלא שבע. ושל ימות המשיח שמונה, יתווסף מיתר נוסף לכינור שנאמר: [תהלים ט"ז י"א ] "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד". חנוכה מלשון חינוך, מלשון חנוכת הבית. משום שהוא רומז על ימות המשיח שאנו עתידים לחנוך את בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימנו. ומכיוון שהקב"ה גאל אותנו בנס של שמונה ימים ממלכות יון רמז לגאולת המשיח שבו הכינור בבית מקדש השלישי יהיה בן שמונה נימים.

    [בני יששכר {המהר"ל מרחיב את העיון שלו שם}] ישנם שבע חכמות של אומות העולם והתורה עולה על כולן. היא המעלה השמינית. [משלי ט' א' ] "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה" החכמות של אומות העולם הם תחת הספרה שבע. וחכמת התורה שמעליהן כמו שנאמר: [משלי ל"א כ"ט] "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" היוונים רצו לבטל את חכמת התורה ולהגביר את כוח חכמת הגויים, הפליא חסדי השם להראות השמן במנורה המרמזים על חכמה של התורה שהיא במספר שמונה ולא במספר שבע.

    [תהלים י"ט ב' ] "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" וכך הלאה שבע פסוקים המשבחים את מעשי האל בבריאה ומסתיימים בפסוק השביעי: " ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ" ואיך הפסוק השמיני? " ח תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי" שבע פסוקים משבח את הבריאה ופסוק השמיני משבח את התורה. למה? כי התורה תמיד נמצאת בספרה שמונה. בפרק קי"ט יש לך שבח על כל אות ואות בא"ב שמונה פסוקים על כל אות. למה שמונה? היות וזה שבח על התורה לכן דוד המלך הקדיש שמונה פסוקים לכל אות. כ"ב אותיות. "נגילה ונשמחה בך". דבר נוסף כאשר הקב"ה עמד ליתן תורה לישראל אמר להם: [ויקרא כ"ג ט"ו] "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה"

    סופרים שבע שבתות = 49 התורה לא נתנה ביום הארבעים ותשע. מתי? ביום הראשון של השבוע השמיני. למה? כי התורה תמיד בספרה שמונה.

    [חז"ל] אי אפשר להבין תורה בלי ברית מילה. ברית מילה היא המכשיר לקבל את התורה. עד שלא מלים את עורלת הגוף לא מלים את עורלת הלב. מתי מלים? ביום השמיני.

    שבעת ימי הסוכות הם כנגד אומות העולם שבהם הקריבו פרים בסדר יורד כדי להחליש את אומות העולם. וביום השמיני תהיה לכם עצרת בהם יש סעודה עם הקב"ה מה חוגגים שמחת תורה היום הזה הוא כנגד כנסת ישראל שחוגגים עם התורה זה ביום השמיני.

    [הרוק"ח] הנה (בפרשת אמור) תמצא את פרשת המועדות: מתחילים בפסח עוברים לשבועות, אחרי זה ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת. אחרי זה פרשת המנורה [שמות כ"ז כ' ] "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" למה נסמכה פרשת המנורה למועדות כי היא רומזת לשני המועדים דרבנן חנוכה ופורים. המנורה רומזת לחנוכה ומיד אחרי זה לחם הפנים שרומז לפורים. ופרשת המקלל רומזת שבפורים צריך להגיד ארור המן.

    רומז לך הרוקח שהלכה כבית הלל. למה? כדכתיב "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" הוא מתחיל בנר. הפסוק הבא? [ויקרא כ"ד ד' ] "עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד" מתחיל בנר ומסיים בנרות. והיות שפרשת החנוכה נסמכה לפרשת הסוכות זה רמז היות שסוכות חוגגים שמונה ימים גם חנוכה חוגגים שמונה ימים. כמו שבסוכות גומרים את הלל גם בחנוכה גומרים את הלל. כותב הרמב"ם אם ימי החנוכה הם ימי הלל ושמחה אז למה אין מצוות סעודה? כי שמחה אלה בבשר ויין. ולהלכה מה נפסק? כל הסעודות רשות.

    [ערוך השולחן סימן תר"ע סעיף ה' ] למה חג החנוכה קבע לשמונה ימים? נקבע בספר החשמונאים היוונים גזרו שלא לקיים את חג הסוכות ובעיקר שלא יקריבו קורבנות. ולפי שנמנעו מלהקריב במשך שמונה ימים להקריב קורבנות. לכן נקבע שמונת ימי החנוכה. וממילא שהראו להם מהשמים שמסכימים לדעתם ע"י הנס שנעשה להם. 

     

    הקשר שהין חנוכה לסוכות

    [שפת אמת {אביו חידושי הרים אמר לו} ] מביא מקור לקשר שבין חנוכה לחג סוכות. במשנה מסכת ביכורים פרק א', "ממתי מביאים ביכורים? אומרת המשנה מעצרת (חג סוכות) ועד החג (חג שבועות). מביא וקורא: [דברים כ"ו ה' ] " אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וגו'." מן החג ועד החנוכה מביא ואינו קורא. שואל השפת אמת: מדוע אמר מהחג ועד החנוכה ולא אמר עד כ"ה כסלו? לומר לך ששמחת חג הסוכות נמשכת עד החנוכה. "ושמחת בחגיך|" חג החנוכה מקביל לשמיני עצרת "נגילה ונשמחה בך".

    [חז"ל מחלוקת בית שמאי ] האם פוחת והולך או מוסיף והולך? מה הטעמים שלנם? מביאה הגמרה שני אמוראים בא"י: "מביאים שני תירוצים למחלוקת זו: "אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל - כנגד ימים היוצאין. וחד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל - דמעלין בקדש ואין מורידין"

    [עץ בנימין] בגלל שפַּרי החג (הקורבנות) הולכים ופוחתים אתה מוריד בנרות מה הקשר? תשובתו: אם ענייני חג החנוכה אתה לומד מסוכות, אז בסוכות פוחת והולך הפרים אז בחנוכה הולך ופוחת הנרות. בית הלל אומרים: לא. מעלים בקודש. צריכים סיבה מיוחדת למה להוריד בקודש, בסוכות מקריבים בסדר יורד כי אתה רוצה להחליש את כוחם של אומות העולם.

     

    האם אפשר לעשות פשרה?

    [חתם סופר] מביא תירוץ נפלא (אומנם מפורים במסכת מגליה כ"א ב' ) " 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם'. רבא אמר: 'האל המושיע' אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו (נעשה פשרה ): 'ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע'" שואל החתם סופר: מה רצה כל רב? ומה הפשרה של רב פפא? [גמרא במסכת שבת כ"א ב' ] "א"ר יוחנן שני זקנים היו בצידן אחד עשה כב"ש ואחד עשה כדברי ב"ה זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין".  

    אומר החתם סופר המחלוקת בגמרא (מגילה) היא: הסוג הראשון זה ברכה שהקב"ה הציל אותנו מהאויבים שלנו ונקם את נקמתנו אבל הברכה השנייה היא תודה רבה שהצלתה אותי (אישית). אומר רב פפא בא נעשה פשרה נודה לקב"ה שניצלנו מהאויבים (שהם מתו) ועל כך נושענו (שאנחנו חיים). אומר החתם סופר ניתן לעשות פשרה כזאת במגילה אבל בעניין נרות חנוכה אתה לא יכול לעשות את זה. דוגמת הזקנים מצידון היא דוגמת הפשרה של רב פפא במגילה על הברכות.

    [גמרא במסכת שבת כ"ב ] נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמות פסול, מהיכן היא לוקחת את זה? ממסכת סוכה (סוכה הגבוהה מעשרים אמה פסולה) כמו סוכה או כמו מבוי (עירובין) שואלת הגמרא (שבת) מותר לספור דולרים לאור נרות חנוכה? לא. למה? הנרות האלו יש להם קדושה? לא. אבל זה מבזה מצווה. (אדם ששחט תרנגולת על הרצפה ולא כיסה את הדם כי אין לידו עפר, ילך ייקח חול מבחוץ ויכסה את הדם ויברך. {למה כי הדם קדוש? לא} אבל זה ביזוי מצווה.) עפ"י זה תגיד: מה קורה שאדם בסוכה שלו תלה שבעת המינים, ולא היה לא זיתים. תלה בקבוקון שמן זית כתית זר. האם הוא יכול להשתמש בזה לסלט? אסור. למה אסור? אם אסור לספור כסף לאור נרות חנוכה אז בוודאי שאסור להוריד קישוטים. דיני קישוטים לומדים מחנוכה. חנוכה נלמד מסוכות וסוכות נלמד מחנוכה.'

    במה מדליקים את המנורה שבבית המקדש? (חוץ מזמן), מפתלים שמכינים (משנה סוכה פרק ה' בפרק החליל משנה ג' ) "מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶן, מֵהֶן הָיוּ מַפְקִיעִין, וּבָהֶן הָיוּ מַדְלִיקִין. וְלא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה" מהן לא היו עושים את הפתילות למנורה בבית המקדש אלא את הפתילות למנורות של שמחת בית השואבה.

    [הרמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו ח' ו' ] "מכנסי כהנים הדיוטים שבלו ואבנטיהם היו עושין מהן פתילות ומדליקין בהן במקדש בשמחת בית השואבה וכתנות כהנים הדיוטים שבלו היו עושין מהן פתילות למנורת תמיד:"

     

    והדליקו נרות בחצרות קדשיך

    כל המפרשים שואלים: מה פירוש? ממתי מדליקים את הנרות בחצר? מדליקים בהיכל.

    [חתם סופר] באמת בשנה הראשונה לא הדליקו כי בית המקדש היה מלוכלך ומטומא. ({האדמור מקלויזנבורג} תשובה לשאלתו של הבית יוסף – גם ביום הראשון היה נס, כי בירושלים בכסלו יש רוחות ואיך הנרות לא כבו? וגם שיש רוחות ויותר שמן נצרך אז) תירוץ שני. הם הדליקו בהיכל, ומרוב שמחה גם בחצר כמו בשמחת בית השואבה כדי שיאיר לכל ירושלים.

    [שפת אמת] חנוכה ופורים הם חגים שיונקים מהרגלים. למה? מפני שחנוכה ופורים הם מועדים מדרבנן. ומועדים מרבנן חייבים לינוק מדאורייתא. כמו הלבנה שאינה זורחת אם היא לא מקבלת את האור שלה מהשמש, כך חנוכה ופורים זורחים מהרגלים. פורים יונק מחג השבועות. חג השבועות הוא יום אחד ופורים הוא יום אחד. בשבועות קבלו את התורה בכפיה ופורים קבלו את התורה באהבה. חנוכה יונק מסוכות.

     

    הדמיון בין חנוכה לסוכות

    בשום מצווה לא תמצא מצווה של הדר חוץ ממצוות אתרוג: "ולקחתם לכם פרי עץ הדר". ובשום חג לא תמצא מהדרין ומהדרין מן המהדרין חוץ מחנוכה. למה? כי אם הוא יונק מחג הסוכות ושם מופיע עץ הדר – כנגד זה תקנו לנו את המצווה הזו: "נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין ", "ומהדרין מן המהדרין מחלוקת בית שמאי ובית הלל".

    כהן גדול: בחנוכה יוחנן כהן גדול. בסוכות בזכות אהרון הכהן הגדול שבזכותו קבלנו ענני כבוד שלזכרם אנחנו יושבים בסוכה.

    יציאה החוצה: בסוכות צא מביתך ולך לדירת ארעי. ובחנוכה תדליק את החנוכיה בפתח ביתך.

    המשכן: מלכת המשכן התחילה ביום א' סוכות (ט"ו תשרי) מלאכת המשכן הסתיימה ביום א' של חנוכה (כ"ה כסלו)


    [הרוק"ח] "על הניסים" לעומק

    כל מילה בתפילה היא כנגד גזרה של היוונים. חמש גזרות שיש בהם איסורים של כרת. וחמש גזרות שגזרו שאין בהם איסורים של כרת. ונפרט את האחרונים: אכילת חזיר, אי הדלקת המנורה בבית המקדש, איסור עשיית סוכה, איסור כתיבת כתובה ואיסור לימוד תורה.

    איוסר בניית סוכה. תמוה, (הרוקח לא מביא מקור אבל המהדיר מביא) מדרש: (אוצר המדרשים של אדלשטיין על המכבים. ערך חנוכה עמ' 193) "היה שם משומד אחד, בליעל, תתני בן פחת שמו" היה שם מתייוון אחד הוא היה 'משת"פ' של היוונים, הוא גילה להם את כל הסודות שיש לעם ישראל. אמר להם: "כל זמן שיקרבו קורבן של שחר ובין הערביים (תמידים) אין נופלים בידכם". אמר להם תראו הם מקריבים כל בוקר קורבן. מורידים לכם תיבה עם כסף ואתם מעלים להם כבשים. [גמרא במסכת סוטה] "היו משלשלין להם כל יום מבעד לחומה, קופסא עם כסף והיו מעלים להם בחזרה שני תמידים" אמר להם אותו בליעל: מה אתם עושים?! אתם מספקים להם תחמושת?! באותו יום שלשלו לנם כסף והעלו להם חזיר. לא הגיע לחצי החומה נעץ ציפורניו באבני החומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסא על ארבע מאות פרסא. אמר להם יש עוד דבר: אלויהם של אלו שונא זימה, אם תוכלו להכשילם בזנות, תוכלו למשול בהם. עמדו וגזרו שכל מי שיכתוב כתובה לאשתו יעקרו את אצבעותיו. הוסיף ואמר להם מצווה אחת יש להם שאם לא יעשו אותה יאבדו מהעולם. מה? הדלקת המנורה בבית המקדש. עמדו וטמאו כל השמנים. ולא ידעו שיש פך אחד טמון מתחת למזבח. אמר הקב"ה חשבתם למנוע מהם הדלקת שבע הנרות וסוכות?! הנני מביא להם שמונה ימים של חג ושבעת בני חשמונאי שיאבדו אתכם מהעולם.אתם אמרתם מי שיזכיר את שמי       יידקר בחרב. אני קובע להם את הלל ויזכירו את שמי שוב ושוב.

     

    מה ניוונים רצו מהסוכה?

    למה בטלו את מצוות סוכה, הלא אם היו מבטלים פסח היה יותר משפיע לרעה ואם קורבן פסח היו עוברים על מצווה שיש עליה כרת.

    [זאב יטרף על חנוכה] הוא אומר יסוד נפלא ביותר: (קדמו אותו) ידוע הכלל (שכותב בספר העיקרים ליוסף אלבו) הרמב"ם כתב שלוש עשרה עיקרים, האמת זה שלושה עיקרים ועשרה ענפים, כי הרמב"ם רצה להגיע לאחד בגימטרייה. ידוע שהיוונים פרצו שלוש עשרה פרצות בסורג בבית המקדש כדי לפגוע בעניין של אחד. וכנגד שלושת העיקרים האלו תקנו לנו אנשי כנסת גדולה: מלכויות, זכרו ושופרות. מלכויות כנגד זה שהקב"ה הוא מלך וממולך בעולם שהוא ברא והוא מקיים בכל רגע ורגע. זיכרונות שהקב"ה נותן שכר ועונש. שכר למקימי מצוותיו ועונש למי שלא מקיים את מצוותיו. שופרות כנגד מעמד הר סיני קבלת התורה מן השמיים. בראש השנה ביום שממליכים את הקב"ה, יום שיצא יוסף מבית האסורים. מה הסדר של העבודה: מלכויות, זיכרונות ושופרות. שלושה רגליים, שלושה רגלים שעליהם עומד עם ישראל: מה הם? כותב המהר"ל: היסוד הראשון הוא שהקב"ה מנהיג את העולם, על כל צעד ושעל הוא מנהיג את העולם. הוא ברא אותו, מנהיג אותו ומחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. ההנהגה השנייה זה תורה מהשמיים. השלישי זה שהקב"ה מנהיג את עם ישראל בהשגחה מיוחדת, תמידית מדי רגע ורגע. [דברים י"א י"ב ] "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" הקב"ה משגיח על הארץ הזאת בעיניים מיוחדות. כל יהודי מושכח ע"י הקב"ה, כבבת עינו. וכנגדם תיקן הקב"ה שלושה רגלים: פסח, שבועות וסוכות. פסח הראה הקב"ה שהוא שליט כל העולם בכל רגע ורגע: דם צפרדע כינים כו'. וקרע את הים סוף והראה לנו איך הוא שולט בכל הבריאה כולה. שבועות שמבשר תורה מן השמיים. חג הסוכות הוא החג שמבטא את ההשגחה של הקב"ה על כנסת ישראל כבבת עינו. הקב"ה מקיף אותנו בשבעה עננים, עוטף אותנו במעטפת של השכחה: תראו איזה הגנה אני מעניק לכנסת ישראל. שבעת ענני כבוד. המצרים מנסים בכל כוחם להרוג את בני ישראל הנמלטים, חיצים כידונים בליסטראות שום דבר לא חודר. יש נחשים הרים בקעות, הקב"ה מיישר להם את הדרך. יש מזג אוויר קיצוני במדבר: ביום חם בלילה קר. הקב"ה סידר להם מיזוג אוויר צמוד, שמלתם לא בלתה רגליהם לא בצקו. לכל יהודי מן ליד הדלת. אומר הספר זאב יטרף: ליוונים לא היה אכפת שהקב"ה ברא את העולם, תחגגו פסח. ל-א היה איכפת להם שהקב"ה נתן את התורה, תחגגו שבועות מתן תורה. היוונים רצו רק דבר אחד: שבשום פנים ואופן הם לא שונים מכל עם אחר, על זה הם יצאו להילחם. לכן דווקא הם ביטלו את חג הסוכות כי אם אנחנו שווים לשאר האומות. אז אפשר לשלוט בנו. אמר הקב"ה רציתם לבטל ולהראות שאני לא משגיח על עם ישאל. אז זימן להם פך של שמן בחותמו של כהן גדול. וקרה להם הנס הזה שפך אחד שמיועד ליום אחד הספיק לשמונה ימים.

     

    סביבון סוב סוב, חנוכה הוא חג טוב

    יש מנהג ידוע לכולם לשחק בסביבון בחג החנוכה. כל אחד והמנהגים שלו, יושבים חמישה שישה ילדים ומסובבים מי שיש לו כסף שחק על כסף מי שאין לו משחק על מטבעות שוקולד, למי שיוצא ג' מרוויח את הקופה, ובאות אחרת שמים חצי ובאות נוספת לוקחים חמי ואות האחרונה שמים הכול. מה שכן, שימו לב יושבים חמישה שישה ילדים אחד מסובב כולם במתח מה הולך להיות? ירוויח או יפסיד? מה המשחק הזה בא לומר? דבר אחד. דע לך שכמו שכאן הילדים משחקים, אומות העולם גם משחקים כל הזמן. הם מחכים לראות ניכן ישראל נופלים! זה המשחק שלהם. שבעים אומות מסתכלים כל הזמן מתי עם ישראל ייפול. מה הם רוצים להרוויח כל אחד יש את האינטרסים שלו. אחד רוצה את ירושלים. השני בכלל רוצה שישראל לא תהיה קיימת יותר. ואחד רוצה שאמריקה לא תהיה. לכל אחד יש איזה עניין שישראל תיפול. אז למה אנחנו לא נופלים!!! כי יש אחד שמסובב את הכול מלמעלה. כי הסביבון מסתובב כל הזמן – אבל כיוון שהקב"ה הוא מסובב את הסביבון לעולם לא ניפול. ימי החנוכה למדו אותנו היוונים חיכו שניפול. ביטלו קורבן תמיד, חשבו ניצחו. ביטלו מנורה, חשבו ניצחו. ביטלו סוכות, חשבו ניצחו. ביטלו תורה, חשבו שניצחו. הקב"ה הוכיח שיש סביבון אחד מלמעלה שמסובב את הכול. ימי החנוכה באים ללמד אותו: עם ישראל נמשל לזית: "זית רענן קרא השם שמך" מכל המשקים קרא לנו זית. למה? היכן שתשים את השמן הוא תמיד יצמח, הוא תמיד יצוף למעלה. עם ישראל תמיד מעל אומות העולם. אומות העולם מנסים להשקיע אותנו. שמן אתה רוצה להשקיע אותו צריך להשקיע אותו בתוך החול. אתה רוצה לבטל שמן – שפוך עליו חול. עם ישראל נמשל לחול. כמו שנמשל בברכה שעם ישראל יתרבה כחול אשר על שפת הים. עם ישראל הוא מצד אחד שמן ומצד שני חול. אבל הוא לא חול ששמים על שמן. החול הוא ביטוי לריבוי. אנחנו מתרבים כחול אשר על שפת הים. בימי החנוכה שבהם אנו נמצאים אנו למדים שכל יהודי שבכל צרה שהוא ימצא, שכל אחד מחפש אותך שתיפול: בעסקים, בזוגיות כו'. תדעו לכם לא תפלו – אם תדעו שהקב"ה הוא זה שמסובב את הכול מלמעלה, זה הסוד של הסביבון.

     

    יהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש השלישי ושם יזכה הכהן הגדול להדליק את המנורה
    במהרה בימנו אמן ואמן

     

    דברים בשם אומרם: 

    כ"ק האדמו"ר הרבי מליובאַוויטש, הרב שניאור אשכנזי שליט"א, הרב ברוך רוזנבלום שליט" א, הרב אורי זהר שליט"א, הרב הרצל חודר שליט"א, הרב יצחק בצרי שליט"א

     

    מקורות:

     ויקישיבה הידברות ויקיטקסט

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין