כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      23/12/14 07:56:
    יישר כח לצועדים בירידה . פוסט שכולו תאווה לחיך . 40 צועדים בבת אחת ? לא קצת צפוף?
    0

    שביל ישראל 21 משואבה ללטרון

    1 תגובות   יום שני, 22/12/14, 22:40

     13/12/14 הדר פוקס ודניאל וקנין

     

    טיול חד יומי ללא אוטובוס, דורש תכנון לוגיסטי של רכבים. מי מגיע עם מי, מי מחנה בלטרון, מי ממשיך לשואבה, האיש הירוק שולח מייל ראשון ומייל הבהרה ומייל אזהרה והודעות SMS ולא היה רחוק מביקורי בית עם החתמה על מסמך הבנה. אבל אנחנו קבוצה מחוננת, ואחרי שני מיילים מפורטים, הבנו. או שאולי לא!

     

    06:30 נפגשים בלטרון, מצמצמים רכבים לשואבה ומתחילים ללכת. קרוב ל- 40 פרצופים עטופים בבגדי טיולים ותרמיל. חלקם עדיין מנומנמים, חלקם שופעי אנרגיות, חלקם ותיקים, חלקם טיילו בעונה הראשונה ושבו במלוא העצמה, וחלקם חדשים ומופתעים. וכל אלה כעת מכונסים סביב האיש הירוק, בתמימותם חושבים שעומדים ללכת 19 ק"מ, ואיש מהם אינו יודע, את אשר יתגלה בסוף המסלול.

     

    ''

    צעירות, ותיקות אך חדשות מתמיד, מלאות ושופעות אנרגיות על הבוקר, הדר ואלינור. צילום: דניאל וקנין

     

    על מנת להבטיח את הצלחתו של הטיול וכדי למנוע פציעות, האיש הירוק הנחה מעגל חיבוקים מהיר ואפקטיבי שאחריו, החדשים לא היו חדשים עוד.

     

    ''

    מעגל הקסמים בו חדש הופך לישן, צילום: ענת נצר

     

    ''

    מגיע לטיולים רק כדי לקבל חיבוקים מאישתו, עמית יוגב. צילום: ענת נצר

     

    התחלנו ללכת. השמים נקיים תחומים בפס ערפל דק, האוויר קר וצלול, והאדמה ספוגה מימי הגשם שירד בלילה הקודם. שלוליות קטנות מקשטות את השביל, ולצידיו עצי אורן רעננים מוקפים צמחייה ירוקה ובוהקת.

     

     

    ההליכה בנחל כיסלון מישורית ונוחה, ומאפשרת לנהל שיחות, לצחוק, להכיר, לחשוב ביחד, לחשוב לבד, לשיר.    

    קרני השמש מבצבצות בין העצים, וחבורות של רוכבי אופניים חולפות אותנו בברכת בוקר טוב. חשבתי לעצמי כמה מדהימה השפעתו של הטבע. איך התפאורה הירוקה יוצרת אחוות מטיילים, ואיך ניתן להעתיקה ולצור את אחוות התקועים, בפקק לדוגמה (אולי כביש ירוק?...)

     

    ''

    אחוות מטיילים וירוק של בוקר. צילום: ענת נצר.

     

    וטרם הספקתי לבנות תכנית עבודה שתסייע בהוצאת המחשבה לפועל, עצרנו לארוחת בוקר. ואנחנו הרי אוהבים ארוחות בוקר. סוגים שונים של כריכים נשלפו מהתרמילים, והאוויר התמלא בריחות קפה ותה. אחד מעשה ידיו של אבנר, והשני של דורי (מטייל ותיק שהיה בעונה הראשונה והוא והגזייה חזרו במלוא העצמה).

     

    ''

    כמובן שאנו אוהבים ארוחות בוקר. ענת ושגית. צילום: לא ענת ולא שגית בטוח.

     

    ארוחת הבוקר הסתיימה ואנחנו ממשיכים לצעוד. ההליכה עדיין מישורית ונעימה אך לא לאורך זמן. רגע לפני השינוי הדרמטי בתוואי, האיש הירוק מכנס אותנו להסבר על העלייה הצפויה. שעה של עליה בתוך חורשת אורנים, שביל צר שלאור הגשם ייתכן ויהיה קצת חלקלק, ובקיצור, נעלה לאט ובזהירות. ומזל שאמר לאט, כי ממש רציתי לרוץ את כל העלייה והתאפקתי... הייתה זו עלייה מסוג העליות שלא נגמרות. אבל גם מסוג העליות שהנוף סביב משכיח ממך את הקושי. כמה ירוק, כמה צלול, כמה יפה. שפע של רקפות בצבצו בין הסלעים והרכינו את ראשם בפנינו. פה כבר לא נתקלנו ברוכבי אופניים, וכמעט ולא במטיילים אחרים. העלייה כולה שלנו, עד הסוף. וגם מי שהיה בסוף, הגיע.

     

    ''

    הסבר על מערת בני ברית וגם על העלייה המתוכננת. צילום: ענת נצר.

     

    המשכנו לטפס בשמורת המסרק. שביל רחב ונח למטייל הרגלי, פחות נח לג'יפאים שמתעקשים לעבור בו ולחבוט את הג'יפ בין סלע לסלע. ככל שעולים הנוף נפתח ומתעצם, ועצי האורן שביניהם צעדנו קודם, נראים כעת כשטיח ירוק הפרוש על פני האדמה. פה ושם מבצבצת לה שקדייה שהקדימה את זמנה בפריחה לבנה, בר מיצים מושלם לדבורים.

     

    ''

    מי צריך יותר מזה, אני, ירוק, טיול בשבת בבוקר ועלייה. צילום: ענת נצר.

     

    ''

    כביש מספר 1 וסיפור שער הגיא במלחמת השחרור. צילום: ענת נצר.

     

    ארוחת הצהריים נפרשה ביער הסמוך לאשתאול בפארק רבין ואנחנו עם כריכים ומיני פירות וירקות, כשסביבנו משפחות ישובות סביב שולחנות עץ עטופים בעשן המנגל. יש מי שהריח עורר בו רתיעה, ויש מי שעורר בו את החשק לחטוף נתח עסיסי אבל נאלץ להסתפק בריח הקפה והתה של אבנר ודורי.

     

    ''

    שבעים ומרוצים המשכנו לצעוד. צילום: ענת נצר.

     

    לאחר הסבר מהאיש הירוק על המסלול שכבר עברנו ועל זה שעוד נשאר, המשכנו לצעוד בדרך בורמה. המסלול מישורי ורחב ושוב צעדנו בקו אחד עם עצי האורן הגבוהים.

     

    קיבלנו הסבר על חשיבותו ההיסטורית וייחודיותו של האזור, בעיקר ב - 48, ועד כמה הנקודה הייתה אסטרטגית בכל התקופות ההיסטוריות.

     

    בנקודה מסוימת הכריז האיש הירוק, שקיימת אפשרות להזמין שני רכבים של חברים מנווה שלום, שיאספו את מי שלא יכול להמשיך לנקודת הסיום, וכמה מחברי הקבוצה נענו בחיוב להצעה.

     

    ''

    שחף אשר ("אלופת ישראל") באה לחלץ עייפים. צילום: ענת נצר. 

     

    אור השמש החל להתעמעם והמשכנו ללכת לכיוון נקודת הסיום. עלייה קלה לכיוון המצודה הצלבנית "לה טורון דה שבלייה" שמעל מנזר השתקנים, שבצבע השמיים נראה כמו טירה קדומה, והנה הגענו לסיום המסלול.

     

    ''

    השמש מתחילה לשקוע, האור נהיה מיוחד והתמונות של ענת בעקבות. צילום: ענת נצר

     

    סידור אחרון לרכבים, ובאור האחרון של החמה, נפרדנו בנשיקות וחיבוקים ותחושת סיפוק וגאווה. ואז הבנו את אשר לא ידענו בהתחלה, שהלכנו קצת יותר מ 19 ק"מ, קרוב יותר ל- 24...

     

    הדר.  

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דניאלוקנין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין