כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    סופה של אמהות

    8 תגובות   יום רביעי, 24/12/14, 06:53
    כשתם הצורך בך כאם בימי זקנה,ואת במקרה הטוב זוכה בעליה לרגל אליך מתוך נימוס,כיבוד הורים,סימון וי על הביקור-תודי גם על כך.אפילו זה לא מובן מאליו. את צעירה עדין?נלהבת כמו כל אמהות העולם למלא את תפקידך?מצוין!אך אל תשכחי את עצמך בתפקיד כי יום אחד הוא יגמר ויהי. עליך למצא משמעות ומטרה אחרת... אה...והשמרי מהמרמור-זה דרך העולם בלעדיך להסתדר אחרי הקדשת מלוא כוחותייך... ובכן,בהצלחה
    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/12/14 23:16:
      אני גם בת ל ואמא של , אני בת 45 ועדיין צריכה ורוצה את אמא שלי... לגבי הבנות שלי עוד לא ידוע הן צעירות.. אני חושבת שזהתלוי בכל כך הרבה גורמים.. אסור להיות טוטאלי וקיצוני זה מוביל לדברים לא טובים ומרמור... ובמיוחד להבין שהחיים הם לא חזרה גנראלית אפשר וצריך לחיות גם כשיש ילדים...
        29/12/14 22:52:

      מסקנה - לא לתלות בילדים את כל עולמנו.

      ליצור לנו משמעויות, תחומי עניין משלנו.

        25/12/14 21:50:
      צריך להיות אדם מאד מודע כדי לא להיקלע למערבולת המירמור ככל שעולההגיל.המעמד החברתי משתנה,אתה נעשה שקוף יותר ויותר אפילו במעגל החברתי.ואני חשה שכל המסע הזה שלנו נועד כדי להכשירנו לצער הזיקנה...
        25/12/14 11:21:

      כתבת על אימהות, תפקיד, זקנה ומשמעות.

      לכל אדם בכל רגע נתון יש יותר מזירת התנהלות אחת בחיים.

      מי שטוטאלי יתקשה לנתב את עצמו בין כמה זירות. והעולם, לכל אדם יש תחליף. מרמור פוגע רק במי שממורמר, בלי קשר לגיל.


        25/12/14 07:27:
      אוהבת את כתיבתך . תודה!
        25/12/14 07:20:
      ההפתעה של מי שהקדישה עצמה לילדים תמיד חזקה.את רגילה להיות במרכז ולאט לאט התפקיד הולך ונשמט ממך כי הילדים בגרו וכל אחד נמצא כעת במילוי שליחותו בעולם.פשוט כדאי לזכור שיום אחד הם כבר לא הנזקקים לך ואפילו קורה היפוך תפקידים.אך יש לזכור את האמרה הנבונה;״אם יכולה לגדל עשרה ועשרה אינם יכולים לגדל אמא אחת״-את מבינה שזו כלל לא קלישאה
        24/12/14 12:28:
      בהחלט מבינה על מה את מדברת. בגיל השלישי חייבים למצוא משמעות לחיים ולמלא את החיים בתוכן, כי התפקיד שלנו בתור הורים הולך ומתמעט.
        24/12/14 10:49:
      אין דבר כזה סוף לאמהות. מרגע שאת אמא ועד יום מותך- את אמא. ויהי מה. רק שהתפקיד משנה פניו ככל שילדינו גדלים.משמעות ומטרה אפשר לחפש ולמצוא בכל גיל, ללא קשר לאימהות ואין שום סיבה להיות ממורמרת אלא לשמוח בשמחת הילדים שיש להם חיים משלהם. זו דעתי :)

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה